הפגנות באיראן – משל קורי העכביש?
שבתאי שובל
| 02/01/2018
http://en.farsnews.com/newstext.aspx?nn=13961011000877
דווקא עוצמתה הצבאית והתבססות הסהר השיעי טומנים בחובם את זרעי חולשתה של איראן. לפחות חלק מהאיראנים רואים במדיניות האמפריליזם של האייטולות בעיה.
חולשתה של איראן דווקא בהצלחתה לפרוש אימפריית השפעה שיעית על חלקים במזרח התיכון. כמשטר טוטאליטירי אוטורטיבי איראן נזקקת למהפכנות, ליכולתה הגרעינית ולאימפריאליזם כדי לשמר את שלטונה – אבל גם כל הישגיה בתחומים אלה חושפים את חולשת שלטון האייטולות ללחצים מבפנים. בשורות הבאות אציע תפיסה באמצעותה ישראל יכולה לנצל חולשה זו.
ישראל חוששת לאיים ישירות על איראן. איראן לעומת זאת, בונה בהתמדה יכולת צבאית באמצעות פרוקסי (שליחים). לאחרונה איראן אף מבצעת צעדים זהירים שיאפשרו לה להעמיד מול ישראל כוח צבאי מדינתי ישיר בסוריה. מצב זה מסוכן במיוחד. בעוד שישראל מכינה את צבאה למלחמה א-סימטרית מול ארגוני טרור – בפועל ישראל עלולה לעמוד מול כוח מדינתי על גבולה הצפוני.
נוכחתה של איראן ונוכחות עושי דברה (המיליציות השיעיות בסוריה) – יאפשרו לאיראן להכניס כוחות ואוגדות שריון בעת ובזמן שתרצה. כוחות כאלה יכולים לאיים ישירות על גבולותיה של ישראל. יש שיטענו שתרחיש כזה הוא לא מעשי כלל, ואיראן לא תעז לבצע מהלך של פרישת כוחות קרוב לגבול ישראל. מובן שהסתברות למהלך כזה קטנה. עם זאת, הסתברות קטנה זו מחייבת את מקבלי ההחלטות להתמודדות.
אחד מהשיקולים האיראנים להכניס כוחות יבשתיים לסוריה היא שאלת המחיר שעליהם לשלם. מחיר כזה כולל את השאלה כיצד תפעל ישראל ואיך ישפיע המהלך על הציבור באיראן. כאשר חמינאי או הרמטכ"ל האיראני - הגנרל מוחמד חוסיין באקרי, שואל את המודיעין שלו לגבי תגובת ישראל לכניסה מסיבית של שיריון איראני לרמת הגולן – קרוב לוודאי שהתשובה שיקבל מהמודיעין האיראני - שאין לדעת. ישראל לא העבירה שום מסר שהיא מוכנה ללחימה ישירה באיראן. מרבית הפגיעות המיוחסות לישראל בסוריה עד כה לא כללו פגיעה ישירה ומכוונת בחיילים איראנים (וטוב שכך לעת עתה).
כך גם לגבי חיזבאללה. לישראל עם החיזבאללה יש מאזן אימה. כשם שלישראל יש הרתעה מול חיזבאללה - חיזבאללה צבר הרתעה מול ישראל. ישראל השלימה בפועל עם הגמוניה של חיזבאללה על לבנון ועם כוחו הצבאי האפקטיבי מולה. כאשר ישאל אותו רמטכ"ל באקרי כיצד ישראל תפעל אם החיזבאללה יתקוף את תל אביב, יפלוש לישובים בצפון ויפציץ את מתקני החשמל של ישראל – התשובה שיקבל היא כנראה – ישראל תסתפק בהפצצת לבנון ואולי תכניס כוחות ללבנון כפי שעשתה בעבר. כלומר בעוד שחיזבאללה יחזיק בני ערובה בישובים בצפון, יתפוס צמתים, יפסיק את החשמל לאזורים משמעותיים בישראל וישטח את הקריה ואת מתחם שרונה – ישראל תעשה דברים דומים למה שעשתה בהצלחה מוגבלת בעבר בלבנון.
אפשר שזהו מחיר נסבל מבחינת איראן. חיזבאללה ישרוד ואף יתחזק בעקבות הכניסה הקרקעית –(כבר היינו בסרט הזה) בעוד שכוח ההרתעה של ישראל יפגע. תמונות של תל אביב מופצצת ומוחשכת ימלאו את התקשורת העולמית. בשני תרחישי הקיצון האלו ישראל נותרה בלי אמצעי אפקטיבי של יכולת מאזנת. על פי הצהרותיה של ישראל היא מאיימת ישירות רק על חיזבאללה ואולי על כוחות צבאיים שהם שלוחיה של איראן בסוריה. ככל הידוע, ישראל לא הציבה תג מחיר ישיר מול איראן על פעילות חיזבאללה או על מחיר שישלמו האיראנים אם יפלשו לסוריה באמצעות כוח יבשתי.
בידי ישראל אפשרות ליצור מאזן הרתעה מול איראן. אירועי הימים האחרונים באיראן מבטאים למעשה את העצב החשוף של שלטון האייטולות. ישראל צריכה ויכולה להעביר מסרים פומביים או שאינם פומביים לאיראן: מתקפה משמעותית על ישראל על ידי כוחותיה המוסווים כחיזבאללה או כניסה מסיבית לסוריה – יחייבו את ישראל לפעול כנגד סמלי השלטון בטהראן. המשטר האיראני אינו עשוי מקורי עכביש (פאראפראזה על תעמולת נאסראללה נגד ישראל) – וההפגנות השבוע ובשנת 2009 חושפות את בטנו הרכה.
http://en.farsnews.com/newstext.aspx?nn=13961011000877
דווקא עוצמתה הצבאית והתבססות הסהר השיעי טומנים בחובם את זרעי חולשתה של איראן. לפחות חלק מהאיראנים רואים במדיניות האמפריליזם של האייטולות בעיה.
חולשתה של איראן דווקא בהצלחתה לפרוש אימפריית השפעה שיעית על חלקים במזרח התיכון. כמשטר טוטאליטירי אוטורטיבי איראן נזקקת למהפכנות, ליכולתה הגרעינית ולאימפריאליזם כדי לשמר את שלטונה – אבל גם כל הישגיה בתחומים אלה חושפים את חולשת שלטון האייטולות ללחצים מבפנים. בשורות הבאות אציע תפיסה באמצעותה ישראל יכולה לנצל חולשה זו.
ישראל חוששת לאיים ישירות על איראן. איראן לעומת זאת, בונה בהתמדה יכולת צבאית באמצעות פרוקסי (שליחים). לאחרונה איראן אף מבצעת צעדים זהירים שיאפשרו לה להעמיד מול ישראל כוח צבאי מדינתי ישיר בסוריה. מצב זה מסוכן במיוחד. בעוד שישראל מכינה את צבאה למלחמה א-סימטרית מול ארגוני טרור – בפועל ישראל עלולה לעמוד מול כוח מדינתי על גבולה הצפוני.
נוכחתה של איראן ונוכחות עושי דברה (המיליציות השיעיות בסוריה) – יאפשרו לאיראן להכניס כוחות ואוגדות שריון בעת ובזמן שתרצה. כוחות כאלה יכולים לאיים ישירות על גבולותיה של ישראל. יש שיטענו שתרחיש כזה הוא לא מעשי כלל, ואיראן לא תעז לבצע מהלך של פרישת כוחות קרוב לגבול ישראל. מובן שהסתברות למהלך כזה קטנה. עם זאת, הסתברות קטנה זו מחייבת את מקבלי ההחלטות להתמודדות.
אחד מהשיקולים האיראנים להכניס כוחות יבשתיים לסוריה היא שאלת המחיר שעליהם לשלם. מחיר כזה כולל את השאלה כיצד תפעל ישראל ואיך ישפיע המהלך על הציבור באיראן. כאשר חמינאי או הרמטכ"ל האיראני - הגנרל מוחמד חוסיין באקרי, שואל את המודיעין שלו לגבי תגובת ישראל לכניסה מסיבית של שיריון איראני לרמת הגולן – קרוב לוודאי שהתשובה שיקבל מהמודיעין האיראני - שאין לדעת. ישראל לא העבירה שום מסר שהיא מוכנה ללחימה ישירה באיראן. מרבית הפגיעות המיוחסות לישראל בסוריה עד כה לא כללו פגיעה ישירה ומכוונת בחיילים איראנים (וטוב שכך לעת עתה).
כך גם לגבי חיזבאללה. לישראל עם החיזבאללה יש מאזן אימה. כשם שלישראל יש הרתעה מול חיזבאללה - חיזבאללה צבר הרתעה מול ישראל. ישראל השלימה בפועל עם הגמוניה של חיזבאללה על לבנון ועם כוחו הצבאי האפקטיבי מולה. כאשר ישאל אותו רמטכ"ל באקרי כיצד ישראל תפעל אם החיזבאללה יתקוף את תל אביב, יפלוש לישובים בצפון ויפציץ את מתקני החשמל של ישראל – התשובה שיקבל היא כנראה – ישראל תסתפק בהפצצת לבנון ואולי תכניס כוחות ללבנון כפי שעשתה בעבר. כלומר בעוד שחיזבאללה יחזיק בני ערובה בישובים בצפון, יתפוס צמתים, יפסיק את החשמל לאזורים משמעותיים בישראל וישטח את הקריה ואת מתחם שרונה – ישראל תעשה דברים דומים למה שעשתה בהצלחה מוגבלת בעבר בלבנון.
אפשר שזהו מחיר נסבל מבחינת איראן. חיזבאללה ישרוד ואף יתחזק בעקבות הכניסה הקרקעית –(כבר היינו בסרט הזה) בעוד שכוח ההרתעה של ישראל יפגע. תמונות של תל אביב מופצצת ומוחשכת ימלאו את התקשורת העולמית. בשני תרחישי הקיצון האלו ישראל נותרה בלי אמצעי אפקטיבי של יכולת מאזנת. על פי הצהרותיה של ישראל היא מאיימת ישירות רק על חיזבאללה ואולי על כוחות צבאיים שהם שלוחיה של איראן בסוריה. ככל הידוע, ישראל לא הציבה תג מחיר ישיר מול איראן על פעילות חיזבאללה או על מחיר שישלמו האיראנים אם יפלשו לסוריה באמצעות כוח יבשתי.
בידי ישראל אפשרות ליצור מאזן הרתעה מול איראן. אירועי הימים האחרונים באיראן מבטאים למעשה את העצב החשוף של שלטון האייטולות. ישראל צריכה ויכולה להעביר מסרים פומביים או שאינם פומביים לאיראן: מתקפה משמעותית על ישראל על ידי כוחותיה המוסווים כחיזבאללה או כניסה מסיבית לסוריה – יחייבו את ישראל לפעול כנגד סמלי השלטון בטהראן. המשטר האיראני אינו עשוי מקורי עכביש (פאראפראזה על תעמולת נאסראללה נגד ישראל) – וההפגנות השבוע ובשנת 2009 חושפות את בטנו הרכה.
