אל קאעידה מעבר לגדר

הטור השבועי של עמיר רפפורט נודד לצפון . דברים שרואים ומבינים מרמת הגולן

הגדר בגבול הסורי, צילום: עמיר רפפורט

רעש יריות נשמע ביום חמישי בבוקר מאיזור הכפר ג'מלא, מעבר לגדר המערכת בין ישראל לסוריה. במוצב צה"לי על הגבול אשר מאויש על ידי יחידת לוחמים סמוך לישוב רמת מגשימים, טפטף גשם קל, ורוח קרה נשבה בפנים.

מזג האוויר הלא אביבי לא מנע מהצדדים בצד הסורי של הגבול להמשיך את השגרה מבחינתם: מן הצד האחד נראו בברור כוחות הצבא הסורי הנאמנים לנשיא הסורי בשאר אסד. מן העבר השני - קבוצות מורדים. ערוץ עמוק של נהר הרוקאד מפריד בינהם. טנק סורי שיגר פגז מעבר לערוץ, אל עבר עמדה של המורדים, צמוד לג'מלא. עשן דק היתמר ממקום הפגיעה. שום נזק רציני לא נצפה מתוך שטח ישראל.

הלחימה באיזור ג'מלא הייתה יכולה להימשך כך עוד חודשים ושנים מבלי לעורר אפילו שבריר של תשומת לב בישראל, אלמלא דברים יוצאי דופן שאמר המרטכ"ל רא"ל בני גנץ, בראיונות לכלי תקשורת ערב יום העצמאות, השבוע. אחרי שתיגמר מלחמת האזרחים בסוריה, חזה הרמטכ"ל בראיונות, חלק מן הכוחות המורדים ייפנו נגדנו. אנחנו נהפוך למטרה העליונה שלהם.

למה התכוון גנץ? גורמי צבא מציינים כי בסוריה פועלים לא פחות מ-90 קבוצות מורדים שונות. עשרה מתוך הארגונים המחרתיים השונים מחזיקים "נציגויות", כלומר כוחות פעילים, באיזור רמת הגולן, לא הרחק מהגבול מול ישראל. רובם אינם נחשבים איום גדול לישראל גם ביום שאחרי עידן אסד (בהנחה שבסופו של דבר יגיע יום כזה), אבל יש קבוצה אחת שנחשבת מסוכנת ביותר, והיא הולכת ומתבססת במרחב שבין הכפר ג'מלא ובין הכפר דרעא, בחלק הדרומי של רמת הגולן הסורי. מדובר בשטח שבין נהר הרוקאד לנהר הירמוך, שמהווה גבול טבעי עם ירדן. האזור כולו נמצא במרחק נגיעה (או פגז מרגמה) מהישובים של דרום רמת הגולן הישראלית.

חברי הקבוצה, שאליה התכוון הרמטכ"ל יותר מכל, מכנים את עצמם "נוסיראת". הם לובשים תמיד בגדים שחורים, ומטפחים זקן עבות, תוך שהם מקפידים על קרחת בוהקת. גם את השפם הם מגלחים עד לזיף האחרון. הקבוצה שייכת למה שמכונה "הג'יהאד העולמי", וליתר דיוק ניתן לציין כי הם רואים את עצמם כשותפים לאידיאולוגיה של אל קאעידה. רוב חברי "נוסיראת" אינם סורים, אלא אנשי ג'יהאד שהתקבצו בסוריה מצ'צ'ניה ועד אפגניסטאן. מבחינתם, הפלת משטר בשאר אסד היא רק שלב ראשון בדרך למאבק משמעותי יותר - בכופרים הציונים.

לפי הערכות אגף המודיעין הישראלי, יש כיום בסוריה כמה מאות חברי "נוסיראת", ורק חלקם נמצאים בדרום רמת הגולן. הרוב ממוקמים בכלל באיזור חלב שבצפון סוריה. הקבוצה הצליחה להשתלט על המובלעת בדרום רמת הגולן, תוך שהיא מנצלת את התפוררות הצבא הסורי באיזור בתהליך הדרגתי. פעם היו פרוסים לאורך כל הגזרה כוחות שנחשבו כחלק מ"רצועת האבטחה" הסורית מול ישראל. הרצועה הזאת התפוררה מזמן. בצפון רמת הגולן השתלטו על השטח לוחמים מכמה קבוצות מורדים, שהמכנה המשותף שלהם הוא חילוני וליברלי. החיילים הישראליים אפילו נוהגים לכנות את אנשי הקבוצות האלה "חברים של דפני ליף".

במרכז הרמה מצליח הצבא של אסד להחזיק מעמד. האחיזה העיקרית שלו היא באיזור העיר קוניטרה, בלב הרמה. אם קוניטרה תיפול לידי המורדים, תיפתח הדרך עד דמשק. שום צבא אינו עומד עוד בדרך אל הבירה.

עד כמה מסוכנת המובלעת של הג'יהאד העולמי בדרום רמת הגולן ניתן היה ללמוד ביום רביעי השבוע דווקא ממה שקרה בדרום: פלג אחר של הג'יהאד העולמי, שהתבסס מזמן בסיני, שיגר שתי רקטות "גראד" לעבר העיר אילת. ככלל, סיני מקדימה את הנעשה ברמת הגולן בכמה חודשים. תהליך ההתדרדרות שחל שם, תוך איבוד האחיזה של השלטון המרכזי, מתרחש גם ברמת הגולן ובסוריה כולה. בצה"ל אין ספק כי ברגע שאנשי ה"נוסיראת" יסיימו את הקרבות שלהם מול הצבא הסורי, הם יפנו את נשקם לעבר ישראל. ונשק לא חסר להם, וגם לא כסף: אספקה סדירה מגיעה בדרכים לא דרכים מחשבונות הבנק של התנועה העולמית. אם הכסף אינו עובר דרך חשבונות אלה הוא יכול להגיע גם במזומן, מעיראק. אין שום מכשול קרקעי אמיתי בין דרום סוריה ובין עיראק. ועיראק הפכה לגרורה איראנית פחות או יותר ביום שבו אחרוני הכוחות האמריקאים התקפלו למדינתם.

גבול חדש

בדרום, מול הגבול המצרי, החלה ישראל לבנות גדר מערכת משוכללת רק אחרי פיגוע קשה שארע באוגוסט 2011. בצפון, מול רמת הגולן הסורית, מקדימה הגדר את הארועים הקשים.

פיקוד הצפון העריך כבר לפני כשנתיים כי מלחמת האזרחים בסוריה תביא להתדרדרות במצב הביטחוני ברמת הגולן, באיזור שנחשב כגבול השקט ביותר של ישראל מאז שנת 1974. בהתחלה החשש העיקרי היה ששלטון אסד יפול בתוך שבועות או לכל היותר כמה חודשים, ונפילתו תהיה מלווה בירי של טילים לעבר ישראל בבחינת "תמות נפשי עם פלישתים", וכן במעבר של פליטים מסוריה לשטח ישראל. בינתיים, התברר כי שלטון אסד מחזיק מעמד יותר מתוחלת החיים שנצפתה לו. הפליטים אכן נוטשים בהמוניהם את סוריה - אבל לטורקיה, לירדן וללבנון, ולא לישראל.

ראש מטה פיקוד הצפון, תא"ל בני מר, אמר בדיונים בפיקוד כי המרוץ באזור רמת הגולן מתנהל בין המצב הביטחוני שמתדרדר משבוע לשבוע, ובין קצב בניית המכשול חדש, שנחשב מסחרר.

כך, בתחילה חידש הפיקוד, כבר בשנת 2011, תעלה גדולה לאורך הגבול בגזרה המרכזית של הרמה. בסתיו האחרון החלה בנייה של גדר חדישה לאורך 60 ק"מ של הרמה. במסגרת פרויקט שעלותו מוערכת ברבע מיליארד שקל והוא יסתיים כבר באוגוסט הקרוב. בנוסף, נפרסו גם אינספור אמצעי תצפית, מכ"מים ומצלמות לאורך הגבול והוקם חדר מלחמה חדש המבוסס על מערכת טכנולוגית חדשה המכונה "מר"ס" (מערכת רב סנסורית), שבאמצעותה מקבלות חיילות התראה על כל תזוזה בצד הסורי של הגבול.

ההשקעה נמשכת גם בכוח אדם: בימים אלה מוקם גדוד תצפיות נוסף לגזרה. צה"ל, שבעבר היה מציב ברמת הגולן בעיקר מילואימניקים מפוהקים, שולח היום לשטח את טובי לוחמיו. כך, חוץ מהלוחמים במוצב סמוך לרמות מגשימים נמצאים כיום בדרום הרמה גם לוחמי גדוד הסיור של "גולני", לדוגמא.

סוריה כמיקרו קוסמוס

לרוע מזלו, העם הסורי משלם את המחיר על כמה תהליכים עולמיים ועל העובדה שאין באדמתו משאבי טבע כמו נפט (אם המלחמה בסוריה הייתה משפיעה על מחירי הנפט בעולם, המערב היה מביא להפסקתה כבר מזמן). ואולם, סוריה אינה מעניינת באמת את העולם. היא רק הפכה למגרש משחקים עולמי. ארצות הברית אינה מעוניינת להתערב באמת בנעשה בסוריה. הצבא האמריקאי רק יצא מעיראק, ובדרך לצאת מאפגניסטאן, ואין שום סיכוי שהנשיא ברק אובאמה יורה לשלוח כוחות רק כדי לעצור את הטבח בסוריה (למעלה מאלף הרוגים בכל שבוע! מרביתם אזרחים).

וזו לא כל התמונה: בזמן שארצות הברית מתבצרת בצרותיה הפנימיות, רוסיה וגם סין עושות הכל כדי לקעקע את ההגמוניה העולמית שלה, שהייתה מוחלטת עד לפני שנתיים-שלוש. באמצעות תמיכתה במשטר הסורי מתריסה רוסיה כלפי ארצות הברית שהיא אינה גרורה שלה, לא יותר, וגם שומרת על האינטרסים האזוריים שלה (הנמל הרוסי בעיר לטקיה שבצפון סוריה הוא המוצא הרוסי היחיד לים התיכון כיום. למרות הטבח של בשאר אסד בבני עמו, ממשיכה רוסיה לספק לנשיא נשק על סמך עסקאות קודמות. וזה השלל שהגיע לסוריה: טילים משודרגים בקוטר 302 מ"מ, טילי נ"מ SA-17 (שחלקם הושמד בהפצצת חיל האוויר הישראלי, על פי הפרסומים הזרים) וטילי חוף ים "יאחונט" שיכולים לפגוע בכל מטרה בדיוק של מטרים, גם ממרחק 300 ק"מ.

רוסיה מתעקשת שאסד ישלם על הסחורה עד הדולר האחרון, למרות מצבו, אבל מי שתומך בו כלכלית זה המשטר האיראני, למרות הקשיים שהכלכלה האיראנית מתמודדת עימם - בפני עצמה. הרוסים מספקים הדרכה לצבא הסורי, כיצד לנהל מלחמת גרילה, אבל עיקר התמיכה הצבאית ניתנת לבשאר על ידי איראן וחיזבאללה. כוחות חיזבאללה אף לוחמים לצד לוחמים מצבא אסד, כתף אל כתף.

השלכות איזוריות

למלחמת האזרחים הנמשכת בסוריה יש אינספור השלכות אזרחיות. ירדן (למעלה ממיליון פליטים סורים הגיעו לשטחה) ולבנון (חצי מיליון פליטים), כורעות תחת נטל הנחיל הסורי, שמערער את יציבותן. בלבנון גלשה מלחמת האזרחים הסורית לקרבות בין תומכים ומתנגדים של אסד. בצפון המדינה, ליד טריפולי (המתח גואה בין תומכי אסד ומתנגדיו, כשבאמצע חיזבאללה, במיוחד לקראת הבחירות לנשיאות שייערכו בלבנון בחודש יוני).

כמובן, שהחשש הגדול ביותר בצה"ל הוא מהפיכת דרום רמת הגולן לשטח שבשליטה מלאה של הג'יהאד העולמי, אבן שואבת לג'יהאדיסטים שימשיכו להגיע מכל העולם. אמ"ן שם בעדיפות גבוהה את הניסיון להבין מה בדיוק קורה בקרב בעלי הזקנים לובשי השחורים. זה לא קל.

בינתיים, הקרבות ברמת הגולן הסורית גורמים למתיחות אפילו בקרב בני העדה הסורית ברמה, שעומדים על זכויותיהם מול בני העדות האחרות: בתחילה תמכו הדרוזים במשטר אסד, אבל תמיכה זו הפכה רפה, ככל שגברה ההבנה שבשאר יירד מהבמה במוקדם או במאוחר. מי שמוטרדים במיוחד מהמצב בדרום הרמה אלה הירדנים, שחוששים מהג'יהאדיסטים לא פחות מאתנו. בעניין הזה גם ארצות הברית נמצאת בתמונה, ומסייעת לממלכה לסגור טוב יותר את איזורי הגבול, ולהכיל את הפליטים.

מה יהיה?

ממוצב תל חזקה שבלב רמת הגולן ניתן היה לקבל אתמול המחשה נוספת ללחימה שמתרחשת ממש מתחת לאף של חיילי צה"ל. מתחת למוצב יש יער עבות שמקיף כמה כפרים. מידי פעם מגיחים מבין העצים לוחמים ששייכים לקבוצת מורדים כזו או אחרת, משתלטים על עמדה של הצבא הסורי, וחוזר חלילה. כחלק מהקרבות האלה פוגעים מידי פעם יריות תועות גם בכוחות צה"ל. על מנת לצמצם את כמות הטעויות החלו כל רכבי צה"ל לנסוע בגזרה כאשר הם מסומנים באורח שאין לטעות בו.

איך זה ייגמר? על פי תרחיש אחד, הלחימה יכולה להסתיים בבת אחת, אם תהיה התנקשות פתאומית בבשאר אסד. על פי תרחיש אחר, הלחימה בסוריה יכולה להימשך עוד שנים.

מה שבטוח זה שלאורך הגבול עם ישראל, המצב רק ימשיך להתדרדר. כך לפחות נראו הדברים אתמול מרמת הגולן הישראלית.

אולי יעניין אותך גם