האניגמה הגרמנית – שיעור ביכולת מודיעין ואבטחת מידע

בשבוע הבא ייערך בשבדיה כנס בינלאומי על האניגמה, מכשיר הצופן הגרמני החשוב  במלחמת העולם השנייה ופיצוחו החיוני על ידי הבריטים. אפרים לפיד משתף במדורו השבועי

 

אפרים לפיד | 14/06/2018

צילום: עינת אלפסה, אתר מורשת חי"ק ותקשוב

לפני כמאה שנה, ב-1918, המציאו המהנדסים ארתור שרביוס השוויצרי והוגו קוך ההולנדי את האניגמה כמכונת הצפנה מסחרית בדרגת קושי קטנה. מקורה של המילה "אניגמה" ביוונית הוא "חידה". המכונה הוצגה לעולם בכנס של איגוד הדואר העולמי בשווייץ ב-1923. החל מ-1931 הכניס הצי הגרמני הצבאי את המכונה לשימושו תוך שיפורים מתמידים בדרגת ההצפנה, עד כי ב-6 ביוני 1944 (יום הפלישה לנורמנדי) התחילו להחליף את הצופן כל יום. הגרמנים רכשו במהלך השנים כ-30 אלף מכונות צופן אלה לשימוש בכוחות היבשה, האוויר הים, משרד החוץ ושירותי המודיעין, בידיעה כי התשדורות ממכונה זו אינן ניתנות לפענוח. הנחת המוצא של הגרמנים הייתה כי גם אם מכשיר כזה נופל לידי האויב, הוא לא יהיה מסוגל לפענח תשדורות כאשר הצופן מוחלף מדי יום.

תחילת השבירה של האניגמה הייתה על ידי המודיעין הפולני עוד ב-1928. בהמשך נרתמו גם אנשי מודיעין צרפתים ובריטים ובמאמץ מתמטי מוצלח הצליחו לפענח תשדורות גרמניות. אחת הבולטות הייתה ב-1940 בהתרעה על הפלישה המתוכננת של הגרמנים לצרפת. למידע המודיעיני שהתקבל מפיצוח האניגמה ניתן הכינוי "אולטרה", להדגיש את רמת הסיווג הרגיש של יכולת השבירה ("אולטרה-סודי").

צופן ה"אניגמה" היה אחת הסיבות שבגללן נכשל שירות המודיעין הבריטי במלחמת העולם השנייה בנסותו לפענח תשדורות בין המפקדות והכוחות הימיים והאוויריים של גרמניה הנאצית. הבריטים לא הצליחו לאסוף מידע מדויק על מיקומן של הצוללות הגרמניות באוקיינוס האטלנטי, שהטביעו אוניות ששלחה ארצות הברית לבעלות בריתה באירופה. הבריטים אמנם יירטו את התשדורות, אבל לא הצליחו לפענח אותן. רק באמצע מלחמת העולם פיצח צוות מתמטיקאים בריטי בראשות פרופסור אלן טיורינג את הצופן, וחולל מפנה דרמטי לטובת בעלות הברית בזירות הלחימה באירופה ובאוקיינוס האטלנטי. הבריטים גם הצליחו לשים יד על מכונת צופן כזאת אחרי שהטביעו צוללת גרמנית מול חופי מצרים. שלושה מלחים בריטים צללו לאסוף את המכונה. שניים טבעו ומתו, ורק השלישי חזר עם השלל בידו לאוניית האם.  טיורינג, שנחשב גאון מתמטי, המציא את המכונה "בומבה" לפיצוח צופן ה"אניגמה" במטה מודיעין הסיגינט הבריטי בבלצ'לי פארק.  "מכונת טורינג" נחשבת תאוריה כבסיס למחשוב המודרני. הוא היה הומוסקסואל ונענש על כך. על מנת להימנע מעונש מאסר הוא הסכים לעבור סירוס כימי, שהביא אותו להתאבד כעבור שנתיים, בגיל 41. בשנים האחרונות קמה תנועה לזיכויו המוחלט של טיורינג ולהענקת הוקרה מלכותית לתרומתו לניצחון של בריטניה ובעלות הברית במלחמת העולם השנייה.

עקב הביטחון הרב שהיה לגרמנים בצופן הועבר באמצעו מידע רב ורגיש. לאחר שהצליחו הבריטים לפצח את הצופן הם ידעו על כמעט כל תנועה של ספינות בים התיכון ויכלו לפגוע בהן ביעילות. כדי לשמור על ביטחון מקור המידע נהגו הבריטים לשלוח מטוס סיור מעל כלי שיט לפני שהופצץ כדי למנוע חשיפה של המידע התקשורתי. מאופן פעולה זה הסיקו הגרמנים תמונה מסולפת על היקף הכוחות של בעלות הברית. הגרמנים העריכו כי בים התיכון יש כ-400 צוללות של בעלות הברית וצי מטוסים רב, כאשר בפועל היו שם רק כ-25 צוללות ומספר מטוסים. המסרים שפוענחו נמסרו ביד על ידי שליחים למפקדים ולמקבלי החלטות ונלקחו בחזרה לאחר העיון. המידור היה קפדני והדוק.

לאחר מלחמת העולם ועד 1974 נותר פיצוח האניגמה סוד. הבריטים עודדו מדינות בחסותן לרכוש ציוד זה ועל ידי כך להמשיך לעקוב אחריהן מודיעינית. בין השאר הציעו הבריטים את האניגמה לצה"ל באמצע שנות ה-50, כנראה מתוך כוונה ליירט תשדורות של הצבא הצעיר במדינת ישראל. לפני מבצע סיני רכש צה"ל כ-50 מכשירי אניגמה לבחינת השימוש בהם. שני ישראלים היו מעורבים בפיצוח האניגמה בשירות המודיעין הבריטי - פרופ' יוסף גיליס לימים במכון וייצמן וולטר איתן, לימים מנכ"ל משרד החוץ. פרופ' גיליס המליץ לחיל הקשר לא להשתמש באניגמה בצה"ל, ואכן בפועל לא השתמשו בהם.

***

תודה למרכז המורשת של אתר ההנצחה של חיל הקשר והתקשוב ביהוד

 

שיתוף