ביטול "מרכבה"ו"נמ"ר" – החלטה נבונה

ביטול "מרכבה"ו"נמ"ר" – החלטה נבונה

לאחרונה התבשרנו כי מערכת הביטחון ממליצה להפסיק את פרויקט ה"מרכבה" ואת פרויקט הנגמ"ש "נמר". לכאורה אסון גדול; צבא היבשה יעצור את התעצמותו וצה"ל יתקשה להתמודד עם האתגרים הניצבים לפניו; האומנם? הבה נבדוק מהם האתגרים, האם מרכבה ונמר מתאימים להתמודדות? האם יש החלטה זו משקפת שינוי (לא מוצהר) בהערכת האיומים הלאומית, בבניין הכוח, ובתפיסת הביטחון? ולבסוף, האם סגירת פרויקטים אלו מחלישה את צה"ל? אלו הן סוגיות כבדות משקל הראויות לסדרת מאמרים אך נסתפק במענה קצר ותמציתי.

מדינת ישראל מאוימת ע"י שלושה סוגי איום: הטרור, צבאות סדירים, ואיום מעגל שלישי. עד מלחמת יום כיפור היה האיום החמור צבאות מצרים וסוריה, ולכן נבנתה זרוע יבשה גדולה וחזקה. בעשורים האחרונים חל שינוי הדרגתי בחומרתם של איומים אלו, פחת איום הצבא הסדיר, התחזק איום הטרור ובמיוחד האיום הגרעיני הרחוק. היחלשות המדינות הסובבות אותנו, הסכמי שלום, התפוררות סוריה ועיראק, הפחיתו במידה משמעותית את איום הצבאות הסדירים. נכון הוא שחוסר היציבות האזורית מחייב אותנו לשמר צבא יבשה חזק, אבל מכאן ועד להקצאת כ-15 מיליארד שקלים להגברת עוצמתו, רחוקה הדרך.

במשך עשרות שנים נשמעת הקריאה לעצב תפיסת הפעלה אחרת שתתבסס פחות על כוחות יבשה. בניין הכוח הצבאי של ישראל לא הסתגל כראוי לשינויים, מערכת הביטחון לא עדכנה במידה מספקת את תפיסת הביטחון וצה"ל לא עשה שינויים נדרשים בתפיסת הפעלת הכוח הצבאי. הכתובת נמצאת על הקיר לפחות 30 שנים, אך מאזן הכוחות הביורוקרטי הבין זרועי במערכת הביטחון מונע את המהפכה הדרושה.

מהפכה בתפיסת הפעלת הכוח ובניין הכוח נוצרת רק בהשפעת משבר, מלחמה או משבר תקציבי. למזלנו, הצמצום בתקציב הביטחון ממלא את מקומה של מלחמה ואוכף על מערכת הביטחון שינויים מהפכניים. למזלנו, צה"ל החליט להימנע מקיצוץ מקביל בכל סעיפי התקציב. הוא הגיע להבנה עמוקה מהם הפרויקטים החשובים פחות שבהם צריך להצטמצם. הפסקת יצור מרכבה ונמ"ר הם פרי הגישה הנבונה של קברניטי צה"ל. חיתוך שני הפרויקטים הם פרי ההערכה שהאיום היבשתי פחת וכי אפשר לעצור את התעצמות כוחות היבשה בלי לפגוע בביטחון הלאומי.

בעבר דרשנו במאמרים ב – Israel Defense ובעתונים נוספים, לחתוך את הפרויקטים הללו ועוד שניים שמשפיעים על הלוחמה נגד צבאות סדירים. קריאה זו נשענה על תפיסת הפעלת כוח אחרת שכוחות יבשה אינם הציר המרכזי שלה. שומה על קברניטי הביטחון לנסח מחדש את תפיסת הפעלת הכוח ולאורה לעצב תכנית חדשה של בניין הכוח; תכנית שתתבסס על השיני האבולוציוני במשקלם של האיומים והאתגרים הניצבים לפתחה של מדינת ישראל.

אולי יעניין אותך גם

שר הביטחון היווני ניקולאוס פנאגיוטפולוס עם יורם שמואלי מנכ״ל חטיבת כלי טיס באלביט מיד לאחר החתימה על החוזה

קרדיט אלביט מערכות

5.4 מיליארד ש"ח: נחתמה עסקת הענק הביטחונית בין משרדי הביטחון של ישראל ויוון

ההסכם בין המדינות כולל הקמה ותפעול של מרכז בינלאומי לאימוני טיסה לחיל האוויר היווני, ע"י חברת 'אלביט מערכות', למשך כ-20 שנה, בהיקף של כ-1.65 מיליארד דולר (כ-5.4 מיליארד ש"ח)