משני צידי הגדר
זו אחת היחידות היותר אנונימיות בצה"ל, אולם המשרתים בה נמצאים בכל הגבולות ה"חמים" של ישראל – עזה, לבנון וסוריה. יחידת 'קומץ' אחראית על כל גדרות הגבול של ישראל – מהחרמון ועד לאילת. "הזמינות של הכוחות ומהירות הדיווח על התראה ועל התקלה הוא קריטי ביותר. אנחנו כל הזמן מקפידים להיות קפיץ דרוך". ראיון מיוחד לישראל דיפנס
לוחמי יחידת קומץ (צילום: דו"צ)
זו היחידה שמסתכנת יום ולילה על הגבול. על" הכי גבול" שיכול להיות. למרות שהם לא חיילים קרביים, החיילים של יחידת 'קומץ' נמצאים בגבולות עזה ולבנון וסוריה, רואים את ה"לבן בעיניים" של דאעש וחמאס וחיזבאללה. ולמרות הכול זו נשארה יחידה די אנונימית. יחידה שבקושי שומעים עליה, שבקושי יודעים מה היא עושה. יחידת 'קומץ' בצה"ל אחראית על כל גדרות הגבול של ישראל, מדרום ועד צפון, ממוצב החרמון ועד הגדר באילת.
גם במבצעים בעזה מופעלת 'קומץ', כאשר הם הראשונים בשטח כשצריך לפתוח את הגדר לטנקים של צה"ל, והם גם האחרונים בשטח כאשר צריך לתקן את גדר הגבול בתום הלחימה והיציאה של הכוחות מהרצועה. השנים עוברות וגדרות הגבול רק הולכות ומשתכללות בניסיון של הווילה בג'ונגל.
רס"ן יקיר סלע הוא קצין הטכנולוגיה והאחזקה של חטיבת הגולן והחרמון. הוא גר רחוק מהגזרה, באשדוד, נשוי ואבא לשלושה ילדים, בעבר מפקד חוליה אחזקה בתחום התצפיות. הוא התחיל בגדוד 601 של הנדסה ואז עבר לכפיר ואז לשריון, ואז ליחידת 'קומץ'.
"יחידת קומץ שייכת לחיל שקראו לו פעם 'חיל חימוש' והבינו שהשם לא מאפיין את הפעילות שלו היום והוא לא מאפיין פעולות אחזקתיות ולא את ליבת העשייה בחיל”, הוא אומר בראיון לישראל דיפנס, "זה החיל הכי גדול בזרוע היבשה. לפני שנה התחדשנו בשם חדש וזה נותן לנו הרבה גאווה 'חיל הטכנולוגיה והאחזקה'. אנחנו לא מחמשים למרות שקראו לזה חיל חימוש. פיתוח מרכבה 4 זה פיתוח של החיל, וכשאתה אומר חיל חימוש הרבה דברים חסרים שם והשם הנוכחי הרבה יותר משקף את העשייה שלנו בהשוואה לתקופות קודמות".
בתוך חיל הטכנולוגיה יחידת 'קומץ' בנויה מאנשי קבע וגם מחיילים, תפקידה לשמור על כשירות גדר המערכת. החוליה עצמה של רב סרן יקיר סלע קיימת מאז שהוקמה הגדר המתריעה החדשה בגבול סוריה וגם בגבול לבנון. הגדר תמיד הייתה 'חכמה' כלומר גדר שיודעת להתריע על כל תנועה ונגיעה. עכשיו בנו לה גם מערך אחזקה שהתכלית שלו לשמר את הרציפות התפקודית של הגדר בגבול סוריה ולבנון.
"אנחנו מורכבים ממספר טכנולוגיות וגדרות", הוא מספר "יש לנו חמישה דגמים של גדרות שבנויים לפי תא שטח שיודעים להתריע על חדירה לשטח ישראל. ליבת העשייה שלנו היא לתת שיגרת אחזקה וגם לתת מענה לתקלות מזדמנות והחוליה הזו עוסקת כל הזמן בשימור והטמעת חידושים טכנולוגיים. הטכנולוגיה מאוד מתפתחת ברמת הגולן. הגדר היא רק חלק אחד ממגוון מכשולים שקיימים בינינו לבין סוריה. מערכת ההתרעה של הגדר היא מערכת אחת מיני רבות שעוזרות לנו לתת התרעה מפני חדירה. חדירה יכולה להתחיל בהתראה בגדר ואז להפעיל שורה של מערכות תצפית ולראייה מספר אירועים באחרונה שהגדר הוכיחה את עצמה בשנה האחרונה ברמת הגולן".
מה קורה כשאתם מזהים נגיעה בגדר?
"זה מתחיל קודם כל בנגיעה בגדר ואז באמצעים שיודעים לדבר עם הגדר טכנולוגית ולהקפיץ כוחותינו למקום מדויק ובמהירות. אנחנו יודעים בדיוק לאן להגיע כשאנחנו מקבלים חיווי על חיה בגדר".
הגדר תדע להבחין אם זו חיה או מחבל?
"הגדר לא יודעת להבחין בין חיה לבין מחבל. היום היא נותנת התראה על כל דבר גם על בעל חיים. ההחלטה היא שאנחנו חותרים למגע בכל מגע עם הגדר גם בנגיעה של בעל חיים וגם של מחבל. האויב יכול גם לשלוח בעל חיים עם מטען חבלה שיוזמים אותו מרחוק ולכן אנחנו לא שאננים גם אם זה חייה וגם אם זה בן אדם. יכול להיות גם רובוט שינסה לחדור את הגדר ולכן חשוב שהגדר תתריע נגד כל אמצעי. מה שכן יש היום זה יכולות רבות של סנסורים שיכולות להבחין בין בן אדם לבין רכב".
מה אתה יכול לספר על המציאות בגדר הגבול של סוריה מול מלחמת האזרחים המדממת בצד השני של הגבול, וקבוצות המורדים ודאעש על הגבול?
"בשנה האחרונה היו לנו מספר אירועים של ניסיונות חדירה לשטחנו. סמוך לחג שבועות היה אדם שניסה לחצות בדרום רמת הגולן מסוריה לישראל ובעצם גדר המערכת התריעה מפני חדירה. מערכת התצפיות הכווינה כוחות לנקודה והסגירה על הבן אדם הייתה עוד לפני שהוא הספיק לחדור לשטחנו. מאוד קשה לתשאל את האנשים האלה. בחלקם הם עריריים ומחפשים מזור במדינה שלא מוכרת להם ולא מוצאים לאן ללכת, ואז זה עבר לידיים של השב"כ לחקירה של האיש".
שיניתם משהו בהיערכות של יחידת 'קומץ' בגבול סוריה בעקבות מלחמת האזרחים מאז 2011?
"המלחמה בסוריה מאוד משפיעה על העבודה של 'קומץ' כשאנחנו ניגשים לתקן את הגדר. זה מתחיל קודם כל בהערכת מצב ובנוהל קרב שבו מנתחים את המאפיינים של המרחב שבו הולכים לתקן את הגדר, איפה אנחנו חשופים ואיפה אין קו ראיה נקי, ואיפה ניתן לראות בקרבת הגדר ניתן לראות חילופי מהלומות בין משטר למורדים. אנחנו באים לגדר עם הנחיות מתאימות, עם ציוד מיגון אישי, עם כוחות שמאבטחים".
כמה אתם חשופים לסכנה בעבודה על הגדר?
"אנחנו מתאמנים על פעולות אחזקה זריזות ומפה נובע הסיכון לכוחות שחשופים לסכנה. יש עלינו ציוד לחימה וציוד מיגון ואנשי 'קומץ' יודעים גם להגיב באש ולהגן על עצמם".
היו לכם תקריות אש על הגדר בסוריה שהייתם מעורבים בהן?
" אני לא זוכר שאנשי היחידה נאלצו לירות, אבל הם חשופים לאש שהייתה מהצד השני. הם קרובים מאוד לחילופי אש בין מורדים והמשטר שבקלות היה יכול להיות כדור שזולג לשטחנו. יש גם את כל סוגיית זליגות הירי לתוך הגדר שהיא ליבת העשייה של חיילי יחידת 'קומץ'. קיימת גדר התרעה שברובה נמצאת בצד המזרחי של הגבול בצד של סוריה וברוב הגזרה יש גם גדר של 'שעון חול' (הגדר הגבוהה החדשה שהועתקה מגבול מצרים לגבול סוריה, א.ה.) יש היום בגבול סוריה כמעט 100 ק"מ של גדר 'שעון חול' בגובה שבין שבעה לשמונה מטרים. הנקודה הקריטית ביותר היא בין גדר 'שעון החול' לבין גדר האינדיקציה כי לא בכל מקום ניתן לבצע מילוט במקרה של ירי על כוחותינו או איום על הכוחות. לא ניתן לצאת מכל מקום.
"עם הטכנאים נמצא צוות אבטחה של לוחמים של צה"ל שיודעים לחפות עליהם בזמן שהם יכולים לצאת החוצה לשטח ישראל. יש סדר פעולות במקרים של אירוע. ושל כניסה לאירוע. פעולת התיקון היא הפשוטה ביותר. פעולות הכניסה לגזרת הגדר זה מה שגוזל את מרבית הזמן.
"הרי ירו על כוחות צה"ל בגבול סוריה לא פעם ולא פעמיים. לא ניתן להבין אם זה ירי מכוון כי זה שטח רווי לחימה. הנפיצות גורמת לזה שהאירוע אם יתפרץ יהיה מאפס למאה בשניות ולפעמים זה לחימה שמתנהלת ולוקחת זמן. אנחנו עושים הכול כדי להגיע לנקודות תקולות ושדורשות אחזקה כדי להחזיר את הגדר לכשירות מקסימלית".
יש משמעות למהירות ההגעה לגדר ותיקונה?
"יש נקודות שבהן אם הכוחות לא יבצעו את תפקידם כראוי, יכול להיות מצב שבו הגדר לא תיתן את המענה הנדרש. הזמינות של הכוחות ומהירות הדיווח על התראה ועל התקלה הוא קריטי ביותר. אנחנו כל הזמן מקפידים להיות קפיץ דרוך".
"לוחמים לכל דבר ועניין"
מה שמפריע לחיילי יחידת 'קומץ' זה שאינם נחשבים ל'לוחמי חוד' כמו לוחמי החי"ר או השריון. יש לזה משמעויות כספיות של תוספת 400 שקל למשכורת הצבאית המצומקת, אבל העיקר האתוס.
"זה מערך שצריך לקבל גושפנקא יותר חזקה. החיילים האלה בחלק מהגזרות מקבלים תעודות לוחם", אומר רס"ן יקיר, "בגבול סוריה יש גדר ולבנון ובעזה וחוליות 'קומץ' פזורות בכל גזרה. בגזרת סוריה החיילים באמת לא זוכים למעמד של לוחם בהשוואה לגזרות אחרות, בעוד שסוריה היא בליבת האיומים והחיילים הם לוחמים לכל דבר ועניין.
"בשנים האחרונות האיום שלהם מעבר לאתגר האחזקתי - זה אתגר מנטלי. לדעת הם צריכים לזכות במעמד של לוחם. אם אנחנו שמים את זה על השולחן אני חושב שזה מגיע להם".
יש נשים שמשרתות ביחידת 'קומץ'?
"זה שירות מאוד משמעותי. יש גם נשים ב'קומץ' על הגדר. טכנאיות של הגדר. זה שירות שמשפיע על ביטחון מדינת ישראל. היכולת להשפיע על גדר ההתראה באופן כזה. אנחנו ערבים לביטחון בחגים ושבתות, 365 יום בשנה, ובצום יום כיפור ובארבע לפנות בוקר. אנחנו קפיץ דרוך בתוך אקדח שברגע הראשון שהם צריכים לרוץ לגדר".
לא רחוק מהגבול עם סוריה, בגבול הלבנוני, מוצב רס"ן סלבה סיני, קצין הטכנולוגיה והאחזקה של חטיבה 769, החטיבה המזרחית באוגדת הגליל האחראית על מזרח הגבול הלבנוני. הוא בן 34 מפתח תקווה, נשוי ואבא לשני בנים. התחיל בחיל חימוש ששמו שונה לפני שנה וחצי לחיל הטכנולוגיה והאחזקה.
"בחטיבה 769 מחלקת ה'קומץ' ממונה על אחזקת המכשול והגדר שבנויה על בסיס הקו הכחול שנקבע לאחר הנסיגה מלבנון ב-2000. יש לנו את מערכת החישה שפרוסה לאורך הגבול, גדר אינדיקטיבית, גדר מערכת, ציר טשטוש וכל אלה מרכיבים את המכשול. החיילים של 'קומץ' בעיקר עושים את העבודה. מה שמאפיין בעבודה על הגדר הוא שהעבודה יוצרת לפעמים בחלק מהמקומות חיכוך מול הצד השני, נגיד במטולה שהיא מול הכפרים עדייסה וקילה. כל ירידה לגדר ועבודה במרחב הגדר זה פעילות מבצעית לכל דבר ועניין. זה כולל הכנת הכוחות, ירידה לשם, וזה מהווה נקודת תורפה. בסוף אתה סטטי בנקודה מסוימת ואתה מתקן את מה שאתה צריך לתקן".
אני מניח שהאירוע שבו נהרג מפקד גדוד המילואים דב הררי במהלך עבודות על הגדר בגזרה הזו הוא עדיין פצע פתוח שלמדתם ממנו הרבה לקחים?
"אתה מדבר על אירוע שכינינו 'תלתן בוער' שהחל באירוע שגרתי על הגדר של הורדת עץ בגבול, בפעולה שהייתה מתואמת עם יוניפי"ל, ובסוף הגענו לתוצאות טרגיות. באירועים שאנחנו מבצעים היום יש תיאום מול יוניפי"ל וצבא לבנון, כלומר יוניפי"ל הוא כוח רלוונטי בגזירה שהם מהווים כגוף מקשר בינינו לבין צבא לבנון".
היו לכם באחרונה אירועים חריגים על הגדר בגבול הלבנוני?
"היו מספר אירועים מול צבא לבנון של כוח צבאי שעומד מול כוח צבאי. ככל שנהיה יותר חזקים ויותר דרוכים ככה נדע להרתיע את האויב. חיילי 'קומץ' עוברים הכשרה בבה"ד 20 בעיר הבה"דים. חלקם הם הנדסאים בשאיפה שיגיעו מרקע טכני ומלימודי אלקטרוניקה. אין לנו פריווילגיה לדחות את הטיפול בגדר לטיפול בהמשך. אנחנו צריכים לטפל בה בכל מקום בכל יום בכל שעה ובכל מזג אוויר"
זו אחת היחידות היותר אנונימיות בצה"ל, אולם המשרתים בה נמצאים בכל הגבולות ה"חמים" של ישראל – עזה, לבנון וסוריה. יחידת 'קומץ' אחראית על כל גדרות הגבול של ישראל – מהחרמון ועד לאילת. "הזמינות של הכוחות ומהירות הדיווח על התראה ועל התקלה הוא קריטי ביותר. אנחנו כל הזמן מקפידים להיות קפיץ דרוך". ראיון מיוחד לישראל דיפנס
לוחמי יחידת קומץ (צילום: דו"צ)
זו היחידה שמסתכנת יום ולילה על הגבול. על" הכי גבול" שיכול להיות. למרות שהם לא חיילים קרביים, החיילים של יחידת 'קומץ' נמצאים בגבולות עזה ולבנון וסוריה, רואים את ה"לבן בעיניים" של דאעש וחמאס וחיזבאללה. ולמרות הכול זו נשארה יחידה די אנונימית. יחידה שבקושי שומעים עליה, שבקושי יודעים מה היא עושה. יחידת 'קומץ' בצה"ל אחראית על כל גדרות הגבול של ישראל, מדרום ועד צפון, ממוצב החרמון ועד הגדר באילת.
גם במבצעים בעזה מופעלת 'קומץ', כאשר הם הראשונים בשטח כשצריך לפתוח את הגדר לטנקים של צה"ל, והם גם האחרונים בשטח כאשר צריך לתקן את גדר הגבול בתום הלחימה והיציאה של הכוחות מהרצועה. השנים עוברות וגדרות הגבול רק הולכות ומשתכללות בניסיון של הווילה בג'ונגל.
רס"ן יקיר סלע הוא קצין הטכנולוגיה והאחזקה של חטיבת הגולן והחרמון. הוא גר רחוק מהגזרה, באשדוד, נשוי ואבא לשלושה ילדים, בעבר מפקד חוליה אחזקה בתחום התצפיות. הוא התחיל בגדוד 601 של הנדסה ואז עבר לכפיר ואז לשריון, ואז ליחידת 'קומץ'.
"יחידת קומץ שייכת לחיל שקראו לו פעם 'חיל חימוש' והבינו שהשם לא מאפיין את הפעילות שלו היום והוא לא מאפיין פעולות אחזקתיות ולא את ליבת העשייה בחיל”, הוא אומר בראיון לישראל דיפנס, "זה החיל הכי גדול בזרוע היבשה. לפני שנה התחדשנו בשם חדש וזה נותן לנו הרבה גאווה 'חיל הטכנולוגיה והאחזקה'. אנחנו לא מחמשים למרות שקראו לזה חיל חימוש. פיתוח מרכבה 4 זה פיתוח של החיל, וכשאתה אומר חיל חימוש הרבה דברים חסרים שם והשם הנוכחי הרבה יותר משקף את העשייה שלנו בהשוואה לתקופות קודמות".
בתוך חיל הטכנולוגיה יחידת 'קומץ' בנויה מאנשי קבע וגם מחיילים, תפקידה לשמור על כשירות גדר המערכת. החוליה עצמה של רב סרן יקיר סלע קיימת מאז שהוקמה הגדר המתריעה החדשה בגבול סוריה וגם בגבול לבנון. הגדר תמיד הייתה 'חכמה' כלומר גדר שיודעת להתריע על כל תנועה ונגיעה. עכשיו בנו לה גם מערך אחזקה שהתכלית שלו לשמר את הרציפות התפקודית של הגדר בגבול סוריה ולבנון.
"אנחנו מורכבים ממספר טכנולוגיות וגדרות", הוא מספר "יש לנו חמישה דגמים של גדרות שבנויים לפי תא שטח שיודעים להתריע על חדירה לשטח ישראל. ליבת העשייה שלנו היא לתת שיגרת אחזקה וגם לתת מענה לתקלות מזדמנות והחוליה הזו עוסקת כל הזמן בשימור והטמעת חידושים טכנולוגיים. הטכנולוגיה מאוד מתפתחת ברמת הגולן. הגדר היא רק חלק אחד ממגוון מכשולים שקיימים בינינו לבין סוריה. מערכת ההתרעה של הגדר היא מערכת אחת מיני רבות שעוזרות לנו לתת התרעה מפני חדירה. חדירה יכולה להתחיל בהתראה בגדר ואז להפעיל שורה של מערכות תצפית ולראייה מספר אירועים באחרונה שהגדר הוכיחה את עצמה בשנה האחרונה ברמת הגולן".
מה קורה כשאתם מזהים נגיעה בגדר?
"זה מתחיל קודם כל בנגיעה בגדר ואז באמצעים שיודעים לדבר עם הגדר טכנולוגית ולהקפיץ כוחותינו למקום מדויק ובמהירות. אנחנו יודעים בדיוק לאן להגיע כשאנחנו מקבלים חיווי על חיה בגדר".
הגדר תדע להבחין אם זו חיה או מחבל?
"הגדר לא יודעת להבחין בין חיה לבין מחבל. היום היא נותנת התראה על כל דבר גם על בעל חיים. ההחלטה היא שאנחנו חותרים למגע בכל מגע עם הגדר גם בנגיעה של בעל חיים וגם של מחבל. האויב יכול גם לשלוח בעל חיים עם מטען חבלה שיוזמים אותו מרחוק ולכן אנחנו לא שאננים גם אם זה חייה וגם אם זה בן אדם. יכול להיות גם רובוט שינסה לחדור את הגדר ולכן חשוב שהגדר תתריע נגד כל אמצעי. מה שכן יש היום זה יכולות רבות של סנסורים שיכולות להבחין בין בן אדם לבין רכב".
מה אתה יכול לספר על המציאות בגדר הגבול של סוריה מול מלחמת האזרחים המדממת בצד השני של הגבול, וקבוצות המורדים ודאעש על הגבול?
"בשנה האחרונה היו לנו מספר אירועים של ניסיונות חדירה לשטחנו. סמוך לחג שבועות היה אדם שניסה לחצות בדרום רמת הגולן מסוריה לישראל ובעצם גדר המערכת התריעה מפני חדירה. מערכת התצפיות הכווינה כוחות לנקודה והסגירה על הבן אדם הייתה עוד לפני שהוא הספיק לחדור לשטחנו. מאוד קשה לתשאל את האנשים האלה. בחלקם הם עריריים ומחפשים מזור במדינה שלא מוכרת להם ולא מוצאים לאן ללכת, ואז זה עבר לידיים של השב"כ לחקירה של האיש".
שיניתם משהו בהיערכות של יחידת 'קומץ' בגבול סוריה בעקבות מלחמת האזרחים מאז 2011?
"המלחמה בסוריה מאוד משפיעה על העבודה של 'קומץ' כשאנחנו ניגשים לתקן את הגדר. זה מתחיל קודם כל בהערכת מצב ובנוהל קרב שבו מנתחים את המאפיינים של המרחב שבו הולכים לתקן את הגדר, איפה אנחנו חשופים ואיפה אין קו ראיה נקי, ואיפה ניתן לראות בקרבת הגדר ניתן לראות חילופי מהלומות בין משטר למורדים. אנחנו באים לגדר עם הנחיות מתאימות, עם ציוד מיגון אישי, עם כוחות שמאבטחים".
כמה אתם חשופים לסכנה בעבודה על הגדר?
"אנחנו מתאמנים על פעולות אחזקה זריזות ומפה נובע הסיכון לכוחות שחשופים לסכנה. יש עלינו ציוד לחימה וציוד מיגון ואנשי 'קומץ' יודעים גם להגיב באש ולהגן על עצמם".
היו לכם תקריות אש על הגדר בסוריה שהייתם מעורבים בהן?
" אני לא זוכר שאנשי היחידה נאלצו לירות, אבל הם חשופים לאש שהייתה מהצד השני. הם קרובים מאוד לחילופי אש בין מורדים והמשטר שבקלות היה יכול להיות כדור שזולג לשטחנו. יש גם את כל סוגיית זליגות הירי לתוך הגדר שהיא ליבת העשייה של חיילי יחידת 'קומץ'. קיימת גדר התרעה שברובה נמצאת בצד המזרחי של הגבול בצד של סוריה וברוב הגזרה יש גם גדר של 'שעון חול' (הגדר הגבוהה החדשה שהועתקה מגבול מצרים לגבול סוריה, א.ה.) יש היום בגבול סוריה כמעט 100 ק"מ של גדר 'שעון חול' בגובה שבין שבעה לשמונה מטרים. הנקודה הקריטית ביותר היא בין גדר 'שעון החול' לבין גדר האינדיקציה כי לא בכל מקום ניתן לבצע מילוט במקרה של ירי על כוחותינו או איום על הכוחות. לא ניתן לצאת מכל מקום.
"עם הטכנאים נמצא צוות אבטחה של לוחמים של צה"ל שיודעים לחפות עליהם בזמן שהם יכולים לצאת החוצה לשטח ישראל. יש סדר פעולות במקרים של אירוע. ושל כניסה לאירוע. פעולת התיקון היא הפשוטה ביותר. פעולות הכניסה לגזרת הגדר זה מה שגוזל את מרבית הזמן.
"הרי ירו על כוחות צה"ל בגבול סוריה לא פעם ולא פעמיים. לא ניתן להבין אם זה ירי מכוון כי זה שטח רווי לחימה. הנפיצות גורמת לזה שהאירוע אם יתפרץ יהיה מאפס למאה בשניות ולפעמים זה לחימה שמתנהלת ולוקחת זמן. אנחנו עושים הכול כדי להגיע לנקודות תקולות ושדורשות אחזקה כדי להחזיר את הגדר לכשירות מקסימלית".
יש משמעות למהירות ההגעה לגדר ותיקונה?
"יש נקודות שבהן אם הכוחות לא יבצעו את תפקידם כראוי, יכול להיות מצב שבו הגדר לא תיתן את המענה הנדרש. הזמינות של הכוחות ומהירות הדיווח על התראה ועל התקלה הוא קריטי ביותר. אנחנו כל הזמן מקפידים להיות קפיץ דרוך".
"לוחמים לכל דבר ועניין"
מה שמפריע לחיילי יחידת 'קומץ' זה שאינם נחשבים ל'לוחמי חוד' כמו לוחמי החי"ר או השריון. יש לזה משמעויות כספיות של תוספת 400 שקל למשכורת הצבאית המצומקת, אבל העיקר האתוס.
"זה מערך שצריך לקבל גושפנקא יותר חזקה. החיילים האלה בחלק מהגזרות מקבלים תעודות לוחם", אומר רס"ן יקיר, "בגבול סוריה יש גדר ולבנון ובעזה וחוליות 'קומץ' פזורות בכל גזרה. בגזרת סוריה החיילים באמת לא זוכים למעמד של לוחם בהשוואה לגזרות אחרות, בעוד שסוריה היא בליבת האיומים והחיילים הם לוחמים לכל דבר ועניין.
"בשנים האחרונות האיום שלהם מעבר לאתגר האחזקתי - זה אתגר מנטלי. לדעת הם צריכים לזכות במעמד של לוחם. אם אנחנו שמים את זה על השולחן אני חושב שזה מגיע להם".
יש נשים שמשרתות ביחידת 'קומץ'?
"זה שירות מאוד משמעותי. יש גם נשים ב'קומץ' על הגדר. טכנאיות של הגדר. זה שירות שמשפיע על ביטחון מדינת ישראל. היכולת להשפיע על גדר ההתראה באופן כזה. אנחנו ערבים לביטחון בחגים ושבתות, 365 יום בשנה, ובצום יום כיפור ובארבע לפנות בוקר. אנחנו קפיץ דרוך בתוך אקדח שברגע הראשון שהם צריכים לרוץ לגדר".
לא רחוק מהגבול עם סוריה, בגבול הלבנוני, מוצב רס"ן סלבה סיני, קצין הטכנולוגיה והאחזקה של חטיבה 769, החטיבה המזרחית באוגדת הגליל האחראית על מזרח הגבול הלבנוני. הוא בן 34 מפתח תקווה, נשוי ואבא לשני בנים. התחיל בחיל חימוש ששמו שונה לפני שנה וחצי לחיל הטכנולוגיה והאחזקה.
"בחטיבה 769 מחלקת ה'קומץ' ממונה על אחזקת המכשול והגדר שבנויה על בסיס הקו הכחול שנקבע לאחר הנסיגה מלבנון ב-2000. יש לנו את מערכת החישה שפרוסה לאורך הגבול, גדר אינדיקטיבית, גדר מערכת, ציר טשטוש וכל אלה מרכיבים את המכשול. החיילים של 'קומץ' בעיקר עושים את העבודה. מה שמאפיין בעבודה על הגדר הוא שהעבודה יוצרת לפעמים בחלק מהמקומות חיכוך מול הצד השני, נגיד במטולה שהיא מול הכפרים עדייסה וקילה. כל ירידה לגדר ועבודה במרחב הגדר זה פעילות מבצעית לכל דבר ועניין. זה כולל הכנת הכוחות, ירידה לשם, וזה מהווה נקודת תורפה. בסוף אתה סטטי בנקודה מסוימת ואתה מתקן את מה שאתה צריך לתקן".
אני מניח שהאירוע שבו נהרג מפקד גדוד המילואים דב הררי במהלך עבודות על הגדר בגזרה הזו הוא עדיין פצע פתוח שלמדתם ממנו הרבה לקחים?
"אתה מדבר על אירוע שכינינו 'תלתן בוער' שהחל באירוע שגרתי על הגדר של הורדת עץ בגבול, בפעולה שהייתה מתואמת עם יוניפי"ל, ובסוף הגענו לתוצאות טרגיות. באירועים שאנחנו מבצעים היום יש תיאום מול יוניפי"ל וצבא לבנון, כלומר יוניפי"ל הוא כוח רלוונטי בגזירה שהם מהווים כגוף מקשר בינינו לבין צבא לבנון".
היו לכם באחרונה אירועים חריגים על הגדר בגבול הלבנוני?
"היו מספר אירועים מול צבא לבנון של כוח צבאי שעומד מול כוח צבאי. ככל שנהיה יותר חזקים ויותר דרוכים ככה נדע להרתיע את האויב. חיילי 'קומץ' עוברים הכשרה בבה"ד 20 בעיר הבה"דים. חלקם הם הנדסאים בשאיפה שיגיעו מרקע טכני ומלימודי אלקטרוניקה. אין לנו פריווילגיה לדחות את הטיפול בגדר לטיפול בהמשך. אנחנו צריכים לטפל בה בכל מקום בכל יום בכל שעה ובכל מזג אוויר"
