חטיפת הספינה "אקילה לאורו"
עלח רקע הסערה בניו יורק בעקבות הצגת האופרה "מות קלינגהופר", חוזר אל"מ (מיל') ד"ר שאול שי לאירוע הקשה שעשה כותרות בשנת 1985
שאול שי
| 09/12/2014
באוקטובר 2014, כשלושים שנה לאחר חטיפת הספינה "אקילה לאורו" ורצח הנוסע היהודי ליאון קלינגהופר בידי טרוריסטים פלסטינים, השתתפו מאות בני אדם בניו – יורק בהפגנת מחאה ליד בניין ה"מטרופוליטן אופרה" בניו יורק. המוחים, ובהם רודי ג'וליאני, לשעבר ראש עיריית ניו יורק, מתנגדים להצגת האופרה "מות קלינגהופר", מאת ג'ון אדאמס, המביעה לדעתם עמדה אנטישמית ואוהדת כלפי מעשי הטרור הפלסטינים.
הדרישה - שחרור אסירים
ב ־ 7 באוקטובר 1985, השתלטו ארבעה טרוריסטים חמושים מארגון "החזית לשחרור פלסטין" (חש"פ) של אבו עבאס, (מוחמד עבאס זידאן), על ספינת הנוסעים האיטלקית "אקילה לאורו" בעת שהספינה הפליגה מאלכסנדריה לפורט סעיד שבמצרים. הספינה הייתה מתוכננת להפליג בהמשך מפורט סעיד לנמל אשדוד. החוטפים ריכזו את הנוסעים ומרבית אנשי הצוות בחדר האוכל של הספינה.
באמצעות מערכת הרדיו העבירו החוטפים את דרישותיהם לשלטונות המצרים. החוטפים דרשו בתמורה לשחרור הספינה ונוסעיה שישראל תשחרר 50 אסירים פלסטינים הכלואים בישראל בהם גם הטרוריסט סמיר קונטאר ומטוס שיטיס את החוטפים מחוץ למצרים.
הפיגוע נגד ה"אקילה לאורו" לא הייתה הפעולה הבולטת היחידה של ארגונו של עבאס. אנשיו ביצעו פעולות טרור רבות נגד ישראל. אחד הפיגועים הבולטים היה בשנת 1976 בנהריה, אז נחתה חולית מחבלים בפיקודו של סמיר קונטאר בסירת גומי על החוף, פרצה לבית משפחת הרן והרגה את דני הרן ובתו עינת בת הארבע. בפיגוע נהרג גם השוטר אליהו שחר.
החוטפים הפרידו את הנוסעים בעלי האזרחות האמריקאית והבריטית משאר הנוסעים ואיימו כי אם דרישותיהם לא יענו הם יוציאו להורג את הנוסעים. כדי להמחיש את נחישותם ירו החוטפים בנוסע יהודי אמריקני קשיש, נכה בכיסא גלגלים בשם ליאון קלינגהופר, והשליכו אותו לים. החוטפים הורו לקברניט להפליג לכיוון נמל טרטוס שבסוריה, אך סוריה סירבה לאשר את כניסתם והספינה הפליגה בחזרה למצרים.
ב -9 אוקטובר 1985הגיע למצרים מטוניס ראש החזית לשחרור פלסטין, מוחמד עבאס זידאן ובתאום עם השלטונות המצריים, "תווך" בפתרון המשבר. יאסר ערפאת, ראש אש"ף, היה אף הוא מעורב במשא ומתן בין ארגון חש"פ לבין השלטונות המצריים ואיטליה. החוטפים הסכימו לשחרר את הספינה על נוסעיה בתמורה להבטחה של מצרים לאפשר את יציאתם הבטוחה משטחה. לאחר שהחוטפים עזבו את הספינה בנמל פורט סעיד, העמידה מצרים לרשותם מטוס של חברת התעופה המצרית להטסתם ליעד שבחרו - טוניסיה.
ממשלת איטליה מיהרה לדווח על שחרור הספינה וכי לכל נוסעיה שלום. שגריר ארה"ב הגיע לספינה "אקילה לאורו" זמן קצר לאחר שהטרוריסטים עזבו אותה כדי לברר את מצב הנוסעים. עם הגיעו לספינה נודע לו לראשונה על הרצח של קלינגהופר והוא דווח על כך לוושינגטון. ארה"ב דרשה ממצרים לעצור את החוטפים ולא לאפשר את יציאתם ממצרים, אולם מצרים טענה כי הטרוריסטים עזבו כבר את המדינה.
יירוט המטוס המצרי ומעצר החוטפים
למרות התשובה המצרית, מידע מודיעיני אמריקאי הצביע על כך שהטרוריסטים טרם עזבו את אדמת מצרים וארה"ב קיבלה החלטה לנסות ליירט את המטוס לאחר שיעזוב את מצרים ולאלצו לנחות באיטליה שם ניתן יהיה ללכוד את הטרוריסטים. על פי מקורות זרים ישראל העבירה לארה"ב מידע מודיעיני שאפשר את יירוט המטוס.
בליל ה - 10 אוקטובר, 2 מטוסי קרב מסוג אפ 14 שהמריאו מנושאת המטוסים "סרטוגה", איתרו את המטוס המצרי ועליו הטרוריסטים מדרום לכרתים ואילצו את הטייס לנחות בבסיס נאט"ו סיגונלה, בסיציליה (איטליה). כוח אמריקאי לכד את החוטפים והעביר אותם לידי המשטרה האיטלקית. החוטפים נעצרו על ידי המשטרה האיטלקית, והמטוס הורשה להמשיך בטיסתו לתוניסיה, למרות דרישתה של ארצות הברית לעכב אותו (שכן בין הנוסעים היה, אבו עבאס ראש ארגון החזית לשחרור פלסטין).
ארבעת החוטפים נשפטו באיטליה והורשעו (האיטלקים אפשרו כאמור לאבו עבאס לעזוב את איטליה ומאוחר יותר הוא נשפט והורשע בהיעדרו): באסם אל-עסכר - שוחרר על תנאי בשנת 1991 ומת ב־21 בפברואר 2004. אחמד מערוף אל-אסאדי - שוחרר על תנאי בשנת 1991 ועקבותיו נעלמו באותה שנה. יוסף אל-מולכי - נידון לשלושים שנות מאסר. ב־16 בפברואר 1996, במהלך חופשה מכלאו שברומא, נמלט לספרד. הוא נתפס והוסגר לאיטליה. בסוף אפריל 2009 שוחרר אל-מולכי מהכלא בתום 23 שנים בכלא, ושהה מאז במתקן מהגרים. ב־27 ביוני 2009 גורש אל מולכי לסוריה.
אבו עבאס – ראש ארגון החזית לשחרור פלסטין, שארגונו ביצע את החטיפה והרצח, הורשע באיטליה בהיעדרו, ונידון לחמישה מאסרי עולם. גורלו של אבו - עבאס בשנות השמונים עד תחילת שנות התשעים אבו עבאס חי בתוניס והיה מקורב ליאסר ערפאת. בעקבות לחץ פוליטי שהפעילו ארצות הברית ואיטליה על הממשלה בתוניסיה הוא גורש ממדינה זו ועבר לאלג'יר וללוב משם תכנן והוציא לפועל פיגועים נגד ישראל. ב 1994 עבר עם משפחתו לעיראק ופעל בחסותו של סדאם חוסיין. ב - 1996 בעקבות החתימה על הסכמי אוסלו, ישראל אפשרה לאבו עבאס לחזור ולהתגורר ברצועת עזה, אבל תנועותיו הוגבלו. בשנת 2000 הוא יצא מרצועת עזה ושב לעיראק. עם פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה, שב ארגונו של עבאס לפעילות טרור. בנובמבר 2001 פרסם השב"כ כי נחשפה חוליה פלסטינית שהתאמנה בעיראק והופעלה על-ידי אנשיו. חברי החוליה ביצעו מספר פיגועים, בהם חטיפתו ורציחתו של הנער יורי גושצ'ין ז"ל מפסגת זאב ביולי 2001. לאחר כיבוש עיראק ע"י הכוחות האמריקאים באפריל 2003 , נתפס אבו עבאס על ידי כוחות מיוחדים של הצבא האמריקאי והוחזק במתקן מעצר אמריקאי בעיראק. בחקירתו הכחיש עבאס שהיה מעורב ברצח של קלינגהופר באופן ישיר, אולם הוא הודה שיזם את חטיפת הספינה "אקילה לאורו" כאקט של מחאה פוליטית.
להערכת מקורות שהיו מעורבים בחקירה, הוא סיפק לחוקרים ראיות שהיו מאפשרות להרשיעו באחריות עקיפה לרצח. גורם צבאי אמריקאי רשמי אמר באפריל 2003 "שלכידתו של עבאס מסירה חלק מתשתית הטרור שנתמכה על-ידי עיראק ומספקת ניצחון נוסף במאבק הגלובלי נגד הטרור". בכיר אחר בממשל אמר כי לכידתו משדרת מסר לטרוריסטים, שידה הארוכה של ארצות-הברית תשיג אותם גם שנים רבות אחרי שרצחו אזרח אמריקני. ב - 2004 איטליה דרשה את הסגרתו, אך הוא מת במתקן המעצר האמריקאי ב ־8 במרץ 2004 .
חטיפת הספינה "אקילה לאורו" הייתה פיגוע ייחודי של חטיפת ספינת נוסעים. למרות שהספינה ,צוותה ונוסעיה לא היו ישראלים הדרישות של ארגון הטרור הופנו לישראל (שחרור מחבלים תמורת שחרור הספינה ונוסעיה). הרצח של קלינגהופר, יהודי קשיש המרותק לכיסא גלגלים, שנורה ע"י המחבלים והושלך לים בעודו חי נחשב למעשה אכזרי במיוחד וזעזע את העולם החופשי. עם היוודע הרצח פעלה ארה"ב במהירות ובנחישות על מנת ללכוד את הרוצחים. אולם, דווקא בעלות בריתה של ארה"ב: מצרים ואיטליה ניסו להכשיל את מאמציה של ארה"ב למצות את הדין עם הרוצחים ומפקדם אבו – עבאס וחלפו עוד 18 שנה עד שאבו – עבאס נלכד ומצא את מותו במתקן מעצר אמריקאי בעיראק.
אל"מ (מיל') ד"ר שאול שי, היסטוריון וסופר, לשעבר קצין המודיעין של פיקוד דרום וראש מחלקת היסטוריה בצה"ל, משמש כיום כמרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה
עלח רקע הסערה בניו יורק בעקבות הצגת האופרה "מות קלינגהופר", חוזר אל"מ (מיל') ד"ר שאול שי לאירוע הקשה שעשה כותרות בשנת 1985
שאול שי
| 09/12/2014
באוקטובר 2014, כשלושים שנה לאחר חטיפת הספינה "אקילה לאורו" ורצח הנוסע היהודי ליאון קלינגהופר בידי טרוריסטים פלסטינים, השתתפו מאות בני אדם בניו – יורק בהפגנת מחאה ליד בניין ה"מטרופוליטן אופרה" בניו יורק. המוחים, ובהם רודי ג'וליאני, לשעבר ראש עיריית ניו יורק, מתנגדים להצגת האופרה "מות קלינגהופר", מאת ג'ון אדאמס, המביעה לדעתם עמדה אנטישמית ואוהדת כלפי מעשי הטרור הפלסטינים.
הדרישה - שחרור אסירים
ב ־ 7 באוקטובר 1985, השתלטו ארבעה טרוריסטים חמושים מארגון "החזית לשחרור פלסטין" (חש"פ) של אבו עבאס, (מוחמד עבאס זידאן), על ספינת הנוסעים האיטלקית "אקילה לאורו" בעת שהספינה הפליגה מאלכסנדריה לפורט סעיד שבמצרים. הספינה הייתה מתוכננת להפליג בהמשך מפורט סעיד לנמל אשדוד. החוטפים ריכזו את הנוסעים ומרבית אנשי הצוות בחדר האוכל של הספינה.
באמצעות מערכת הרדיו העבירו החוטפים את דרישותיהם לשלטונות המצרים. החוטפים דרשו בתמורה לשחרור הספינה ונוסעיה שישראל תשחרר 50 אסירים פלסטינים הכלואים בישראל בהם גם הטרוריסט סמיר קונטאר ומטוס שיטיס את החוטפים מחוץ למצרים.
הפיגוע נגד ה"אקילה לאורו" לא הייתה הפעולה הבולטת היחידה של ארגונו של עבאס. אנשיו ביצעו פעולות טרור רבות נגד ישראל. אחד הפיגועים הבולטים היה בשנת 1976 בנהריה, אז נחתה חולית מחבלים בפיקודו של סמיר קונטאר בסירת גומי על החוף, פרצה לבית משפחת הרן והרגה את דני הרן ובתו עינת בת הארבע. בפיגוע נהרג גם השוטר אליהו שחר.
החוטפים הפרידו את הנוסעים בעלי האזרחות האמריקאית והבריטית משאר הנוסעים ואיימו כי אם דרישותיהם לא יענו הם יוציאו להורג את הנוסעים. כדי להמחיש את נחישותם ירו החוטפים בנוסע יהודי אמריקני קשיש, נכה בכיסא גלגלים בשם ליאון קלינגהופר, והשליכו אותו לים. החוטפים הורו לקברניט להפליג לכיוון נמל טרטוס שבסוריה, אך סוריה סירבה לאשר את כניסתם והספינה הפליגה בחזרה למצרים.
ב -9 אוקטובר 1985הגיע למצרים מטוניס ראש החזית לשחרור פלסטין, מוחמד עבאס זידאן ובתאום עם השלטונות המצריים, "תווך" בפתרון המשבר. יאסר ערפאת, ראש אש"ף, היה אף הוא מעורב במשא ומתן בין ארגון חש"פ לבין השלטונות המצריים ואיטליה. החוטפים הסכימו לשחרר את הספינה על נוסעיה בתמורה להבטחה של מצרים לאפשר את יציאתם הבטוחה משטחה. לאחר שהחוטפים עזבו את הספינה בנמל פורט סעיד, העמידה מצרים לרשותם מטוס של חברת התעופה המצרית להטסתם ליעד שבחרו - טוניסיה.
ממשלת איטליה מיהרה לדווח על שחרור הספינה וכי לכל נוסעיה שלום. שגריר ארה"ב הגיע לספינה "אקילה לאורו" זמן קצר לאחר שהטרוריסטים עזבו אותה כדי לברר את מצב הנוסעים. עם הגיעו לספינה נודע לו לראשונה על הרצח של קלינגהופר והוא דווח על כך לוושינגטון. ארה"ב דרשה ממצרים לעצור את החוטפים ולא לאפשר את יציאתם ממצרים, אולם מצרים טענה כי הטרוריסטים עזבו כבר את המדינה.
יירוט המטוס המצרי ומעצר החוטפים
למרות התשובה המצרית, מידע מודיעיני אמריקאי הצביע על כך שהטרוריסטים טרם עזבו את אדמת מצרים וארה"ב קיבלה החלטה לנסות ליירט את המטוס לאחר שיעזוב את מצרים ולאלצו לנחות באיטליה שם ניתן יהיה ללכוד את הטרוריסטים. על פי מקורות זרים ישראל העבירה לארה"ב מידע מודיעיני שאפשר את יירוט המטוס.
בליל ה - 10 אוקטובר, 2 מטוסי קרב מסוג אפ 14 שהמריאו מנושאת המטוסים "סרטוגה", איתרו את המטוס המצרי ועליו הטרוריסטים מדרום לכרתים ואילצו את הטייס לנחות בבסיס נאט"ו סיגונלה, בסיציליה (איטליה). כוח אמריקאי לכד את החוטפים והעביר אותם לידי המשטרה האיטלקית. החוטפים נעצרו על ידי המשטרה האיטלקית, והמטוס הורשה להמשיך בטיסתו לתוניסיה, למרות דרישתה של ארצות הברית לעכב אותו (שכן בין הנוסעים היה, אבו עבאס ראש ארגון החזית לשחרור פלסטין).
ארבעת החוטפים נשפטו באיטליה והורשעו (האיטלקים אפשרו כאמור לאבו עבאס לעזוב את איטליה ומאוחר יותר הוא נשפט והורשע בהיעדרו): באסם אל-עסכר - שוחרר על תנאי בשנת 1991 ומת ב־21 בפברואר 2004. אחמד מערוף אל-אסאדי - שוחרר על תנאי בשנת 1991 ועקבותיו נעלמו באותה שנה. יוסף אל-מולכי - נידון לשלושים שנות מאסר. ב־16 בפברואר 1996, במהלך חופשה מכלאו שברומא, נמלט לספרד. הוא נתפס והוסגר לאיטליה. בסוף אפריל 2009 שוחרר אל-מולכי מהכלא בתום 23 שנים בכלא, ושהה מאז במתקן מהגרים. ב־27 ביוני 2009 גורש אל מולכי לסוריה.
אבו עבאס – ראש ארגון החזית לשחרור פלסטין, שארגונו ביצע את החטיפה והרצח, הורשע באיטליה בהיעדרו, ונידון לחמישה מאסרי עולם. גורלו של אבו - עבאס בשנות השמונים עד תחילת שנות התשעים אבו עבאס חי בתוניס והיה מקורב ליאסר ערפאת. בעקבות לחץ פוליטי שהפעילו ארצות הברית ואיטליה על הממשלה בתוניסיה הוא גורש ממדינה זו ועבר לאלג'יר וללוב משם תכנן והוציא לפועל פיגועים נגד ישראל. ב 1994 עבר עם משפחתו לעיראק ופעל בחסותו של סדאם חוסיין. ב - 1996 בעקבות החתימה על הסכמי אוסלו, ישראל אפשרה לאבו עבאס לחזור ולהתגורר ברצועת עזה, אבל תנועותיו הוגבלו. בשנת 2000 הוא יצא מרצועת עזה ושב לעיראק. עם פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה, שב ארגונו של עבאס לפעילות טרור. בנובמבר 2001 פרסם השב"כ כי נחשפה חוליה פלסטינית שהתאמנה בעיראק והופעלה על-ידי אנשיו. חברי החוליה ביצעו מספר פיגועים, בהם חטיפתו ורציחתו של הנער יורי גושצ'ין ז"ל מפסגת זאב ביולי 2001. לאחר כיבוש עיראק ע"י הכוחות האמריקאים באפריל 2003 , נתפס אבו עבאס על ידי כוחות מיוחדים של הצבא האמריקאי והוחזק במתקן מעצר אמריקאי בעיראק. בחקירתו הכחיש עבאס שהיה מעורב ברצח של קלינגהופר באופן ישיר, אולם הוא הודה שיזם את חטיפת הספינה "אקילה לאורו" כאקט של מחאה פוליטית.
להערכת מקורות שהיו מעורבים בחקירה, הוא סיפק לחוקרים ראיות שהיו מאפשרות להרשיעו באחריות עקיפה לרצח. גורם צבאי אמריקאי רשמי אמר באפריל 2003 "שלכידתו של עבאס מסירה חלק מתשתית הטרור שנתמכה על-ידי עיראק ומספקת ניצחון נוסף במאבק הגלובלי נגד הטרור". בכיר אחר בממשל אמר כי לכידתו משדרת מסר לטרוריסטים, שידה הארוכה של ארצות-הברית תשיג אותם גם שנים רבות אחרי שרצחו אזרח אמריקני. ב - 2004 איטליה דרשה את הסגרתו, אך הוא מת במתקן המעצר האמריקאי ב ־8 במרץ 2004 .
חטיפת הספינה "אקילה לאורו" הייתה פיגוע ייחודי של חטיפת ספינת נוסעים. למרות שהספינה ,צוותה ונוסעיה לא היו ישראלים הדרישות של ארגון הטרור הופנו לישראל (שחרור מחבלים תמורת שחרור הספינה ונוסעיה). הרצח של קלינגהופר, יהודי קשיש המרותק לכיסא גלגלים, שנורה ע"י המחבלים והושלך לים בעודו חי נחשב למעשה אכזרי במיוחד וזעזע את העולם החופשי. עם היוודע הרצח פעלה ארה"ב במהירות ובנחישות על מנת ללכוד את הרוצחים. אולם, דווקא בעלות בריתה של ארה"ב: מצרים ואיטליה ניסו להכשיל את מאמציה של ארה"ב למצות את הדין עם הרוצחים ומפקדם אבו – עבאס וחלפו עוד 18 שנה עד שאבו – עבאס נלכד ומצא את מותו במתקן מעצר אמריקאי בעיראק.
אל"מ (מיל') ד"ר שאול שי, היסטוריון וסופר, לשעבר קצין המודיעין של פיקוד דרום וראש מחלקת היסטוריה בצה"ל, משמש כיום כמרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה
הדרישה - שחרור אסירים
ב ־ 7 באוקטובר 1985, השתלטו ארבעה טרוריסטים חמושים מארגון "החזית לשחרור פלסטין" (חש"פ) של אבו עבאס, (מוחמד עבאס זידאן), על ספינת הנוסעים האיטלקית "אקילה לאורו" בעת שהספינה הפליגה מאלכסנדריה לפורט סעיד שבמצרים. הספינה הייתה מתוכננת להפליג בהמשך מפורט סעיד לנמל אשדוד. החוטפים ריכזו את הנוסעים ומרבית אנשי הצוות בחדר האוכל של הספינה.
באמצעות מערכת הרדיו העבירו החוטפים את דרישותיהם לשלטונות המצרים. החוטפים דרשו בתמורה לשחרור הספינה ונוסעיה שישראל תשחרר 50 אסירים פלסטינים הכלואים בישראל בהם גם הטרוריסט סמיר קונטאר ומטוס שיטיס את החוטפים מחוץ למצרים.
הפיגוע נגד ה"אקילה לאורו" לא הייתה הפעולה הבולטת היחידה של ארגונו של עבאס. אנשיו ביצעו פעולות טרור רבות נגד ישראל. אחד הפיגועים הבולטים היה בשנת 1976 בנהריה, אז נחתה חולית מחבלים בפיקודו של סמיר קונטאר בסירת גומי על החוף, פרצה לבית משפחת הרן והרגה את דני הרן ובתו עינת בת הארבע. בפיגוע נהרג גם השוטר אליהו שחר.
החוטפים הפרידו את הנוסעים בעלי האזרחות האמריקאית והבריטית משאר הנוסעים ואיימו כי אם דרישותיהם לא יענו הם יוציאו להורג את הנוסעים. כדי להמחיש את נחישותם ירו החוטפים בנוסע יהודי אמריקני קשיש, נכה בכיסא גלגלים בשם ליאון קלינגהופר, והשליכו אותו לים. החוטפים הורו לקברניט להפליג לכיוון נמל טרטוס שבסוריה, אך סוריה סירבה לאשר את כניסתם והספינה הפליגה בחזרה למצרים.
ב -9 אוקטובר 1985הגיע למצרים מטוניס ראש החזית לשחרור פלסטין, מוחמד עבאס זידאן ובתאום עם השלטונות המצריים, "תווך" בפתרון המשבר. יאסר ערפאת, ראש אש"ף, היה אף הוא מעורב במשא ומתן בין ארגון חש"פ לבין השלטונות המצריים ואיטליה. החוטפים הסכימו לשחרר את הספינה על נוסעיה בתמורה להבטחה של מצרים לאפשר את יציאתם הבטוחה משטחה. לאחר שהחוטפים עזבו את הספינה בנמל פורט סעיד, העמידה מצרים לרשותם מטוס של חברת התעופה המצרית להטסתם ליעד שבחרו - טוניסיה.
ממשלת איטליה מיהרה לדווח על שחרור הספינה וכי לכל נוסעיה שלום. שגריר ארה"ב הגיע לספינה "אקילה לאורו" זמן קצר לאחר שהטרוריסטים עזבו אותה כדי לברר את מצב הנוסעים. עם הגיעו לספינה נודע לו לראשונה על הרצח של קלינגהופר והוא דווח על כך לוושינגטון. ארה"ב דרשה ממצרים לעצור את החוטפים ולא לאפשר את יציאתם ממצרים, אולם מצרים טענה כי הטרוריסטים עזבו כבר את המדינה.
יירוט המטוס המצרי ומעצר החוטפים
למרות התשובה המצרית, מידע מודיעיני אמריקאי הצביע על כך שהטרוריסטים טרם עזבו את אדמת מצרים וארה"ב קיבלה החלטה לנסות ליירט את המטוס לאחר שיעזוב את מצרים ולאלצו לנחות באיטליה שם ניתן יהיה ללכוד את הטרוריסטים. על פי מקורות זרים ישראל העבירה לארה"ב מידע מודיעיני שאפשר את יירוט המטוס.
בליל ה - 10 אוקטובר, 2 מטוסי קרב מסוג אפ 14 שהמריאו מנושאת המטוסים "סרטוגה", איתרו את המטוס המצרי ועליו הטרוריסטים מדרום לכרתים ואילצו את הטייס לנחות בבסיס נאט"ו סיגונלה, בסיציליה (איטליה). כוח אמריקאי לכד את החוטפים והעביר אותם לידי המשטרה האיטלקית. החוטפים נעצרו על ידי המשטרה האיטלקית, והמטוס הורשה להמשיך בטיסתו לתוניסיה, למרות דרישתה של ארצות הברית לעכב אותו (שכן בין הנוסעים היה, אבו עבאס ראש ארגון החזית לשחרור פלסטין).
ארבעת החוטפים נשפטו באיטליה והורשעו (האיטלקים אפשרו כאמור לאבו עבאס לעזוב את איטליה ומאוחר יותר הוא נשפט והורשע בהיעדרו): באסם אל-עסכר - שוחרר על תנאי בשנת 1991 ומת ב־21 בפברואר 2004. אחמד מערוף אל-אסאדי - שוחרר על תנאי בשנת 1991 ועקבותיו נעלמו באותה שנה. יוסף אל-מולכי - נידון לשלושים שנות מאסר. ב־16 בפברואר 1996, במהלך חופשה מכלאו שברומא, נמלט לספרד. הוא נתפס והוסגר לאיטליה. בסוף אפריל 2009 שוחרר אל-מולכי מהכלא בתום 23 שנים בכלא, ושהה מאז במתקן מהגרים. ב־27 ביוני 2009 גורש אל מולכי לסוריה.
אבו עבאס – ראש ארגון החזית לשחרור פלסטין, שארגונו ביצע את החטיפה והרצח, הורשע באיטליה בהיעדרו, ונידון לחמישה מאסרי עולם. גורלו של אבו - עבאס בשנות השמונים עד תחילת שנות התשעים אבו עבאס חי בתוניס והיה מקורב ליאסר ערפאת. בעקבות לחץ פוליטי שהפעילו ארצות הברית ואיטליה על הממשלה בתוניסיה הוא גורש ממדינה זו ועבר לאלג'יר וללוב משם תכנן והוציא לפועל פיגועים נגד ישראל. ב 1994 עבר עם משפחתו לעיראק ופעל בחסותו של סדאם חוסיין. ב - 1996 בעקבות החתימה על הסכמי אוסלו, ישראל אפשרה לאבו עבאס לחזור ולהתגורר ברצועת עזה, אבל תנועותיו הוגבלו. בשנת 2000 הוא יצא מרצועת עזה ושב לעיראק. עם פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה, שב ארגונו של עבאס לפעילות טרור. בנובמבר 2001 פרסם השב"כ כי נחשפה חוליה פלסטינית שהתאמנה בעיראק והופעלה על-ידי אנשיו. חברי החוליה ביצעו מספר פיגועים, בהם חטיפתו ורציחתו של הנער יורי גושצ'ין ז"ל מפסגת זאב ביולי 2001. לאחר כיבוש עיראק ע"י הכוחות האמריקאים באפריל 2003 , נתפס אבו עבאס על ידי כוחות מיוחדים של הצבא האמריקאי והוחזק במתקן מעצר אמריקאי בעיראק. בחקירתו הכחיש עבאס שהיה מעורב ברצח של קלינגהופר באופן ישיר, אולם הוא הודה שיזם את חטיפת הספינה "אקילה לאורו" כאקט של מחאה פוליטית.
להערכת מקורות שהיו מעורבים בחקירה, הוא סיפק לחוקרים ראיות שהיו מאפשרות להרשיעו באחריות עקיפה לרצח. גורם צבאי אמריקאי רשמי אמר באפריל 2003 "שלכידתו של עבאס מסירה חלק מתשתית הטרור שנתמכה על-ידי עיראק ומספקת ניצחון נוסף במאבק הגלובלי נגד הטרור". בכיר אחר בממשל אמר כי לכידתו משדרת מסר לטרוריסטים, שידה הארוכה של ארצות-הברית תשיג אותם גם שנים רבות אחרי שרצחו אזרח אמריקני. ב - 2004 איטליה דרשה את הסגרתו, אך הוא מת במתקן המעצר האמריקאי ב ־8 במרץ 2004 .
חטיפת הספינה "אקילה לאורו" הייתה פיגוע ייחודי של חטיפת ספינת נוסעים. למרות שהספינה ,צוותה ונוסעיה לא היו ישראלים הדרישות של ארגון הטרור הופנו לישראל (שחרור מחבלים תמורת שחרור הספינה ונוסעיה). הרצח של קלינגהופר, יהודי קשיש המרותק לכיסא גלגלים, שנורה ע"י המחבלים והושלך לים בעודו חי נחשב למעשה אכזרי במיוחד וזעזע את העולם החופשי. עם היוודע הרצח פעלה ארה"ב במהירות ובנחישות על מנת ללכוד את הרוצחים. אולם, דווקא בעלות בריתה של ארה"ב: מצרים ואיטליה ניסו להכשיל את מאמציה של ארה"ב למצות את הדין עם הרוצחים ומפקדם אבו – עבאס וחלפו עוד 18 שנה עד שאבו – עבאס נלכד ומצא את מותו במתקן מעצר אמריקאי בעיראק.
אל"מ (מיל') ד"ר שאול שי, היסטוריון וסופר, לשעבר קצין המודיעין של פיקוד דרום וראש מחלקת היסטוריה בצה"ל, משמש כיום כמרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה
