הקרב על הסכם הגרעין: איראן חושפת משגר לווינים - ישראל מאיימת במלחמה
ישראל ואיראן - כל צד עושה שרירים כדי ללחוץ על ממשל ביידן. בינתיים, נראה כי ארה"ב בכיוון של הסכמות כלשהן עם איראן. למרות האיומים, ההסתברות למלחמה קטנה מאד. פרשנות
עמי רוחקס דומבה
| 02/02/2021
Photo by Adam Schultz / Biden for President
עלייתו של ג'ו ביידן לשלטון בארה"ב הביאה להאצה ב"חרחורי מלחמה" בין ישראל לאיראן. פונקציית המטרה היא להשפיע על ממשל ביידן בכל הקשור ליחסים של ארה"ב מול איראן. ישראל אינה רוצה להתערב באופן ישיר בנושא, על מנת לא להוסיף למתח הקיים בלאו הכי בין וושינגטון לירושלים מאז כניסתו של ביידן לחדר הסגלגל. לכן, היא פועלת בעקיפין.
ירושלים מאיימת
בימים האחרונים, הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה שלפו פומבית את כרטיס המלחמה עם איראן. הרמטכ"ל, רב אלוף אביב כוכבי, אמר זאת ישירות מעל הפודיום בכנס של INSS. שר הביטחון אמר זאת במהלך ראיון לערוץ הערבי אלג'אד. אחרי החשיפה האיראנית של משגר הלווינים החדש, ראש הממשלה החליט לבחון את האפשרות להעביר כספי חירום לצה"ל לטובת תרגול תקיפה באיראן. צירוף מקרים זה לא.
מה ברקע? ובכן, ביידן, על פי פרסומים גלויים בארה"ב, רוצה לחזור להסכם עם איראן. בין שמדובר באותה מסגרת של 2015 או אחרת, דומה. בישראל נחרדים מהמחשבה. חזרה להסכם משמעותה הרמת הסנקציות הפיננסיות מעל איראן. במקרה כזה, הכלכלה האיראנית תחזור למסלולה תוך פרק זמן קצר, האיראנים יוכלו להמשיך בתכנית הגרעין החשאית שלהם בשקט (פקחים לא נכנסים לאתרים צבאיים באיראן), וישראל תהיה מוגבלת בפעולות חשאיות באיראן מהחשש להתנגש עם ממשל ביידן.
בין שירותי המודיעין הישראלים והאמריקאים יש שיתוף פעולה ארוך שנים ופורה. עם זאת, מנהלי השירותים החשאיים בארה"ב מונו או כפופים לנשיא. ביידן. מכאן, שאלו, צריכים 'ליישר קו' עם מדיניות הנשיא. ואם המדיניות היא פיוס עם איראן באמצעות הסכם והרמת סנקציות - חבלות, פיצוצים וחיסולים על אדמת איראן לא יתקבלו יפה בחדר הסגלגל. וכמו הבדיחה על הזבוב והפיל, אם ישראל תקשקש בזנב, ארה"ב תתבאס. אם ארה"ב תקשקש בזנב, ישראל תטבע.
מכאן, שירושלים רוצה להשפיע על ביידן, בלי לעשות זאת בגלוי. לפי פרסומים בישראל, יוסי כהן, ראש המוסד היוצא, עתיד להיות פרוייקטור לנושא איראן בארה"ב מטעם ממשלת ישראל. כהן מומחה למלאכת העשייה החשאית והדיפלומטיה (לאחר שעשה את עבודת משרד החוץ בפועל בשנים האחרונות), כך שהוא יודע "ללכת על ביצים" מול ממשל ביידן.
אולם, עד שכהן יכנס לתפקיד באזור יוני כנראה, מועד חילופי גברי במוסד, נתניהו לא מחכה. הוא כנראה חושש שיוני יהיה מאוחר מידי. לכן, הוא מאיים, כאמור, על איראן במלחמה. באופן ישיר, באמצעות שליחים בתקשורת או באמצעות הדלפות לכלי תקשורת ישראלים. המטרה: להראות לאמריקאים שישראל "רצינית" בכל הקשור לאופציה הצבאית. איום במלחמה אמור ללחוץ על ממשל ביידן להמנע מהסכמות עם איראן, או לפחות, להגיע להסכמות המקובלות על ישראל.
הצד של טהרן
מהצד השני, יש את איראן. גם בטהרן רוצים להשפיע על ביידן. האמת? איראן כנראה יותר מחוזרת מצידו של ביידן מאשר ישראל. אם הפרסומים אודות מו"מ חשאי אמריקאי - איראני נכונים, אזי לאיראנים יש יד על העליונה מול ישראל. האיראנים משחקים משחק כפול. מול ארה"ב הם משדרים, באמצעות פרסומים גלויים אצלם, שהם מוכנים להסכמות הגרעין אם ארה"ב תסיר את הסנקציות.
בפן האחר, הם משגרים כל מה שזז, על מנת לקבוע עובדה שכבר יש להם. כמו גם, כדי לאותת לביידן, שהם נחושים להלחם עם ישראל, במידה וצריך.
האיראנים, גם מול ביידן, ממשיכים לשמור על עמימות בנושא הגרעיני. רשמית, הם לא חשפו פצצה ולא עשו ניסוי. כך שעובדתית, אין להם נשק כזה. מצד שני, הם מפתחים תשתית גרעין צבאית כבר ארבעה עשורים. חלקה מתפוצצת מידי פעם בהצלחות המיוחסות למוסד הישראלי ולCIA, אבל הם ממשיכים. מכאן, ציבורית, לא יודעים אם יש להם גרעין או לא. העמימות מאפשרת לאיראן לאיים על ישראל מחד באמצעות שיגורי טילים, ומאידך, לנהל מול ביידן הליך פיוס סביב הסכמות עתידיות.
ארה"ב באמצע
ביידן מצידו מתנהל מול איראן כאילו אין לה גרעין ונדרש הסכם או מלחמה כדי לעצור את פיתוחו. בשונה מישראל, צבא ארה"ב יכול לכבוש את איראן אם צריך כדי לנקות אותה מגרעין. צבא ארה"ב יכול גם להפציץ את איראן מהאוויר באופן שישראל לא יכולה והוא יכול לתמוך בתקיפה ישראלית מהאוויר. ארה"ב גם יכולה או לא יכולה למכור לישראל חימוש מתאים להשמדת מתקנים תת קרקעיים באיראן.
במילים אחרות, לביידן יש מספיק קלפים מול ישראל. אזכיר, כי על פי דיווחים בתקשורת האמריקאית, בתקופת אובמה, הבית הלבן העביר מסר לירושלים שכל טיסות התרגול מעל איראן לא מקובלות עליו. כלומר, לביידן יש גם את קלף המודיעין מול ישראל שיכול לסכל את מרכיב ההפתעה בכל תקיפה ישראלית עתידית. כמו גם, ביידן יכול להטיל סנקציות על ישראל אם זו תפריע לו ליישם את מדיניות החוץ שלו באיראן.
לביידן יש גם קלפים מול איראן. כאמור, צבא ארה"ב הוא הכוח היחיד כיום שיכול, מעשית, לכבוש את איראן ולסיים את שלטון האייטולות אם נשיא ארה"ב חושק בכך. גם הפצצה אמריקאית מהאוויר אינה חוויה חיובית למדינה שגם ככה נמצאת בצרות כלכליות ועם מגיפה משתוללת. ביידן גם מחזיק בקלף הכלכלי. אולי יותר 'חזק' מהקלף הצבאי - הוא יכול לבטל את הסנקציות האמריקאיות על איראן. האירופאים יקפצו מיד על העגלה של מהלך כזה, ואיראן תזכה לשקם את כלכלתה במהירות.
ביידן, ניתן להעריך, מודע ללחצים שמפעילות עליו בעקיפין ישראל ואיראן באמצעות איומים גלויים הדדיים. בשונה מאיראן, ייתכן והציפייה האמריקאית מישראל היא להוריד פרופיל בתקשורת במהלך הדיונים על הסכם חדש עם איראן. אם רוצים, תגידו את דעתכם בחדרים סגורים.
לסיכום, האפשרות שישראל תצא למלחמה באירן בחודשים הקרובים נמוכה מאד, אלא אם ארה"ב תחליט שהיא בעניין. כרגע ממשל ביידן מאותת שהוא בכיוון הסכם כלשהו. איראן מצידה תחשוף כל מה שיש לה תחת תפיסת "חומה ומגדל" - כלומר, כל טיל שנחשף יהיה עובדה קיימת בהסכמות החדשות עם ארה"ב. גם לאיראן אין תירוץ טוב לצאת למלחמה בישראל, לא בהיבט צבאי ולא כלכלי. במילים אחרות, בעוד ישראל ואיראן מקיימות "חרחורי מלחמה" גלויים, נראה כי בבית הלבן לא מתרגשים במיוחד.
ישראל ואיראן - כל צד עושה שרירים כדי ללחוץ על ממשל ביידן. בינתיים, נראה כי ארה"ב בכיוון של הסכמות כלשהן עם איראן. למרות האיומים, ההסתברות למלחמה קטנה מאד. פרשנות
Photo by Adam Schultz / Biden for President
עלייתו של ג'ו ביידן לשלטון בארה"ב הביאה להאצה ב"חרחורי מלחמה" בין ישראל לאיראן. פונקציית המטרה היא להשפיע על ממשל ביידן בכל הקשור ליחסים של ארה"ב מול איראן. ישראל אינה רוצה להתערב באופן ישיר בנושא, על מנת לא להוסיף למתח הקיים בלאו הכי בין וושינגטון לירושלים מאז כניסתו של ביידן לחדר הסגלגל. לכן, היא פועלת בעקיפין.
ירושלים מאיימת
בימים האחרונים, הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה שלפו פומבית את כרטיס המלחמה עם איראן. הרמטכ"ל, רב אלוף אביב כוכבי, אמר זאת ישירות מעל הפודיום בכנס של INSS. שר הביטחון אמר זאת במהלך ראיון לערוץ הערבי אלג'אד. אחרי החשיפה האיראנית של משגר הלווינים החדש, ראש הממשלה החליט לבחון את האפשרות להעביר כספי חירום לצה"ל לטובת תרגול תקיפה באיראן. צירוף מקרים זה לא.
מה ברקע? ובכן, ביידן, על פי פרסומים גלויים בארה"ב, רוצה לחזור להסכם עם איראן. בין שמדובר באותה מסגרת של 2015 או אחרת, דומה. בישראל נחרדים מהמחשבה. חזרה להסכם משמעותה הרמת הסנקציות הפיננסיות מעל איראן. במקרה כזה, הכלכלה האיראנית תחזור למסלולה תוך פרק זמן קצר, האיראנים יוכלו להמשיך בתכנית הגרעין החשאית שלהם בשקט (פקחים לא נכנסים לאתרים צבאיים באיראן), וישראל תהיה מוגבלת בפעולות חשאיות באיראן מהחשש להתנגש עם ממשל ביידן.
בין שירותי המודיעין הישראלים והאמריקאים יש שיתוף פעולה ארוך שנים ופורה. עם זאת, מנהלי השירותים החשאיים בארה"ב מונו או כפופים לנשיא. ביידן. מכאן, שאלו, צריכים 'ליישר קו' עם מדיניות הנשיא. ואם המדיניות היא פיוס עם איראן באמצעות הסכם והרמת סנקציות - חבלות, פיצוצים וחיסולים על אדמת איראן לא יתקבלו יפה בחדר הסגלגל. וכמו הבדיחה על הזבוב והפיל, אם ישראל תקשקש בזנב, ארה"ב תתבאס. אם ארה"ב תקשקש בזנב, ישראל תטבע.
מכאן, שירושלים רוצה להשפיע על ביידן, בלי לעשות זאת בגלוי. לפי פרסומים בישראל, יוסי כהן, ראש המוסד היוצא, עתיד להיות פרוייקטור לנושא איראן בארה"ב מטעם ממשלת ישראל. כהן מומחה למלאכת העשייה החשאית והדיפלומטיה (לאחר שעשה את עבודת משרד החוץ בפועל בשנים האחרונות), כך שהוא יודע "ללכת על ביצים" מול ממשל ביידן.
אולם, עד שכהן יכנס לתפקיד באזור יוני כנראה, מועד חילופי גברי במוסד, נתניהו לא מחכה. הוא כנראה חושש שיוני יהיה מאוחר מידי. לכן, הוא מאיים, כאמור, על איראן במלחמה. באופן ישיר, באמצעות שליחים בתקשורת או באמצעות הדלפות לכלי תקשורת ישראלים. המטרה: להראות לאמריקאים שישראל "רצינית" בכל הקשור לאופציה הצבאית. איום במלחמה אמור ללחוץ על ממשל ביידן להמנע מהסכמות עם איראן, או לפחות, להגיע להסכמות המקובלות על ישראל.
הצד של טהרן
מהצד השני, יש את איראן. גם בטהרן רוצים להשפיע על ביידן. האמת? איראן כנראה יותר מחוזרת מצידו של ביידן מאשר ישראל. אם הפרסומים אודות מו"מ חשאי אמריקאי - איראני נכונים, אזי לאיראנים יש יד על העליונה מול ישראל. האיראנים משחקים משחק כפול. מול ארה"ב הם משדרים, באמצעות פרסומים גלויים אצלם, שהם מוכנים להסכמות הגרעין אם ארה"ב תסיר את הסנקציות.
בפן האחר, הם משגרים כל מה שזז, על מנת לקבוע עובדה שכבר יש להם. כמו גם, כדי לאותת לביידן, שהם נחושים להלחם עם ישראל, במידה וצריך.
האיראנים, גם מול ביידן, ממשיכים לשמור על עמימות בנושא הגרעיני. רשמית, הם לא חשפו פצצה ולא עשו ניסוי. כך שעובדתית, אין להם נשק כזה. מצד שני, הם מפתחים תשתית גרעין צבאית כבר ארבעה עשורים. חלקה מתפוצצת מידי פעם בהצלחות המיוחסות למוסד הישראלי ולCIA, אבל הם ממשיכים. מכאן, ציבורית, לא יודעים אם יש להם גרעין או לא. העמימות מאפשרת לאיראן לאיים על ישראל מחד באמצעות שיגורי טילים, ומאידך, לנהל מול ביידן הליך פיוס סביב הסכמות עתידיות.
ארה"ב באמצע
ביידן מצידו מתנהל מול איראן כאילו אין לה גרעין ונדרש הסכם או מלחמה כדי לעצור את פיתוחו. בשונה מישראל, צבא ארה"ב יכול לכבוש את איראן אם צריך כדי לנקות אותה מגרעין. צבא ארה"ב יכול גם להפציץ את איראן מהאוויר באופן שישראל לא יכולה והוא יכול לתמוך בתקיפה ישראלית מהאוויר. ארה"ב גם יכולה או לא יכולה למכור לישראל חימוש מתאים להשמדת מתקנים תת קרקעיים באיראן.
במילים אחרות, לביידן יש מספיק קלפים מול ישראל. אזכיר, כי על פי דיווחים בתקשורת האמריקאית, בתקופת אובמה, הבית הלבן העביר מסר לירושלים שכל טיסות התרגול מעל איראן לא מקובלות עליו. כלומר, לביידן יש גם את קלף המודיעין מול ישראל שיכול לסכל את מרכיב ההפתעה בכל תקיפה ישראלית עתידית. כמו גם, ביידן יכול להטיל סנקציות על ישראל אם זו תפריע לו ליישם את מדיניות החוץ שלו באיראן.
לביידן יש גם קלפים מול איראן. כאמור, צבא ארה"ב הוא הכוח היחיד כיום שיכול, מעשית, לכבוש את איראן ולסיים את שלטון האייטולות אם נשיא ארה"ב חושק בכך. גם הפצצה אמריקאית מהאוויר אינה חוויה חיובית למדינה שגם ככה נמצאת בצרות כלכליות ועם מגיפה משתוללת. ביידן גם מחזיק בקלף הכלכלי. אולי יותר 'חזק' מהקלף הצבאי - הוא יכול לבטל את הסנקציות האמריקאיות על איראן. האירופאים יקפצו מיד על העגלה של מהלך כזה, ואיראן תזכה לשקם את כלכלתה במהירות.
ביידן, ניתן להעריך, מודע ללחצים שמפעילות עליו בעקיפין ישראל ואיראן באמצעות איומים גלויים הדדיים. בשונה מאיראן, ייתכן והציפייה האמריקאית מישראל היא להוריד פרופיל בתקשורת במהלך הדיונים על הסכם חדש עם איראן. אם רוצים, תגידו את דעתכם בחדרים סגורים.
לסיכום, האפשרות שישראל תצא למלחמה באירן בחודשים הקרובים נמוכה מאד, אלא אם ארה"ב תחליט שהיא בעניין. כרגע ממשל ביידן מאותת שהוא בכיוון הסכם כלשהו. איראן מצידה תחשוף כל מה שיש לה תחת תפיסת "חומה ומגדל" - כלומר, כל טיל שנחשף יהיה עובדה קיימת בהסכמות החדשות עם ארה"ב. גם לאיראן אין תירוץ טוב לצאת למלחמה בישראל, לא בהיבט צבאי ולא כלכלי. במילים אחרות, בעוד ישראל ואיראן מקיימות "חרחורי מלחמה" גלויים, נראה כי בבית הלבן לא מתרגשים במיוחד.
