אריק שרון ,קצין מודיעין

בשנים 1951-1952, בהיותו בן 23 – 24 היה רס"ן שרון קצין המודיעין של פיקוד הצפון ופיקוד המרכז. במהלך תפקידו הציל שני חיילי צה"ל מהשבי הירדני

אריק שרון עם קצינים מחטיבה 890 - שנת 1955 - wikipedia

קורות חייו של אריאל שרון כאיש צבא , כשר ביטחון וראש ממשלה נסקרו באופן מפורט בימים האחרונים , אחרי לכתו מאתנו. שנתיים בחייו , בשנים 1951-1952 , בהיותו בן 23 – 24 היה רס"ן שרון קצין המודיעין של פיקוד הצפון ופיקוד המרכז. הוא הגיע למודיעין משדות הקרב של מלחמת העצמאות בה מילא תפקיד מ"פ בחטיבת אלכסנדרוני ובסיירת גולני.

ב-1951 נתמנה אריק, ללא כל הכשרה מודיעינית מוקדמת , לקצין המודיעין של פיקוד המרכז. הגדה המערבית סופחה לירדן, בישובים הערביים במרכז הארץ ובצפון התקיים ממשל צבאי . מסתננים מירדן חדרו לישראל כמעט מדי לילה למטרות גניבה ורצח.

בתחילת יולי 1951 חובלה מסילת הברזל לירושלים ורכבת משא הורדה מן הפסים. מסתננים תקפו פועלים ליד עג'ור (הוא מושב עגור במטה יהודה). הרמטכ"ל ידין וראש אג"ם מקלף לחצו על בן-גוריון לאשר פעולת גמול נגד פליטים בישוב וולג'ה , ונגד כפרים במובלעת לטרון לשם הובילו העקבות. קמ"ן פיקוד מרכז אריק שרון ריכז את המודיעין לתקיפות הללו ותדרך אישית את מפעילי הסוכנים בממ"ן ( מחלקת המודיעין עוד לפני שהיה אמ"ן) לגבי תכנית האסוף וסידורי הקשר עם הסוכנים.

שרון המליץ להמעיט במארבים ולהרבות בסיורים בין הכפרים כדי לאתר את האויב. בעקבות זאת היו פחות היתקלויות. שרון גם יזם פגישה עם הנציג הירדני לשביתת הנשק אחמד אלח'ליל וסוכם שם כי הלגיון יפעל נגד המסתננים בכפרים וכך תקטן הפעילות הישראלית בכפרים.

כקמ"ן פיקוד מרכז הוא יזם הקמת יחידת סיור מודיעינית . עד שזו הוקמה יזם שרון הפעלת חיילי חי"ר לפעולה מודיעינית כזאת , שלושה חיילים מחטיבת גבעתי לבושים בכאפיות יצאו בליל 26-27 במרץ 1951 משכונת אבו טור בירושלים לכפר עזריה לתצפית על גדוד 8 הירדני. שהו 40 דקות ,חזרו ודווחו בהצלחה . סיור שני שנשלח לכפר צוריף נתגלה על ידי רועה והחיילים חזרו ללא ביצוע המשימה. מסקנתו של שרון היתה כי יש אפשרות לחדור לשטח האויב בנקל על מנת להשיג ידיעות חיוניות בשטחים הקרובים לגבול המדינה.

שרון יצא לעתים תכופות אישית עם קציני המודיעין בפיקוד לסיורי אוויר במטוס פיפר משדה דב להכרת השטח בגדה.

במרץ 1952 כאשר אריק שרון קמ"ן פיקוד צפון ערק חייל סורי ונחקר ע"י חוליית חוקרי שבויים פיקודית. שרון היה מאוכזב מתוצאות החקירה והורה על חקירה נוספת ע"י מוסמכים יותר. מפקד החוקרים , יואל בן דב, סיכם את החקירה כי העריק ציין כי ביחידתו בצבא הסורי היה רק טוראי אחד יודע קרוא וכתוב. שרון הסתפק בכך, לאחר שוידא כי מצדנו נעשה הכל כדי למצות את המידע מהעריק.

ביולי 1952 נחטפו שני חיילי צה"ל והיו בשבי הירדנים. כעבור חודשיים משסרבו הירדנים לשחררם יזם שרון , קמ"ן פיקוד צפון, פעולת גמול. הוא ניצל פגישה מתוכננת של ועדת שביתת הנשק בגשר שיח' חוסיין ודאג כי שני לגיונרים ייחטפו במהלך הפגישה .המסר עבד. החטיפה אמנם פגעה במוראל של הלגיון והגבירה את המתיחות אך כעבור שבועיים הוחלפו החטופים בשני חיילי צה"ל השבויים. החטיפה היתה מבצעו האישי של קמ"ן הפיקוד אריאל שרון, כפי שנכתב ביומני צה"ל.

באחד הימים קיים שרון סיור אוויר בפייפר מעבר לגבול הסורי מעל קוניטרה ללא אישור הרמטכ"ל מקלף, דוגמה לתעוזה וליוזמה שלו כקצין מודיעין.

בשנתיים שהיה קצין מודיעין גילה מעורבות פעילה בכל תחומי המודיעין, השתתף בביטחון השוטף ובתרגילים. בסיום תפקידיו ב-1952 היה מיועד להשתתף בקורס היוקרתי הבכיר למודיעין שהתקיים אז בבה"ד 15 ברמלה, אך הוא העדיף לצאת ללימודים אקדמיים באוניברסיטה העברית . משם נשלף ב-1953 להקמת יחידה 101 עם סגנו שלמה באום.