אתגר הניהול הטכנולוגי

עודף מידע, אבטחה מידע בענן ותקציבי IT מוגבלים, הן רק חלק מהבעיות עמם מתמודדים מנהלים במציאות הטכנולוגית של ימינו. ראיון מיוחד עם יואב וינברג, מנכ"ל חברת אמת מחשוב

יואב וינברג, מנכ"ל חברת אמת מחשוב (יח"צ)

"אחד האתגרים למנהל בארגון הוא התופעה של גידול המידע. רק חלקו רלוונטי אלייך, ודווקא כשאתה מחפש את המידע שרלוונטי, אתה מתקשה למצוא אותו", מסביר יואב וינברג, מנכ"ל חברת אמת מחשוב. "אתה נתקל במנועי חיפוש שלמעשה דוחפים את המידע לתוך הארגון ויש להם אינטרסים שלא תמיד אתה כמנהל מודע אליהם".

אילו בעיות קיימות במצב של עודף מידע?

"נניח אתה מחפש רכיב מסוים בעולם. אם לפני זה היית הולך לאיזשהו יבואן רכיבים או פותח קטלוג של מקצועי של חברות, היום אתה פותח אינטרנט וכולם מספר אחד. כולם טייקונים. מדובר על חברות שחלק מהן דאגו לשלם לאתר האינטרנט עבור קידום המוצרים שלהן, ובפועל הן לא מובילות בתחומן. בתוך אינסוף המידע הזה אתה צריך ללכת ולהתחיל לחשוב איזה מידע הוא המדויק והנכון, ולא זה שדחפו לך בצורה האגרסיבית ביותר. אתה צריך לדעת כמנהל לפתח את הפילטרים הנכונים.

"אתה מתחיל לאבד את היכולת לדעת אם המידע אמין או לא. זה חלק אחד של הבעיה בעידן הביג דאטה וזה חלק יותר פשוט בעיניי. התמודדות שנייה זה התמודדות עם המידע הפנימי בתוך הארגון. הארגון צובר הרבה מידע, וצריך להחליט איזה ממנו רלוונטי ומה עושים איתו. יש לזה השלכות רבות, גם כספיות.

"אם אתה מחליט שהמידע הוא רלוונטי לקבלת ההחלטות, מתחילות שאלות כמו 'איך אוגרים אותו? מה הזמינות שלו? ואיך מנתחים אותו? ככל שהמידע יותר רלוונטי וחשוב, צריך לשים אותו על אחסון מהיר יותר. אם המידע פחות רלוונטי, אז מן הסתם תשים אותו על אחסון יותר זול יותר ואיטי".

המנהלים של היום מכירים את בעיית המידע?

"לא כולם. כאשר אתה יושב עם המנהלים ואומר להם 'בוא תסווג לנו איזה דברים אתה צריך ומה אתה עושה איתם', אתה מגלה שיש דברים שהם בכלל לא צריכים. זה תהליך בחירה שצריך לעשותו בצורה מתודולוגית בתוך הארגון.

"אתן את הדוגמה הכי קלאסית. יש למשל ארגונים ביטחוניים שכל מה שקשור לדואר אלקטרוני יוצא או נכנס הם רוצים לשמור. אם לוקחים ארגון ביטחוני של 1000 איש שכל אחד מייצר בממוצע 20-30 הודעות ביום, מדובר על מכונה שכל הזמן מייצרת מידע וצריך להחליט מה עושים איתו. יבוא קצין בטחון ויגיד שהוא רוצה בלחיצת כפתור לדעת מי כתב חיזבאללה ביום שני, למה? ככה. כי יש לו סיבה מסוימת. לכל החלטה כזו יש משמעות בהיבט תכנון מערך אחסון הנתונים.

"בדרך כלל הדיונים סביב הנושא מתעוררים בשעה שצריך לבצע השקעות באחסון כי 'התמלא הדלי' או שהמערכת מתחילה לעבוד לאט. נדיר שבמדינת ישראל מבוצע תכנון בעולמות ה-IT לזמן ארוך. מדובר על השקעות מאד כבדות וככל שאפשר למשוך - מושכים".

מתי נראה עננים בארגונים ביטחוניים?

"מדברים על ביג דאטה כענן חיצוני, ענן פנימי או ענן היברידי. בסופו של דבר בעוד 10-20 שנים לא תהיה חלוקה של פנים וחוץ. יחד עם זאת, חשוב לסייג את ההתפתחות בתחום הענן. במקרה של לקוח מסחרי רגיל, כנראה הענן הפנימי והחיצוני יהיו מחוברים. ניתן לראות כבר היום הרבה חברות שעוברות לדואר אלקטרוני בגוגל או יאהו. לעומתן, בעולם הביטחוני אני לא רואה שום חיבוריות בין הענן הפנימי לחיצוני. נהפוך הוא, אני חושב שאם עד היום הייתה הפרדה בין הרשתות, אז בטח ובטח בעתיד ייצרו מנגנון חוצץ בין שתי הרשתות האלה. בעידן של עננים זה יקבל משנה תוקף.

"אחד המקומות שכן מנסה לייצר ענן משותף פרטי הוא הצבא. המטרה היא לקבל מערכות נתונים לזמן אמת בלי סיווגים, שיאפשרו לבצע ניתוחי מידע מורכבים. במלחמת לבנון הראשונה למשל לא הגיעו נתונים מחיל השריון לחיל האוויר. הנתונים היו קיימים, אבל כל אחד עבד על הנתונים שלו ואף אחד לא ראה את התמונה הכוללת".

חלומו של כל מרגל

"הסמארטפון דורש תקורה ניהולית כפולה ממחשב נייד כי הוא יותר זמין. כאשר אנחנו באים לתת שירות לחברה ושואלים על כמה התקנים מדובר - מחשב נייד אחד שווה כמו שני מחשבים נייחים. מכשיר סלולארי חכם שווה ארבעה מחשבים נייחים.

"גם בעיית אבטחת המידע הרבה יותר מורכבת. אם יש לך מחשב נייד ואתה עובד בארגון בטחוני כנראה לא תתקין עליו דברים אזרחיים. אבל בסמארטפון זה יותר מורכב. זה כלי גם לשיחות פנימיות, גם לחיצוניות וגם למיילים. מבחינתו של הלקוח זו כניסה לתוך המערכות של החברה וההיתר האבטחתי שנדרש מבחינת החברה הוא הרבה יותר גבוה.

"מתחילים להיות חברות שמפתחות את כל הנושא של אבטחת מידע, בעיקר בתחום הבנקאות כי יש להם בעיית בטחון גדולה. אנחנו גם מספקים פתרונות, וזה תחום שנמצא בצמיחה וכל התעשייה מתמודדת איתו. מדובר על מכשיר שהוא חלומו של כל מרגל - הוא גם מקליט, גם GPS שיודע איפה אתה נמצא והוא יכול לשמש כאמצעי כניסה למערכות הקריטיות של הארגון".

אילו דגשים חשובים למנהל בעידן הביג דאטה?

"ראשית, חייבים לעשות תוכנית הכוללת תקציב שנתי. גוף ה-IT הפנימי צריך לשמוע מה קורה בתעשייה ובאקדמיה, לבחור מה מתאים לארגון וליישם. אנחנו מדברים על עולם עיבוד מהיר של הרבה מידע כאשר האקדמיה מספקת הרבה פתרונות. היום מתחילים להטמיע פתרונות כאלו בתעשיות הביטחוניות, אבל החברות האלו נמצאות בפיגור של שלוש שנים.

"זה ברור שאם אותו ה-IT מכונס בתוך העולם הפנימי של הארגון, קשה לו מאד לעקוב אחרי האקדמיה והתעשייה. הרבה ארגונים טכנולוגיים אמרו לנו שהם רוצים שהניהול והכיוונים העתידיים יהיו אצלנו באמת מחשוב היות והם לא מסוגלים לעקוב אחרי כל ההתפתחויות. בצורה כזו החברה החיצונית הופכת להיות זרוע נוספת של הארגון שמייעצת ומתחזקת את מערך המחשוב, כאשר הלקוח הוא זה המקבל את ההחלטות האסטרטגיות .

"גם בהיבט של החזר השקעה, יש יתרון לגוף IT חיצוני. ארגון כמונו שמלווה את הלקוח מצד אחד וחי את עולם ה-ITמצד שני, מסוגל להמליץ איפה כדאי להשקיע ואיפה כדאי להמתין בהינתן ההשקעות של לפני שנה, שנתיים או אפילו השקעות שבוצעו לפני מספר שנים. יש יתרון בלווי של גוף המתמחה בעולם של תשתיות".