ממשיכים להתבוסס בבוץ הסורי
בין הניסיונות לשיקום הצבא הסורי והדיפה סופית של כוחות המורדים, אסד מנסה לסיים את הלחימה בסוריה. איראן בינתיים מנהלת אג'נדה משלה – והרוסים – הם מנסים להתגבר על השיכלון בדיר-א-זור וממשיכים להזרים אמל"ח מתקדם לזירה הקרב שעל אדמת סוריה
פסח מלובני
| 01/03/2018
מתוך הקרבות בסוריה (צילום ארכיון: AP)
מנהיגי סוריה, רוסיה ואיראן, ועימם גם מנהיג חזבאללה, אמנם ציינו בסוף השנה הקודמת את נצחונם על המדינה האסלאמית, המוכרת כדאעש, ועל שאר גורמי האופוזיציה, והחזירו את השליטה על רוב שטח המדינה לידי השלטון הריבוני של בשאר אל-אסד, ואולם מלחמת האזרחים עדיין נמשכת. במקביל, המאמצים הבינלאומיים להשגת הסדר מדיני כשלו עד כה, וסוריה הפכה לזירת עימותים צבאיים בין המדינות הגובלות עמה ובין רוסיה לארה"ב.
אסד מנסה "לגמור את הסיפור"
למרות ההצלחות בלחימה נגד כוחות האופוזיציה, דווחו גורמי אופוזיציה, עד לתחילת ההתקפה החדשה של המשטר באגן דמשק, כי הלחימה נמשכת ברחבי סוריה ביוזמתם, אם כי בעצימות נמוכה (המשטר נמנע מלדווח על כך). באמצעי התקשורת התפרסו מספרים של הרוגים ופצועים במחוזות שונים, בהם שולט המשטר, כמו בחבל העלאוי, בדיר א-זור ובמקומות אחרים. חלקם הגדול היו חיסולים ממוקדים של אנשי משטר, כגון קציני צבא ואנשי בטחון ומודיעין על ידי גורמי אופוזיציה.
המשטר החל לבצע תקיפות אוויריות וארטילריות על ישובים באגן המזרחי (הע'וטה) של דמשק, כנראה בעקבות כשלון המגעים שניהל עם גורמי האופוזיציה, הפועלים באזור, שנועדו להביא לסיום הלחימה ולהשגת "פיוס". התקיפות מתוארות כמעשי טבח באוכלוסיה האזרחית המתגוררת במספר ישובים באזור.
בדיווחים שונים נמסר גם על השתתפות מטוסים רוסיים בתקיפות, שבהן נהרגו עד כה מאות אזרחים ורבים אחרים נפצעו. במקביל ריכז המשטר כוחות קרקעיים גדולים, המתכוננים לפתוח במבצע צבאי נרחב, כדי להשיג שליטה מלאה על האזור, על פי הדיווחים, יתבצע מהלך זה בסיוע רוסי, כאשר חלק מהכוחות הסורים המתרכזים באזורים הסמוכים לאגן המזרחי של דמשק נמצאים ככל הנראה תחת פיקוד של גנרלים רוסיים. למבצע הזה מועברים גם כוחות של החזבאללה, וכנראה גם כוחות של מיליציה מוסלמית שהגיעו לסוריה מסין כבר לפני מספר שנים, המונה כ-8,000 לוחמים.
במקביל לכך, מתנהלת פעילות צבאית של טורקיה כנגד הכורדים בצפון סוריה (עפרין), הנמשכת כבר כחודש ימים, בה משתתפים גם כוחות צבא סוריה החופשי. מהלך זה הביא להסכם יוצא דופן, ב-18 בפברואר, בין משטר אסד לבין המיליציה הכורדית YPG, הנלחמת בשלב הזה לבדה נגד כוחות הפלישה התורכית. ההסכם נועד לאפשר לכוחות סורים להכנס לאזור כדי לפעול יחד נגד הכוחות התורכים, ולהביא לסילוקם, וכן למנוע חדירת מטוסים תורכיים למרחב האווירי של סוריה באזור בו נמצאים הכורדים.
על רקע זה יצויין כי היחסים בין המשטר הסורי למיליציה הכורדית במהלך המלחמה בסוריה היו מורכבים, והמשטר לא ראה בעין טובה את העצמאות שמיליציה זו לקחה לעצמה בפעילויותיה, ואף רוצה להחזיר לעצמו את השליטה בשטחי הכורדים, כפי שהיה לפני פרוץ הארועים במדינה. הגורמים הכורדים גם מדגישים כי מדובר בהסכם צבאי בלבד, ולא בהסכמות פוליטיות בין הצדדים.
עוד יצוין כי טורקיה תאמה מראש את התקפתה באזור עפרין עם רוסיה, וממשלו של פוטין נתן את הסכמתו למהלך הטורקי, למרות התנגדותה הפומבית של דמשק. זאת, ככל הנראה, כדי להעמיק את קשריה הצבאיים והמדיניים של רוסיה עם אנקרה, ולגרום במקביל להחרפה נוספת במתחים הגוברים ביחסי טורקיה עם ארצות הברית בזירה הסורית.
שיקום הצבא ומערכות המודיעין והביטחון: המשטר הסורי מנסה להחזיר לשרות כמיליון וחצי מיליון איש, נפקדים ואחרים, ולצורך זה פרסם רשימות שמיות של הנפקדים, וגם את המקומות בהם הם נדרשים להתייצב. למעלה מחצי מיליון מהם נדרשים להתייצב לשרות חובה בצבא, עשרות אלפים מהמבוקשים הם כאלה שערקו מהשרות, ורבים אחרים הם אנשי מילואים. עשרות אלפים אחרים שייכים לגורמי המודיעין – הביטחון המדיני, מודיעין חיל האוויר, ועוד רבים אחרים שהמשטר מחפש אחריהם, מסיבות כאלה ואחרות, שנעלמו במהלך שנות המלחמה.
על פי דיווחים שונים, עוסק המשטר, בסיוע רוסי, בשיקום דיוויזיה 3, שהיתה אחת מדיוויזיות השריון של המשטר לפני מלחמת האזרחים. על פי הדיווחים, פועלים הרוסים לארגן מחדש דיוויזיה זו לגוף שייקרא גיס סער מס' 6, בהמשך להקמת גייסות הסער 4 ו-5, שהוקמו גם הם על פי עקרונות המקובלים בצבא הרוסי דהיום. לדעת פרשנים סורים, תהליך זה נועד לחזק את השליטה הרוסית על הצבא הסורי, ולהחליש את שליטת המשטר והעומד בראשו עליו. המהלך יוצר התנגדויות ומתחים ברמת השטח, בין הגורמים הרוסיים לבין אנשי הצבא הסורים.
הזווית הרוסית
בליל 8-7 בפברואר 7-8, באזור שמדרום לדיר א-זור שבצפון מזרח סוריה, ניסה כוח מעורב, רוסי- סורי, לתקוף יעדים שבשליטת הכוחות הסורים הדמוקרטים, קרי הכוחות הכורדים בסוריה (SDF) הנתמכים על ידי הקואליציה שבהובלת ארצות הברית. באזור זה מחזיק צבא ארצות הברית יועצים צבאיים ויחידות מיוחדות, בסדר גודל של כ-2000 איש. הכוח התוקף כלל מיליציות מקומיות הנאמנות למשטר, יחידת "ציידי דאעש", ושכירי חרב רוסים, המשתייכים ליחידה הנקראת "כוח וואגנר", הפועלים בסוריה מאז 2015, בחסות כוחות הצבא הרוסי המוצבים במדינה.
סך הכול כלל הכוח התוקף כ-600 לוחמים. מתברר כי מטרת ההתקפה היתה להשתלט על שדות נפט ובית זיקוק הנמצאים בשליטת הכוחות הכורדים, אותם מבקש המשטר הסורי להחזיר לשליטתו, בשל חשיבותם הכלכלית, וגם הרוסים מעוניינים להפיק מהם רווח כלכלי, באמצעות הפעלתם על ידי חברות נפט רוסיות, וכך גם לכסות, ולו חלקית, את השקעתם הגדולה עד כה במעורבותם הצבאית במלחמת האזרחים בסוריה. נראה שהרוסים החליטו לנסות את מזלם, ולבצע מחטף, בהנחה שיתקלו בהתנגדות מועטה, וכך לקבוע עובדות בשטח. על פי אחד המקורות, התקבלה החלטה זו לאחר שהגורמים הכורדים ענו בשלילה לבקשת המשטר הסורי להעביר לידיהם את השליטה על האזור בדרך של שלום.
כשבוע לפני תחילת ההתקפה הכושלת החלו להתרכז באזור כוחות מיליציה סורית, שתוגברה במספר קטן של טנקים ותותחים, ככל הנראה של הצבא הסורי. מתברר שהאמריקאים גילו את ההכנות בעוד מועד ופנו לקציני הקישור הרוסים הנמצאים במפקדה הראשית בשדה התעופה בחמיימים, כדי לנסות ולמנוע את ההתקפה המתוכננת.
הרוסים טענו כי לא מתוכננת כלל התקפה עליהם, וכי בכל למקרה אנשי צבא רוסים לא ישתתפו בהתקפה כזו, אך הבטחה לחוד ומעשים בשטח לחוד. האמריקנים לא סמכו על הבטחות הרוסים, והציפו את מימי נהר הפרת על ידי פתיחת הסכרים שבאזור, דבר שהביא לקריסת הגשר שהקימו הרוסים על הנהר באזור זה בספטמבר 2017.
כך החלה בליל ה-7 בפברואר ההתקפה המתוכננת, בסיוע אש ארטילרית וטנקים. הכוח התוקף הקדומני כלל אנשי מיליציות סוריות מקומיות ולוחמים מיחידת "ציידי דאעש", כאשר בדרג השני נערך כוח של שכירי חרב רוסים בסדר גודל של גדוד מוקטן. האמריקנים הזעיקו עד מהרה את מטוסי חיל האוויר שלהם, והפעילו מערכות מט"לרים ומסוקי תקיפה, וכן מל"טים למשימות מודיעין ואיתור מטרות. כן הפעילו אמצעי ל"א לחסימת אמצעי הקשר של הכוחות התוקפים.
לאחר השמדת הטנקים והארטילריה תקפו האמריקנים את יחידות החי"ר שבדרג המסתער, ובהמשך גם את טורי שכירי החרב, שלא הספיקו אפילו להכנס לקרב. בתוך שעתיים הושמד מרבית הכוח התוקף והחל ציד אחרי הבורחים משדה הקרב, על ידי מסוקי אפאצ'י ומטוסי 130-AC נושאי תותחים, המיועדים ללחימה נגד כוחות גרילה. הכוחות הסורים והרוסים ספגו אבדות רבות בהרוגים ופצועים. האמריקאים דווחו תחילה על למעלה מ-100 הרוגים, מבלי לציין את זהותם, אך בהמשך התברר ממקורות רוסים כי שכירי החרב איבדו לפחות 100 הרוגים ומעל 200 פצועים, שהוטסו בבהילות לבתי חולים ברוסיה. היקף הנפגעים בכוח הסורי אינו ידוע, למעט דווחים על מספר עשרות הרוגים. מלבד פצוע כורדי אחד, לא היו לכוחות האמריקאים אבדות כלשהם במערכה זו.
התגובה האמריקאית הקשה היוותה הפתעה מוחלטת לכוחות הרוסים והסורים. יצויין כי קציני קישור רוסים, שהכחישו תחילה כל מעורבות רוסית בהתקפה, התקשרו במהלך הקרב לכוחות הכורדים, וביקשו הפסקת אש כדי לפנות את הפצועים וההרוגים.
ארצות הברית הגדירה את ההתקפה כצעד תוקפני שהתבצע נגד הכוחות הכורדים ללא כל התגרות מצידם, וכי הם פעלו מתוך זכות להגנה עצמית. הטלוויזיה הסורית הממלכתית, לעומת זאת, הגדירה את הארוע כמעשה תוקפנות אמריקאית, ונסיון לסייע לטרוריסטים הפועלים נגד משטרו של אסד. משרד ההגנה הרוסי הודיע רשמית כי לא היה מודע להתקפה הסורית שאותה הגדיר כפעולה מקומית, שהתבצעה ללא תאום עם הצבא הרוסי. כמו כן טענו דוברי הקרמלין כי אנשי צבא רוסיים לא נטלו כל חלק בהתקפה.
למרות ההכחשות של הרוסים והסורים, מעריכים האמריקנים כי ההוראות לביצוע ההתקפה אינן פרי יוזמה מקומית. העיתון וושינגטון פוסט חשף דווחי מודיעין לפיהם האוליגארך יבגני פריגוזין, ידידו של פוטין ומי שעומד מאחורי "כוח וואגנר", הוא שיזם את המהלך וארגן אותו. כמדווח, הבטיח פריגוזין בשיחותיו עם בכירים סורים "הפתעה נעימה" לנשיא בשאר בתאריכים שבהם אירעה ההתקפה. עפי האזנה לשיחותיו מעריכים האמריקנים כי הוא קיבל אור ירוק לביצוע המהלך, הן מהסורים והן מבכירים בקרמלין.
על פי מידע ממקורות רוסים, מחזיק פריגוזין בחברת נפט רוסית שחתמה עוד ב-2016 על הסכם עם ממשלת סוריה, לפיו יקבל 25 אחוזים מתפוקת מקורות הנפט והגז הטבעי הנמצאים בשטחים שיכבשו מידי המדינה האיסלאמית. יצויין כי רוב מתחמי הגז והנפט נמצאים מזרחית לנהר הפרת בשטחים הנמצאים בשליטת ארצות הברית והכוחות הכורדים. כדי לממש את מטרותיו, יזם פריגוזין את המחטף האלים בשילוב כוחות סורים ושכירי החרב הרוסים הנשלטים על ידו.
הכישלון הצורב של ההתקפה באזור דיר א-זור פגע קשות ביוקרתה הצבאית והמדינית של רוסיה בסוריה ומחוצה לה, ובדימוייה כגורם כוח מרכזי בזירה הסורית. האירוע הזה העמיק מאד את החשדנות ההדדית בין רוסיה לארצות הברית, והוא אף עלול להביא להתנגשות צבאית ישירה ביניהן בסוריה. עד כה נמנעו הרוסים מתגובה צבאית כלשהי במזרח סוריה, והסתפקו בתגבור כוחם האווירי הנמצא בסוריה בכ- 13 מטוסי קרב ותקיפה, ובכלל הגיעו לראשונה 4 מטוסי חמקן מתקדמים מדגם סוחוי-57.
טהרן בוחשת בקלחת
לא עברו אלא ימים אחדים מהאירוע הקודם, וארוע נוסף התפוצץ בזירה הסורית, בעקבות יירוט מל"ט איראני בשטח ישראל בבוקר יום שבת, ה-10 בפברואר. על פי הדיווחים שוגר המל"ט מבסיס חיל האוויר הסורי ב-4-T, שבמדבר הסורי, כ-300 ק"מ מגבול ישראל. בעקבות כך התקיף חיל האוויר את הבסיס הסורי ואת קרון הפיקוד של המל"ט, ובשל הפלת מטוס 16-F שהשתתף בתקיפה זו על ידי אחד מטילי ההגנה האווירית הסורית, ששוגרו לעבר המטוסים התוקפים, ביצע חיל האוויר תקיפה שנייה, והפעם על סוללות ההגנה האווירית שנטלו חלק בתגובה הסורית.
על פי אתר סורי של גורמי אופוזיציה, המסתמך על מקור מתוך הצבא הסורי, הותקפו בשדה תעופה 4-T מספר יעדים, כולם שייכים למערך המל"טים האיראנים שהיה ערוך בו. עם זאת, לא הותקפו כל יעדים סורים הנמצאים בבסיס: טייסות הסוחוי של חטיבה אווירית 70, וכן גורמי הגנ"א סורים, וגם לא מטרות בהם נמצאים גורמים רוסיים.
לפי אותו מקור הותקפו 4 רכבי שיגור ופיקוד של מל"טים איראנים, שהתמקמו בבסיס בדצמבר 2017, וכן הבניין בו התגוררו הצוותים האיראנים שהפעילו את המל"טים, ההנגר בו נמצאו המל"טים והמחסן בו אוחסן הציוד הטכני השייך להם. האבדות האיראניות היו הן בציוד והן בכ"א. בתקיפה נהרגו 7 טייסים וטכנאים שהפעילו את המל"טים, וכן מספר פצועים. המקור מציין כי עם הצבת המל"טים בבסיס זה, נאסר על האנשים (קרי הסורים המשרתים בבסיס) להתקרב אליהם, לצלמם או לשאול שאלות אודותם.
לפי המקור לחצו האיראנים על הצבא הסורי לפתוח באש לעבר המטוסים הישראליים שביצעו את התקיפה, כשהם בדרכם חזרה לארץ, לפי הבנתם.
בעקבות כך פתחו באש לעבר המטוסים שלושה פוג'ים (אגדים) של טילי 5-SA: מס' 19 בשנשאר, מס' 16 שמדרום לבסיס חיל האוויר הסורי שבדמיר ומס' 150 שבקרבת הכפר בוראק. הם שיגרו תוך פרק זמן קצר 11 טילים. בנוסף לכך שיגרו טילים שלוש חטיבות של טילי 6-SA והן חטיבות 94, 75 ו-77. לדברי המקור שוגרו לעבר המטוסים סה"כ 23 טילים מכל הסוגים, אך רק טיל 5-SA אחד פגע באחד המטוסים הישראליים מדגם 16-F ממערב לכנרת, בין נצרת לשפרעם, מצפון לבסיס רמת דוד, ממנו המריאו המטוסים הישראליים.
חלק מהטילים הופלו על ידי הנ"מ הישראלי והם נפלו בדרום לבנון, בצפון ירדן ובאזור קוניטרה. כתוצאה מהפלת המטוס הישראלי, ביצעו הישראלים התקפה שכללה יותר מ-20 תקיפות על מטרות של ההגנה האווירית של הצבא הסורי, הנמצאות מסביב לדמשק. מרבית המערכים הושמדו, ובכלל זה טילי ה-6-SA של חטיבה 94, וכן טילי פנציר של פוג' 50, הפרוסים מצפון וממערב לדמשק, באזור ההערכות של כוחות העילית של המשטר - דיוויזיה 4 ומשמר הנשיאות. זאת בנוסף לחטיבות 75 ו-77 הערוכות באזור כסווה וג'בל מאנע, שמדרום לדמשק. בנוסף, הותקפו פוג'י ה-5-SA מס' 16 ו-150, שאחד הטילים שהם שיגרו הביאו להפלת המטוס הישראלי.
באשר לפריסת הכוחות האיראנים בבסיסי חיל האוויר הסורי מציין האתר זמאן אל-ואצל, שככל הנראה שייך לאופוזיציה הסורית, בהתבסס על מקור בתוך הצבא כלהלן:
לאיראנים אין בסיס אווירי משלהם בסוריה, והם פרוסים בבסיסים של חיל האוויר הסורי, לצד היחידות הסוריות. בשדה התעופה דמשק בינ"ל יש להם מפקדה קבועה מאז 2013, וכן יחידה צבאית המגינה על המקום, וכמו כן נמצאים במקום 4-2 מטוסי תובלה 130-C איראנים, המבצעים הובלה של כוחות, תחמושת וציוד, מדמשק בינ"ל לבסיסי חיל האוויר האחרים בסוריה. בנוסף לכך מרבית טיסות התובלה המגיעות מאיראן נוחתות בשדה זה.
בסיס בליי היה הבסיס הראשון בו התמקמו האיראנים מאז הגעתם לסוריה ב-2012, והחלו בפעילותם לצד המשטר ונגד העם הסורי. לפי מקור זה ערוכים בבסיס 2-1 טייסות מל"טים. לאיראנים יש בבליי בניינים משלהם. בסיס זה הוא הבסיס המרכזי של המל"טים וממנו נשלחים מל"טים לבסיסים אחרים בסוריה (כנראה מחוסר מקום בשטח בבסיס שהוקצה עבורם).
בבסיס חיל האוויר באל-מזה, בו יוצרו חביות הנפץ, ערוכה טייסת מל"טים איראנית בקצהו הצפוני –מזרחי של השדה. השדה הותקף ע"י מטוסים ישראליים ב-2016, הושמדו בו מספר מל"טים, ונהרגו בו כ-25 קצינים וטכנאים מ"משמרות המהפכה" האיראניים. על פי המקור, הדבר לא פורסם באמצעי התקשורת.
בבסיס סין (סייקל) החלה נוכחות איראנית באפריל 2017, והוא הפך לבסיס שיגור של המיליציות לעבר תנפ שבמזרח סוריה ולעבר תדמור. בנוסף, נערכה במקום פלגת מל"טים, ששניים מהם הופלו ע"י מטוסי הקואליציה במהלך יוני 2017. הנוכחות האיראנית בבסיס נמשכת גם עכשיו.
טרם ברור מה עמד מאחורי שיגור המל"ט שהגיע ישראל, אם היה מכוון, או הדבר נבע מטעות, בכל מקרה הארוע כולו הוכחש על ידי איראן.
בא כוחה של איראן בזירה - חיזבאללה
חיזבאללה רואה בסוריה את זירת פעילותו העיקרית, מאז שהצטרף ללחימה נגד גורמי האופוזיציה למשטר בתחילת 2013, דבר הבא לידי ביטוי בהיקף הכוחות שפעלו ופועלים מטעמו בגזרות לחימה שונות בסוריה.
בהקשר זה יצוין גילוי שנחשף על ידי אתר אופוזיציה סורי, שפירסם במרץ 2014 מסמך שהגיע לידיו, על פגישה שנערכה במוסקבה, ב-23 במאי 2013, בין פייצל אל-מקדאד, סגן שר החוץ הסורי, לבין מיכאיל בוגדנוב, סגן שר החוץ הרוסי. בפגישה זו סיפר הבכיר הרוסי לעמיתו הסורי, כי קיים פגישה במועד קודם עם מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, שנערכה בחצות הלילה בבירות, ונמשכה עד השעה 03:00 בבוקר, במהלכה העביר לו האחרון מסר לישראל, כי "הגבול בדרום לבנון (עם ישראל) יהיה המקום השקט ביותר בעולם, שכן כל תשומת הלב שלהם (של חיזבאללה) מופנית מעתה למתרחש בסוריה, וכי אין להם כל כוונה לפעול ולעשות משהו באזור זה (קרי דרום לבנון)".
נראה כי נסראללה אכן עמד בדיבורו עד כה, אך מנגד השקיע חיזבאללה מאמצים להפוך את הזירה הסורית לזירת פעולה נגד ישראל, והחל, בסוף 2014, להקים כוח של חיזבאללה בגולן הסורי, בראשו הוצב ג'האד מורניה, בנו של עמאד מורניה. בהקשר זה יוזכרו חיסולם של ג'האד מורניה, ומספר פעילים בחזבאללה, וכן קצין איראני בכיר, בינואר 2015, בעת שערכו סיור במחוז קוניטרה, בסמוך לגבול עם ישראל, וכן של מיודענו סמיר קונטאר, שגם הוא שולב במאמץ הזה, וחוסל בדצמבר אותה שנה, יחד עם פעילי חיזבאללה נוספים באתר בקרבת דמשק. כן יצויין כי מאז שהייתו על אדמת סוריה, שיגר חזבאללה מספר מל"טים לעבר הגולן, שיורטו על ידי צה"ל, ורק בשנה האחרונה אירעו שלושה אירועים כאלה, שיוחסו על ידי צה"ל לחזבאללה.
ממידע שהתפרסם בימים האחרונים, עולה כי חיזבאללה תגבר לאחרונה את הערכותו מול הגולן, במחוז קוניטרה, לצד הכוחות הסורים הערוכים באזור. זאת לאחר אירועי שבת ה-10 בפברואר, והתקיפות שישראל ערכה על יעדים בסוריה, וזאת במטרה להגביר את המעקב והתצפית אחר מה שקורה בגבול עם ישראל. יתכן וכוחות אלה גם יפעלו נגד האזור שמצפון לקוניטרה, הנמצא עדיין בשליטת המורדים.
למרות ההכרזות על סיום המלחמה בסוריה, נראה כי הלחימה ברחבי המדינה עדיין נמשכת. משטרו של אסד חלש ובלתי יציב, ואירועי השבועות האחרונים מלמדים כי התפתחויות דומות ואחרות יכולות להתפתח בגזרות שונות של המדינה, ובכלל זה מול ישראל. המעורבות של גורמים שונים במדינה זו, כאשר לכל אחד מהם אינטרסים משלהם, העומדים לעתים בניגוד לאלה של האחרים, יכולים לגרום להתנגשויות ולהתלקחויות מקומיות שאינן דווקא קשורות למשטר הסורי, אך מי שמשלם בסופו של דבר את המחיר הם סוריה ותושביה.
***
בהכנת הכתבה סייע נחמיה בורגין
בין הניסיונות לשיקום הצבא הסורי והדיפה סופית של כוחות המורדים, אסד מנסה לסיים את הלחימה בסוריה. איראן בינתיים מנהלת אג'נדה משלה – והרוסים – הם מנסים להתגבר על השיכלון בדיר-א-זור וממשיכים להזרים אמל"ח מתקדם לזירה הקרב שעל אדמת סוריה
מתוך הקרבות בסוריה (צילום ארכיון: AP)
מנהיגי סוריה, רוסיה ואיראן, ועימם גם מנהיג חזבאללה, אמנם ציינו בסוף השנה הקודמת את נצחונם על המדינה האסלאמית, המוכרת כדאעש, ועל שאר גורמי האופוזיציה, והחזירו את השליטה על רוב שטח המדינה לידי השלטון הריבוני של בשאר אל-אסד, ואולם מלחמת האזרחים עדיין נמשכת. במקביל, המאמצים הבינלאומיים להשגת הסדר מדיני כשלו עד כה, וסוריה הפכה לזירת עימותים צבאיים בין המדינות הגובלות עמה ובין רוסיה לארה"ב.
אסד מנסה "לגמור את הסיפור"
למרות ההצלחות בלחימה נגד כוחות האופוזיציה, דווחו גורמי אופוזיציה, עד לתחילת ההתקפה החדשה של המשטר באגן דמשק, כי הלחימה נמשכת ברחבי סוריה ביוזמתם, אם כי בעצימות נמוכה (המשטר נמנע מלדווח על כך). באמצעי התקשורת התפרסו מספרים של הרוגים ופצועים במחוזות שונים, בהם שולט המשטר, כמו בחבל העלאוי, בדיר א-זור ובמקומות אחרים. חלקם הגדול היו חיסולים ממוקדים של אנשי משטר, כגון קציני צבא ואנשי בטחון ומודיעין על ידי גורמי אופוזיציה.
המשטר החל לבצע תקיפות אוויריות וארטילריות על ישובים באגן המזרחי (הע'וטה) של דמשק, כנראה בעקבות כשלון המגעים שניהל עם גורמי האופוזיציה, הפועלים באזור, שנועדו להביא לסיום הלחימה ולהשגת "פיוס". התקיפות מתוארות כמעשי טבח באוכלוסיה האזרחית המתגוררת במספר ישובים באזור.
בדיווחים שונים נמסר גם על השתתפות מטוסים רוסיים בתקיפות, שבהן נהרגו עד כה מאות אזרחים ורבים אחרים נפצעו. במקביל ריכז המשטר כוחות קרקעיים גדולים, המתכוננים לפתוח במבצע צבאי נרחב, כדי להשיג שליטה מלאה על האזור, על פי הדיווחים, יתבצע מהלך זה בסיוע רוסי, כאשר חלק מהכוחות הסורים המתרכזים באזורים הסמוכים לאגן המזרחי של דמשק נמצאים ככל הנראה תחת פיקוד של גנרלים רוסיים. למבצע הזה מועברים גם כוחות של החזבאללה, וכנראה גם כוחות של מיליציה מוסלמית שהגיעו לסוריה מסין כבר לפני מספר שנים, המונה כ-8,000 לוחמים.
במקביל לכך, מתנהלת פעילות צבאית של טורקיה כנגד הכורדים בצפון סוריה (עפרין), הנמשכת כבר כחודש ימים, בה משתתפים גם כוחות צבא סוריה החופשי. מהלך זה הביא להסכם יוצא דופן, ב-18 בפברואר, בין משטר אסד לבין המיליציה הכורדית YPG, הנלחמת בשלב הזה לבדה נגד כוחות הפלישה התורכית. ההסכם נועד לאפשר לכוחות סורים להכנס לאזור כדי לפעול יחד נגד הכוחות התורכים, ולהביא לסילוקם, וכן למנוע חדירת מטוסים תורכיים למרחב האווירי של סוריה באזור בו נמצאים הכורדים.
על רקע זה יצויין כי היחסים בין המשטר הסורי למיליציה הכורדית במהלך המלחמה בסוריה היו מורכבים, והמשטר לא ראה בעין טובה את העצמאות שמיליציה זו לקחה לעצמה בפעילויותיה, ואף רוצה להחזיר לעצמו את השליטה בשטחי הכורדים, כפי שהיה לפני פרוץ הארועים במדינה. הגורמים הכורדים גם מדגישים כי מדובר בהסכם צבאי בלבד, ולא בהסכמות פוליטיות בין הצדדים.
עוד יצוין כי טורקיה תאמה מראש את התקפתה באזור עפרין עם רוסיה, וממשלו של פוטין נתן את הסכמתו למהלך הטורקי, למרות התנגדותה הפומבית של דמשק. זאת, ככל הנראה, כדי להעמיק את קשריה הצבאיים והמדיניים של רוסיה עם אנקרה, ולגרום במקביל להחרפה נוספת במתחים הגוברים ביחסי טורקיה עם ארצות הברית בזירה הסורית.
שיקום הצבא ומערכות המודיעין והביטחון: המשטר הסורי מנסה להחזיר לשרות כמיליון וחצי מיליון איש, נפקדים ואחרים, ולצורך זה פרסם רשימות שמיות של הנפקדים, וגם את המקומות בהם הם נדרשים להתייצב. למעלה מחצי מיליון מהם נדרשים להתייצב לשרות חובה בצבא, עשרות אלפים מהמבוקשים הם כאלה שערקו מהשרות, ורבים אחרים הם אנשי מילואים. עשרות אלפים אחרים שייכים לגורמי המודיעין – הביטחון המדיני, מודיעין חיל האוויר, ועוד רבים אחרים שהמשטר מחפש אחריהם, מסיבות כאלה ואחרות, שנעלמו במהלך שנות המלחמה.
על פי דיווחים שונים, עוסק המשטר, בסיוע רוסי, בשיקום דיוויזיה 3, שהיתה אחת מדיוויזיות השריון של המשטר לפני מלחמת האזרחים. על פי הדיווחים, פועלים הרוסים לארגן מחדש דיוויזיה זו לגוף שייקרא גיס סער מס' 6, בהמשך להקמת גייסות הסער 4 ו-5, שהוקמו גם הם על פי עקרונות המקובלים בצבא הרוסי דהיום. לדעת פרשנים סורים, תהליך זה נועד לחזק את השליטה הרוסית על הצבא הסורי, ולהחליש את שליטת המשטר והעומד בראשו עליו. המהלך יוצר התנגדויות ומתחים ברמת השטח, בין הגורמים הרוסיים לבין אנשי הצבא הסורים.
הזווית הרוסית
בליל 8-7 בפברואר 7-8, באזור שמדרום לדיר א-זור שבצפון מזרח סוריה, ניסה כוח מעורב, רוסי- סורי, לתקוף יעדים שבשליטת הכוחות הסורים הדמוקרטים, קרי הכוחות הכורדים בסוריה (SDF) הנתמכים על ידי הקואליציה שבהובלת ארצות הברית. באזור זה מחזיק צבא ארצות הברית יועצים צבאיים ויחידות מיוחדות, בסדר גודל של כ-2000 איש. הכוח התוקף כלל מיליציות מקומיות הנאמנות למשטר, יחידת "ציידי דאעש", ושכירי חרב רוסים, המשתייכים ליחידה הנקראת "כוח וואגנר", הפועלים בסוריה מאז 2015, בחסות כוחות הצבא הרוסי המוצבים במדינה.
סך הכול כלל הכוח התוקף כ-600 לוחמים. מתברר כי מטרת ההתקפה היתה להשתלט על שדות נפט ובית זיקוק הנמצאים בשליטת הכוחות הכורדים, אותם מבקש המשטר הסורי להחזיר לשליטתו, בשל חשיבותם הכלכלית, וגם הרוסים מעוניינים להפיק מהם רווח כלכלי, באמצעות הפעלתם על ידי חברות נפט רוסיות, וכך גם לכסות, ולו חלקית, את השקעתם הגדולה עד כה במעורבותם הצבאית במלחמת האזרחים בסוריה. נראה שהרוסים החליטו לנסות את מזלם, ולבצע מחטף, בהנחה שיתקלו בהתנגדות מועטה, וכך לקבוע עובדות בשטח. על פי אחד המקורות, התקבלה החלטה זו לאחר שהגורמים הכורדים ענו בשלילה לבקשת המשטר הסורי להעביר לידיהם את השליטה על האזור בדרך של שלום.
כשבוע לפני תחילת ההתקפה הכושלת החלו להתרכז באזור כוחות מיליציה סורית, שתוגברה במספר קטן של טנקים ותותחים, ככל הנראה של הצבא הסורי. מתברר שהאמריקאים גילו את ההכנות בעוד מועד ופנו לקציני הקישור הרוסים הנמצאים במפקדה הראשית בשדה התעופה בחמיימים, כדי לנסות ולמנוע את ההתקפה המתוכננת.
הרוסים טענו כי לא מתוכננת כלל התקפה עליהם, וכי בכל למקרה אנשי צבא רוסים לא ישתתפו בהתקפה כזו, אך הבטחה לחוד ומעשים בשטח לחוד. האמריקנים לא סמכו על הבטחות הרוסים, והציפו את מימי נהר הפרת על ידי פתיחת הסכרים שבאזור, דבר שהביא לקריסת הגשר שהקימו הרוסים על הנהר באזור זה בספטמבר 2017.
כך החלה בליל ה-7 בפברואר ההתקפה המתוכננת, בסיוע אש ארטילרית וטנקים. הכוח התוקף הקדומני כלל אנשי מיליציות סוריות מקומיות ולוחמים מיחידת "ציידי דאעש", כאשר בדרג השני נערך כוח של שכירי חרב רוסים בסדר גודל של גדוד מוקטן. האמריקנים הזעיקו עד מהרה את מטוסי חיל האוויר שלהם, והפעילו מערכות מט"לרים ומסוקי תקיפה, וכן מל"טים למשימות מודיעין ואיתור מטרות. כן הפעילו אמצעי ל"א לחסימת אמצעי הקשר של הכוחות התוקפים.
לאחר השמדת הטנקים והארטילריה תקפו האמריקנים את יחידות החי"ר שבדרג המסתער, ובהמשך גם את טורי שכירי החרב, שלא הספיקו אפילו להכנס לקרב. בתוך שעתיים הושמד מרבית הכוח התוקף והחל ציד אחרי הבורחים משדה הקרב, על ידי מסוקי אפאצ'י ומטוסי 130-AC נושאי תותחים, המיועדים ללחימה נגד כוחות גרילה. הכוחות הסורים והרוסים ספגו אבדות רבות בהרוגים ופצועים. האמריקאים דווחו תחילה על למעלה מ-100 הרוגים, מבלי לציין את זהותם, אך בהמשך התברר ממקורות רוסים כי שכירי החרב איבדו לפחות 100 הרוגים ומעל 200 פצועים, שהוטסו בבהילות לבתי חולים ברוסיה. היקף הנפגעים בכוח הסורי אינו ידוע, למעט דווחים על מספר עשרות הרוגים. מלבד פצוע כורדי אחד, לא היו לכוחות האמריקאים אבדות כלשהם במערכה זו.
התגובה האמריקאית הקשה היוותה הפתעה מוחלטת לכוחות הרוסים והסורים. יצויין כי קציני קישור רוסים, שהכחישו תחילה כל מעורבות רוסית בהתקפה, התקשרו במהלך הקרב לכוחות הכורדים, וביקשו הפסקת אש כדי לפנות את הפצועים וההרוגים.
ארצות הברית הגדירה את ההתקפה כצעד תוקפני שהתבצע נגד הכוחות הכורדים ללא כל התגרות מצידם, וכי הם פעלו מתוך זכות להגנה עצמית. הטלוויזיה הסורית הממלכתית, לעומת זאת, הגדירה את הארוע כמעשה תוקפנות אמריקאית, ונסיון לסייע לטרוריסטים הפועלים נגד משטרו של אסד. משרד ההגנה הרוסי הודיע רשמית כי לא היה מודע להתקפה הסורית שאותה הגדיר כפעולה מקומית, שהתבצעה ללא תאום עם הצבא הרוסי. כמו כן טענו דוברי הקרמלין כי אנשי צבא רוסיים לא נטלו כל חלק בהתקפה.
למרות ההכחשות של הרוסים והסורים, מעריכים האמריקנים כי ההוראות לביצוע ההתקפה אינן פרי יוזמה מקומית. העיתון וושינגטון פוסט חשף דווחי מודיעין לפיהם האוליגארך יבגני פריגוזין, ידידו של פוטין ומי שעומד מאחורי "כוח וואגנר", הוא שיזם את המהלך וארגן אותו. כמדווח, הבטיח פריגוזין בשיחותיו עם בכירים סורים "הפתעה נעימה" לנשיא בשאר בתאריכים שבהם אירעה ההתקפה. עפי האזנה לשיחותיו מעריכים האמריקנים כי הוא קיבל אור ירוק לביצוע המהלך, הן מהסורים והן מבכירים בקרמלין.
על פי מידע ממקורות רוסים, מחזיק פריגוזין בחברת נפט רוסית שחתמה עוד ב-2016 על הסכם עם ממשלת סוריה, לפיו יקבל 25 אחוזים מתפוקת מקורות הנפט והגז הטבעי הנמצאים בשטחים שיכבשו מידי המדינה האיסלאמית. יצויין כי רוב מתחמי הגז והנפט נמצאים מזרחית לנהר הפרת בשטחים הנמצאים בשליטת ארצות הברית והכוחות הכורדים. כדי לממש את מטרותיו, יזם פריגוזין את המחטף האלים בשילוב כוחות סורים ושכירי החרב הרוסים הנשלטים על ידו.
הכישלון הצורב של ההתקפה באזור דיר א-זור פגע קשות ביוקרתה הצבאית והמדינית של רוסיה בסוריה ומחוצה לה, ובדימוייה כגורם כוח מרכזי בזירה הסורית. האירוע הזה העמיק מאד את החשדנות ההדדית בין רוסיה לארצות הברית, והוא אף עלול להביא להתנגשות צבאית ישירה ביניהן בסוריה. עד כה נמנעו הרוסים מתגובה צבאית כלשהי במזרח סוריה, והסתפקו בתגבור כוחם האווירי הנמצא בסוריה בכ- 13 מטוסי קרב ותקיפה, ובכלל הגיעו לראשונה 4 מטוסי חמקן מתקדמים מדגם סוחוי-57.
טהרן בוחשת בקלחת
לא עברו אלא ימים אחדים מהאירוע הקודם, וארוע נוסף התפוצץ בזירה הסורית, בעקבות יירוט מל"ט איראני בשטח ישראל בבוקר יום שבת, ה-10 בפברואר. על פי הדיווחים שוגר המל"ט מבסיס חיל האוויר הסורי ב-4-T, שבמדבר הסורי, כ-300 ק"מ מגבול ישראל. בעקבות כך התקיף חיל האוויר את הבסיס הסורי ואת קרון הפיקוד של המל"ט, ובשל הפלת מטוס 16-F שהשתתף בתקיפה זו על ידי אחד מטילי ההגנה האווירית הסורית, ששוגרו לעבר המטוסים התוקפים, ביצע חיל האוויר תקיפה שנייה, והפעם על סוללות ההגנה האווירית שנטלו חלק בתגובה הסורית.
על פי אתר סורי של גורמי אופוזיציה, המסתמך על מקור מתוך הצבא הסורי, הותקפו בשדה תעופה 4-T מספר יעדים, כולם שייכים למערך המל"טים האיראנים שהיה ערוך בו. עם זאת, לא הותקפו כל יעדים סורים הנמצאים בבסיס: טייסות הסוחוי של חטיבה אווירית 70, וכן גורמי הגנ"א סורים, וגם לא מטרות בהם נמצאים גורמים רוסיים.
לפי אותו מקור הותקפו 4 רכבי שיגור ופיקוד של מל"טים איראנים, שהתמקמו בבסיס בדצמבר 2017, וכן הבניין בו התגוררו הצוותים האיראנים שהפעילו את המל"טים, ההנגר בו נמצאו המל"טים והמחסן בו אוחסן הציוד הטכני השייך להם. האבדות האיראניות היו הן בציוד והן בכ"א. בתקיפה נהרגו 7 טייסים וטכנאים שהפעילו את המל"טים, וכן מספר פצועים. המקור מציין כי עם הצבת המל"טים בבסיס זה, נאסר על האנשים (קרי הסורים המשרתים בבסיס) להתקרב אליהם, לצלמם או לשאול שאלות אודותם.
לפי המקור לחצו האיראנים על הצבא הסורי לפתוח באש לעבר המטוסים הישראליים שביצעו את התקיפה, כשהם בדרכם חזרה לארץ, לפי הבנתם.
בעקבות כך פתחו באש לעבר המטוסים שלושה פוג'ים (אגדים) של טילי 5-SA: מס' 19 בשנשאר, מס' 16 שמדרום לבסיס חיל האוויר הסורי שבדמיר ומס' 150 שבקרבת הכפר בוראק. הם שיגרו תוך פרק זמן קצר 11 טילים. בנוסף לכך שיגרו טילים שלוש חטיבות של טילי 6-SA והן חטיבות 94, 75 ו-77. לדברי המקור שוגרו לעבר המטוסים סה"כ 23 טילים מכל הסוגים, אך רק טיל 5-SA אחד פגע באחד המטוסים הישראליים מדגם 16-F ממערב לכנרת, בין נצרת לשפרעם, מצפון לבסיס רמת דוד, ממנו המריאו המטוסים הישראליים.
חלק מהטילים הופלו על ידי הנ"מ הישראלי והם נפלו בדרום לבנון, בצפון ירדן ובאזור קוניטרה. כתוצאה מהפלת המטוס הישראלי, ביצעו הישראלים התקפה שכללה יותר מ-20 תקיפות על מטרות של ההגנה האווירית של הצבא הסורי, הנמצאות מסביב לדמשק. מרבית המערכים הושמדו, ובכלל זה טילי ה-6-SA של חטיבה 94, וכן טילי פנציר של פוג' 50, הפרוסים מצפון וממערב לדמשק, באזור ההערכות של כוחות העילית של המשטר - דיוויזיה 4 ומשמר הנשיאות. זאת בנוסף לחטיבות 75 ו-77 הערוכות באזור כסווה וג'בל מאנע, שמדרום לדמשק. בנוסף, הותקפו פוג'י ה-5-SA מס' 16 ו-150, שאחד הטילים שהם שיגרו הביאו להפלת המטוס הישראלי.
באשר לפריסת הכוחות האיראנים בבסיסי חיל האוויר הסורי מציין האתר זמאן אל-ואצל, שככל הנראה שייך לאופוזיציה הסורית, בהתבסס על מקור בתוך הצבא כלהלן:
לאיראנים אין בסיס אווירי משלהם בסוריה, והם פרוסים בבסיסים של חיל האוויר הסורי, לצד היחידות הסוריות. בשדה התעופה דמשק בינ"ל יש להם מפקדה קבועה מאז 2013, וכן יחידה צבאית המגינה על המקום, וכמו כן נמצאים במקום 4-2 מטוסי תובלה 130-C איראנים, המבצעים הובלה של כוחות, תחמושת וציוד, מדמשק בינ"ל לבסיסי חיל האוויר האחרים בסוריה. בנוסף לכך מרבית טיסות התובלה המגיעות מאיראן נוחתות בשדה זה.
בסיס בליי היה הבסיס הראשון בו התמקמו האיראנים מאז הגעתם לסוריה ב-2012, והחלו בפעילותם לצד המשטר ונגד העם הסורי. לפי מקור זה ערוכים בבסיס 2-1 טייסות מל"טים. לאיראנים יש בבליי בניינים משלהם. בסיס זה הוא הבסיס המרכזי של המל"טים וממנו נשלחים מל"טים לבסיסים אחרים בסוריה (כנראה מחוסר מקום בשטח בבסיס שהוקצה עבורם).
בבסיס חיל האוויר באל-מזה, בו יוצרו חביות הנפץ, ערוכה טייסת מל"טים איראנית בקצהו הצפוני –מזרחי של השדה. השדה הותקף ע"י מטוסים ישראליים ב-2016, הושמדו בו מספר מל"טים, ונהרגו בו כ-25 קצינים וטכנאים מ"משמרות המהפכה" האיראניים. על פי המקור, הדבר לא פורסם באמצעי התקשורת.
בבסיס סין (סייקל) החלה נוכחות איראנית באפריל 2017, והוא הפך לבסיס שיגור של המיליציות לעבר תנפ שבמזרח סוריה ולעבר תדמור. בנוסף, נערכה במקום פלגת מל"טים, ששניים מהם הופלו ע"י מטוסי הקואליציה במהלך יוני 2017. הנוכחות האיראנית בבסיס נמשכת גם עכשיו.
טרם ברור מה עמד מאחורי שיגור המל"ט שהגיע ישראל, אם היה מכוון, או הדבר נבע מטעות, בכל מקרה הארוע כולו הוכחש על ידי איראן.
בא כוחה של איראן בזירה - חיזבאללה
חיזבאללה רואה בסוריה את זירת פעילותו העיקרית, מאז שהצטרף ללחימה נגד גורמי האופוזיציה למשטר בתחילת 2013, דבר הבא לידי ביטוי בהיקף הכוחות שפעלו ופועלים מטעמו בגזרות לחימה שונות בסוריה.
בהקשר זה יצוין גילוי שנחשף על ידי אתר אופוזיציה סורי, שפירסם במרץ 2014 מסמך שהגיע לידיו, על פגישה שנערכה במוסקבה, ב-23 במאי 2013, בין פייצל אל-מקדאד, סגן שר החוץ הסורי, לבין מיכאיל בוגדנוב, סגן שר החוץ הרוסי. בפגישה זו סיפר הבכיר הרוסי לעמיתו הסורי, כי קיים פגישה במועד קודם עם מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, שנערכה בחצות הלילה בבירות, ונמשכה עד השעה 03:00 בבוקר, במהלכה העביר לו האחרון מסר לישראל, כי "הגבול בדרום לבנון (עם ישראל) יהיה המקום השקט ביותר בעולם, שכן כל תשומת הלב שלהם (של חיזבאללה) מופנית מעתה למתרחש בסוריה, וכי אין להם כל כוונה לפעול ולעשות משהו באזור זה (קרי דרום לבנון)".
נראה כי נסראללה אכן עמד בדיבורו עד כה, אך מנגד השקיע חיזבאללה מאמצים להפוך את הזירה הסורית לזירת פעולה נגד ישראל, והחל, בסוף 2014, להקים כוח של חיזבאללה בגולן הסורי, בראשו הוצב ג'האד מורניה, בנו של עמאד מורניה. בהקשר זה יוזכרו חיסולם של ג'האד מורניה, ומספר פעילים בחזבאללה, וכן קצין איראני בכיר, בינואר 2015, בעת שערכו סיור במחוז קוניטרה, בסמוך לגבול עם ישראל, וכן של מיודענו סמיר קונטאר, שגם הוא שולב במאמץ הזה, וחוסל בדצמבר אותה שנה, יחד עם פעילי חיזבאללה נוספים באתר בקרבת דמשק. כן יצויין כי מאז שהייתו על אדמת סוריה, שיגר חזבאללה מספר מל"טים לעבר הגולן, שיורטו על ידי צה"ל, ורק בשנה האחרונה אירעו שלושה אירועים כאלה, שיוחסו על ידי צה"ל לחזבאללה.
ממידע שהתפרסם בימים האחרונים, עולה כי חיזבאללה תגבר לאחרונה את הערכותו מול הגולן, במחוז קוניטרה, לצד הכוחות הסורים הערוכים באזור. זאת לאחר אירועי שבת ה-10 בפברואר, והתקיפות שישראל ערכה על יעדים בסוריה, וזאת במטרה להגביר את המעקב והתצפית אחר מה שקורה בגבול עם ישראל. יתכן וכוחות אלה גם יפעלו נגד האזור שמצפון לקוניטרה, הנמצא עדיין בשליטת המורדים.
למרות ההכרזות על סיום המלחמה בסוריה, נראה כי הלחימה ברחבי המדינה עדיין נמשכת. משטרו של אסד חלש ובלתי יציב, ואירועי השבועות האחרונים מלמדים כי התפתחויות דומות ואחרות יכולות להתפתח בגזרות שונות של המדינה, ובכלל זה מול ישראל. המעורבות של גורמים שונים במדינה זו, כאשר לכל אחד מהם אינטרסים משלהם, העומדים לעתים בניגוד לאלה של האחרים, יכולים לגרום להתנגשויות ולהתלקחויות מקומיות שאינן דווקא קשורות למשטר הסורי, אך מי שמשלם בסופו של דבר את המחיר הם סוריה ותושביה.
***
בהכנת הכתבה סייע נחמיה בורגין
