"אנחנו קצה החוד, אנחנו נהיה שם ראשונים"

מפקד חיל האוויר, האלוף אמיר אשל, מסכם שנה בראיון ל"ביטאון חיל האוויר". אשל מדבר על מוכנות החיל לקראת האתגרים העתידיים

כמה ימים לפני הפגישה עם האלוף אשל, נחתם בז'נבה הסכם ראשוני בין המעצמות לבין איראן. ההסכם אמור להשפיע על חיל-האוויר והתוכניות המבצעיות שלו אבל בעיניו של מפקד חיל האוויר ההסכם הזה לא משנה דבר. "ההסכם של איראן והמעצמות הוא תקופת מבחן", הוא אומר, "אם תצלח או לא תצלח, איננו יודעים. מבחינתנו לא השתנה דבר ואנחנו מחויבים להיות מוכנים ולשפר את המוכנות שלנו . אם נדרש לפעול, עלינו להיות ערוכים ומוכנים", הוא אומר בראיון ל"ביטאון חיל האוויר". 

ההיערכות המבצעית של חיל-האוויר היא הנושא המרכזי שעוסק בו מפקד החיל מאז כניסתו לתפקיד. האחריות של החיל מתרחבת והמשימות הרבות דורשות חיל-אוויר מיומן וכשיר. "האחריות שמוטלת עלינו הולכת ומתרחבת והיכולות שלנו הולכות ומתפתחות", הוא אומר, "הרלוונטיות של הכח האווירי גדלה והופכת מרכזית ומכריעה כשבוחנים את הסגולות של הכוח האווירי ברמה הפוטנציאלית וההבנה שניתן למצות ממנו יותר, אז מבינים למה האחריות נמצאת כאן".

מתוקף אחריות זו הגדיל החיל את תוכנית האימון ושם דגשים בהעלאת הספקי התקיפה ומוכנות צוותי האוויר והקרקע בראש סדרי העדיפויות.

זרים ושותפים

לא מכבר הסתיים בדרום הארץ תרגיל "בלו פלאג", תרגיל בינלאומי ראשון, רחב היקף. אם נדמה שהוא נערך על-מנת לאמן את המדינות לטוס ביחד אל מול חזית אחת, מפקד חיל-האוויר דווקא מציב מטרה אחרת. "קודם כל, בעיני הדבר הראשון החשוב בתרגיל הזה הוא שיפור הכשירות המבצעית של החיל", הוא אומר. "אימון משותף, לימוד הדדי עם זרים בעלי תרבות ותפיסה מבצעית שונה, בשפה זרה - יש לכך חשיבות גדולה באימון של כוח אווירי. לטוס ביחד עם יכולות אחרות בהפעלה מבצעית משולבת עם פתרונות מבצעיים מעולמות שונים, זה מכפיל כוח בחשיבה ובתפיסה. לא עשינו את זה מעולם בסדר גודל כזה ומדובר בתרגיל, מורכב ורגיש עם משתתפים ומשקיפים ממדינות רבות.

"אני מתרשם שהתרגיל היה מוצלח בסטנדרטים גבוהים מאוד והוא מראה את הפנים החזקות, המקצועיות והאיכותיות של חיל-האוויר. בנוסף, הוא גם פותח צוהר למדינת ישראל עם ההשלכות האסטרטגיות של שיתוף פעולה מהסוג הזה. אבל קודם כל, זה נועד לשרת את הרעיון והמטרה: שיפור הכשירות המבצעית שלנו, בין אם נטוס עם זרים ובין אם לא, בעצם קיומו של תרגיל בינלאומי שכזה, ההצלחה מובטחת מראש".

במבט לאחור

כשאנחנו מדברים על מאה שנים של תעופה בארץ ישראל, האלוף אשל מסתכל על התמונה הכוללת יותר. "אם מסתכלים בחלוף מאה שנה על מה שנעשה כאן זה דרמטי, לא רק במושגים של תעופה. הוקמה כאן מדינה מכלום כשהחלום הציוני הגיע לידי מימוש. בשילוב של מדינה לתעופה, חיל-האוויר הוא יסוד משמעותי לביטחונה של מדינת ישראל, נבנה כאן כוח אווירי ייחודי ברמה מובילה בעולם פורץ גבולות תחומים שהוא מושא לקנאה של אחרים. אם מסתכלים אחורה זה מדהים, לא הייתה פה מדינה, לא היה כאן שום דבר וקמה מדינה שלמרות גילה הצעיר התפתחה גם בתחום התעופתי בצורה יוצאת דופן. זה מראה על תפקודם של אנשים ומנהיגים במעלה הדרך שהבינו את חשיבותו של כוח אווירי. דוד בן-גוריון ז"ל, ראש הממשלה הראשון ואיתו רבים אחרים שפעלו והקימו פה את חיל-האוויר הכי חזק במזרח התיכון שיש כאלה שאומרים שהוא הטוב בעולם".

מאה שנים לאחר נחיתת המטוס הראשון בארץ ישראל אומר מפקד החיל: "חיל-האוויר הוא ביטוי לעוצמה של המדינה, עוצמה להבטחת קיומה. חיל של איכות ותרבות יוצאת דופן וזה הישג אדיר".

חלוצים תמיד

כשמדברים על הישגים אני שואלת אותו על חלוציות. פעם הקימו כאן הכול מאפס אבל הדור שלנו כבר נולד לתוך הקיים: מדינה, חיל-האוויר האם גם אנחנו חלוצים במשהו היום? האם בעוד מאה שנה יסתכלו ויאמרו "הם המשיכו את הדרך"?

האלוף אשל לא מהסס, "אנחנו חלוצים בהרבה תחומים ואנחנו לא קופאים על השמרים, בעולמות שונים. יש לנו יכולות 'כחול לבן' פורצות דרך בתחום כלי- הטיס הבלתי מאוישים, במערכות הגנה אווירית ובאמצעי לחימה יש לנו יכולות דמיוניות. זה סוג של חלוציות אבל מעל הכול אנחנו חלוצים בתפיסות שלנו. זה לא מספיק שיש אמל"ח. אמצעי לחימה נולדים ממשהו - מתפיסה, מחזון, מכיוונים בתפיסות של הפעלת כוח אווירי. במיצוי הסגולות של כוח כזה אנחנו סופר-חלוצים. לחלק מהמדינות יש מטוסים ומערכות דומות לשלנו והם לא עושים איתם את הדברים שאנחנו עושים איתם. זה שיש לך את זה ביד, לא אומר שאתה יכול להפיק מזה את מה שניתן להפיק מזה. פה אנחנו חלוצים גדולים".

"תן לי דוגמאות" אני מתעקשת איתו לרדת אל הקרקע מהסיסמאות הגדולות.

"בעולם המבצעי לדוגמא, יש לנו הישגים גדולים, בסגירת מעגלי תקיפה אנחנו לאין ערוך מובילים מאחרים. במערכות ההגנה האקטיביות – ראשונים בעולם עם תפיסות הגנה. בעולם התחזוקתי אנחנו מובילים ביעילות, אם משווים טייסת אמריקאית לישראלית רואים כי לאמריקאים יש פי שלוש צוותי קרקע בהשוואה אלינו. היכולת שלנו להפיק ממה שיש לנו היא יוצאת דופן. זו חלוציות, זו תרבות עבודה מתקדמת שנבנתה לאורך שנים כדי למצות את המשאבים הכי טוב שניתן".
 
תקופה של שינויים

שנת 2014 תהיה שנה של שינויים רבים בחיל. אני מנסה לברר על מה מניח מפקד החיל את כובד משקלו. "כובד המשקל לא מונח על נקודה אחת ויש הרבה מאוד דברים. תחום אחד מרכזי הוא תחום האנשים. הקולות שנשמעים בעניין אנשי הקבע ותהליך ההתכנסות, זה אתגר גדול. התחושה של האנשים היא מורכבת: מצד אחד מבינים את כובד האחריות ומצד שני, שואלים את עצמם מדוע תוקפים את אנשי הקבע? לחיל-האוויר יש אנשים מצוינים ומסורים. עוצמת חיל-האוויר נקבעת על פי איכות אנשיו, היקף השינויים וקצבם גדול משידענו מול אתגרים מבית ומחוץ ונדרש לטפל גם בעוזבים וגם בנשארים".

בתחום המבצעי, המזרח התיכון עבר שינויים בשנתיים האחרונות שמספיקים לעשור וחיל האוויר צריך להיות ערוך לסביבה הדינמית.

"זה לחם חוקנו", אומר אשל, "מצוקת משאבים עושה את זה יותר מורכב אבל אנחנו קצה החוד אנחנו נהיה שם ראשונים". ומול האתגרים הללו מגיעה גם שנה של התעצמות - מטוסי "לביא" כמו גם "שמשון" יצטרפו לשורות החיל ויביאו עימם יכולות ותפיסות הפעלה חדשות, מערכות הגנה כגון "שרביט קסמים" ופיתוחים נוספים ישנו את תפיסת ההגנה. מלבד הפלטפורמות מייחס מפקד החיל חשיבות רבה ל"רוח החיל", משהו שלא נמדד בכמות או הישגים אבל בעיניו מוביל את עוצמתו של החיל ובא לידי ביטוי בדברים הקטנים של חיי היומיום בו. "זו תהיה שנה עם כמות שינויים שיכולה להספיק לשנים רבות", "עלינו לחזק את האנשים ואת רוח הארגון" הוא אומר. "בסוף שנת 2014 יהיה לנו חיל-אוויר חזק יותר".

*** הכתבה הופיעה בגיליון מספר 214 של ביטאון חיל האוויר, דצמבר 2013

אולי יעניין אותך גם