"איזון בין צורך מבצעי להזדמנות טכנולוגית"

תא"ל איילה חכים, מפקדת לוט"ם היוצאת, סוקרת את תחום התקשוב בצה"ל. בכנס אתגרי התקשוב 2013 של ישראל דיפנס, חכים אומרת כי צה"ל משקיע במערכות מתוחכמות עם תפעול קל לעתיד, ובאיתור והכשרת כוח אדם

תא"ל איילה חכים (צילום: coming up)

"צה"ל הוא צבא פוסט-מודרני. התקשוב נמצא בכל מקום ואין דרך חזרה. מי שלא ברשת לא קיים וצה"ל מבוסס על Netwok centric warfare", כך אומרת תא"ל איילה חכים, מפקדת לוט"ם היוצאת בכנס אתגרי התקשוב שנערך  על ידי ישראל דיפנס בשיתוף חברת נטאפ.

בהרצאה שנשאה בכנס אמרה חכים כי "אנחנו מעצבים מציאות, והטכנולוגיות משנות את התו"ל ואת תפישת העולם בצה"ל. זה אתגר עבור אנשי התקשוב. הם צריכים להיות טכנולוגיים עם הבנה מבצעית. התקשוב הוא התחום הכי קרוב לאזרחות. מזעור, גידול בקצב המידע, אימוץ תקנים בפיתוח תוכנה, אינטגרציה בין עולמות ה-IP ל-IT, כל אלו אתגרים לעתיד.

"יש איחוד בין טקסט, וידאו , קול והכל צריך להיות תחת רציפות תפקודית. יחד עם זאת, צריך לרוץ קדימה עם הטכנולוגיה ולשמור על מבצעיות ברמה גבוהה. זה קו עדין שצריך לשמור עליו. צריך גם להיות ממוקדים במה רוצים לאסוף. האינטראנט שלנו שואב מעולם האינטרנט והמשתמשים חווים את הטכנולוגיה באזרחות, ודורשים אותה מאיתנו. המשתמשים יודעים מה הם רוצים. זה לא עידן הטרמינלים הירוקים, והיום תובעים מאיתנו סטנדרט אזרחי.

"יחד עם זאת, צה"ל הוא ארגון מכוון ראייה מבצעית ויש לעשות איזון בין צורך מבצעי להזדמנות טכנולוגית. המג"ד שמאפיין מה הוא צריך, לא מבין בביטים. לעומת זאת, אני צריכה להבין בעולם המבצעי. גודש המידע גם הוא אתגר. מישהו שנמצא במבצע, צריך לקבל את המידע שרלוונטי רק למבצע וצריך לדחוף את זה בקצבים שונים. נושא ההטמעה הוא עדיין עקב אכילס שלנו, וברוב המקרים לא משקיעים בה. לא תמיד בודקים את ההטמעה ו-70 אחוזים הטמעה זו הצלחה גדולה. גם זמני התגובה מתקצרים. מדובר על זמן מבצעי של סגירת מעגל בין כוח קרקעי לטייס קרב, אלו קבועי זמן קצרים. זה עולם קרוב ל Near Real Time".

תהליכים ולא מערכות

"אנחנו מאמצים שיטה שבודקת תהליך קצה לקצה. איך המערכת המסויימת משפיעה על התהליך. איזו פעולה הרמטכ"ל לא יכול לעשות, זה מה שמעניין, ולא מערכת כזו או אחרת", אומרת חכים. "צריך להתמודד גם עם מצבי אד-הוק. בעמוד ענן היו מצבים כאלו והמערכות היו צריכות לתמוך בזה. הקישוריות בין הכוחות ברמה הטקטית ובין מקבלי ההחלטות גם היא בראש מעיינינו".

חכים התייחסה גם לנושא התקציב שעדיין לא אושר לשנה הקרובה. "אנחנו צריכים לעשות יותר עם פחות. אנחנו בחודש פברואר ועדיין אין תקציב מאושר. ולמרות זאת, אי אפשר להשאיר את המבנה שלנו לאור האתגרים. צריך מנגנוני אוטומציה באזורי הדאטה סנטר והתקשורת ולפנות את האנשים לפיתוח. אנחנו גם נעשה החלפה של משקים, איפה כדאי להחליף אותו מקצה לקצה ואיפה צריך מתיחת פנים".

תקשורת ניידת

בהרצאה דיברה חכים גם על התקשורת הניידת המתקדמת שנכנסה לשימוש בצה"ל, עם כניסתם לשירות של הטלפונים החכמים. "יש יותר משתמשים ברשת ונדרש יותר רוחב סרט לאתר נייח ונייד. צריך לעבוד על רשת נייחת ולמצוא פתרונות טקטיים ניידים רחבי סרט. המשתמשים רוצים אותו ממשק עבודה כמו באזרחות. בחומש הקרוב אנחנו הולכים לפתח פרויקט "טבעת זהב" שהיא רשת רחבת סרט צבאית. גם בטלפוניה מקימים רשת IP חדשה לצה"ל ורשת טקטית מאובטחת. מפתחים גם פרויקט mil4you שיתמוך בקשר עם כוח המילואים. היום זה נעשה לא טוב, צריך פתרון מאובטח ונייד. גם פרויקט ioref הוא דוגמא לערוץ תקשורת המספק הנחייה לאזרח.

"גם הדור הצעיר לפני גיוס רוצה מידע וצריך להנגיש לו את צה"ל. עוד פרויקט הוא sensor to shooter שמספק חיבור נייח-נייד טקטי. צריך גם להתמודד עם EOL של מערכת. רשת "ורד הרים" כבר בסוף חייה הטכנולוגיים וחייבים להכין לה חלופה בלי לפגוע במבצעיות של צה"ל. זו הסיבה שמקימים פרויקט סלולרי צבאי כחלופה.

"התקשורת מאפשרת לצה"ל לדבר ככוח אחד דרך מערכות ממוכנות. תהליכים מבצעיים נסגרים במערכות מידע. צה"ל גם מדבר עם ארגונים אחרים. פיקוד העורף מדבר עם מד"א או זק"א. צריך גם איחוד פלטפורמות עם תומכי לחימה. המטרה שלנו היא להעלות את כולם ל-ERP SAP זה יחסוך הרבה משאבים. אנחנו נראה כפילויות בצבא. למה למטאטא בצה"ל יש 12 מק"טים? זה יחסוך הרבה כסף".

רלוונטיות

"קבועי זמן של שנתיים לפיתוח פרויקט הם לא רלוונטיים. היום מדברים על כל שנה בלוק חדש וזה מחייב אותנו לשיטות פיתוח חדשות.טכנולוגיות כמו מציאות רבודה ושולחנות דיגיטליים כבר נבדקות על ידינו וצפויות להתחיל להיות מבצעיות כבר בשנה הבאה. הטכנולוגיות רצות קדימה, וגם אם אנחנו יכולים לפתח הכל לבד, לא בטוח שזה נכון. החוכמה היא להחליט איפה היתרון היחסי שלנו", הסבירה חכים.

סייבר 

ובאשר לאתגרי הסייבר הגוברים מדי יום, אומרת חכים כי "הסייבר הוכרז כמימד לחימה חמישי בצה"ל והמיקוד צריך להיות בניטור ובקרה מתקדם שבודקים תהליכים ואנומליות. אנחנו משלבים מוצרים מסחריים עם פיתוחים שלנו. ליבת הסוד היא בהרכב ולא רק במערכות. התעשייה יחד איתנו, זו למידה משותפת. צריך גם לחשוב כיצד מפתחים אמצעים ותפיסות נוכח עידן הסייבר. ה

עלייה בצריכת התקשוב גורמת לעלייה בתשתיות. מיזוג אוויר ושטח רצפה. בחלק מהמקומות יש פערים של שנים. מדובר על עלויות גדולות מאד. צריך ארכיטקטורה אחרת. אנחנו עובדים על ענן פנימי, רוצים לראות שאנו ממצים את מה שיש לנו. אין עוד ארון שרתים לכל חייל. נכנסות טכנולוגיות של וירטואליזציה, קונסלידציה עמדות קצה VDI, שרתים וירטואלים. לכולן יש יעדים שנתיים. יש טכנולוגיות קירור חדשות בדאטה סנטר. יש דאטה סנטר נייד במכולה שאפשר לקחת לכל מקום. עובדים גם על אוטומציה לצמצם את אנשי התפעול לטובת בניין הכוח. יש תר"ש תשתיות כולל גיבוים, BCP. תרגול תפישה.

"עבור המפתחים תשתית זה כמו חשמל. היא חייבת להקדים את היישום. במבצע עמוד ענן הטילים הגיעו למרכז הארץ וזה דורש התייחסות למיגון תשתיות. צריך הכנה מנטלית ומבצעית. אנחנו יוצרים שפה משותפת. מטרה אחת נראית היום אותו דבר בכל צה"ל. יש תקן חוזי אחוד. עובדים על תקינה רב זרועית בתוך צה"ל ומול התעשייה. זה ישמור על רלוונטיות".

מעבר לנגב 

בשנים הקרובות יעברו יחידות רבות של אגף התקשוב בצה"ל לנגב במסגרת פרויקט ענק עליו הוחלט לפני מספר שנים. במקביל נבנית בימים אלו חוות שרתים תת-קרקעית באזור כדי לקלוט את היחידות העוברות.

"יחידות לוט"ם ואופק עוברות מזרחית לאוניברסיטת באר שבע. מהלך שקורה פעם בעשרות שנים ומשפיע שנים קדימה", אומרת חכים על המהלך. "מדובר על פרויקט מעולמות תוכן רבים. מנצלים זאת כדי לשנות ארכיטקטורה ומחליפים מערכות. זו הזדמנות לעשות בדק בית כדי לצור עתיד טוב יותר. אנחנו באמצע תל אביב, פתאום עוברים לבאר שבע. זו תהיה יחידה חצי סגורה עם חיילים שישנים בבסיס וזה דורש שינוי חשיבה. השנה הזו יוצאים עם מכרזים לבינוי. שנה הבאה מכרזים להגירה".

כוח אדם

ובאשר לכוח האדם הנחוץ לעמוד באתגרים הטכנולוגיים החדשים? חכים אומרת כי "הנס האמיתי בטכנולוגיה הוא כוח האדם. ככל שצה"ל מתעצם בטכנולוגיה, עולה הדרישה מההון האנושי. משקיעים במערכות מתוחכמות עם תפעול קל לעתיד. יש מקצועות חדשים בעולם הסייבר, צריך לאתר כוח אדם רלוונטי.

"ההכשרות צריכות להיות יעילות יותר. מערך הלימוד הטכנולוגי כמעט לא קיים. יש היום 7 כיתות של קדם צה"ל בבתי ספר שמכינים תלמידים לעולם הסייבר. באוקטובר יחנך מרכז מצוינות בבאר שבע שיספק העשרה טכנולוגית שתכין אותם לצבא. השוק האזרחי גם הוא עוזר להתמודד עם האתגרים".

הדובר הראשון  בכנס אתגרי התקשוב 2013 אמר מנכ"ל נטאפ, שלומי פרייס, אמר כי "אתגרי התיקשוב הניצבים בפני אנשי התקשוב הם רציפות המידע, נגישות וזמינות שלו, ואנחנו עונים על האתגרים האלה".

תא"ל נסים פרץ, ראש מנהלת צה"ל למעבר לנגב,ה ציג את תכניות המעבר של צה"ל לנגב בהיקף של מליארדי שקלים. מנהל חטיבת הביטחון של גילת מערכות לוויין, תא"ל יל צ'יקו תמיר, דיבר על אתגרי התקשוב מנקודת המבט של מפקד בכיר לשעבר, והציג פיתוח חדש של טרמינל לווייני ששוקל פחות מעשרה ק"ג-  "דבר שמאפשר לכלי טיס ולחימושים לפרוץ גבולות".

במהלך הכנס נערך דיון מיוחד על היענות התעשיות הביטחוניות המובילות לאתגרי התקשוב. בדיון, בהנחיית העורך והבעלים של ישראל דיפנס, עמיר רפפורט, השתתפו שלום נתן, ראש מנהל תקשוב באלתא, ארז ירדן, סגן ראש מנהלת התקשוב ברפאל, ואלון חרובי, ראש פרויקט צי"ד באלביט מערכות יבשה ותקשוב.

  

אולי יעניין אותך גם

bigstock

״חוק התקשורת הדיגיטלית - פגיעה קשה בפרטיות ובהגנה על המידע של אזרחי ישראל״

ארגוני החברה האזרחית מציינים בפנייה למשרד האוצר במכתבם המשותף כי נוסף על חוק תקשורת דיגיטלית, טיוטת חוק ההסדרים כוללת נושאים נוספים בעלי השלכות על הפרטיות והגנת הסייבר של הציבור, כגון שימוש בטכנולוגיות פרטיות-מסחריות לניטור מיקום המשתמש לצורך תחבורה ציבורית והרחבת השימוש בארנקים ואמצעי תשלום דיגיטליים בתחום הפיננסים