השאלות שעולות מיום הקרב הישיר הראשון בין איראן לישראל
האם ההחלטה לתקוף ישירות מטרה איראנית תוכננה מראש? מדוע קרון השליטה של המל"ט האיראני הותקף בכלי טיס ולא טילים מדויקים רחוקים? וגם – האם שיא המתיחות מאחורינו? עמיר רפפורט מנסה לתת תשובות לפחות לחלק מן השאלות
עמיר רפפורט
| 15/02/2018
שר הביטחון ליברמן, ראש הממשלה נתניהו והרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
יום שבת האחרון יכול היה להיות פחות דרמטי: אילו ישראל הייתה מסתפקת בהפלת המל"ט האיראני (כולל צילומים ומסיבת עיתונאים רבת משתתפים), נחסך היה יום הקרב הישיר הראשון אי פעם בין איראן לישראל.
אלא שהדברים, כידוע, התגלגלו אחרת וכללו עוד תקדימים: הפלה של מטוס קרב מדגם "סופה" (16-F) וסגירה של נמל התעופה בן גוריון. אמנם רק לכמה דקות - אבל סגירה מוחלטת.
לקראת סוף השבוע נותרו לא מעט שאלות לגבי יום הקרב ולגבי מה שעוד יתפתח מול איראן. לא לכל השאלות יש תשובות מלאות.
ש. האם ההחלטה רבת המשמעות האסטרטגית לתקוף באופן ישיר מטרה איראנית (ובהמשך חלק ניכר ממערך הנ"מ הסורי כתגובה להפלת המטוס) תוכננה מראש ואושרה על ידי הקבינט המדיני-ביטחוני?
קשה לדעת. המתיחות עם איראן לגבי התבססותה בשטח סוריה לא התחילה בשבת האחרונה, ויש להניח כי תרחישים שונים נלקחו מראש בחשבון. גם תרחיש כזה.
לגבי התקיפה הנרחבת על מערך הנ"מ הסורי - התגלגלות האירועים הייתה מהירה מאוד. רק אחרי שנודע על הפלת מטוס ה"סופה", התכנסו בקריה ראש הממשלה ושר הביטחון, ביחד עם צמרת צה"ל. כולם ישבו יחד בבור וקיבלו החלטה לנצל את הפלת המטוס כ"הזדמנות" לתקוף 12 מטרות סוריות שנחשבות אסטרטגיות.
ש. למה לתקוף מטרות איראניות בסוריה ולא להעניש את איראן את אדמתה?
שאלה טובה מאוד. נראה כי ישראל פועלת כעת במסגרת כללי משחק שנוחים מאוד לאיראנים: הם פתחו חזית ישירה מול ישראל, ממש מעבר לגבולה, ושלחו כלי טיס לשטחה, וזאת מבלי להסתכן כלל בתגובה באיראן עצמה. אם המצב מול איראן ימשיך להתדרדר, ישראל תצטרך לשקול כללים חדשים, אחרת תתקשה להשיג הרתעה אפקטיבית מול האיראנים.
ש. למה קרון המל"ט האיראני הותקף באמצעות מטוסי קרב ולא בטיל מדויק מרחוק?
עוד שאלה טובה. במשך עשרות שנים שמר חיל האוויר על המונופול של תקיפות בעומק, מתוך תפיסה שיש לו חופש פעולה מוחלט. בינתיים, צה"ל לא הצטייד בטילים יבשתיים בעלי דיוק מוחלט לטווחים שמעל עשרות קילומטרים, למרות שהתעשיות הישראליות מכרו אמצעים כאלה למדינות שונות בעולם. רק באיחור משמעותי החל צה"ל לשפר את יכולותיו בתחום הזה, אלא שתקיפת מטרת עומק היא עדיין ב"מנדט" הבלעדי של חיל האוויר.
האם הפלת מטוס ה"סופה" נובעת משאננות, כשל טכני או כשל ממקצועי?
משילוב של כל הגורמים, כנראה. איום הטילים הרוסיים המופעלים על ידי חיילים סורים מוכר היטב לחיל האוויר (שיגור טיל ראשון לעבר מטוס ישראלי בגיחה מעל סוריה נחשף לראשונה בטור זה לפני שנה וחצי). למרות זאת, נראה כי הטייסים הסתמכו יותר מידי על מערכות הלוחמה האלקטרוניות (ל"א), שימנעו פגיעה בהם.
יש להניח כי מיטב המוחות מחיל האוויר ומהתעשיות הביטחוניות מנסים כעת להבין כיצד קרה בדיוק שהמערכות האלה לא נטרלו טיל מיושן מתוצרת רוסיה ומנעו פגיעה במטוס שעלותו (כולל המערכות שמותקנות עליו) היא יותר מחצי מיליארד שקל.
סביר כי הטייסים היו יכולים לטוס בגובה פחות מסוכן (דווקא יותר קשה לפגוע במטוסים מנמיכי טוס מאשר במטוס בגובה רב), או להגיב טוב יותר לנוכח המטח על ה"מבנה" (רביעייה), שכלל יותר מ-20 טילים (כנראה 5-SA ו-17-SA). עם זאת, הקושי העיקרי היה, כנראה, להתמודד עם המטח האינטנסיבי.
בשפה מקצועית ירי של טילים רבים בבת אחת מכונה Salvo (החמאס גם שיגר ב"צוק איתן" לא פחות מ- 30 רקטות בבת אחת כדי לאתגר את מערכות המכ"מ של "כיפת ברזל"). ייתכן כי ההנחה היא שבמצב של רוויה, המערכות האלקטרוניות יפספסו טיל או שניים.
ש. האם חיל האוויר השמיד את סוללת הנ״מ שהפילה את המטוס?
ספק רב. משום מה, חיל האוויר לא פרסם צילומים המעידים על תוצאות התקיפה הזאת (כמו תקיפת קרון המל"ט, למשל). יכול מאוד להיות שחלק מהמטרות שהותקפו הן דמה (שיטה רוסית מאוד מקובלת). בכל מקרה סוללות ה-17SA הן קטנות, ניידות וחמקמקות.
ש. למה סגרו את נתב"ג בשבת בבוקר?
ההנחיה לסגירת שדה התעופה הלאומי הגיעה מצה"ל בעת מטח הטילים שהביא להפלת המטוס. כנראה שבצה"ל חששו מ"התקדים האוקראיני", כאשר לפני כמה שנים טיל ששוגר לעבר מטוס צבאי רוסי, הפיל בשוגג מטוס נוסעים מלזי.
ש. האם ישראל מנסה למנוע את התבססות איראן בסוריה רק באמצעים צבאיים?
ממש לא. המערכה הצבאית מלווה במערכה מדינית ממוסקבה ועד וושינגטון. הבעיה הגדולה היא שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, השליט האמיתי בסוריה שאחרי מלחמת האזרחים, חושב קודם כל על פוטין (ועל רוסיה) ולא על האינטרסים של ישראל.
ש. האם שיא המתיחות כבר מאחורינו?
גם לא. שר הביטחון אמר השבוע בכמה פורומים כי הסיבוב הישיר הבא מול איראן הוא רק עניין של זמן, שכן גם האיראנים (וגם אנחנו) נחושים בעמדות הנוגדות. הנחישות האיראנית לקדם את ענייניה הצבאיים (והכלכליים) בסוריה היא מוחלטת, אז כנראה שליברמן צודק.
האם ההחלטה לתקוף ישירות מטרה איראנית תוכננה מראש? מדוע קרון השליטה של המל"ט האיראני הותקף בכלי טיס ולא טילים מדויקים רחוקים? וגם – האם שיא המתיחות מאחורינו? עמיר רפפורט מנסה לתת תשובות לפחות לחלק מן השאלות
שר הביטחון ליברמן, ראש הממשלה נתניהו והרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
יום שבת האחרון יכול היה להיות פחות דרמטי: אילו ישראל הייתה מסתפקת בהפלת המל"ט האיראני (כולל צילומים ומסיבת עיתונאים רבת משתתפים), נחסך היה יום הקרב הישיר הראשון אי פעם בין איראן לישראל.
אלא שהדברים, כידוע, התגלגלו אחרת וכללו עוד תקדימים: הפלה של מטוס קרב מדגם "סופה" (16-F) וסגירה של נמל התעופה בן גוריון. אמנם רק לכמה דקות - אבל סגירה מוחלטת.
לקראת סוף השבוע נותרו לא מעט שאלות לגבי יום הקרב ולגבי מה שעוד יתפתח מול איראן. לא לכל השאלות יש תשובות מלאות.
ש. האם ההחלטה רבת המשמעות האסטרטגית לתקוף באופן ישיר מטרה איראנית (ובהמשך חלק ניכר ממערך הנ"מ הסורי כתגובה להפלת המטוס) תוכננה מראש ואושרה על ידי הקבינט המדיני-ביטחוני?
קשה לדעת. המתיחות עם איראן לגבי התבססותה בשטח סוריה לא התחילה בשבת האחרונה, ויש להניח כי תרחישים שונים נלקחו מראש בחשבון. גם תרחיש כזה.
לגבי התקיפה הנרחבת על מערך הנ"מ הסורי - התגלגלות האירועים הייתה מהירה מאוד. רק אחרי שנודע על הפלת מטוס ה"סופה", התכנסו בקריה ראש הממשלה ושר הביטחון, ביחד עם צמרת צה"ל. כולם ישבו יחד בבור וקיבלו החלטה לנצל את הפלת המטוס כ"הזדמנות" לתקוף 12 מטרות סוריות שנחשבות אסטרטגיות.
ש. למה לתקוף מטרות איראניות בסוריה ולא להעניש את איראן את אדמתה?
שאלה טובה מאוד. נראה כי ישראל פועלת כעת במסגרת כללי משחק שנוחים מאוד לאיראנים: הם פתחו חזית ישירה מול ישראל, ממש מעבר לגבולה, ושלחו כלי טיס לשטחה, וזאת מבלי להסתכן כלל בתגובה באיראן עצמה. אם המצב מול איראן ימשיך להתדרדר, ישראל תצטרך לשקול כללים חדשים, אחרת תתקשה להשיג הרתעה אפקטיבית מול האיראנים.
ש. למה קרון המל"ט האיראני הותקף באמצעות מטוסי קרב ולא בטיל מדויק מרחוק?
עוד שאלה טובה. במשך עשרות שנים שמר חיל האוויר על המונופול של תקיפות בעומק, מתוך תפיסה שיש לו חופש פעולה מוחלט. בינתיים, צה"ל לא הצטייד בטילים יבשתיים בעלי דיוק מוחלט לטווחים שמעל עשרות קילומטרים, למרות שהתעשיות הישראליות מכרו אמצעים כאלה למדינות שונות בעולם. רק באיחור משמעותי החל צה"ל לשפר את יכולותיו בתחום הזה, אלא שתקיפת מטרת עומק היא עדיין ב"מנדט" הבלעדי של חיל האוויר.
האם הפלת מטוס ה"סופה" נובעת משאננות, כשל טכני או כשל ממקצועי?
משילוב של כל הגורמים, כנראה. איום הטילים הרוסיים המופעלים על ידי חיילים סורים מוכר היטב לחיל האוויר (שיגור טיל ראשון לעבר מטוס ישראלי בגיחה מעל סוריה נחשף לראשונה בטור זה לפני שנה וחצי). למרות זאת, נראה כי הטייסים הסתמכו יותר מידי על מערכות הלוחמה האלקטרוניות (ל"א), שימנעו פגיעה בהם.
יש להניח כי מיטב המוחות מחיל האוויר ומהתעשיות הביטחוניות מנסים כעת להבין כיצד קרה בדיוק שהמערכות האלה לא נטרלו טיל מיושן מתוצרת רוסיה ומנעו פגיעה במטוס שעלותו (כולל המערכות שמותקנות עליו) היא יותר מחצי מיליארד שקל.
סביר כי הטייסים היו יכולים לטוס בגובה פחות מסוכן (דווקא יותר קשה לפגוע במטוסים מנמיכי טוס מאשר במטוס בגובה רב), או להגיב טוב יותר לנוכח המטח על ה"מבנה" (רביעייה), שכלל יותר מ-20 טילים (כנראה 5-SA ו-17-SA). עם זאת, הקושי העיקרי היה, כנראה, להתמודד עם המטח האינטנסיבי.
בשפה מקצועית ירי של טילים רבים בבת אחת מכונה Salvo (החמאס גם שיגר ב"צוק איתן" לא פחות מ- 30 רקטות בבת אחת כדי לאתגר את מערכות המכ"מ של "כיפת ברזל"). ייתכן כי ההנחה היא שבמצב של רוויה, המערכות האלקטרוניות יפספסו טיל או שניים.
ש. האם חיל האוויר השמיד את סוללת הנ״מ שהפילה את המטוס?
ספק רב. משום מה, חיל האוויר לא פרסם צילומים המעידים על תוצאות התקיפה הזאת (כמו תקיפת קרון המל"ט, למשל). יכול מאוד להיות שחלק מהמטרות שהותקפו הן דמה (שיטה רוסית מאוד מקובלת). בכל מקרה סוללות ה-17SA הן קטנות, ניידות וחמקמקות.
ש. למה סגרו את נתב"ג בשבת בבוקר?
ההנחיה לסגירת שדה התעופה הלאומי הגיעה מצה"ל בעת מטח הטילים שהביא להפלת המטוס. כנראה שבצה"ל חששו מ"התקדים האוקראיני", כאשר לפני כמה שנים טיל ששוגר לעבר מטוס צבאי רוסי, הפיל בשוגג מטוס נוסעים מלזי.
ש. האם ישראל מנסה למנוע את התבססות איראן בסוריה רק באמצעים צבאיים?
ממש לא. המערכה הצבאית מלווה במערכה מדינית ממוסקבה ועד וושינגטון. הבעיה הגדולה היא שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, השליט האמיתי בסוריה שאחרי מלחמת האזרחים, חושב קודם כל על פוטין (ועל רוסיה) ולא על האינטרסים של ישראל.
ש. האם שיא המתיחות כבר מאחורינו?
גם לא. שר הביטחון אמר השבוע בכמה פורומים כי הסיבוב הישיר הבא מול איראן הוא רק עניין של זמן, שכן גם האיראנים (וגם אנחנו) נחושים בעמדות הנוגדות. הנחישות האיראנית לקדם את ענייניה הצבאיים (והכלכליים) בסוריה היא מוחלטת, אז כנראה שליברמן צודק.
