"משתמטים – נמאסתם" – גרסת 1948

בימים אלה מלווים בשמחה את מתגייסי קיץ 2018 לצבא ועמם זוכרים את המשתמטים מהשירות בחברה הישראלית. תזכורת מלפני 70 שנה בטור השבועי של אפרים לפיד

אפרים לפיד | 08/08/2018

כרזה של הסוכנות היהודית למניעת השתמטות  (צילום: באדיבות הארכיון הציוני המרכזי)

מאז תחילת מלחמת העצמאות הייתה תחושה שיש לקרוא לדגל לכל חייבי הגיוס ולעשות מאמץ לתפוס את המשתמטים. הדרך שנבחרה בדיעבד באוגוסט 1948 הייתה שנויה במחלוקת.

אלפי חיילים וחיילות, שוטרים צבאיים ומתנדבי המשמר האזרחי סגרו את העיר תל אביב על כל עבריה, פשטו על הרחובות, עברו מבית לבית וחיפשו משתמטים ועריקים. תל אביב נבחרה ראשונה כי בה היו בתי הקפה פתוחים ומלאים אף בימי הקרבות האכזריים.

את רוח הדברים ביטא מיכאל בן-גל (לימים אלוף בצה"ל נשיא בית הדין הצבאי לערעורים), מפקד חטיבת "קרייתי", החטיבה התל-אביבית. בפקודת יום שהוציא לקראת המבצע שקיבל את השם "בצר" : "ההשתמטות לא זו בלבד  שהיא מחלישה את חזית ישראל המשוועת לכוח אדם, אלא גם ממיטה קלון על העיר העברית ומעיבה על תרומתה של תל-אביב למערכת החירות, לניצחון".

המבצע נמשך שישה ימים (22-27 באוגוסט) והיה דומה לעוצר הגדול שהטילו הבריטים שנה וחצי קודם ב"שבת השחורה", השוואה שלא החמיאה לצה"ל. במבצע נעצרו 2,764 אזרחים – 1,044 גברים ו-1,720 נשים. כאלף מהם נשלחו מיד להתחייל.

איש לא אמר זאת במפורש, אך ההרגשה הייתה כי תוספת החיילים הזאת ל-90 אלף המגויסים בצה"ל באותה עת הייתה שולית. במסיבת עיתונאים שקיים "המרכז לגיוס" בתום המבצע נאמר כי הוא נערך "לטיהור האווירה הציבורית ולהזים את אגדת ההשתמטות". אף בן-גוריון לא רווה נחת מהמבצע. ביומנו הוא כתב (ב-6 בספטמבר 1948) "היו מקרים שהצבא גרם לאי-רצון בציבור, כגון התנהגות כמה חיילים בפעולת 'בצר' ".

עד סיומה של מלחמת העצמאות לא נערך מבצע בהיקף דומה, אך נמשכו פעולות סריקה נגד משתמטים ועריקים "על אש קטנה".

***

תודה לד"ר מרדכי נאור על ספרו תש"ח, הוצאת מודן, 2018

שיתוף