ט"ו בשבט – יום הולדת לדמוקרטיה הישראלית

ט"ו בשבט הפך בלוח השנה הישראלי לחג הנטיעות וליום ההולדת של הכנסת, לציון יום ההשבעה של הכנסת הראשונה. הטור השבועי של אפרים לפיד בסיוע אתר הכנסת

 

ט"ו בשבט – יום הולדת לדמוקרטיה הישראלית

מושב הכנסת הראשונה (צילום: הוגו מנדלסון, אוסף התצלומים הלאומי)

בכ"ד בטבת תש"ט (25 בינואר 1949), עוד לפני סיומה של מלחמת העצמאות, התקיימו בפעם הראשונה הבחירות לכנסת, שבהקמתה נקראה האספה המכוננת. בט"ו בשבט תש"ט (14 בפברואר 1949), ראש השנה לאילנות, התקיימה בבניין הסוכנות היהודית בירושלים הישיבה הראשונה של האספה המכוננת. רוב הנבחרים הגיעו לירושלים מהשפלה ובדרכם עצרו בשער הגיא לטקס נטיעת עצים. טקס נטיעת עצים באתרים שונים בירושלים ובסביבתה היה מאז חלק ממסורת חגיגות יום ההולדת של הכנסת.

הישיבה החגיגית נפתחה בשירת "התקווה" שנוגנה על ידי תזמורת משטרת ישראל. נשיא המדינה, חיים ויצמן, אמר "ברגש של יראת כבוד והדרת קודש אני קם לפתוח את האספה המכוננת של מדינת ישראל, את כנסת ישראל הראשונה בימינו, בעיר הנצחית ירושלים..... זכרו כי עיני כל העם היהודי אליכם נשואות וכי הכיסופים והתפילות של דורות עברו מלוות את צעדיכם". הוא הזכיר את ראשי הציונות והלוחמים שבזכותם הגיעו למעמד הזה. הצירים הצהירו "מתחייב אני" ויוסף שפרינצק נבחר כיו"ר האספה המכוננת.

בנאומו אמר שפרינצק: "נטענו היום את האילן הנאה - אילן עצמאות ישראל. שומה על האספה המכוננת לטפח את העץ הזה ולדאוג לכך שיגדל וישא פרי ובצילו ישכון העם לבטח, ישכנו לבטח כל תושבי מדינת ישראל". יומיים לאחר מושב הפתיחה החליטה האספה המכוננת כי בית-המחוקקים של מדינת ישראל ייקרא "כנסת". מקורו של השם "כנסת" בשמה של "כנסת הגדולה", המוסד העליון של ראשי ישראל וחכמיה, שהתכנס בירושלים לאחר שיבת היהודים מגלות בבל במאה החמישית לפני הספירה. מספר חברי הכנסת נקבע לפי מספר חברי "כנסת הגדולה" – 120. מסורות הכנסת ודרכי פעולתה הושפעו מאספת הנבחרים, המוסד הנבחר של היישוב היהודי בארץ-ישראל בתקופת המנדט, וממנה ירשה הכנסת גם את שיטת הבחירות הקיימת. כמו כן אימצה הכנסת כמה נהלים מהפרלמנט של בריטניה, "אם הפרלמנטים".

לאחר ישיבתה הראשונה בבניין הסוכנות היהודית בירושלים, העתיקה הכנסת את מושבה לתל-אביב, ובמשך כתשעה חודשים ערכה את ישיבותיה בבית-קולנוע "קסם" ובמלון "סן-רמו" בעיר.

בעקבות הצהרתו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון כי "ירושלים היהודית היא חלק אורגני ובלתי נפרד ממדינת ישראל, כשם שהיא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה הישראלית, מאמונת ישראל ומנשמת עמנו" החליטה הכנסת בכ"ב בכסלו תש"י (13 בדצמבר 1949) להעביר את מושבה לירושלים. ישיבותיה הראשונות נערכו שוב בבניין הסוכנות היהודית. בכ"ד באדר תש"י (13 במרס 1950) עברה הכנסת לבית ארזי-פרומין ברחוב המלך ג'ורג' שבירושלים. יותר מ-16 שנה נערכו דיוני הכנסת בבניין זה. הברון ג'יימס דה-רוטשילד השאיר בצוואתו סכום של 6 מיליון ל"י לבניין משכן לכנסת במקומה הנוכחי והוא נחנך באוגוסט 1966.

לכבוד פתיחת הכנסת ב-1949 כתב המשורר נתן אלתרמן את שירו "עם כנסת ראשונה". מלים משירו מתאימות גם לימינו :

שׁוּב יְהִי יוֹם-אָבִיב, יוֹם תְּמוּרוֹת וּפְלִיאוֹת / בָּאֲוִיר יִשְׁתּוֹבֵב רֵיחַ מֶנְתָּה. / וְצִירִים, בְּדַלְּגָם עַל גַבֵּי שְׁלוּלִיּוֹת, / יֵלְכוּ, רֵעִי, הַפַּרְלָמֶנְטָה.
הֵם יֵשְׁבוּ, כַּשָּׁגוּר, וְיַקְשִׁיבוּ לִנְאוּם / (יְשִׁיבָה מִסְפַּר-אֶלֶף-וְאֶלֶף-וָשֶׁבַע)… / אֲחָדִים יַחְטְפוּ לִרְגָעִים קְצָת-נִמְנוּם, / אֲחָדִים סְתָם יִישְׁנוּ שְׁנַת-קֶבַע
וְיִנְאַם הַמַּרְצֶה עַל יְצוּא-הַפּוֹלִים, / אוֹ עַל מַס הַחֲזָקַת חֲתוּלִים-שֶׁל-בַּיִתהַהִסְטוֹרְיָה – גַּם לָהּ יֵשׁ שָׁעוֹת שֶׁל חֻלִּין. / לִסְרִיגָה, לְתִקּוּן גַּרְבַּיִם.

***

תודה לארכיון הציוני המרכזי ולארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

אולי יעניין אותך גם

טל חן, שותף במחלקת בנקאות השקעות ומימון תאגידי בDeloitte- ישראל (טל היה בין מובילי הדוח) | קרדיט צילום: אלמוג סוגבקר

Deloitte ישראל: קיטון בהוצאות על מוצרי סייבר יגדיל מיזוגים בענף

גיוסי השקעות בשוויי Down-Round, עשויים לשמש כקטליזטור לרכישות חברות סייבר על ידי חברות בינ"ל