דוד עברי
,
מטוס לפני אוניה
העומק הימי נותן מימד בעל יתרון רב, בייחוד למדינה שאין לה עומק יבשתי. היתרון הזה מקבל ביטוי מאד משמעותי כשמדובר בצוללות מאחר ולהן כושר שרידות גם באזורים בהן העליונות האווירית חסרה או מוגבלת. הצוללות הן בעלות חיות ארוכה מתחת לפני המים, ונסתרות מהעין האווירית. לא כן הדבר באשר לאוניות שטח. שרידותן מותנית בעליונות אווירית ידידותית.
זה לא מקרי בעיניי, שמאז מלחמת פוקלנד בשנת 1982 לא זכורה פעילות מלחמתית בה השתתפו אוניות שטח בצורה פעילה. אוניות שטח אמנם השתתפו בצורה מאד מרשימה במאמצים הלוגיסטיים של הלחימה, ושימשו כלפלטפורמות לשיגור מזל"טים ולעיבוי מערכות אתרעה כנגד איומים אוויריים, אך בכל המקרים אוניות השטח פעלו באזורים בהן היתה עליונות אווירית או באזורים בהן לא היו איומים אוויריים משמעותיים.
את העליונות האווירית הנדרשת השיגו בדרך כלל נושאות מטוסים, שהיוו למעשה שדה תעופה נייד להשגה ולשמירה של עליונות אווירית בתא השטח בו פעלו אוניות השטח.
גם אחרי ששופרו מערכות ההגנה האקטיבית של כלי השיט כנגד טילים ומטוסים, ההזדמנות האווירית לתקוף אונית שטח היא כמעט בלתי מוגבלת. עם שיפור מערכות הנשק האוויריות, המסוגלות לפעול בכל תנאי ראות ומזג אוויר, עם טווחי שיגור מחוץ לתחומי ההגנה האקטיבית של האוניות בתוספת מאמצים של לוחמה אלקטרונית כגון חוסמים, מערכות הטעיה ויצירת רוויה של מטרות, יגיעו מערכות ההגנה האקטיבית של אוניות השטח למצב של חוסר יעילות.
השינוי הוא מאד משמעותי לעומת מה שהיה מוכר בעבר הרחוק. בעבר, הלילה ומזג האוויר היוו מפלט כנגד הנשק האווירי. כיום, שרידותם של כלי השטח תלויה באופן מוחלט בעליונות אווירית ידידותית באזורי הפעולה.
ניתן לשאול האם בעתיד לא ישתנה הצורך המבצעי, כך שאוניות שטח בכל זאת תדרשנה להיות גורם מכריע בלחימה. העתיד אמנם בלתי צפוי, אך בהערכות הקיימות אנחנו עדיין צפויים בעיקר למלחמות א-סימטריות או לעימותים מוגבלים, כאשר כלי הטיס הבלתי מאויישים משתדרגים ונותנים פתרונות ורסטיליים המכסים את מרבית המשימות שאוניות שטח יכולות לבצע.
הפעלת כלים מוטסים בלתי מאוישים גמישה יותר מהפעלת כלים מאוישים, וכלים אלה יכולים להיות מופעלים בסביבה של סיכונים רבים יותר, כולל באזורים מאויימי רקטות.
בעיניי, הצורך הדומיננטי בעליונות אווירית על מנת לאפשר פעילות אפקטיבית ושרידות של אוניות שטח - הוא גורם מכריע בשיקול הדעת לגבי סדרי עדיפויות בהצטיידות.
אלוף (מיל') דוד עברי מכהן בתפקיד נשיא בואינג ישראל. לפני כן כיהן במגוון תפקידים, ביניהם: מפקד חיל אויר, סגן הרמטכ"ל, מנכ"ל משרד הביטחון, ראש המועצה לביטחון לאומי, ושגריר ישראל לארה"ב.
נכון היה לעסוק בבניית שדה תעופה בים, לא פחות מלעסוק במחירי הכרטיסים. העיסוק בתעופה האזרחית מצד גורמים מדינתיים הוא יותר בראייה חברתית-פופוליסטית ופחות בראיה אסטרטגית-לאומית
הפעלת כוח צבאי הוא חלק מתהליך מתמשך של ניהול המדיניות הלאומית הכוללת. השימוש באמצעים צבאיים, בדרך כלל מתקיים כצעד אחרון הכרחי אחרי מיצוי כל האמצעים המדיניים האחרים. השימוש בכוח צבאי בא להשיג יעדים מדיניים ולא צבאיים (לעיתים הם יכולים להיות זהים, אך לא תמיד). דעה של האלוף (מיל') דוד עברי
מנכ"ל בואינג ישראל, האלוף (מיל') דוד עברי, מעלה כמה שאלות לגבי מטוס הקרב מהדור החמישי. דעה
אם הדרג המדיני ינחה מה ההישג המדיני שהוא מצפה לו מהפעלת הכוח הצבאי, הצבא יוכל להפעיל את כוחו מתוך הבנה מה מצפים ממנו, כך טוען האלוף (מיל') דוד עברי. במאמר דעה מיוחד הוא כותב על הקו הנמתח בין ניצחון להישג
ביקורו של טראמפ מעלה על נס את התהליכים המדיניים ואת חלום השלום, כיצד המהלכים הצבאיים והמדיניים משלימים זה את זה? טור דעה של האלוף (במיל') דוד עברי
"העברת שגרירות ארה"ב לירושלים היא צעד מתבקש מזה שנים" האלוף במיל' דוד עברי בטור פרשנות
"קשה לי מאד להבין את החלטת הממשלה, יש בה הרבה אטימות וחוסר התחשבות בנימי נפשם של רבים שהיו חלק מהיישוב בעת מלחמת העצמאות. נכון שכיום הם מהווים מיעוט קטן ואינם גורם משפיע משמעותי בבחירות, אך אותה ממשלה שמתקוממת ובצדק על החלטת אונסק"ו על ניתוק העם היהודי ממקומותינו הקדושים, הר הבית וירושלים, עושה בעצמה עוול לוותיקי הפלמ"ח, כשהיא מנסה להנציח היסטוריה מסולפת"
מה המטרה שהוגדרה לפעילות האווירית המערבית כנגד דאעש בסוריה ובעיראק, והאם הפעילות כפי שהיא כיום יכולה להשיג מטרה זו? האלוף (מיל') דוד עברי מנסה לתת תשובה. דעה