דעות

זכי שלום

התמונה של זכי שלום

פרופ' זכי שלום הינו חוקר בכיר במכון בן גוריון לחקר ישראל, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, ועמית מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי.,

 

הסכם האיחוד בין הפת"ח לחמאס - מניעים ומשמעויות לישראל

 

בשלב זה הסכם האיחוד בין החמאס ובין הפת"ח הינו, במידה רבה, בעל אופי הצהרתי בלבד, וכלל אין וודאות שהוא יתממש, הלכה למעשה, בעתיד הנראה לעין. לאורך השנים התנהלה בין שני המחנות, הפת"ח והחמאס, מלחמה קשה, אכזרית, ועקובה מדם רצופה האשמות קשות של צד אחד נגד השני. המערכה בין הצדדים יצרה חומה כבדה של עוינות וחשדנות בין שני הצדדים, וקשה להאמין כי ניתן יהיה למחוק את "הדם הרע" שזרם עד לאחרונה בין עזה והגדה בקלות רבה. דברים ברוח זו השמיע גם ראש השב"כ היוצא, יובל דיסקין ואישים אחרים המטיבים להכיר את הרשות הפלסטינית על מיגוון פלגיה.

 

להערכתנו, נכונותו של החמאס ללכת במיתווה של אחדות, ולו באורח חלקי, לאחר שנים של סרוב, נותנת ביטוי בראש ובראשונה לחששות הרווחים בקרבו ולהערכתו כי כוחו הולך ונחלש. בנקודת זמן זו מעריך החמאס, ככל הנראה, כי הוא זקוק ל"למטריה" של הפת"ח כדי להמשיך ולהבטיח את שרידותו.

 

בחודשים האחרונים, ובמיוחד לאחר העימות האחרון עם צה"ל הסתבר לחמאס כי האיום הטמון ב"עוצמתו הרקטית" הולך ונשחק. הצלחתה המרשימה של מערכת "כיפת הברזל" בעימות האחרון ברצועת עזה עמעמה וצמצמה במידה רבה את משקלו של האיום הרקטי המצוי בידי החמאס. ראשי החמאס יכולים להעריך כי בעתיד תלך ותשתכלל מערכת זו, וייתכן כי יוצבו מערכות אחרות, אשר ינטרלו כמעט לחלוטין את האיום של החמאס בשיגור רקטות לעבר ישראל. ניטרולו ההולך ומסתמן של "האיום הרקטי" של החמאס בא לאחר שמזה שנים נשחקה כמעט לחלוטין יכולתו של החמאס ליצא פיגועי מתאבדים לעבר ישראל.

 

במקביל הולך ומסתבר לחמאס כי יכולתו להגביל את פעילותה של ישראל נגדו באמצעות "זעקות חמס" על פגיעה בחפים מפשע הולכת, אף היא, ונשחקת. תגובותיה המאסיביות של ישראל בעקבות ירי רקטות נגדה הבהירו לחמאס כי ישראל נהנית למעשה מ"יד חופשית" בפעילותה ברצועה, וכי הביקורת הבינלאומית סביב הפגיעה ב"חפים מפש" אינה מגיעה לדרגות כאלה שירסנו באורח משמעותי את פעילותה של מדינת ישראל נגד החמאס. ראשי החמאס קשובים היטב להצהרות של אישים בכירים בישראל בדבר הצורך לחסל את ראשי החמאס ברצועה. הם עשויים גם להעריך כי הפעילות של מדינות המערב בלוב והפגיעה במשפחתו של קדאפי וחיסולו של בן לאדן יוצרים לגיטימציה לישראל לפעול בדרך דומה ברצועה מבלי שיקום להם גורם שירסן את ישראל. בנסיבות אלה ייתכן כי ראשי החמאס מעריכים שהשותפות עם הרשות הפלסטינית הנחשבת מתונה בראשות אבו מאזן תעניק להם מעין "תעודת ביטוח" כנגד פעילות ישראלית מעין זו.

 

גורם נוסף שהשפיע, קרוב לוודאי, על החמאס נעוץ בעובדה שסוריה ואיראן – בנות בריתו של החמאס נמצאות במשברים קשים. משטרו של אסד בסוריה נאבק בימים אלה על עצם קיומו. מעמדה הבינלאומי של סוריה הולך ודועך והלוכים וגוברים הקולות בזירה הבינלאומית לבודד את המשטר הסורי בראשות באשר אסד. המשך ישיבתה של הלשכה המדינית של החמאס בדמשק כלל אינה בטוחה, וכבר היו ידיעות על כוונה להעבירה לבירה ערבית אחרת. איראן, ככל שניתן להעריך, אינה מצליחה לקדם את תכנית הגרעין שלה כפי שהיא רוצה. ככל הנראה מצליחים יריביה, ובעיקר ישראל וארצות הברית, לשבש ולעכב באורח חמור את פעילותה הגרעינית. לאיראן אין מענה של ממש לפעילות זו נגדה.

 

מעבר לכך, יריבותיה של איראן בעולם הערבי ובמדינות המפרץ, ובראשם סעודיה, אזרו סוף סוף אומץ. כאשר נראה היה שהמשטר הפרו סעודי בבחרין עומד בפני קריסה בשל "התקוממות עממית", שנתמכה על ידי איראן, הן שיגרו לשם כוחות צבא, ובעיקר כוחות סעודים, כדי לסייע למשטר. בכך הן הציבו בפני איראן אתגר חדשני ובעל משמעות רבה. מדינות המפרץ, ובראשן סעודיה, הבהירו חד משמעית כי הן אינן זקוקות עוד ל"אישור" אמריקני ואחר ואף לא לסיוע מערבי כלשהי כדי להגן על האינטרסים שלהן. הם עושות זאת לבדן ועל דעת עצמן. זוהי התפתחות בעלת משמעות אסטרטגית באיזורנו. בשלב זה נראה כי הם הצליחו למנוע את קריסת המשטר.

 

אם יתגשם האיחוד בין החמאס והפת"ח הוא יציב בפני מדינת ישראל שורה של סיכונים בטחוניים ומדיניים. ייתכן, אם כי אין וודאות בכך, שהשותפות עם הפת"ח תצר את יכולת התגובה של ישראל מול רצועת עזה. במישור המדיני, לא נראה שהחיבור עם החמאס ימנע, או יעכב, את המהלך להכרה בינלאומית הולכת וגדלה במדינה פלסטינית שתישלט על ידי ממשלה משותפת לפת"ח ולחמאס.

 

יחד עם זאת, נושא עמו החיבור גם היבטים העשויים להיות חיוביים מנקודת ראותה של מדינת ישראל. ראשית לכל , מסתבר שוב כי החמאס – למרות אופיו הרדיקאלי – הינו בראש ובראשונה ארגון פרגמאטי המכלכל את צעדיו על בסיס רציונאלי של שיקולי עלות מול תועלת. במשך שנים התנהל בארץ וויכוח סביב השאלה האם ניתן להרתיע ארגוני טרור נוסח החמאס. היו שטענו כי אופציה כזו של הרתעה אינה קיימת מול ארגון כה רדיקאלי המוכן לשלם כמעט "כל מחיר" להשגת יעדיו. עתה מסתבר שוב כי החמאס כמו החיזבאללה – למרות אופים הקנאי – פועלים על בסיס של שיקולים רציונאלים. ממילא המסקנה היא שהם בהחלט ניתנים להרתעה. חשוב מאוד שהכרה זו תחלחל עמוק בקרבנו.

 

מעבר לכך, האיחוד המוסכם בין הפת"ח והחמאס מאשש את הקביעה של מדינת ישראל כי אנו חיים באיזור בלתי צפוי. מה שנראה כבלתי אפשרי היום הופך לבלתי נמנע למחרת. זוהי תמונת מצב המחזקת מאוד את התביעה של ישראל לקדם את תהליך השלום הישראלי-פלסטיני במתינות ובזהירות רבה, תוך לקיחה בחשבון של תרחישים שונים שכיום עשויים להיראות כבלתי סבירים.

 

ולבסוף, העובדה שהן הרשות הפלסטינית והן מצרים לא טרחו לידע את הממשל האמריקני בהתפתחכות הממשמשת ובאה, והפתיעו אותה לחלוטין מחזקת במידה רבה את טענותיה של ישראל כי הארועים המתחוללים במזרח התיכון מחזקים עד מאוד את מעמדה של מדינת ישראל כבת ברית האמינה והיציבה היחידה של ארצות הברית במזרח התיכון.

 


פרופ' זכי שלום הינו חוקר בכיר במכון בן גוריון לחקר ישראל, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, ועמית מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי.