"הבעיה של שירותי הביון היא להתמודד עם מידע קולי"

בפאנל מיוחד במסגרת הכנס השנתי המרכזי של ישראל דיפנס, התייחס ראש אמ"ן לשעבר האלוף (מיל') אהרון זאבי פרקש לאתגרי המודיעין. חיים תומר, בכיר לשעבר במוסד, אמר עוד כי "דגן ופרדו התנגדו בהתחלה להקדיש משאבים לאיסוף סביב הכור הסורי"

מתוך התערוכה בכנס המרכזי השנתי (צילום: גלעד קוולרצ'יק)

"אגף המודיעין מתמודד עם שלושה מיליארדי פיסות מידע ביום. תוך כמה דקות צריך להוציא מזה תובנה. זו מהפכה שקשה לתאר בתחום הביג דאטה. נדרשת יכולת אגירה ועיבוד גדולה מאוד", אומר האלוף (מיל') אהרון זאבי-פרקש ראש אמ"ן לשעבר בכנס המרכזי השנתי של ישראל דיפנס.

"עד 2025 היעד הוא לקבל כל דקה וידאו על כל יעד ומטרה במזרח התיכון. דיגיטציה של הדיבור והפיכתו לממד דיגיטלי. זה יאפשר להשתמש בפיסות המידע ליצירת מודיעין בזמן אמת. אחד הקשיים העיקריים כיצד להתמודד עם המדיה הוורבלית".

חיים תומר, לשעבר בכיר במוסד, אמר בפאנל מיוחד בכנס כי "דגן ופרדו התנגדו בהתחלה להקדיש משאבים לאיסוף סביב הכור הסורי. במוסד, איסוף מודיעין שהוא לא טקטי לטובת טרור הוקם ב-1974. המהלך דרש הסתגלות של אנשי מבצעים לאגף מודיעין. והפוך. זה קשור גם לתקיפת הכור הסורי ב-2007. אז הייתי סגן ראש מודיעין ומבצעים. המוסד בשנת 2002 מחליט לשנות את כיווני הפעולה להתמקד באיראן וטרור אסלמי. זו החלטה של דגן. הוא החליט שסוריה היא לא איום.

"היו קומץ אנשי מודיעין במוסד ובאמ"ן שלקחו ברצינות את הידיעות שיש כור בסוריה. והיו כאלו בשני המקומות שחשבו אחרת. בעיקר אנשי מבצעים. אלו לא האמינו שסוריה תקים כור גרעיני. זה סיפור של היכולת לנהל דיאלוג שיובן לארגון שבו אתה פועל. אתה כקצין מודיעין חייב לשכנע את הדרג המבצעי בארגון שלך על מנת לגרום לשינוי בפעולה שלו.

"דגן התנגד ופרדו התנגדו להקדיש משאבים לכור הסורי. הם השתכנעו בסוף אודות השיח סביב הנושא נוהל בשפה שהם מבינים. וזה בוצע על ידי אמנון סופרין שהוביל את הנושא, אנוכי ועוד אנשים נוספים במחקר של המוסד. יש עוד כישלונות של יכולות מודיעיניות שלא מומשו לאורך השנים. צריך לזכור שלכמויות המידע אין משמעות אם קצין המודיעין לא מפיק מהן פעולות מעשיות. במקרה הסורי ביקשנו מחוליות שיצאו לאירופה לחפש הוכחות לקיום הפרויקט. וזה מה שקרה.

"נושא נוסף שראוי לשים לב אליו הוא הצגת ראש הממשלה את החומרים שהובאו מאיראן. זה שינוי תפיסה בעולם הביון הישראלי. בעבר יחידות מבצעיות סירבו בתוקף להציג חומרים אסטרטגיים כאלו מחשש של חשיפת שיטות ומקורות. זה היה טאבו. ראש הממשלה חשף את העובדה שהמוסד הוציא את החומרים האלו, וברור לכולם שהאיראנים פתחו בחקירה איך גנבו להם את הארכיון. יש לזה מחיר מבצעי.

"ראש הממשלה רצה שטראמפ יצא מההסכם, וזה קרה. לא יודע אם זה מה שהכריע, אבל זה קרה. זה הליך שהתחיל אי שם בשנת 2005 כאשר יחידה מבצעית של המוסד הביאה חומרים על הגרעין האיראני. מה קורה בתוך מפעל גרעין איראני. דגן מסתכל עלינו ושואל מה עושים עם זה. ואז מישהו במוסד, מהיחידות המבצעיות, אומר שצריך להציג לכל המדינות הידידותיות לישראל את המידע.

"האמירה הזו נקלטת על ידי דגן בחיוב ומאז מתפתח מנגנון חדש בשם "סיכול מדיני". שותפים לו גופים רבים בישראל כולל משרד החוץ, ועדה לאנרגיה אטומית ועוד. בעקבות ההליך הזה היחידות המבצעיות משחררות יותר מידע עם הזמן כי הן מבינות שמנוף בינלאומי על איראן הוא יעד. יש היום בקהילת המודיעין הבנה שיש מקום לשימוש במודיעין מבצעי להשגת מטרה אסטרטגית כמו הגרעין האיראני.

"זו שאלה קריטית - איך לוקחים מודיעין אסטרטגי שמטרתו לשכנע גורמים ואנשים רלוונטיים בעולם במטרה לטובת מדינת ישראל. בהרבה מקומות ישראל לא יודעת לעשות זאת. דוגמא לכך היא הזירה הפלסטינית. ב2008 מגיעה ידיעת הזהב שיש לאיראנים מתקן גרעיני והחומרים של המודיעין הישראלי מצליחים להשפיע על ההחלטה להטיל סנקציות על איראן ולאחר מכן על הסכם הגרעין ב2015 שבינתיים בוטל. אין ספק כי המסקנה מהאירוע האיראני היא שלפעמים כדאי לחשוף מידע מודיעיני מבצעי לצרכים מדיניים".

 

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר
To prevent automated spam submissions leave this field empty.
Image CAPTCHA