ראש המוסד על המהומות באיראן: "לא צריך לפתח ציפיות, למרות שאשמח לראות מהפכה משמעותית"

"יש לנו עיניים ואוזניים, ויותר מכך אם תרצו, באיראן. האזרח שם מבכה את יומו על רקע מצבו הכלכלי המאכזב אחרי הציפיה מהנשיא רוחאני", אמר יוסי כהן, בכנס השנתי של אגף השכר במשרד האוצר. "לא באתי לבקש תקנים או תקציב לשנה הבאה. טוב, כן באתי, אבל לא אעשה זאת על הבמה."

ראש המוסד על המהומות באיראן: "לא צריך לפתח ציפיות, למרות שאשמח לראות מהפכה משמעותית"

ראש המוסד, יוסי כהן. צילום: עמוס בן-גרשום, לע"מ

 

יוסי כהן, ראש המוסד, אמר דברים בכנס השנתי של אגף השכר במשרד האוצר שהתקיים אתמול (ג'). אלו דבריו.

"במהלך השבועות האחרונים אנו נמצאים בקשר הדוק עם האגף שלכם יש כאן בחדר אנשים רבים שבאו ממקומות עבודה אחרים אבל הכנס הזה מתמצא בלדבר באתגרים בהעסקת אנשים במדינת ישראל שרוצים להמשיך את דרכם בארגונים קטנים וגדולים כאחד.

"השילוביות שלו בשוק העבודה. אנו שני עובדי מדינה שמנסים לשרוד את היום יום המודעות לדבר בפני פורום שלא ברמת סיווג גבוהה. זו מורכבות גדולה. אני רוצה לחשוף את מה שמהווה וימשיך להוות את אתגרי הביטחון של מדינת ישראל, למעט פרק מול אילו אתגרים אנחנו במוסד מתמודדים כשאנו מדברים על גיוס אנשים איכותיים לשירותינו לארגון שגדל וגם לנוכח אתגר בטחוני הולך וגדל ושימור הקימים שזה אתגר לא פחות מורכב."

תפיסת "הובלה מאחור" כשלה

"המארג של החיבור בין אתגרי המוסד לבין ראיית כוח האדם שזהו אתגר יקר מפז. לקראת 2018 אנו עוברים תהליכים מורכבים של לנסות להעריך את המזה"ת. אני רוצה להתחיל עם מה שמהווה את האסטרטגיה המשפיעה על הביטחון של המדינה. בשנים האחרונות אנחנו חווים שינויים של מנהיגים\ התפרקות מדינות כמו סוריה\ עיראק וכו' מנהיגים עולמיים קיבלו משמעות אסטרטגית המשפיעה על החיים.

"אלקאעידה שנותן דעיכה קלה בשל מערכה שמנוהלת על ידי ארה"ב ואפגניסטן. תופעת דאעש או המדינה האיסלמית זו תופעה אחרת. כל אדם באמצעות רשתות חברתיות ואינטרנט מבלי שעובר מהלך גיוס ראוי או סדור, פותח את הסמארטפון נכנס לאתר ומתעניין איך הוא יכול להשפיע על הרבה דברים. מה צריך? כסף, אמל"ח ורצון טוב להזיק לאנשים אחרים.

"התופעה של דאעש פרצה מתוך המזה"ת לגבולות העולם. תופעה זו ארגנה במידה מסוימת תופעה עולמית אחרת שלא ראינו הרבה שנים. בנייה של קואליציה על ידי השלטון הקודם בארה"ב. בעיקר בעיראק וסוריה. התופעה של דאעש מבחינה גאוגרפית מקבלת פחות תאוצה והחזון של המדינה האסלאמית אותה רצו ליישם במרחב בין עיראק לסוריה דועך. "

"באותן השנים יש מתודולוגיה שונה מבעבר שנקראת הובלה מאחור. היא הייתה מקובלת בעולם העסקי והתבררה כלא נכונה כאשר אומצה על ידי ארה"ב בעיקר. במידה כזו או אחרת, המזה"ת למעט תופעת דעאש והטרור הבינ"ל מעניין פחות את המעצמות. לכן במקום שבו יש הובלה מאחור או אין הובלה מהחזית - יש ואקום. אל הואקום הזה באופן מוכח ומאתגר נכנסים במזה"ת כוחות אחרים.

"אחד העיקריים היא איראן, עמה יש לנו אתגר בטחוני בישראל. יש לטעון טענה נוספת של מנהיגות. מתוקף אותה תפיסת עולם נוצרה בסוריה בעיה. המלחמה לא נגמרת. הקואליציה שהתארגנה לתקוף את דאעש פועלת ולראשונה אחרי הרבה שנים רוסיה חוזרת לזירה. זו תופעה של בין שנתיים לשלוש השנים אחרונות וזה מהווה מבחינת ישראל אתגר.  

"באותם השנים שבהן יש כניסה של כוחות לא מדינתיים לתוך מדינות במזה"ת, הוא חווה באופן עקבי חוסר יציבות מופגן. הפרקטיקה שאנו רואים היא שאיראן, בשל הואקום שנוצר, יכולה לעבוד באין מפריע. יטענו האיראנים שהם נכנסים לעיראק כי יש בה המון שיעים ומפעילים כוחות שיעים שמהווים חלק מהמארג הלאומי שמנוהל מאיראן פנימה ומשפיעים על המבנה ועתידו. הם עושים אותו דבר בסוריה משתתפים עם אסד ונלחמים יחדיו נגד המורדים, ויש שיגידו גם בדאעש. בלבנון מכירים את חיזבאללה? ומכירים את העובדה שבפועל הכוח הצבאי המיליטנטי החזק בלבנון הוא חיזבאללה?

"מאיראן שולטים בהרבה כוחות. ביניהם משמרות המהפכה. זה מביא לכך שנוצר מסדרון אווירי ויבשתי ששופך למזה"ת לוחמים שיעים מדגמים שונים. חלקם אינם איראנים לחלוטין. חלקם אפגנים. הם אינם קטנים, מאוד אידיאולוגים ונחושים להשיג השפעה במזה"ת. יחד עם השיעים בגבולנו הצפוני נוצרות קואליציות קטנות מטרידות מאוד. בהעדר אלטרנטיבות, הן הולכות לאיראן המתעשרת."

עיניים ואוזניים באיראן

"מילה על הסכם הגרעין. בעיני הוא רע ולא היה אמור להיחתם. הייתה לי האחריות לדון עם מעצמות העולם בתוכן הפרקטי של ההסכם. נאבקנו בו לא מעט. הסתכלנו על כלכלת איראן הצומחת. רק ב-2017 מסמנת צמיחה אפקטיבית של 6.5 אחוזים. שנת 2018-2019 מדברים על צמיחה של 4-5 אחוזים. כלכלה שהייתה בשפל בשל סנקציות חריפות, בשל אי קיומו של הסכם הגרעין וציות להוראות של מועהב"ט והחוקים בקשר להתנהלות גרעינית סבלה מכלכלה נחותה. מאז ההסכם היא צומחת ופורחת.

"הדבר הזה לא משרת בהכרח את האזרח ולכן הם ברחובות. יש לנו עיניים ואוזניים, ויותר מכך אם תרצו, באיראן. האזרח שם מבכה את יומו על רקע מצבו הכלכלי המאכזב אחרי הציפיה מהנשיא רוחאני, האהוד על אומות העולם שעשה קמפיין לשדר תדמית מאופקת של איראן, מודרנית וצעירה (צעירה ומדוכאת). לכן, הם יוצאים לרחובות. לא צריך לפתח ציפיות, למרות שאשמח לראות מהפכה משמעותית.  מולם עומדים כוחות שבמאמץ גדול מאוד ולא על פי שמירה על זכויות אדם נלחמים כנגד כל מי שינסה להרים ראש באיראן. חווינו את זה במהפכה הירוקה שדעכה, היו הרבה נפגעים.

"כלכלתה של איראן צומחת. אם מחזיקים את הנתונים על החלוקה הפנימית הפיננסית בשוק האיראני נראה יותר כסף שמופנה לביטחון. למודיעין, למה שאנו קוראים היום ההתפשטות האזורית במזה"ת ומעבר לכך. אנו שומעים שדאגתם של מנהיגים בעולם הסוני סביב איראן גוברת כמו מדינת ישראל. שומעים את זה בכל מקום. התפשטות של איראן בנשק מדויק בתוכה ומחוצה לה זו דאגה הולכת וגוברת במזה"ת כולו. למעט חריגים כמו ארגון סוני שנקרא חמאס. שמקבל תמיכה בנשק ופיננסית מאיראן לתוך רצועת עזה. "

ארה"ב משנה כיוון

"יש לנו שת"פ הולך וגובר עם ארה"ב. בשנה האחרונה היא משנה מדיניות. האם המדיניות הזו סיימה את תהליך השינוי? התהליך עוד לא הושלם, אך אנו רואים שינויים דרמטיים בהבנה האמריקני את האיומים האסטרטגיים. לא רק על שלומה של מדינת ישראל או מדינות קרובות. אלא הדאגה לשלום העולם כולו בשל השאיפות הדרמטיות שיש באיראן. בנכונות שלה וברצונה להפעיל כוחות וגם טרור. השינוי הזה הוא לטובה מבחינתנו.

"נעבור לכמה הגדים על הנושא האנושי והרצון שלנו להתחבק עם הממונה על השכר ואנשי האוצר בכלל. אני רוצה לטעון כמי שעוסק במשאב האנושי ובפריון והתייעלות ולהפעיל ארגונים בצורה אפקטיבית, הארגון שלנו באתגר בטחוני ומעסיק את המושג 24.7 באופן עקבי.  ולו היו לנו יותר עובדים, גם הם היו עסוקים עד מאוד. לא באתי לבקש תקנים או תקציב לשנה הבאה. טוב, כן באתי, אבל לא אעשה זאת על הבמה.

"כדי להשיג את הדבר הזה, זו כותרת שחשוב שתחולחל. גם אצלנו במוסד וגם מי שמנתח את איך שאנו צריכים להיבנות. אם שותפי סוד מהאוצר אנו חולקים את כל מה שהמשרד עושה. יש מי שיודע באופן יוצא דופן. אין תחום עיסוק שמנוהל במוסד שחלק מצומצם מאנשי האוצר לא מכירים. כל שקל שאנו מוציאים לצורך הביטחוני יש לו שקיפות יוצאת דופן.

"המסר שאני רוצה להעביר הוא בהקשר לאתגרים הגדולים. על המוסד מוטלת האחריות להיות בעל עליונות מוחלטת בעולם הריגול. עליונות מוחלטת. אנחנו לא יכולים להיות מספר 2. בשום אופן מקום שני לא בא בחשבון. לא בכוח האדם, לא בהגנה בסייבר ולא ביכולת להשיג מודיעין במבצעים. אין לנו מוסד אחר. והם לא מטומטמים מעבר לים או למדבר. הארגונים שמתמודדים איתנו ומולנו הם ארגונים טובים וחזקים ומנסים כל הזמן להשתפר. זה מהווה אתגר.

"זה מכריח אותנו לגייס אנשים מוכשרים ובעלי איכויות נדירות. העובדים כולם צריכים לעבור, תהליך מסינון קפדני בלתי מתפשר על איכות אישית ומקצועית. מבדקי פסיכולוגים ובדיקות פוליגרף. מה עשית ואיפה היית. האם ישנה סכנה בעסקת עובד כל שהו לארגון ולביטחונו. בגלל אופי הארגון הוא אופרטיבי, לא אגיד מספרים. באחוזים יש יותר בשטח.

"בשנתיים האחרונות אני עוסק באופו אינטנסיבי בשוויון הזדמנויות\ בעיקר באופן מגדרי. נמצאים איתי אנשים נוספים ממחלקת משאבי אנוש שלנו, שיודעים יחד איתי שממחקר מעמיק שעשינו בתוך המוסד למה יש פחות מפקדות, למרות שהגיוס הוא כמעט 50/50 אז איך הפיקוד הוא 25 אחוז מפקדות אל מול 75 מפקדים? אין לזה שום סיבה. יש שקיפות ארגונית ויש פורטל. כל אחד רואה את כל המשרות הפנויות ומהן כל האופציות שיתפרסמו בארגון עוד בשנה הבאה.  בשנה האחרונה גויסו למוסד 18 בעלי מוגבלויות מתוך אמונה שלמה כי ככה יש הבנה טובה יותר של עובדי המוסד. מעבר לפרויקט התנדבות גדול שהפעלנו במוסד זה כבר כמה חודשים, ואנחנו פועלים לפיתוח המפקדים, כמובן שפעילויות אלו יהיו חשאיות. "