התקרית בנבי סאלח; מהפכת המידע במשטרה ואיחוד יחידות הסייבר

מה אומר תא"ל (מיל') צ'יקו תמיר על פרשת הנערה עאהד תמימי שהכתה קצין צה"ל; מפכ"ל המשטרה מוביל מהפכת מידע בקרב ה"כחולים". והמשמעות של איחוד יחידות הסייבר. הטור השבועי של עמיר רפפורט 

התקרית בנבי סאלח; מהפכת המידע במשטרה ואיחוד יחידות הסייבר

צילום: AP

פרשת הנערה עאהד תמימי, שהכתה השבוע קצין צה"ל, היא תקרית בעלת חשיבות מבצעית   אזוטרית, שהתנפחה לכדי מגה-אירוע תקשורתי. שוב הוכח כי המצלמה היא אחד הכוחות החזקים בשטחים.

אלפים מהמגיבים על התמונות הקשות לעיכול, מיהרו להשוות בין התקרית בכפר נבי סאלח שליד רמאללה ובין פרשת אלאור אזריה. הטענה המידית הייתה כי שליחתו של אזריה למאסר גרמה לכוח צה״ל שלא להגיב על הפרובוקציה הקשה.

האמת היא שהאירוע הדומה יותר לנסיבות הירי של אזריה בחברון התרחש כבר ביום שישי שעבר, בצומת איו״ש, ולא השבוע בנבי סאלח, שם נורה למוות מחבל שפצע באורח בינוני לוחם מג"ב. המחבל חוסל אחרי שכבר שכב על הכביש, בגלל חשד שנשא חגורת נפץ. הלוחמים ירו ללא היסוס. איש לא זימן אותם לחקירה. כנראה שפרשת אזריה לא באמת מונעת ירי, כאשר הדבר מתבקש.

לעומת זאת, פרשת הסטירה בנבי סאלח נמצאת עדיין בתחקור מבצעי שעוד יגיע לרמטכ"ל ולשר הביטחון, לא פחות. את התחקיר הראשוני השבוע עשו מפקד החטיבה ומפקד האוגדה והוא הוצג לאלוף הפיקוד, רוני נומה.

בפרשת אזריה סבר אלוף הפיקוד בתחילה כי יש להתמקד בהליך פיקודי, אבל הרמטכ"ל ושר הביטחון מיהרו להוקיע את הירי ובכך פתחו מחול שדים תקשורתי (יש הסבורים כי הפרשה העיבה על יחסי הרמטכ"ל איזנקוט עם אלוף הפיקוד נומה, והייתה אחת הסיבות לכך שנומה לא נכלל בסבב המינויים שהוכרז באחרונה, דבר שיביא לסיום דרכו הצבאית בקרוב).

במקביל לתחקיר האירוע, גם הפעם הייתה התבטאות מהירה של שר ביטחון לגבי התנהלות הכוח, אלא שהיא הייתה פחות חד משמעית מאשר דברי משה יעלון על אזריה הזכורים מהדיון בכנסת. אביגדור ליברמן אמר בהדלקת נרות בצבא:

"כולנו מגבים את כל החיילים. עליכם להבין שיש מצבים מורכבים ומה שלא יהיה, אנחנו כדרג המדיני הבכיר וגם כדרג הפיקודי נגבה את כל החיילים. זהו הלקח החשוב של אתמול. ויותר חשוב, שמי שהשתוללה ביום נעצרה בלילה. היום גם אימה תובא לחקירה ואנחנו נמצה את הדין עם כולם".

שוטרים במקום חיילים

חזרה לפרופורציות? תא״ל (מיל') משה (צ׳יקו) תמיר, טוען כי "הסיפור האמיתי באירוע הסטירה לא קשור להתנהגות הכוח או הנערה אלא למשהו הרבה יותר חמור - חוסר ההתאמה המשווע של צה"ל למשימות הניצבות בפניו בשטחים".

תמיר היה מפקד חטיבת גולני בעת ההשתלטות המהירה על טול כרם, שכללה מאות מעצרים במבצע "חומת מגן" ב-2002. "הנסיבות הפעם אחרות לגמרי", טוען תמיר. "ב'חומת מגן' הייתה לכוחות משימה מבצעית ברורה, ואילו בעשר השנים האחרונות משקיע צה"ל את מיטב כוחותיו בשטחים במשימות שהן משטרתיות לגמרי. 

"חשוב להבין כי יש הבדל עצום בין כוח צבאי שמאומן להפעיל כמה שיותר כוח ובין חשיבה משטרתית שעיקרה להפעיל מינימום כוח, הנדרש כדי לשמור על הסדר הציבורי. כוח צבאי לוחם לא אמור לדעת להתמודד עם משימה משטרתית כמו בכפר נבי סאלח, בדיוק באותה מידה ששוטרי מקוף לא אמורים להילחם מול חיזבאללה בלבנון.

"הפתרון היה צריך להיות כבר מזמן הגדלת ההיקף של כוחות משמר הגבול הכפופים לצה"ל באזורים הכפריים בשטחים ובקו התפר (בדיוק כמו שב׳עוטף ירושלים׳ צה"ל כלל אינו פועל), אבל מסיבות בלתי ענייניות צה"ל והמשטרה עשו בדיוק את ההפך. הם הקטינו את הכוח. בנסיבות האלה,  אין מה לבוא בטענות ללוחמים בשטח, אלא רק לדרג ששולח אותם למשימה שהם אינם מתאימים לה".

מהפיכת מידע במשטרה

ובינתיים, בלי שום קשר, במשטרת ישראל מתחוללת מהפיכת מידע, שמעטים מודעים לה. את המהפכה מוביל המפכ"ל רב-ניצב רוני אלשיך, שהיה מעורב במהפכת המידע שהתחוללה במקום העבודה הקודם שלו, השב"כ. שם, אחרי הפיגועים של אמצע שנות ה-90 של המאה שעברה, התחיל השב"כ להטמיע עוד ועוד מערכות מידע, שמסייעות במניעת טרור באופן יומיומי.

באופן אירוני, מי שמסייע למשטרה לבצע את מהפיכת המידע שלה אלה המוסד ויחידה 8200 של אגף המודיעין בצה"ל, יותר מאשר השב"כ.

וזה מה שאומר גורם משטרתי בכיר על מהפיכת המידע ה"כחולה" שנמצאת בעיצומה: "הקישוריות שהולכת ומתעצמת, הופכת את העולם לשטוח ומשנה אותו מהקצה אל הקצה - ביטחונית ואזרחית. המנוע של זה, היא הכלכלה – כולם רוצים להרחיב את גבולות המשק, העולם הופך להיות פרטי יזמי, ממשלות גוזרות קופון ומשנות רגולציה כדי לקבל משהו מזה. הכלכלה גורמת לדבר הזה לטוס בקצב מסחרר, פעם זה היה האניות, היום זה הסיבים האופטיים. אף אחד לא יכול לעצור את זה,  הדבר רק ילך ויתעצם.

"מה זה עושה? מאפשר לפעול מכל מקום לכל מקום, ומייתר חלק גדול מהכלים הביטחוניים של פעם. מי שמחליט היום להניע גייסות הוא כמעט לא רלוונטי. אתה יכול להקיז דם של יריב מבלי להניע גייסות אם עובדים נכון. האינטרסים שונים, המשחק הביטחוני המאקרו של העולם הופך להיות שונה. אנחנו בעיקר פועלים מנגד – לא משנה מי אתה גם בהתקפה וגם בהגנה.

"זה מעביר אל העורף את רוב האיומים, אין שום סיבה להתכתש על הגבולות, צריך להכות את היריב בעורף שלו. זה מעביר לכתפי משטרת ישראל הרבה מאוד נטל ביטחוני ביחס למה שהיה קודם. המערכים של מדינת ישראל הם קלאסיים. לדוגמא  – מחר פורץ מצב חירום, ברור שמגייסים חלק גדול מהשוטרים שיכול להיות שיהיו יותר רלוונטיים מאשר החיילים. מישהו סידר את נושא הדלק של משטרת ישראל בחירום? זה בכלל מסודר לעולם הזה? זה סתם קוריוז קטן. אבל מה אמור לקרות באירוע חירום כי הוא לא ייראה כמו אירועים קודמים. לבנון השנייה, 'צוק איתן' וכל המערכות האלה – איש לא תמרן מולנו – אנחנו תמרנו כי בחרנו לתמרן. שיחקו מולנו משחק אחר לגמרי.

מה זיהינו במשטרה? יש המון איים של מודיעין. מרוב מידור – שום גורם לא באמת משתמש במודיעין של אחרים. מצאנו גם שהמודיעין משרת את החקירות אבל לא את השיטור –אנחנו אוספים מודיעין כדי לחקור אבל לא כדי שהשיטור שלנו יהיה חכם. ואז נבנית חומה וירטואלית בין אג"ם לאח"מ – זה בלתי נסבל. אם ניקח דוגמה קיצונית – אני שולח שוטר לקריאת 100 ואין לו מושג שמחכה לו שם עבריין חמוש. זה יכול לקרות אם יש חומה כזו. לכן, הגדרנו מחדש  את הרצף המודיעיני".

לדברים אלה יש כבר תפוקות?

"בכל פינה במשטרה יש תפוקות, אבל עדיין מיצינו רק 20 אחוז. אנחנו עושים קפיצות מאוד משמעותיות. סופו של דבר הפוטנציאל של הדבר הזה הוא עצום. יש לנו עוד משאבים שנשקיע בזה ב-2018, ויהיו עוד תקציבים ל-2019. כל דבר שהצלחנו לשים במרכז ההיתוך – נוכל לעשות בו שימוש.

״מה שיפה זה שהשטח כבר ממציא מודלים ורעיונות חדשים איך לייצר שיטור מוכוון מודיעין. זה רק מראה שאנשים תופסים כמה זה שווה. זה דוחף את הארגון בצורה מאוד מרשימה. בעשור הקרוב לדעתי זה רק ילך ויגדל״.

אלה מערכות מיצוי מידע? איפה נכנס לכאן רכיב של סייבר סיגינט?

"היו ביחידות הארציות את היכולות האלה בעבר. הורדנו מיד למחוזות צוותי סיגינט סייבר. לא היה עד עכשיו. הורדנו יכולות לתחנה, ויכולת טיפול של מידע...המהפכה רק בתחילתה״.

החלטת סייבר

וגם זה קרה השבוע - הממשלה אישרה את איחוד יחידות הסייבר ליחידת "מערך הסייבר הלאומי".

הממשלה אישרה את הצעת ראש הממשלה לאחד את יחידות מערך הסייבר הלאומי ("מטה הסייבר הלאומי" ו"הרשות הלאומית להגנת הסייבר") ליחידה אחת, "מערך הסייבר הלאומי", שתהיה אחראית על כלל היבטי הגנת הסייבר במרחב האזרחי, החל מגיבוש מדיניות ובניין כוח טכנולוגי, ועד הגנה מבצעית בסייבר.

לפי הודעת משרד ראש הממשלה, בשנת 2012 הוקם במשרד ראש הממשלה מטה הסייבר הלאומי להובלת האסטרטגיה, המדיניות הלאומית, ובניין הכוח הטכנולוגי בתחום הסייבר בישראל.

בעקבות המלצות מטה הסייבר, החליטה הממשלה בפברואר 2015 על הקמת הרשות הלאומית להגנת הסייבר, כגוף האופרטיבי המרכזי להגנת הסייבר בישראל שיפעל לצד מטה הסייבר הלאומי כחלק ממערך סייבר לאומי, אך תוך חלוקת אחריות ביניהן.

ההחלטה לפעול במסגרת מערך אחד אך בשתי יחידות נפרדות, התקבלה בזמנו מתוך הצורך לבנות ולחזק את שתי הזרועות של המערך – מדיניות ובניין הכוח (עליו מופקד המטה) ו"הפעלת הכוח" (עליה מופקדת הרשות).

ההחלטה לאחד את שתי היחידות באופן מלא משלימה את המאמץ הלאומי עליו הנחה ראש הממשלה עוד בשנת 2011 - לבניית הגנה מיטבית למרחב הסייבר האזרחי.

ועכשיו לדברים שאינם כתובים בהודעה: גבולות הגזרה של הגוף המאוחד והחדש עדיין אינם ברורים. ראש המטה לביטחון לאומי, מאיר בן שבת, מוביל עבודת מטה מהירה בנושא, שצריכה לקבוע גם מה מקומה של המשטרה ב"עולם הסייבר" החדש. בהסדרה בין השב"כ לרשות הסייבר עד כה, המשטרה כלל לא "נספרה".

לא פחות חשוב: ראש הממשלה עדיין לא הודיע מי יעמוד בראש גוף הסייבר החדש במקום ד"ר אביתר מתניה, שהקים את מערך הסייבר הלאומי ויסיים בעוד שבוע שתי קדנציות, ובסך הכול שש שנים (מוצלחות) בתפקיד.