החלה הספירה לאחור: החללית הישראלית תשוגר לירח בדצמבר הקרוב
דן ארקין
| 10/07/2018
מתוך אירוע הצגת החללית (צילום: אלון רון)
13 בפברואר 2019 – זה היום בו אמורה לנחות על הירח החללית הישראלית הראשונה (לא מאוישת, ועדיין אין לה שם) ומיד אחרי הנחיתה היא תניף על הירח את דגל ישראל. בכך תצטרף מדינת ישראל לשלוש מעצמות – ארה"ב, רוסיה וסין , שעד כה הנחיתו על הירח גופי חלל.
כחודשיים לפני מועד הנחיתה תשוגר החללית מקייפ קנברל, מרכז החלל האמריקני, על גבי טיל פלקון 9 של חברת SPACE X. המשגר ישחרר את החללית, שתנוע תחילה במסלול אליפטי סביב כדור הארץ, עד השלב שבו יואצו מנועיה והיא תעבור לתנועה במסלול סביב הירח. בשלב מסויים יופעלו מנועי בלימה, והחללית הישראלית תנחת על הירח באזור מישורי ותבצע במשך כמה ימים ניסויים מדעיים הקשורים לשדה המגנטי של הירח.
שני ה"אבות המייסדים" של פרויקט החללית לירח – חברת SPACE IL והתעשייה האווירית, ושותפים גם סוכנות החלל והטכניון, הציגו את הפרויקט ואת החללית עצמה, הנמצאת בתוך אולם 'נקי', שכל הנכנס אליו חייב במעיל לבן, במנעלי פלסטיק לכיסוי נעליו ולכיסוי ראש.
החללית עצמה צנועה בממדיה: קוטרה שני מטרים, גובהה 1.5 מטרים. כאשר תשוגר יהיה משקלה כ-600 ק"ג, אך כאשר תנחת על הירח יפחת משקלה ל-180 ק"ג בלבד, אחרי שימוצו כמויות הדלק העצומות הדרושות לתנועה במסלולים סביב כדור הארץ, המסע אל הירח והנחיתה עליו.
בשלב הנוכחי, עד מועד השיגור, מתבצעים בתעשיה האווירית בדיקות רבות, ובסימולטור מיוחד מסמלצים את כל שלבי הטיסה והנחיתה, כיוון שאין אפשרות לערוך ניסוי של שיגור חללית לירח. החללית תנהג את עצמה במסלולים השונים, ומערכות האביוניקה, המחשבים והחיישנים שבה ישדרו את הנתונים לתעשיה האווירית. המסע לירח יימשך כחודשיים, ולצורך העיקוב מקימים בין חמש לשש תחנות מעקב ברחבי העולם, כאשר ריכוז הפרוייקט במפעל מבט בתע"א. בימים אלו עוברת החללית בדיקות של רעידות וטלטולים כדי להבטיח שהיא תעמוד ב'טראומה' הקשה של שיגור. כחצי שעה אחרי השיגור היא תחל את מסעה העצמאי אל הירח.
מנכ"ל חברת SPACE IL עידו ענטב, מסר כי הפרויקט מצוי מעתה בישורת האחרונה של הצבת דגל ישראל על הירח, מבצע שבוצע עד כה על ידי ממשלות של מעצמות. בישראל מבוצע השיגור על ידי עמותה, עם כספי תורמים, ובשת"פ עם התעשייה האווירית. בחברת SPACE IL 40 עובדים, רובם מהנדסים, ועוד מסייעים לה 200 מתנדבים, כולל בני נוער.
המנכ"ל מסר כי החללית תנחת באזור מישורי על הירח, במקום שבו יישמר קשר עין עם כדור הארץ לשם שמירת קשר. החללית תצלם את מסעה ותבצע מדידות הקשורות בניסוי של מכון ויצמן שעניינו השדה המגנטי של הירח. משימות החללית אמורות להימשך יומיים ואחרי כן תישאר החללית על הירח.
בשם התורמים הרבים לפרויקט בירך האיש שעמד במרכזו, איש העסקים מוריס כאהן, שסקר את תולדות הפרויקט בתחילתו ביוזמה של שלושה מדענים שהשתתפו בתחרות של חברת גוגל. ביו התורמים הגדולים גם שלדון אדלסון. מוריס כאהן, שתרם מהונו רבבות מיליוני שקלים, אמר שהפרויקט הוא מקור גאווה ישראלית ביום ההולדת ה-70 של המדינה, החללית היא חדשנית וזו הזדמנות לתע"א ולכל השותפים להיכנס לתחום חקר החלל העמוק.
מנכ"ל התעשיה האווירית יוסי וייס אמר כי עתיד האנושות הוא בחלל. תקציבי החלל העולמיים הגיעו השנה ל-65 מיליארד דולר ובעוד חמש שנים יגיעו ל-100 מיליארד דולר. הוא שיבח את השת"פ עם חברת SPACE IL והזכיר את חלקם החשוב בפרויקט של מנהל מפעל חלל בתע"א עופר דורון וראש סוכנות החלל - האלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל.
מתוך אירוע הצגת החללית (צילום: אלון רון)
13 בפברואר 2019 – זה היום בו אמורה לנחות על הירח החללית הישראלית הראשונה (לא מאוישת, ועדיין אין לה שם) ומיד אחרי הנחיתה היא תניף על הירח את דגל ישראל. בכך תצטרף מדינת ישראל לשלוש מעצמות – ארה"ב, רוסיה וסין , שעד כה הנחיתו על הירח גופי חלל.
כחודשיים לפני מועד הנחיתה תשוגר החללית מקייפ קנברל, מרכז החלל האמריקני, על גבי טיל פלקון 9 של חברת SPACE X. המשגר ישחרר את החללית, שתנוע תחילה במסלול אליפטי סביב כדור הארץ, עד השלב שבו יואצו מנועיה והיא תעבור לתנועה במסלול סביב הירח. בשלב מסויים יופעלו מנועי בלימה, והחללית הישראלית תנחת על הירח באזור מישורי ותבצע במשך כמה ימים ניסויים מדעיים הקשורים לשדה המגנטי של הירח.
שני ה"אבות המייסדים" של פרויקט החללית לירח – חברת SPACE IL והתעשייה האווירית, ושותפים גם סוכנות החלל והטכניון, הציגו את הפרויקט ואת החללית עצמה, הנמצאת בתוך אולם 'נקי', שכל הנכנס אליו חייב במעיל לבן, במנעלי פלסטיק לכיסוי נעליו ולכיסוי ראש.
החללית עצמה צנועה בממדיה: קוטרה שני מטרים, גובהה 1.5 מטרים. כאשר תשוגר יהיה משקלה כ-600 ק"ג, אך כאשר תנחת על הירח יפחת משקלה ל-180 ק"ג בלבד, אחרי שימוצו כמויות הדלק העצומות הדרושות לתנועה במסלולים סביב כדור הארץ, המסע אל הירח והנחיתה עליו.
בשלב הנוכחי, עד מועד השיגור, מתבצעים בתעשיה האווירית בדיקות רבות, ובסימולטור מיוחד מסמלצים את כל שלבי הטיסה והנחיתה, כיוון שאין אפשרות לערוך ניסוי של שיגור חללית לירח. החללית תנהג את עצמה במסלולים השונים, ומערכות האביוניקה, המחשבים והחיישנים שבה ישדרו את הנתונים לתעשיה האווירית. המסע לירח יימשך כחודשיים, ולצורך העיקוב מקימים בין חמש לשש תחנות מעקב ברחבי העולם, כאשר ריכוז הפרוייקט במפעל מבט בתע"א. בימים אלו עוברת החללית בדיקות של רעידות וטלטולים כדי להבטיח שהיא תעמוד ב'טראומה' הקשה של שיגור. כחצי שעה אחרי השיגור היא תחל את מסעה העצמאי אל הירח.
מנכ"ל חברת SPACE IL עידו ענטב, מסר כי הפרויקט מצוי מעתה בישורת האחרונה של הצבת דגל ישראל על הירח, מבצע שבוצע עד כה על ידי ממשלות של מעצמות. בישראל מבוצע השיגור על ידי עמותה, עם כספי תורמים, ובשת"פ עם התעשייה האווירית. בחברת SPACE IL 40 עובדים, רובם מהנדסים, ועוד מסייעים לה 200 מתנדבים, כולל בני נוער.
המנכ"ל מסר כי החללית תנחת באזור מישורי על הירח, במקום שבו יישמר קשר עין עם כדור הארץ לשם שמירת קשר. החללית תצלם את מסעה ותבצע מדידות הקשורות בניסוי של מכון ויצמן שעניינו השדה המגנטי של הירח. משימות החללית אמורות להימשך יומיים ואחרי כן תישאר החללית על הירח.
בשם התורמים הרבים לפרויקט בירך האיש שעמד במרכזו, איש העסקים מוריס כאהן, שסקר את תולדות הפרויקט בתחילתו ביוזמה של שלושה מדענים שהשתתפו בתחרות של חברת גוגל. ביו התורמים הגדולים גם שלדון אדלסון. מוריס כאהן, שתרם מהונו רבבות מיליוני שקלים, אמר שהפרויקט הוא מקור גאווה ישראלית ביום ההולדת ה-70 של המדינה, החללית היא חדשנית וזו הזדמנות לתע"א ולכל השותפים להיכנס לתחום חקר החלל העמוק.
מנכ"ל התעשיה האווירית יוסי וייס אמר כי עתיד האנושות הוא בחלל. תקציבי החלל העולמיים הגיעו השנה ל-65 מיליארד דולר ובעוד חמש שנים יגיעו ל-100 מיליארד דולר. הוא שיבח את השת"פ עם חברת SPACE IL והזכיר את חלקם החשוב בפרויקט של מנהל מפעל חלל בתע"א עופר דורון וראש סוכנות החלל - האלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל.
