משרד הביטחון לא הצליח לגרום לתעשיות לפתח מערכת הגנה אקטיבית ישראלית אחת

הדרישה בארה"ב למערכות הגנה אקטיביות מעלה את רף התחרות בין רפאל לתעש כאשר יוזמת המערכת המשותפת נראית כיום רחוקה מאי פעם

משרד הביטחון לא הצליח לגרום לתעשיות לפתח מערכת הגנה אקטיבית ישראלית אחת

Photo by Cpl. Roei Fux, IDF Spokesperson's Unit - https://www.flickr.com/photos/idfonline/39165666134/in/dateposted/

 

אלו שעוקבים אחר התפתחות תעשיית מערכות ההגנה האקטיבית בישראל, זוכרים את ההבטחה בשנים האחרונות סביב מאמצים להושיב את תעש ורפאל יחד כדי לפתח מערכת הגנה אקטיבית ישראלית אחת. הרעיון היה לשלב את היתרונות של שתי המערכות - מעיל רוח וחץ דורבן -  כך שצה"ל יקבל מערכת עם כל היתרונות וגם שיהיה אפשר למכור את המערכת בצורה ממוקדת בעולם. בראש חץ אחד בסיוע סיב"ט.

ובכן, הפתעה. זה לא קרה. והמאמצים של משרד הביטחון ככל הנראה לא הובילו לשיתוף פעולה בין החברות. בפועל, שתי החברות מתחרות זו בזו באותם שווקים בעולם. לרוב, תחרות אינה מרכיב שלילי. להפך. אולם, במקרה של מערכות הגנה אקטיביות, מדובר במערכת שצריכה להבחן בתנאי קרב. ואם צה"ל מתקין רק את מעיל רוח על טנקי המרכבה 4 (ההתקנה על טנקי המרכבה 3 מתעכבת בינתיים) אז רק מערכת אחת מקבלת טבילת אש. וזה בדיוק מה שקרה. מעיל רוח היא מערכת ההגנה האקטיבית היחידה בעולם עם הוכחה מבצעית בקרב.

הבחירה של משרד הביטחון במערכת מעיל רוח עבור צה"ל, גם אם התקבלה על בסיס החלטה מקצועית טהורה, סיפקה לרפאל יתרון בשוק העולמי. חלק מהרעיון ללכת למערכת אחת ישראלית נבע גם מחשיבה לוגיסטית - צה"ל לא יוכל לתמוך בשתי מערכות על ציר הזמן. מדובר בזנב לוגיסטי כפול ומורכב, בעיקר בשעת מלחמה רב גיזרתית. אם תהיה מערכת אחת, שתי החברות יהנו מהניסיון המבצעי שלה, ושתיהן יהנו מפירות הצלחתה בעולם. נזכיר כי הרעיון לשלב מערכות היה טרם המכירה של תעש לאלביט, כאשר שתי החברות היו שייכות לאותה ממשלה.

את התחרות בין החברות ראינו בעבר במכרזים כמו הלנד-400 של אוסטרליה ולאחרונה גם בתערוכת AUSA סביב אספקת הגנה אקטיבית לכלי רק"מ אמריקאים. הצבא האמריקאי רוצה לצייד את טנקי האברהמס ונגמ"שי הסטרייקר והברדלי בהגנה אקטיבית. עבור האברהמס נבחרה מערכת מעיל רוח. במקרה של הברדלי 'חץ דורבן' של תעש נבחנת בחודשים האחרונים, עדיין ללא החלטה מצד האמריקאים. בסטרייקר הייתה אמורה להיות מותקנת מערכת אמריקאית שכשלה בניסויים, ועכשיו רפאל דוחפת חזק להחליף אותה. תעש מצידה מציעה את החץ דורבן גם עבור הסטרייקר.

חשוב להדגיש כי מדובר בשלב זה במהלך הצטיידות מוגבל של האמריקאים עבור כלים שיוצבו בגבול רוסיה באירופה. לתכנית קוראים Non-Developmental Item. כלומר, מערכות שלא מפותחות בארה"ב, אלא נקנות 'מהמדף'. בין היתר נבחנה גם מערכת גרמנית לצד הישראליות שלא הגיעה לשלבים המתקדמים של הבחינה.

המשמעות בהצטיידות שאינה פיתוח אמריקאי כפולה. מחד, לא רוכשים הרבה אלא רק למקומות שבהם יש צורך מיידי, כמו גבול רוסיה. בצבא האמריקאי הבינו שבמלחמה הנ"ט הרוסי יהפוך את הרק"מ האמריקאי לברווזים במטווח (כמו שהיה עם הטנקים של צה"ל ביום הכיפורים) ולכן רצים לקנות זיווד לחטיבת טנקים. גם בנגמ"שים יהיה מדובר בגדוד / חטיבה מכל סוג בשלב ראשון. מאידך, ההצטיידות בשיטת ה'סלמי' מסמלת גם שהכל פתוח. אם על ציר הזמן בפעילות השוטפת של הכלים יתגלו אתגרים שלא נצפו בניסויים, הצבא האמריקאי יוכל להחליט לקנות משהו אחר.

לצד תכנית הNDI, ארה"ב מתכננת לפתח לבד מערכת הגנה אקטיבית מודולרית תחת הכינוי MAPS. האמריקאים מנסים לפתח מערכת כזו כבר זמן רב, בינתיים ללא הצלחה. עם זאת, בתערוכת AUSA רפאל וליאונרדו רמזו לכיוון עם תפיסת הVPS של מעיל רוח. האם הכוונה הייתה להציע לאמריקאים מערכת במודל MAPS מוכחת בשטח? ימים יגידו.

תעש מערכות שבקרוב תכנס למטריית השיווק של אלביט מציגה מצדה שיתופי פעולה עם BAE על נגמ"שים וטנקים שמציעה החברה ללקוחות אירופאים, אחד מהם היא הולנד שכבר עושה ניסויים בדרך לעסקה עם נגמ"ש של BAE מצויד בחץ דורבן. תעש עשתה גם שת"פ עם חברת GDLS על נגמ"ש החברה שהוצג בAUSA.

עם זאת, ברור לכל מי שעוקב אחרי שוק הרק"מ כי הבחירה של הצבא האמריקאי היא בעלת המשמעות הגדולה ביותר. הן בהיבט גודל העסקאות והן בהיבט יכולת השיווק העתידית של המערכות. התעשיות האמריקאיות נחשבות לערוצי מכירה עיקרי בהיבט זה. האיחוד של אלביט עם תעש צפוי ככל הנראה לתת לשיווק החץ דורבן בארה"ב זריקת מרץ. בכנס האנליסטים האחרון של אלביט נגע בוצי בחשיבות של ארה"ב כנקודה ארכימדית בייצוא אמל"ח. בקיצור - אם אתה לא שם, אתה לא קיים.

בישראל, ישנו דיון איזו מערכת יתקינו על נגמ"ש האיתן , אך חשוב מכך, העיניים נשואות לרק"מ העתידי - הכרמל. בעוד לא ברור כמה יחידות איתן ייוצרו בסופו של דבר (הערכה שלא הרבה), פרויקט הרק"מ עתידי נראה כי מסתנכרן עם פרויקט רק"מ העתיד של ארה"ב - הNGCV. מערכת ההגנה האקטיבית שתכנס לפרויקט הזה בארה"ב, ככל הנראה תכנס  גם לצה"ל שירכוש כלים כאלו בסיוע חוץ. ביטול המרת הדולרים לשקלים בעוד מספר שנים כנראה סתם את הגולל על ייצור רק"מ בארץ בכמויות גדולות פרט לטנק המרכבה.

בנוסף, הייצור בארה"ב של מערכות הגנה אקטיבית מוריד עלויות לעומת ייצור בישראל. אם את הרק"מ העתידי יקנו ישירות מהמפעל האמריקאי, הוא יגיע עם כל המערכות מובנות. אין ספק כי אם מסתכלים על השיקולים העסקיים סביב הרק"מ העתידי בארה"ב וישראל, היה עדיף מערכת הגנה אקטיבית אחת ישראלית. עם זאת, כנראה שבמציאות קשה לגשר על הפערים בין החברות. ואם זה המצב, הקרב על המערכת של הברדלי והסטרייקר כנראה יסמן איזו מערכת צפויה לצבור יתרון בשוק העולמי ואולי גם להבחר לרק"מ העתידי של צה"ל.

אולי יעניין אותך גם