על דו״ח האלוף בריק והאתוס הישראלי שהשתנה
הדו"ח הסודי של נציב קבילות החיילים לגבי פערים במוכנות צה"ל למלחמה עורר סערה במערכת הביטחונית. בצה"ל טוענים כי כלל המדדים האמפירים מראים כי הצבא ערוך למלחמה. לגבי מדד הרוח של אנשי הקבע, אומרים בצבא כי ״אין כיום תחושת איום קיומי על המדינה, וצה״ל הוא שיקוף של האתוס החברתי". האם מדובר בנבואת זעם של הנציב או בחטא ההיבריס של צה"ל? הטור השבועי של עמיר רפפורט
עמיר רפפורט
| 27/09/2018
Photo by Cpl. Eden Briand, IDF Spokesperson's Unit - https://www.flickr.com/photos/idfonline/33125732492/in/dateposted/
בכירים במערכת הביטחון (בעבר ובהווה) שפשפו את עיניהם בתדהמה: דווקא ערב יום הכיפורים האחרון הופיעה כותרת ענק בישראל היום: ״צה״ל בכשירות שיא למלחמה״. הדובר, מפקד זרוע היבשה, אלוף קובי ברק, אמר בראיון ליואב לימור: ״אני קובע שצה"ל נמצא בכשירות הטובה ביותר למלחמה בעשורים האחרונים. אנחנו מוכנים לכל סוג של מלחמה בכל גזרה, ומי שטוען אחרת - פשוט לא מבין את המקצוע".
דברי ברק גרמו להשתהות לא רק בגלל העיתוי (ערב יום הכיפורים הוא המועד הלאומי לחשבון נפש על חטא היוהרה וחוסר המוכנות, שקדמו למלחמה ב-1973), אלא גם בגלל שכוונו ישירות לעברו של נציב קבילות החיילים, האלוף במילואים יצחק בריק. להבדיל מאלופי המטה הכללי כיום שלא חוו על בשרם את מלחמת יום הכיפורים (הרמטכ״ל, רא״ל גדי אייזנקוט, התגייס חמש שנים אחרי, ב-1978), בריק היה שם. ועוד איך. הוא אפילו קיבל את עיטור העוז על לחימה הירואית בזירה המצרית אחרי שכמעט כל הגדוד שלו הושמד.
האצבע של בכירי צה״ל הופנתה אל בריק בעיקר בגלל מהלך בלתי שגרתי שנקט: בשנתו העשירית והאחרונה בתפקיד התריע כי צה״ל אינו מוכן כראוי למלחמה הבאה. תחילה אמר זאת בעל פה במסיבת עיתונאים לרגל הגשת הדו״ח השנתי שלו בחודש יוני האחרון, ולפני כשלושה שבועות שיגר דו”ח סודי בן למעלה מ-200 עמודים, המפרט ליקויים, לכאורה, במוכנות למלחמה, בעיקר בזרוע היבשה. דו״ח בריק הסודי מתבסס, ככל הידוע, על ממצאי ביקורות שנערכו על ידו ועל ידי מבקר מערכת הביטחון במשרד הביטחון, שמעלים חשש כי השדרות הרחבות של צבא היבשה לא יתפקדו כראוי ביום פקודה.
על הביקורת אמר מפקד זרוע היבשה, האלוף קובי ברק, בראיון: ״חלק מהדברים בדו"ח שלו נכונים, חלקם לא מעודכנים. בעניין הימ"חים (יחידות מחסני חירום) הוא מתבסס על דו"ח מלפני שלוש שנים. מאז הצבא השקיע 220 מיליוני שקלים לשיפור התשתיות, ואני הוספתי עוד 55 מיליון מתקציב זרוע היבשה, והוספנו גם חיילים ושינינו את שיטת האחזקה. אז יש את הטענה שלו שטנקיסטים לא מתאמנים בירי ל־4,000 מטרים. מי שואל אותו בכלל? אני החלטתי שלא יורים לטווח הזה כי כבר לא צריך. היום טנקיסט צריך לירות ל־1,000 מטר ופחות כדי להיות מסוגל להכניס פגז לתוך חלון של בית. לזה הוא צריך להיות מאומן, וזה התפקיד שלי לקבוע את זה, לא של מישהו אחר."
זו לא הייתה התגובה היחידה של צמרת צה״ל על דו״ח בריק. הרמטכ״ל הקדים את הראיון ושלח מכתב חריג לחברי הקבינט הביטחוני ולחברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת שבו הוא מתחייב כי כל אגפי צה״ל, ללא יוצא מן הכלל, ערוכים למערכה הבאה. אייזנקוט הקדיש בחודשים האחרונים מאמץ מיוחד כדי לפרט בכמה פורומים את ההשקעה העצומה שנעשתה בזרוע היבשה (שאגף הלוגיסטיקה הוטמע לתוכה), במסגרת התכנית הרב שנתית ״גדעון״, שבאופן חסר תקדים יושמה עד לפרט האחרון.
מחסנים מלאים, רוח שפלה
בצה״ל מתקשים לעכל את דו״ח בריק. נציב קבילות החיילים אמור לעסוק בעוולות שנגרמות לפרט ולא בנושאים הרי גורל כמו מוכנות צה״ל למלחמה. האם מכתב אייזנקוט והראיון של האלוף ברק יחסלו את ״דוח בריק״ ויורידו אותו מסדר היום הציבורי? כנראה שבדיוק להפך. כדור השלג רק התחיל להתגלגל. הצפי הוא כי אחרי החגים, במיוחד במושב החורף של הכנסת, יציפו חברי כנסת ושרים את דו"ח בריק שוב ושוב. מי בשל דאגה כנה למוכנות צה״ל למלחמה ומי בשל שיקולים פוליטיים. הדו״ח בכל מקרה יהיה כלי ניגוח מן המעלה הראשונה.
עוד לפני הדיונים בכנסת עולה השאלה הגדולה: מי צודק בויכוח. התשובה: שני הצדדים. האלוף במילואים בריק אכן חרג מסמכותו וחשוב מכך - מדדים אובייקטיביים באמת מראים שצה״ל מצויד למלחמה. אז היכן הפער? כנראה שבכוח האדם. בזמן שדו"חות אמת של צה״ל מוצאים את המחסנים מלאים ואת כלי הלחימה במצב סביר, נתקלים המבקרים שוב ושוב ברוח שפלה.ביקורות חיצוניות, בשונה משיחות עם מפקדים (בהן בדרך כלל יתחנפו למפקד כדי לעלות דרגה), מספרים אנשי קבע שוב ושוב כי הם על סף קריסה. לרוב אין מדובר ביחידות העלית הטכנולוגיות של צה״ל או בחיל האוויר. שדרות צה״ל הרחבות הן מאות יחידות הפזורות במתקני האימונים, ביהודה ושומרון ולאורך הגבולות.
אנשי קבע חוטפים מכל הכיוונים. פיטורי אלפי אנשים (במסגרת ״גדעון״) הגבירו את העומס המוטל על כל אחד ואחד מהם. באותו זמן, מרגישים אנשי קבע רבים כשק חבטות חברתי לאור הדימוי שלהם כ״אוכלי חינם״ (ולא רק במערכונים ארסיים של ארץ נהדרת). משרד האוצר הפסיק לפני כמה שנים את המתקפות הבלתי פוסקות על שכר משרתי הקבע, אבל נזק של שנים קשה לתקן. לא מעט משרתים מספרים כי הם מעדיפים ללכת לבית הספר של הילדים בלבוש אזרחי ולא על מדים. צבא הקבע אינו גאווה מבחינתם. האתוס הישראלי השתנה.
לפני כשלוש שנים, התריעו מפקדים על כך שקשה יותר ויותר להשאיר בצבא הקבע את הקצינים המצטיינים ביותר. הפיתוי באזרחות גדול, והפנסיה כיום היא ממילא ״צוברת״ ולא ״תקציבית״, אז משאירים במקרים רבים את מי שאפשר. צה״ל הכחיש אז בזעם פרסום לגבי ״משבר סרנים״ בצבא הקבע. למרות זאת, האלוף בריק שב והתריע על אותה תופעה. גורם מקצועי ביטחוני טען השבוע כי צה״ל נוהג לדרג את איכות משרתי הקבע באופן יחסי לכלל המשרתים בצבא (לכן, הממוצע נשאר קבוע). אותו גורם הבהיר כי בחינה של ממד האיכות בין משרתי קבע בלבד תראה כי ״בראייה ארוכת שנים, האיכות נמצאת בירידה עקבית."
אותו גורם גם מתריע על כך כי הצמצומים בקבע והתרבות הארגונית השלטת פגעו במקצועיות של צה״ל, והמגמה תמשיך להידרדר עקב צמצום שירות החובה משלוש שנים לשנתיים ושמונה חודשים. ״צה״ל הוא צבא בינוני עם איים של מצוינות״, אמר ב-11 ביולי 2006 האלוף ישי בר בישיבה מיוחדת של המטה הכללי עם ראש הממשלה בזמנו, אהוד אולמרט. בר, כפרופסור למשפטים שהגיע ממערך המילואים, היה חריג בנוף של המטה הכללי. הרמטכ״ל בזמנו דן חלוץ סתר אותו ואמר לאולמרט כי ״צה״ל ערוך למלחמה הבאה לעילא ולעילא״. את דעתה על מוכנות צה״ל למלחמה ב-2006 פירטה באריכות לימים ועדת וינוגרד. זה כבר קרה בדיעבד.
גורם צבאי בכיר: בכל המדדים הכשירות ביבשה באמת גבוהה
בניסיון להקדים תרופה לדיונים בדו״ח בריק אחרי החגים, יצא דובר צה״ל השבוע בהודעה לפיה ״הרמטכ״ל, רב אלוף גדי איזנקוט, לאחר התייעצות עם מפקד זרוע היבשה, אלוף קובי ברק, הנחה את מבקר צה״ל, תא"ל (מיל׳) אילן הררי, לקיים בחינה סביב נושאים שעלו במסמך של נציב קבילות החיילים, אלוף (מיל׳) יצחק בריק, בנושא כשירות ומוכנות צה"ל. הבחינה תערך במסגרת הביקורות שמקיים מבקר צה"ל בשיתוף עם האלוף (מיל׳) אבי מזרחי (לשעבר מפקד זרוע היבשה ופיקוד הצרכז( ואנשי מילואים בכירים נוספים, בשקיפות ותוך שיתוף פעולה של כלל יחידות צה״ל.
״הרמטכ"ל ציין כי מוכנות צה"ל וכשירותו ללחימה ולניצחון גבוהות ועם זאת רואה ומוצא חשיבות לבחון טענות המועלות, באופן מקצועי ובכלי הביקורת הרוחביים והמעמיקים המצויים בידי גורמי הביקורת הרשמיים ובהם גם מבקר צה"ל. הרמטכ״ל הנחה כי הדו"ח הראשוני יוצג לעיונו בתוך 45 ימים״.
על כך אמר בראיונות בתקשורת חגי טננבאום, שעד לפני ארבעה חודשים כיהן כמבקר מערכת הבטחון בשמונה השנים האחרונות: ״הודעת הרמטכ"ל כי הטיל על המבקר הפנימי של צה"ל לבדוק את ממצאיו של נציב קבילות החיילים הנה שערורייתית עד כדי זלזול וזחיחות. שלא לומר פארסה. זו תקלה חמורה מאין כמותה. כיצד ייתכן שאין בצוות גורם חיצוני לצה"ל, מתוך מערכת הביטחון, כלומר מבקר מערכת הביטחון - הממונה על ידי הממשלה לקיים מטעמה פיקוח, בקרה, וביקורת על צה"ל?
״ביקורת הנעשית על ידי הגורם המבוקר הראשי, באמצעות פקודו הישיר של הרמטכ"ל, ומקורבו מאז שירותם המשותף, תא"ל מיל' אילן הררי, המבקר הפנימי של צה"ל (כמו גם מקורבים אחרים בצוות), מוטלת בספק רב. רצוי להפנות את תשומת הלב לכך שלמעלה משנתיים דו"חות מבקר מערכת הביטחון תומכים במרבית המקרים בממצאיו של נציב קבילות החיילים. בחלקם אף מחמירים יותר. למרות זאת, הדו"חות לא נדונו על ידי סגן הרמטכ״ל והרמטכ״ל. אם אין דיון מעמיק ויסודי בדו"חות אלו, גם לא נקבעת תכנית למניעת הישנות מקרים.
״משיחות עם יודעי דבר הקרובים לדו"חות מבקר המדינה, זו גם דרך ההתייחסות אליהם. מינוי צוות פנימי לבדיקת ממצאי גורמים חיצוניים זו הצגה ופארסה אחת גדולה וזריעת חול בעיני הציבור - בקיצור ‘עבודה בעיניים’. רק גורם חיצוני בלתי תלוי, אשר ימונה על ידי ועדת חוץ וביטחון וכזה שלא מוטלת עליו מורא, ואין לו קרבה מסוג שהוא לגורמים תחת ביקורת, רק הוא יוכל להצביע באופן אובייקטיבי וללא משוא פנים על התמונה האמיתית והמלאה לדברי הנציב, מבקר מערכת הביטחון ומבקר המדינה״.
ומה חושבים השבוע בצבא? גורם צבאי בכיר אמר בהתייחס למהומת דו״ח בריק, כי הוא משוכנע שמוכנות זרוע היבשה למלחמה גבוהה. הקצין התייחס למדדי הכשירות הנהוגים בזרוע היבשה בצה״ל מזה כעשור ( כחלק מלקחי מלחמת לבנון השנייה, ובדומה למדדי כשירות הקיימים בחיל האוויר כבר עשרות שנים). לדבריו, ״הכשירות מורכבת ממספר מרכיבים כמו נשק, מלאים, תפיסות הפעלה, איוש כוח אדם ורוח של המשרתים. בכל המדדים האלה הכשירות עלתה מאוד בשנים האחרונות", אומר הקצין. "בתחום המילואים למשל הכפלנו את האימונים פי שניים לעומת 2014 ויחידות חזרו לבצע תעסוקה מבצעית. עובדה המחזקת את הלכידות שלהן. ההשקעה במוכנות היבשה נושאת פירות ומורגשת במיוחד ביחידות שנחשבות על ידי המטה הכללי כליבה מבצעית.
״זה נכון שהתוצאה היא עומס על המשרתים, וביחידות שאינן בליבה יכולות להיות תחושה של הזנחה בהשוואה ליחידות אחרות, אבל רק לפני חודשיים סיימנו סקר בקרב לא פחות מ-2000 משרתי קבע בזרוע היבשה ו-75 אחוזים מהמשרתים הביעו בסך הכל תחושות חיוביות לגבי השירות שלהם. אי אפשר להתווכח עם העובדות ולטעון כי הכשירות אינה גבוהה״.
ש. ומה לגבי הרוח? האתוס החברתי מקשה על השארת כוח אדם איכותי בקבע?
״אין כיום תחושת איום קיומי על המדינה, וצה״ל הוא שיקוף של האתוס החברתי. עם זאת, במערכים הלוחמים כל המפקדים הם כאלה שצה״ל מאוד רצה שיהיו בקבע. יש מערכים שבהם המצב פחות טוב, אבל אנחנו עובדים על תכניות שיקלו על העומס וישפרו את המצב במערכי היבשה. המצב לא מושלם, וצה״ל מעולם לא הצליח להשאיר בשירות את כל המצטיינים, אבל הוא בהחלט סביר״.
הדו"ח הסודי של נציב קבילות החיילים לגבי פערים במוכנות צה"ל למלחמה עורר סערה במערכת הביטחונית. בצה"ל טוענים כי כלל המדדים האמפירים מראים כי הצבא ערוך למלחמה. לגבי מדד הרוח של אנשי הקבע, אומרים בצבא כי ״אין כיום תחושת איום קיומי על המדינה, וצה״ל הוא שיקוף של האתוס החברתי". האם מדובר בנבואת זעם של הנציב או בחטא ההיבריס של צה"ל? הטור השבועי של עמיר רפפורט
Photo by Cpl. Eden Briand, IDF Spokesperson's Unit - https://www.flickr.com/photos/idfonline/33125732492/in/dateposted/
בכירים במערכת הביטחון (בעבר ובהווה) שפשפו את עיניהם בתדהמה: דווקא ערב יום הכיפורים האחרון הופיעה כותרת ענק בישראל היום: ״צה״ל בכשירות שיא למלחמה״. הדובר, מפקד זרוע היבשה, אלוף קובי ברק, אמר בראיון ליואב לימור: ״אני קובע שצה"ל נמצא בכשירות הטובה ביותר למלחמה בעשורים האחרונים. אנחנו מוכנים לכל סוג של מלחמה בכל גזרה, ומי שטוען אחרת - פשוט לא מבין את המקצוע".
דברי ברק גרמו להשתהות לא רק בגלל העיתוי (ערב יום הכיפורים הוא המועד הלאומי לחשבון נפש על חטא היוהרה וחוסר המוכנות, שקדמו למלחמה ב-1973), אלא גם בגלל שכוונו ישירות לעברו של נציב קבילות החיילים, האלוף במילואים יצחק בריק. להבדיל מאלופי המטה הכללי כיום שלא חוו על בשרם את מלחמת יום הכיפורים (הרמטכ״ל, רא״ל גדי אייזנקוט, התגייס חמש שנים אחרי, ב-1978), בריק היה שם. ועוד איך. הוא אפילו קיבל את עיטור העוז על לחימה הירואית בזירה המצרית אחרי שכמעט כל הגדוד שלו הושמד.
האצבע של בכירי צה״ל הופנתה אל בריק בעיקר בגלל מהלך בלתי שגרתי שנקט: בשנתו העשירית והאחרונה בתפקיד התריע כי צה״ל אינו מוכן כראוי למלחמה הבאה. תחילה אמר זאת בעל פה במסיבת עיתונאים לרגל הגשת הדו״ח השנתי שלו בחודש יוני האחרון, ולפני כשלושה שבועות שיגר דו”ח סודי בן למעלה מ-200 עמודים, המפרט ליקויים, לכאורה, במוכנות למלחמה, בעיקר בזרוע היבשה. דו״ח בריק הסודי מתבסס, ככל הידוע, על ממצאי ביקורות שנערכו על ידו ועל ידי מבקר מערכת הביטחון במשרד הביטחון, שמעלים חשש כי השדרות הרחבות של צבא היבשה לא יתפקדו כראוי ביום פקודה.
על הביקורת אמר מפקד זרוע היבשה, האלוף קובי ברק, בראיון: ״חלק מהדברים בדו"ח שלו נכונים, חלקם לא מעודכנים. בעניין הימ"חים (יחידות מחסני חירום) הוא מתבסס על דו"ח מלפני שלוש שנים. מאז הצבא השקיע 220 מיליוני שקלים לשיפור התשתיות, ואני הוספתי עוד 55 מיליון מתקציב זרוע היבשה, והוספנו גם חיילים ושינינו את שיטת האחזקה. אז יש את הטענה שלו שטנקיסטים לא מתאמנים בירי ל־4,000 מטרים. מי שואל אותו בכלל? אני החלטתי שלא יורים לטווח הזה כי כבר לא צריך. היום טנקיסט צריך לירות ל־1,000 מטר ופחות כדי להיות מסוגל להכניס פגז לתוך חלון של בית. לזה הוא צריך להיות מאומן, וזה התפקיד שלי לקבוע את זה, לא של מישהו אחר."
זו לא הייתה התגובה היחידה של צמרת צה״ל על דו״ח בריק. הרמטכ״ל הקדים את הראיון ושלח מכתב חריג לחברי הקבינט הביטחוני ולחברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת שבו הוא מתחייב כי כל אגפי צה״ל, ללא יוצא מן הכלל, ערוכים למערכה הבאה. אייזנקוט הקדיש בחודשים האחרונים מאמץ מיוחד כדי לפרט בכמה פורומים את ההשקעה העצומה שנעשתה בזרוע היבשה (שאגף הלוגיסטיקה הוטמע לתוכה), במסגרת התכנית הרב שנתית ״גדעון״, שבאופן חסר תקדים יושמה עד לפרט האחרון.
מחסנים מלאים, רוח שפלה
בצה״ל מתקשים לעכל את דו״ח בריק. נציב קבילות החיילים אמור לעסוק בעוולות שנגרמות לפרט ולא בנושאים הרי גורל כמו מוכנות צה״ל למלחמה. האם מכתב אייזנקוט והראיון של האלוף ברק יחסלו את ״דוח בריק״ ויורידו אותו מסדר היום הציבורי? כנראה שבדיוק להפך. כדור השלג רק התחיל להתגלגל. הצפי הוא כי אחרי החגים, במיוחד במושב החורף של הכנסת, יציפו חברי כנסת ושרים את דו"ח בריק שוב ושוב. מי בשל דאגה כנה למוכנות צה״ל למלחמה ומי בשל שיקולים פוליטיים. הדו״ח בכל מקרה יהיה כלי ניגוח מן המעלה הראשונה.
עוד לפני הדיונים בכנסת עולה השאלה הגדולה: מי צודק בויכוח. התשובה: שני הצדדים. האלוף במילואים בריק אכן חרג מסמכותו וחשוב מכך - מדדים אובייקטיביים באמת מראים שצה״ל מצויד למלחמה. אז היכן הפער? כנראה שבכוח האדם. בזמן שדו"חות אמת של צה״ל מוצאים את המחסנים מלאים ואת כלי הלחימה במצב סביר, נתקלים המבקרים שוב ושוב ברוח שפלה.ביקורות חיצוניות, בשונה משיחות עם מפקדים (בהן בדרך כלל יתחנפו למפקד כדי לעלות דרגה), מספרים אנשי קבע שוב ושוב כי הם על סף קריסה. לרוב אין מדובר ביחידות העלית הטכנולוגיות של צה״ל או בחיל האוויר. שדרות צה״ל הרחבות הן מאות יחידות הפזורות במתקני האימונים, ביהודה ושומרון ולאורך הגבולות.
אנשי קבע חוטפים מכל הכיוונים. פיטורי אלפי אנשים (במסגרת ״גדעון״) הגבירו את העומס המוטל על כל אחד ואחד מהם. באותו זמן, מרגישים אנשי קבע רבים כשק חבטות חברתי לאור הדימוי שלהם כ״אוכלי חינם״ (ולא רק במערכונים ארסיים של ארץ נהדרת). משרד האוצר הפסיק לפני כמה שנים את המתקפות הבלתי פוסקות על שכר משרתי הקבע, אבל נזק של שנים קשה לתקן. לא מעט משרתים מספרים כי הם מעדיפים ללכת לבית הספר של הילדים בלבוש אזרחי ולא על מדים. צבא הקבע אינו גאווה מבחינתם. האתוס הישראלי השתנה.
לפני כשלוש שנים, התריעו מפקדים על כך שקשה יותר ויותר להשאיר בצבא הקבע את הקצינים המצטיינים ביותר. הפיתוי באזרחות גדול, והפנסיה כיום היא ממילא ״צוברת״ ולא ״תקציבית״, אז משאירים במקרים רבים את מי שאפשר. צה״ל הכחיש אז בזעם פרסום לגבי ״משבר סרנים״ בצבא הקבע. למרות זאת, האלוף בריק שב והתריע על אותה תופעה. גורם מקצועי ביטחוני טען השבוע כי צה״ל נוהג לדרג את איכות משרתי הקבע באופן יחסי לכלל המשרתים בצבא (לכן, הממוצע נשאר קבוע). אותו גורם הבהיר כי בחינה של ממד האיכות בין משרתי קבע בלבד תראה כי ״בראייה ארוכת שנים, האיכות נמצאת בירידה עקבית."
אותו גורם גם מתריע על כך כי הצמצומים בקבע והתרבות הארגונית השלטת פגעו במקצועיות של צה״ל, והמגמה תמשיך להידרדר עקב צמצום שירות החובה משלוש שנים לשנתיים ושמונה חודשים. ״צה״ל הוא צבא בינוני עם איים של מצוינות״, אמר ב-11 ביולי 2006 האלוף ישי בר בישיבה מיוחדת של המטה הכללי עם ראש הממשלה בזמנו, אהוד אולמרט. בר, כפרופסור למשפטים שהגיע ממערך המילואים, היה חריג בנוף של המטה הכללי. הרמטכ״ל בזמנו דן חלוץ סתר אותו ואמר לאולמרט כי ״צה״ל ערוך למלחמה הבאה לעילא ולעילא״. את דעתה על מוכנות צה״ל למלחמה ב-2006 פירטה באריכות לימים ועדת וינוגרד. זה כבר קרה בדיעבד.
גורם צבאי בכיר: בכל המדדים הכשירות ביבשה באמת גבוהה
בניסיון להקדים תרופה לדיונים בדו״ח בריק אחרי החגים, יצא דובר צה״ל השבוע בהודעה לפיה ״הרמטכ״ל, רב אלוף גדי איזנקוט, לאחר התייעצות עם מפקד זרוע היבשה, אלוף קובי ברק, הנחה את מבקר צה״ל, תא"ל (מיל׳) אילן הררי, לקיים בחינה סביב נושאים שעלו במסמך של נציב קבילות החיילים, אלוף (מיל׳) יצחק בריק, בנושא כשירות ומוכנות צה"ל. הבחינה תערך במסגרת הביקורות שמקיים מבקר צה"ל בשיתוף עם האלוף (מיל׳) אבי מזרחי (לשעבר מפקד זרוע היבשה ופיקוד הצרכז( ואנשי מילואים בכירים נוספים, בשקיפות ותוך שיתוף פעולה של כלל יחידות צה״ל.
״הרמטכ"ל ציין כי מוכנות צה"ל וכשירותו ללחימה ולניצחון גבוהות ועם זאת רואה ומוצא חשיבות לבחון טענות המועלות, באופן מקצועי ובכלי הביקורת הרוחביים והמעמיקים המצויים בידי גורמי הביקורת הרשמיים ובהם גם מבקר צה"ל. הרמטכ״ל הנחה כי הדו"ח הראשוני יוצג לעיונו בתוך 45 ימים״.
על כך אמר בראיונות בתקשורת חגי טננבאום, שעד לפני ארבעה חודשים כיהן כמבקר מערכת הבטחון בשמונה השנים האחרונות: ״הודעת הרמטכ"ל כי הטיל על המבקר הפנימי של צה"ל לבדוק את ממצאיו של נציב קבילות החיילים הנה שערורייתית עד כדי זלזול וזחיחות. שלא לומר פארסה. זו תקלה חמורה מאין כמותה. כיצד ייתכן שאין בצוות גורם חיצוני לצה"ל, מתוך מערכת הביטחון, כלומר מבקר מערכת הביטחון - הממונה על ידי הממשלה לקיים מטעמה פיקוח, בקרה, וביקורת על צה"ל?
״ביקורת הנעשית על ידי הגורם המבוקר הראשי, באמצעות פקודו הישיר של הרמטכ"ל, ומקורבו מאז שירותם המשותף, תא"ל מיל' אילן הררי, המבקר הפנימי של צה"ל (כמו גם מקורבים אחרים בצוות), מוטלת בספק רב. רצוי להפנות את תשומת הלב לכך שלמעלה משנתיים דו"חות מבקר מערכת הביטחון תומכים במרבית המקרים בממצאיו של נציב קבילות החיילים. בחלקם אף מחמירים יותר. למרות זאת, הדו"חות לא נדונו על ידי סגן הרמטכ״ל והרמטכ״ל. אם אין דיון מעמיק ויסודי בדו"חות אלו, גם לא נקבעת תכנית למניעת הישנות מקרים.
״משיחות עם יודעי דבר הקרובים לדו"חות מבקר המדינה, זו גם דרך ההתייחסות אליהם. מינוי צוות פנימי לבדיקת ממצאי גורמים חיצוניים זו הצגה ופארסה אחת גדולה וזריעת חול בעיני הציבור - בקיצור ‘עבודה בעיניים’. רק גורם חיצוני בלתי תלוי, אשר ימונה על ידי ועדת חוץ וביטחון וכזה שלא מוטלת עליו מורא, ואין לו קרבה מסוג שהוא לגורמים תחת ביקורת, רק הוא יוכל להצביע באופן אובייקטיבי וללא משוא פנים על התמונה האמיתית והמלאה לדברי הנציב, מבקר מערכת הביטחון ומבקר המדינה״.
ומה חושבים השבוע בצבא? גורם צבאי בכיר אמר בהתייחס למהומת דו״ח בריק, כי הוא משוכנע שמוכנות זרוע היבשה למלחמה גבוהה. הקצין התייחס למדדי הכשירות הנהוגים בזרוע היבשה בצה״ל מזה כעשור ( כחלק מלקחי מלחמת לבנון השנייה, ובדומה למדדי כשירות הקיימים בחיל האוויר כבר עשרות שנים). לדבריו, ״הכשירות מורכבת ממספר מרכיבים כמו נשק, מלאים, תפיסות הפעלה, איוש כוח אדם ורוח של המשרתים. בכל המדדים האלה הכשירות עלתה מאוד בשנים האחרונות", אומר הקצין. "בתחום המילואים למשל הכפלנו את האימונים פי שניים לעומת 2014 ויחידות חזרו לבצע תעסוקה מבצעית. עובדה המחזקת את הלכידות שלהן. ההשקעה במוכנות היבשה נושאת פירות ומורגשת במיוחד ביחידות שנחשבות על ידי המטה הכללי כליבה מבצעית.
״זה נכון שהתוצאה היא עומס על המשרתים, וביחידות שאינן בליבה יכולות להיות תחושה של הזנחה בהשוואה ליחידות אחרות, אבל רק לפני חודשיים סיימנו סקר בקרב לא פחות מ-2000 משרתי קבע בזרוע היבשה ו-75 אחוזים מהמשרתים הביעו בסך הכל תחושות חיוביות לגבי השירות שלהם. אי אפשר להתווכח עם העובדות ולטעון כי הכשירות אינה גבוהה״.
ש. ומה לגבי הרוח? האתוס החברתי מקשה על השארת כוח אדם איכותי בקבע?
״אין כיום תחושת איום קיומי על המדינה, וצה״ל הוא שיקוף של האתוס החברתי. עם זאת, במערכים הלוחמים כל המפקדים הם כאלה שצה״ל מאוד רצה שיהיו בקבע. יש מערכים שבהם המצב פחות טוב, אבל אנחנו עובדים על תכניות שיקלו על העומס וישפרו את המצב במערכי היבשה. המצב לא מושלם, וצה״ל מעולם לא הצליח להשאיר בשירות את כל המצטיינים, אבל הוא בהחלט סביר״.
