ביטול הסכם הגרעין על ידי ארצות הברית לא יעצור את מרוץ החימוש האזורי

תקיפות ישראל ברחבי סוריה בתגובה לירי הרקטות לעבר הגולן וביטול הסכם הגרעין על ידי נשיא ארה"ב – חושפים חלק קטן ממרוץ החימוש המתנהל בחודשים האחרונים במזרח התיכון. כמעט כל מדינות האזור מתחמשות על רקע העימות עם איראן. הטור השבועי של עמיר רפפורט עושה סדר בארסנל הנשק באזור

מטוסי חיל האוויר (צילום: דו"צ)

אירועי השבוע האחרון לבדם - נאום דונלד טראמפ על ביטול הסכם הגרעין, ירי הרקטות האיראניות לעבר הגולן והתקיפות הישראליות הנרחבות ברחבי סוריה לעבר יעדים איראניים בתגובה - חושפים רק חלק קטן מן התמונה האזורית הרחבה: מרוץ חימוש שכמותו לא היה אף פעם.

טראמפ התייחס בנאומו לכך שפרויקט הגרעין האיראני, לצד פיתוח מערכות טילים ארוכי טווח ומעורבות עמוקה בטרור, כבר מביאים להתחמשות מסיבית של שאר המדינות באזור. הוא רק לא פירט עד כמה מסיבית ההתחמשות הזאת. היקפה המדהים מוצג בעבודה מקיפה של שאול שי, עודד ברוש ויאיר פרוימוביץ, שלושתם אנשי מודיעין וותיקים ומוערכים. העבודה פורסמה על ידי המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי, לקראת כנס הרצליה.

במקביל לכנס, המתיחות בין ישראל לאיראן שוב שברה השבוע שיא (הערכה מעודכנת לקראת סוף השבוע הזה: שני הצדדים אינם מעוניינים לגלוש למלחמה כוללת, אבל תסריט כזה יכול בהחלט לקרות כתוצאה מסתירה בין ה"קווים האדומים" של הצדדים או הערכה מוטעית של אחד הצדדים לגבי הכוונות האמיתיות של האויב). לפיכך, ביקור ראש הממשלה במוסקבה ביום רביעי היה חשוב כמעט כמו נאום טראמפ (לרוסים לא באמת אכפת מפגיעה ישראלית באיראן, אבל פוטין עומד על משמר האינטרסים של מוסקבה ללא שום פשרות, לכן הדיאלוג עמו הוא בעל חשיבות קריטית).

כולם קונים

בחזרה למרוץ החימוש: מה שהאיץ אותו לממדים חסרי תקדים בהיסטוריה של המזרח התיכון הוא בראש ובראשונה פרויקט הגרעין האיראני. כבר בתחילת העשור הנוכחי העריכו שכנותיה של איראן כי המדינה השיעית נחושה להגיע לפצצה, אך רק לאחר הסרת הסנקציות על איראן בעקבות ההסכם מ-2015, הוסר כל רסן, כמעט.

הסכם הגרעין, שממנו נסוגה רק ארה"ב רק השבוע, קובע כי המגבלות על מכירת נשק למשטר האיית'ולות יוסרו ברובן החל מ-2020, אבל העברת מיליארדי דולרים לקופה הריקה של איראן כבר פתחה את מסע הרכש באופן מעשי.

הראשונה להסתער על השוק האיראני הייתה רוסיה, שהעבירה סוללות נ"מ מתקדמות מסוג S-300 (עסקה שהייתה מוקפאת בזמן הסנקציות) כאשר על הפרק גם מטוסי סוחוי 35 מתקדמים ומערכות מגוונות לים, אוויר ויבשה, כולל טילי שיוט וטילים בליסטיים (אמברגו הטילים אמור לפוג, לפי ההסכם, בשנת 2023, אבל לאיראן יש גם יכולת יצור עצמית של טילים היכולים להגיע עד לחלל). סך עסקאות הרכש בין רוסיה לאיראן יהיה 10 מיליארד דולר.

כמו לגבי איראן, לא מפתיע לגלות כי רוסיה ממלאת את אסמי הנשק של מדינת הבובה הישנה – חדשה שלה סוריה (למשל, במערכות הגנה אווירית S-300 ו-SA-17, טילי חוף-ים 'יאחונט, טילי 'מטיס' וקורנט), אבל רשימות הרכש של מדינות אחרות היא זאת שמעוררת השתאות. רובן נמצאות  בציר המוסלמי-סוני שרואה באיראן השיעית אויב לא פחות מאשר ישראל, ולמעשה אפילו יותר.

אחת  המדינות המפתיעות במרוץ החימוש האזורי היא מצרים, שלה אינטרסים משותפים רבים עם ישראל וגם יחסים ביטחוניים חמים. למרות הפרסומים על המשבר הכלכלי החמור במצרים, מתברר כי משטר א-סיסי משקיע מיליארדים בהתעצמות צבאית. מצרים, שספגה כמה כרטיסים צהובים מארה"ב על רקע סוגיות כמו "זכויות אדם", הפיקה לקח והחליטה לפתח נשק בייצור עצמי במקביל לגיוון מקורות הרכש שלה. כך, היא מצטיידת בלא פחות מ-180 מטוסי F-16 אמריקאים מתקדמים, לצד 50 מטוסי מיג 29 רוסיים (יגיעו עד שנת 2020), 24 מטוסי קרב רפאל צרפתיים ו-46 מסוקי תקיפה "קמוב" רוסיים.

המצרים התקשו לרכוש מטוסים לא מאוישים חמושים מארה"ב אז הם רכשו אמצעים כאלה בסין. מצרים משקיעה הון גם בצבא יבשה ובמערכות הגנה נגד מטוסים ובעיקר בזירה הימית בין היתר, מדובר ברכש של שתי נושאות מטוסים וקורבטות מצרפת וגם ארבע הצוללות מגרמניה, שעניינן עלה שוב ושוב בהקשר של חקירת המניעים לעסקת הצוללות הישראליות, שנרכשו מאותה מספנה.

האם ההצטיידות המצרית האדירה מופנית רק לאויב האיראני? המחקר החדש חושף כי התרגילים המצריים וסלילת רשת דרכים רחבה בסיני מכוונים גם לתרחיש של מלחמה עתידית מול ישראל.

ערב הסעודית

ללא ספק, המדינה שמשקיעה את מאמץ ההתעצמות הגדול ביותר היא ערב הסעודית (שבמקביל מובילה קואליציה של 10 מדינות סוניות נגד השיעים נתמכי איראן בתימן). תקציב הביטחון של ערב הסעודית השנה עומד על לא פחות מ-56 מיליארד דולר! (לשם השוואה, לישראל תקציב ביטחון בסכום דומה אבל בשקלים), והוא הרביעי בגודלו בעולם אחרי ארה"ב, רוסה וסין. ערב הסעודית היא יבואנית הנשק השנייה בגודלה בעולם, אחרי הודו.

בסכומים אדירים כאלה, אין פלא שרשימת הרכש היא אין סופית. הסעודים גם פועלים להקמת תשתית יצור מטוסים ונשק על אדמתם בשיתוף עם תאגידי-על עולמיים כמו לוקהיד מרטין האמריקאית, BAE מבריטניה או יצרנית המטוסים האוקראינית אנטונוב. וכל הרכש הזה כמעט אינו נוגע ל"עסקת טראמפ" שלפי פרסומים תגיע ללא פחות -350 מיליארד דולר בעשור הקרוב, מתוכן 110 מיליארד רכש של נשק מארה"ב בשנים הקרובות (העסקה נמצאת בדיונים מאז שנת 2017).

איחוד האמירויות וקטאר

מפתיעה במיוחד במרוץ היא שכנה נוספת של איראן, איחוד האמירויות, שנמצאת במקום השלישי בעולם ביבוא נשק בשנתיים האחרונות.

איחוד הנסיכויות הזה מצטייד בנשק מתקדם מארה"ב, מרוסיה, מבריטניה, מסין, מדרום אפריקה ומפינלנד, ובמקביל מפתחת תעשיית נשק מקומית. כספי הנפט הבלתי נדלים מממנים גם רכש בסך עשרות מיליארדים מצד קטאר. הנסיכות הזאת פתחה לגמרי את הארנק, בעיקר אחרי משבר שפרץ עם מצרים ועם שכנותיה לפני כשנה. בחגיגה הקטארית משתתפים צרפת (מכרה לאחרונה לקטאר 12 מטוסי רפאל), בריטניה, איטליה (7 פריגטות), גרמניה (בעיקר טנקים) , טורקיה, סין ואפילו פקיסטאן.

לקטארים אין יכולת להפעיל את כמויות הנשק האדירות האלה, אבל הם ממשיכים לקנות.

במקביל לרכש האדיר, מצטיידות כל המדינות באזור בצילומי לוויין, שנעשים זולים וזמינים יותר ויותר, והמזרח התיכון כולו הופך "שקוף" לגמרי, כולל שטח ישראל.

היתרון האיכותי?

המזרח התיכון אינו האזור היחיד בעולם שנמצא במרוץ חימוש. בשבוע שעבר, למשל, פרסם אגף סיב"ט במשרד הביטחון כי ישראל שברה את שיאי היצוא הביטחוני שלה, וחצתה את רף ה-9 מיליארד דולר מכירות ב-2017, הרבה בזכות המתיחות באסיה. מסיבות מובנות, ישראל אינה יכולה להצטרף לחגיגת המכירות במדינות המפרץ הפרסי, לפחות לא בגלוי, אבל למרוץ החימוש באזורנו השפעה מכרעת על מצבנו האסטרטגי.

גם תקציב הביטחון של ישראל נמצא במגמת גידול בשנים האחרונות, אבל מדובר במספרים זעומים לעומת ההצטיידות של המדינות מסביב.

שאלת המפתח היא האם מרוץ החימוש פוגע ביתרון האיכותי של ישראל? "גם אם לישראל יש טייסים טובים יותר מערכות לוחמה ייחודיות, בסופו של דבר הכמות האדירה של הנשק המתקדם פוגעת ביתרון האיכותי שלנו", אומר פרופ' אל"מ (מיל') שאול שי, ממחברי המחקר. "אמנם, מרבית הנשק הולך כיום למדינות שנחשבות ידידותיות, אבל אי אפשר שלא לקחת בחשבון תסריטים, לפיהם ביום מן הימים הנשק הזה יופנה נגדנו. תזכורת, לשם הדוגמא - גם איראן הייתה פעם ידידה גדולה, שרכשה את הנשק שלה מארה"ב ומישראל וכיום היא האויב המר".

לעומת זאת, חיים תומר, שהיה ראש אגף תבל במוסד, האמון בין השאר על קשרים עם מדינות ידידותיות באזור, סבור כי ההצטיידות האדירה של מדינות כמו ערב הסעודית "היא יותר הזדמנות מאשר איום על ישראל".

לדברי תומר, "אני לא רואה תסריט שבו הנשק הזה יופנה נגדנו בטווח זמן של שנים. מדינות כמו ערב הסעודית ואיחוד האמירויות רואות את עצמן חלשות הרבה יותר מאשר ישראל , ואיום האויב האיראני שנמצא ממש סמוך אליהן, הוא, מבחינתן, מוחשי ביותר. אם ניתן היה להגיע להבנות עם מדינות כאלה, שהן ייקחו על עצמן חלק מההפצצות באיראן במקרה של מלחמה, זה יכול היה להיות מצוין. לצערי, נכון לעכשיו ההצטיידות האדירה של מדינות אויבות לאיראן היא ברובה חסרת תועלת מבחינת האזור כולו".

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר
To prevent automated spam submissions leave this field empty.
Image CAPTCHA