"איננו רוצים לשרת בחיל מובס"

פרוטוקולים נוספים של ועדת כהן שעסקה באירועי הטבח של סברה ושתילה ומתפרסמים היום מעידים על התסכול שחשו באמ"ן לנוכח האחריות שהוטלה עליהם לעניין, והעובדה שבמוסד "לא משלמים את המחיר"

הבוקר הותרו לפרסום חלקים נוספים מפרוטוקלי דיוני הממשלה בפברואר 1983, אחרי מסקנות ועדת כהן בנוגע לטבח בסברה ושתילה.

בין היתר מהקטעים עולה כי בין אמ"ן למוסד שררה מתיחות ביחס למידת האחריות של כל אחד מהגופים לאירוע הטבח. על פי הפרוטוקולים באמ"ן חשו תסכול מכך שהם ולא המוסד משלמים את המחיר בעקבות הטבח.

יהושע שגיא, ראש אמ"ן אז שנאלץ להתפטר מתפקידו בעקבות מסקנות הועדה, אמר בין היתר בישיבת ממשלה ב-10 בפברואר 1983 כי: "אני חש בניצני התסכול דרך מאות טלפונים, מכתבים ומברקים, אשר הגיעו אלי ברובם מקצינים זוטרים ואחרים של חיל המודיעין. בדבריהם בלטו המוטיבים הבאים: נעשה לנו עוול נורא; איננו רוצים לשרת בחיל מובס, אשר לא משנה מה יקרה במדינה, יאשימו אותנו בו; הדרך שאנחנו צריכים ללכת בה היא של שב ואל תעשה כי ממילא שום דבר לא יעזור, תמיד נימצא אשמים".

מלבד זאת, ציין שגיא כי אנשי אמ"ן תהו עוד כיצד הם נמצאו אשמים בפני הוועדה. "אשר התרעותינו והערכותינו בעניין הפלנגות נמצאו נכונות, בעוד 'המוסד', אשר קיים את הקשר עמם ואף מקיים מערכת מחקרית והערכתית מקבילה לשל אמ"ן מאז ועדת אגרנט, לא ניזוק כלל?". הציג אז שגיא את הלך הרוח ששרר באותה העת באמ"ן. עם זאת, נראה כי שגיא לא הסכים עם אותן אמירות, אך חשב כי מן הראוי להציג אותן בפני השרים.

ואולם, בסיכום הדברים קבעה הועדה כי שגיא "היה אדיש לגמרי ולא גילה כל התעניינות בנושאים שבתוקף תפקידו היה צריך להיות מעוניין בהם".

שר הביטחון אריאל שרון שהתייחס בדבריו לאחריות המוסד במה שאירע בסברה ושתילה, ציין כי יש לבחון את המערכות ולא את האנשים וכי אין זה תקין שבעת ביקרו של הרמטכ"ל במטה הפלנגות לא היה שם איש מהדרגים הבכירים ביותר של המוסד. "כולנו מעריכים איש זה ואני שמח שהוא לא נתפס על ידי הוועדה - אך רק במקרה" אמר אז שרון, אולם הוא הדגיש כי נחום אדמוני, ראש המוסד באותה העת, אינו אחראי באופן אישי למה שאיר שכן הוא נכנס לתפקיד רק זמן קצר לפני כן.

עם זאת, בסיכומם של דברים, שרון אמר כי אין לו טענות אל המוסד "גם הוא לא העריך את האירוע. אף אחד מאתנו לא העריך שכך יקרה. כל מומחי אמ"ן והמוסד, בנוסף לראשי השלטון וצמרת צה"ל, העידו בשבועה אף הם כי לא צפו סכנה זו". אך בממשלה לא הקלו על שרון, שר הפנים יוסף בורג דרש לדעת "מדוע לא תמיד הודיעו לראש הממשלה, באופן שוטף, מה שהיה צריך להודיע ואם אני קורא את עמוד 101, אפילו למוסד לא תמיד סיפרו מה שצריך. רבותי, זה חוסר חמצן" אמר בורג.

שרון טען כי ראש תב"ל במוסד היה שם במשך כל הימים והשתתף בכל הדיונים, אך השר בורג שציטט מתוך דו"ח הוועדה: "ראש המוסד העיד שלראשונה נודע לו על התפקיד שהוטל על הפלנגות להיכנס למחנות רק בעת ישיבת הממשלה, ביום חמישי, 16.9.82. ועתה, מתברר שלמוסד לא נמסרה כל הודעה על כניסת הפלנגות למחנות וראש המוסד לא ידע על כך. בכל אופן, לקרוא יודע אני, למרות הזיקנה שלי, וזה לא סימפתי".

 הוועדה קבעה, עם זאת, כי ראש המוסד לא סיפק "התרעה חד-משמעית על הסכנה בקשר עם כניסת הפלנגות למחנות וכי דווקא בשל הקשר שבין המוסד לבין הפלנגות, היה זה מחובתו של ראש המוסד להתייחס לאפשרות זו של מעשי נקמה, תוך ניתוח כל הגורמים הקשורים בפעולה זו".

מי שהגן דווקא על תפקוד של אמ"ן במלחמה היה הרמטכ"ל רפול שדיבר בישיבת הממשלה שהתקיימה ב-9 בפברואר 1983. בין היתר אמר רפול כי: "אמ"ן במלחמה זו היה המודיעין הכי טוב שהיה למדינה בימי איזו שהיא מלחמה מכל הבחינות. צריך לזכור: תקיפת טילי קרקע אוויר ללא אובדן אווירון אחד - זה אמ"ן. אם יכולנו להפיל את הסורים בפח בבקעה - זה אמ"ן. ושוב, פרופורציונלית לקחו את אמ"ן ואמרו לו: 'הנה, פה לא ידעת, לא הערכת ולא זה ולא זה'. ומה על המלחמה הארוכה? על ההכנות למלחמה? באים למערכת הזו ואומרים לה: על נקודה מסוימת אתם נתבעים. אבל לא שמים את הפרופורציה על כל עבודת אמ"ן במלחמה".

נראה עוד כי רפול גם ניסה להמעיט בחשיבות אירועי הטבח ואמר כי מה שקרה במחנות הוא "קטן שבקטנים". רפול הוסיף ואמר כי אם דו"ח הועדה היה פי עשרה בעוביו, והיה מכסה את כל המלחמה, "לעניין סברה ושתילה היו מוקדשים 2.5 עמודים".