ניהול המערכה – תמצית חלוקת סמכות ואחריות
הפעלת כוח צבאי הוא חלק מתהליך מתמשך של ניהול המדיניות הלאומית הכוללת. השימוש באמצעים צבאיים, בדרך כלל מתקיים כצעד אחרון הכרחי אחרי מיצוי כל האמצעים המדיניים האחרים. השימוש בכוח צבאי בא להשיג יעדים מדיניים ולא צבאיים (לעיתים הם יכולים להיות זהים, אך לא תמיד). דעה של האלוף (מיל') דוד עברי
דוד עברי
| 12/04/2018
צילום: דו"צ
אני מצטרף לכותבי הדעות הרבים בנושא בהבעת עמדתי האישית, כאשר החשוב בעיני הוא להגדיר את מקומו של המל"ל בתהליך שעבר טלטלות רבות מאז כניסתו לתפקיד.
הפעלת כוח צבאי הוא חלק מתהליך מתמשך של ניהול המדיניות הלאומית הכוללת. השימוש באמצעים צבאיים, בדרך כלל מתקיים כצעד אחרון הכרחי אחרי מיצוי כל האמצעים המדיניים האחרים. השימוש בכוח צבאי בא להשיג יעדים מדיניים ולא צבאיים (לעיתים הם יכולים להיות זהים, אך לא תמיד).
לפיכך, הדרג המדיני אחראי לקבוע את מטרות ויעדי המבצע הצבאי לדרג הצבאי, כנגזר מתוך אסטרטגית העל של הביטחון הלאומי. הדרג המדיני גם חייב להגדיר את מגבלות הפעלת הכוח הצבאי כנגזר מאינטרסים מדיניים, כאשר הוא נמנע מלהגדיר מגבלות שימוש בכוח הנובעות משיקולים מבצעיים צבאיים. לפיכך, ניצחון צבאי (קשה להגדרה) אינו יעד חד וברור, אלא ההישג המדיני הוא היעד. ניצחון צבאי מסוג מסוים עלול לפגוע באינטרס המדיני-אסטרטגי.
הדרג הצבאי חייב להציע לדרג המדיני את התוכנית הטובה ביותר מבחינתו להשגת המטרות והיעדים שהוגדרו. הוא יכול גם להציג אלטרנטיבות עם פירוט היתרונות והחסרונות לכל אלטרנטיבה. המל"ל חייב לבחון האם התוכניות שמציג הדרג הצבאי עונות ליעדים המדיניים ומה הסיכונים שהתכניות הצבאיות עלולות ליצור בתחומים אחרים (כלכלה, תיירות, משפט) יתכן שסיכונים אלה שיוצגו יחייבו את הדרג המדיני לפסול את התוכניות הצבאיות או לבקש שינויים אשר יקטינו את הסיכונים.
אין המל"ל יכול להציג תכניות צבאיות משלו. אם יעשה זאת, הוא נוטל סמכות מבלי לקבל את האחריות על התוצאה. כל שינוי בתוכנית צבאית צריך להתבצע אך ורק בדרג הצבאי תוך הצגת המשמעויות.
יעדי המבצע הצבאי יכולים להשתנות תוך כדי המבצע ואין בכך פסול, נהפוך הוא. כתוצאה מהתפתחויות מדיניות חיצוניות או התפתחויות בלתי חזויות, נכון וחובה לשנות את היעדים. הדבר נעשה יותר נצרך בעימותים מוגבלים או במלחמות שבין המלחמות בעידן הטכנולוגי-תקשורתי המודרני.
לפיכך, בכל דיון יומי בין הדרג המדיני לצבאי, חייבים לבחון את היעדים. היוזמה לשינויים יכולה לבוא משני הדרגים, כאשר לאחר כל שינוי חייב הדרג הצבאי להציג את התוכנית לשינוי השגת היעדים.
יוזמה עצמאית צבאית בחזית עצמה לשינוי יעדים אטסטרגיים מסוכנת מאד. היא היתה מקובלת בשנות קיומה הראשונות של המדינה וזכתה אז לשבחים, אך כיום בגלל מורכבות התהליכים היא עלולה להיות הרת אסון בהיבט המדיני.
לסיכום, תהליכי ניהול המערכה נעשים מורכבים ומסובכים הרבה יותר מבעבר, הן לדרג המדיני והן לצבאי. ניהול המערכה מחייב תיאום מלא והדוק, עדכונים שוטפים, הבנה ואימון הדדי בין הדרגים. עדיף שכל צד יהיה ער למגבלות של הדרג השני ולא יתכסה בהודעות לטובת ועדות חקירה. ניהול המערכה הוא מבחן מנהיגותי עליון בכל הדרגים, בו האינטרס הלאומי הוא מעל כל אינטרס אישי.
הפעלת כוח צבאי הוא חלק מתהליך מתמשך של ניהול המדיניות הלאומית הכוללת. השימוש באמצעים צבאיים, בדרך כלל מתקיים כצעד אחרון הכרחי אחרי מיצוי כל האמצעים המדיניים האחרים. השימוש בכוח צבאי בא להשיג יעדים מדיניים ולא צבאיים (לעיתים הם יכולים להיות זהים, אך לא תמיד). דעה של האלוף (מיל') דוד עברי
צילום: דו"צ
אני מצטרף לכותבי הדעות הרבים בנושא בהבעת עמדתי האישית, כאשר החשוב בעיני הוא להגדיר את מקומו של המל"ל בתהליך שעבר טלטלות רבות מאז כניסתו לתפקיד.
הפעלת כוח צבאי הוא חלק מתהליך מתמשך של ניהול המדיניות הלאומית הכוללת. השימוש באמצעים צבאיים, בדרך כלל מתקיים כצעד אחרון הכרחי אחרי מיצוי כל האמצעים המדיניים האחרים. השימוש בכוח צבאי בא להשיג יעדים מדיניים ולא צבאיים (לעיתים הם יכולים להיות זהים, אך לא תמיד).
לפיכך, הדרג המדיני אחראי לקבוע את מטרות ויעדי המבצע הצבאי לדרג הצבאי, כנגזר מתוך אסטרטגית העל של הביטחון הלאומי. הדרג המדיני גם חייב להגדיר את מגבלות הפעלת הכוח הצבאי כנגזר מאינטרסים מדיניים, כאשר הוא נמנע מלהגדיר מגבלות שימוש בכוח הנובעות משיקולים מבצעיים צבאיים. לפיכך, ניצחון צבאי (קשה להגדרה) אינו יעד חד וברור, אלא ההישג המדיני הוא היעד. ניצחון צבאי מסוג מסוים עלול לפגוע באינטרס המדיני-אסטרטגי.
הדרג הצבאי חייב להציע לדרג המדיני את התוכנית הטובה ביותר מבחינתו להשגת המטרות והיעדים שהוגדרו. הוא יכול גם להציג אלטרנטיבות עם פירוט היתרונות והחסרונות לכל אלטרנטיבה. המל"ל חייב לבחון האם התוכניות שמציג הדרג הצבאי עונות ליעדים המדיניים ומה הסיכונים שהתכניות הצבאיות עלולות ליצור בתחומים אחרים (כלכלה, תיירות, משפט) יתכן שסיכונים אלה שיוצגו יחייבו את הדרג המדיני לפסול את התוכניות הצבאיות או לבקש שינויים אשר יקטינו את הסיכונים.
אין המל"ל יכול להציג תכניות צבאיות משלו. אם יעשה זאת, הוא נוטל סמכות מבלי לקבל את האחריות על התוצאה. כל שינוי בתוכנית צבאית צריך להתבצע אך ורק בדרג הצבאי תוך הצגת המשמעויות.
יעדי המבצע הצבאי יכולים להשתנות תוך כדי המבצע ואין בכך פסול, נהפוך הוא. כתוצאה מהתפתחויות מדיניות חיצוניות או התפתחויות בלתי חזויות, נכון וחובה לשנות את היעדים. הדבר נעשה יותר נצרך בעימותים מוגבלים או במלחמות שבין המלחמות בעידן הטכנולוגי-תקשורתי המודרני.
לפיכך, בכל דיון יומי בין הדרג המדיני לצבאי, חייבים לבחון את היעדים. היוזמה לשינויים יכולה לבוא משני הדרגים, כאשר לאחר כל שינוי חייב הדרג הצבאי להציג את התוכנית לשינוי השגת היעדים.
יוזמה עצמאית צבאית בחזית עצמה לשינוי יעדים אטסטרגיים מסוכנת מאד. היא היתה מקובלת בשנות קיומה הראשונות של המדינה וזכתה אז לשבחים, אך כיום בגלל מורכבות התהליכים היא עלולה להיות הרת אסון בהיבט המדיני.
לסיכום, תהליכי ניהול המערכה נעשים מורכבים ומסובכים הרבה יותר מבעבר, הן לדרג המדיני והן לצבאי. ניהול המערכה מחייב תיאום מלא והדוק, עדכונים שוטפים, הבנה ואימון הדדי בין הדרגים. עדיף שכל צד יהיה ער למגבלות של הדרג השני ולא יתכסה בהודעות לטובת ועדות חקירה. ניהול המערכה הוא מבחן מנהיגותי עליון בכל הדרגים, בו האינטרס הלאומי הוא מעל כל אינטרס אישי.
