ביום ג': כנס ענק מעבר צה"ל לנגב

שר הביטחון, ראש אגף התקשוב, ראש מטה הסייבר הלאומי, בכירים בתעשיה ונוספים יהיו בין הדוברים בכנס של ישראל דיפנסז. קראו ראיון עם חזי משיטה, סגן ראש מינהלת המעבר דרומה במשהב"ט:"ההזדמנות אדירה, האתגרים בטווח הקצר אינם פשוטים". ב-1 באוקטובר: כנס מיוחד של אוניברסיטת בן גוריון וישראל דיפנס, בהשתתפות שר הביטחון, יעסוק במעבר לדרום

ביום ג' ייפתח באוניברסיטת בן גוריון כנס ענק בנושא האתגרים וההזדמנויות במעבר צה"ל לנגב. מאות אנשים המעורבים במעבר וגורמי תעשייה בכירים הבטיחו את השתתפותם.

מנהלת משרד הביטחון למעבר צה"ל לנגב נערכת לקראת קבלת הצעות לבנייתה של קריית תקשוב עבור היחידות הטכנולוגיות של אגף התקשוב בצבא, שיעברו ממרכז הארץ לסביבת באר שבע, זאת במסגרת מהלך כולל להעברת רוב היחידות הטכנולוגיות הצבאיות אל האזור.

המעבר לנגב נחשב לאחד המהלכים המשמעותיים של מערכת הביטחון הישראלית בעשור הקרוב. מדובר בלא פחות מתשעה פרויקטים ענקיים שבמסגרם יועברו הרוב המוחלט של היחידות באגף המודיעין ובאגף התקשוב בצה"ל, ויוקמו בסיסי ענק של אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל). במקביל, בסיסי ההדרכה של צה"ל (עיר הבה"דים) עוברים מכבר מצריפין שמדרום לתל אביב לצומת הנגב שמדרום לבאר שבע. גם פרויקט זה נעשה בהובלת אט"ל.

מעברה של "עיר הבה"דים" הוא השלב הראשון שיצא לדרך, והבנייה שנעשית במסגרתו כבר נמצאת בדרך לפתיחתו של הבסיס החדש (סוף שנת 2014). כמו כן פורסם מכרז ראשוני לתשתית עבור מאגר המחשוב הענק החדש, שיוקם בדרום במסגרת פרויקט בשם "חמש תשיעיות". במהלך אוגוסט השנה יצא לדרך גם המכרז לבניית בסיס תקשוב ענק חדש בבאר שבע -  פרויקט חריג  בהיקפו, בעיקר בשל העובדה שהוא עתיד לכלול העתקה של מערכי מחשוב אדירים ולא רק בינוי. המכרז האמור הוא ראשון מתוך סדרה של מכרזי ענק שצפויים להתפרסם בהמשך.

עיר התקשוב החדשה תקום בבאר שבע בסמוך לאוניברסיטת בן גוריון ובצמוד לפארק היי-טק אזרחי חדש שמאכלס נציגויות של ענקיות עולמיות כמו EMC ודויטקשה טלקום, וגם של חברות ישראליות כמו אלביט מערכות ונס. קרן ההון סיכון JVP הקימה בפארק חממה טכנולוגית שאמורה לתתמקד בתחום הסייבר.

במכרז שפורסם משתתפים תאגידי ענק בינלאומיים, לרבות EMC, לוקהיד מרטין, IBM ו-NETUP, וחברות ביטחוניות ישראליות דוגמת התעשייה האווירית, אלביט מערכות, רפאל וחברות אינטגרציה כמו בינת מערכות.

ביום ג' באוקטובר ייערך ב"בן גוריון" כנס משותף לאוניברסיטה ולמערכת ישראל דיפנס, זאת תחת הכותרת של המעבר ומשמעויותיו. בכנס צפויים לקחת חלק, בין היתר, שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, ראש אגף התקשוב בצה"ל, האלוף עוזי מוסקוביץ, ונשיאת האוניברסיטה, רבקה כרמי. כמו כן ישתתפו סגנית הנשיא של EMC  העולמית, ד"ר אורנה ברי, ראש עירית באר שבע רוביק דנילוביץ ואישים נוספים. היקף בניית מערכי המחשוב והעתקם במסגרת כלל הפרויקטים  (שרובם עוד לא יצאו לדרך) מוערך ב-25 מיליארד שקל (כ-9 מיליארד דולר), ונאמר כי הפעילות הכלכלית סביב הבסיסים עתידה לעמוד על 1.5 מיליארד שקל בשנה (כ-400 מיליון מליון דולר).

הבסיסים יקלטו כ-6000 אנשי קבע שיעברו מממרכז הארץ לנגב, ובסך הכל ישרתו בהם כ-30 אלף קצינים וחיילים. מספר החניכים שיעברו קורסים בקרית ההדרכה יהי 90 אלף בשנה.

עיר התקשוב

לפי הערכות, במסגרת המכרז לבניית עיר התקשוב, שכאמור פורסם, יוגשו במהלך אוקטובר הצעות של קבוצות שונות שמתחרות על הפרויקט.

ההתקשרות עם החברה שתזכה במכרז תהיה על בסיס שיטת ppp, שלפיה הזכיין את הפרויקט מהונו ויתפעל אותו, ואילו המדינה תשלם דמי תפעול במשך 25 שנה. במשרד הביטחון ציינו כי מימוש הפרויקט בשיטה זו יאפשר הכנסת שיטות ורעיונות חדשים מהמגזר הפרטי לצה"ל, זאת כחלק מתהליך התייעלותי רחב היקף שמקיימת מערכת הביטחון.

ראש מינהל מעבר צה"ל דרומה במשרד הביטחון, נתי אפרתי, אמר כי "במסגרת המהלך יועברו לדרום חוות השרתים ומרכזי תקשורת שיניעו פתיחת מגמות טכנולוגיה בבתי הספר בבאר שבע וביישובים נוספים באזור ובכך ישפיעו על כלל מערך החינוך וההכשרה הטכנולוגית בנגב".

במשרד הביטחון העריכו כי עלות ההקמה והתפעול של קריית התקשוב נאמדת בלמעלה מעשרה מיליארד שקל.

הפרויקטים השונים במסגרת המעבר מבוססים על שורה של החלטות ממשלה, שכולן מלוות בהחלטה כי יש להשקיע תקציבי עתק לשיפור התשתיות באזור הדרומי. המימון של המדינה יגיע ממכירת הקרקעות היקרות במרכז הארץ, שיפונו על ידי צה"ל.

יעלון: מהלך היסטורי

שר הביטחון יעלון אמר במהלך ביקור בקריית ההדרכה, שנערך בחודש אוגוסט, כי מעבר הצבא לנגב הוא "חזון שהתווה  ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון ושאנחנו מממשים בשנים האחרונות. באופן אישי,  זכיתי כרמטכ"ל להניח את אבן הפינה לקריית ההדרכה לפני שמונה שנים. היום אנחנו רואים את המבנים ואת הקירות צומחים מתוך המדבר, וכל זה בהמשך להרבה מאוד החלטות ממשלה שהתקבלו בממשלה הקודמת ובזו הנוכחית,  מתוך הבנה שיש פה מהלך חיוני והיסטורי שנותן מענה גם לצרכים של צה"ל ומערכת הביטחון - אבל בעיקר מעניק תנופה אדירה לנגב".

יעלון הוסיף ואמר, ישנו פה קירוב של פריפריה אל המרכז וכי המהלך הצפוי מהווה הזדמנות לפיזור אוכלוסין ולתנופה כלכלית אדירה, שלמעשה ניתן לראות כבר עכשיו; "יש כאן הזדמנויות כלכליות, ואני משוכנע  שההיי-טק לא יישאר רק באזור המרכז אלא גם יעבור דרומה, למקום שבו חיים ועובדים מהנדסים ומדענים. זה יקרה בין היתר בשל העובדה שצה"ל העתיק גם את מרכז הכובד הטכנולוגי שלו לאזור הדרום.

"צה"ל יעניק את התנופה ויסלול את הדרך, וזו תביא לפיתוח עצום בנגב. אין לי ספק שאנחנו כבר בעיצומו של אירוע היסטורי. אני מקווה ומאמין שנשכיל להוביל את המהלך כך שבעוד עשור נראה נגב שונה, נגב אחר".

משרד הביטחון מוביל

לדברי יונת מרטון-רזון, ראש חטיבה במנהלת מיוחדת שהוקמה במשקד הביטחון על מנת להוציא את המעבר לפועל, מושקעת חשיבה רבה לא רק בהיבטיו הצבאיים של המהלך אלא גם באלה האזרחיים.

סגן ראש המנהלת, תא"ל חזי משיטה, אמר בשיחה מיוחדת עם ישראל דיפנס: "בניגוד לפרויקטים לאומיים שנעשו בעבר, הפרויקט המעבר לא בונה לא קו מים או מתקן לייצור חשמל כי אם בסיסים שאותם אמורים לתפעל חיילים ואנשי קבע. אנחנו מדברים על מעל 3000 אנשים שצריכים לעבור  לגור בנגב, בבסיסים שיעברו מהמרכז במהלך העשור הקרוב.

"האתגר האמיתי הוא לגרום לאנשים האלה, שהם הטכנולוגים של אגף המודיעין ואגף התקשוב, להמשיך לשרת בבסיסים שנבנים בדרום; לצורך כך, האתגר היותר חשוב הוא להכין את התשתיות בנגב, לתמוך במתן רוח גבית ולהביא את אנשי הקבע ואת בני המשפחות להעביר את מרכז חייהם למקום השירות בנגב.

"מגורים בנגב טובים לצבא מבחינה מבצעית ותפעולית גם יחד, ולדעתי, הם נכונים למשפחות הקבע באגפי התקשוב והמודיעין, שמעבירים את רוב הבסיסים וכוח האדם שלהם.

"צריך לייצר איכות חיים שתתבטא ביכולת שלך לשרת במרחק דקות ספורות  מהבסיס שבו אתה נמצא ואז לחזור הביתה ולהספיק להיות עם בן הזוג ועם הילדים, ולנצל את האפשרויות שמספקת עיר גדולה כמו באר שבע, שבאמת יש בה הכל".

כמערכת ביטחון אתם רואים במהלך יותר אתגר או יותר הזדמנות?

"מבחינת צה"ל מדובר בשעת כושר לחידוש התשתיות לשנים רבות עם שרידות וסביבת עבודה שמתאימה לשנת 2020 וגם ל-2050. מבחינת כוח האדם שיצטרך לעבור, בשנים הראשונות יהיה אתגר גדול ואנחנו נצטרך לפעול כך שייצא לפועל.

"אנחנו מדברים על אנשים שמרביתם גרים כיום במרכז הארץ, בעלי מסוגלות תעסוקתית גבוהה מאוד גם מחוץ למקום השירות שלהם.

"לנגב יש פה הזדמנות לשדרג את תשתיותיו על מנת לשכנע את ה'טכנולוגים' לעבור אליו. לצורך כך צריך שיהיו באזור מערכת חינוך ושירותים טובים, לרבות שירותי רפואה. כל משרדי הממשלה מעורבים בעניין".

משיטה מסיים את דבריו באמרו, כי כבר עתה מקדימים עסקים שונים את הקמת הבסיסים וכי מגוון הביקושים למקצועות שונים, החל מלואוטק  וכלה היי טק, עתיד להרחב. לדעתו, הדבר יוכל לשמש את בני ובנות הזוג של המשרתים ואף את מי שיבחר להשתקע בנגב אחרי שרות החובה או הקבע.

אולי יעניין אותך גם