רשות החדשנות תתמוך בפרוייקטי קוד פתוח

צחי שנרך, סגן מנהל רשות החדשנות וראש המערך הטכנולוגי אמר כי המהלך מדגים מחד את היכולת של המערך הטכנולוגי ברשות החדשנות לחוש, להציף ולנתח את השינויים בצרכים של התעשייה הישראלית כתוצאה מהאינטראקציה ההדוקה איתה, ומאידך לעשות שימוש בגמישות שנוצרה עם המעבר לרשות החדשנות לפני כשנה, בכדי להשפיע ולשנות מדיניות וכללים שהיו נהוגים במשך שנים כה ארוכות בלשכת המדען הראשי
 

bigstockphoto

בעקבות עבודת מטה נרחבת שבוצעה ברשות החדשנות הוחלט לתקן את מסלול מספר 1 של רשות החדשנות. צוות הרשות שבדק את הנושא הגיע למסקנה כי יש להתאים את מדיניות הרשות בהתייחסות לבקשות לתמיכה המוגשות לה, ואשר כוללות פיתוח תוצרי תוכנה המכילים מרכיבים שיועמדו לרשות הכלל. הרציונל המרכזי לכך הוא ההכרה בשינוי שחל בתעשייה, כבר מזה זמן, הן בהיבטים העסקיים והן בשיטות הפיתוח תחת הכותרת "קוד פתוח", ובהתאם לתמוך גם במו"פ תוכנה שקוד המקור שלה יועמד לרשות הרבים, בתנאים שיוגדרו. 
 
הבעלות על הקוד עדיין תשמר אצל יוצר התוכנה, אולם השימוש בה יהיה פתוח לכל מי שיחפוץ בה עפ"י תנאי הרישיון, ואין הכרח שתיווצר הכנסה ישירה מהקוד שישוחרר. יחד עם זאת תנאי מרכזי למתן אישור למימון פיתוח קוד פתוח, יהיה קיום הצדקה עסקית לעצם העמדת הקוד לרשות הכלל. 
 
הצוות שמונה לבחינת הנושא כלל שמונה נציגים מרשות החדשנות והמערך הטכנולוגי, נפגש עם מגוון חברות בתעשיית התוכנה בישראל ואף פעל להבין מה עושים גורמי מימון ממשלתיים בעולם הדומים לרשות החדשנות. בין השאר נלמד הנעשה בתוכנית המסגרת האירופאית, בארה"ב (פדרלי ומקומי), בשוודיה, נורבגיה, ספרד וסינגפור. נלמד כי ברוב המקומות לא קיימת, מלכתחילה, דרישה לבעלות בידע שפיתוחו ממומן. מכאן שבמקומות אלה כלל לא התעוררה סוגיית התמיכה בקוד פתוח, וזו אושרה ללא סייג. בהמשך יצאה רשות החדשנות ב RFI  פומבי במסגרתו התקבלו תגובות רבות מהציבור. רובן ככולן אפשרו תמיכה בפיתוח קוד פתוח.
 
מלימוד הנושא עולה כי מזה שנים רבות חל שינוי שהחל באקדמיה, ועבר לתעשייה, ובמרכזו ההבנה כי ניתן להגיע לתוצאות ולמוצרים טובים יותר, באופן מהיר יותר ובהוצאה קטנה יותר, כאשר מפתחים מעמידים את תוצרי עבודתם, ברמת קוד מקור, לרשות ציבור מפתחים רחב. אלה האחרונים בודקים את התוכנה, מוצאים בה את הבאגים ומשפרים אותה. מפתחים אחרים, משתמשים באותו קוד פתוח משופר כבסיס לפיתוח מוצרים שלהם, משיבים אותו לקהילה וחוזר חלילה.
 
השימוש בקוד פתוח חוסך משאבי פיתוח רבים ואף מאפשר לחברות קטנות ליצור מוצרי תוכנה משמעותיים ע"י הוספה לקוד פתוח קיים. מבחינת הלקוחות, קבלת מוצרים בקוד פתוח מאפשרת להם הקטנת התלות בספקים, והורדת עלויות. כמו כן יש כיום לקוחות רבים, כולל ממשלות, המחייבים כי מרכיבי התוכנה המפותחים עבורם, יהיו בקוד פתוח. במודל עסקי אחר, יצרני חומרה דוגמת רכיבים מוכללים, מעמידים לרשות הכלל את התוכנה המאפשרת את הפעלת הרכיבים והממשק אליהם ובכך מגדילים את החשיפה לחומרת היצרנים והמכירות הנובעות ממנה.
 
החלטות מועצת הרשות מונחות כעת על שולחנם של שר הכלכלה ושר האוצר לאישרור.

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר
To prevent automated spam submissions leave this field empty.
Image CAPTCHA