דור לדורי יביע הערכה

הרמטכ"ל הראשון, יעקב דורי, היה הרמטכ"ל האחרון של ה"הגנה" וביסס בשנת כהונתו את היסודות לבניין הצבא החדש תוך כדי מלחמה. תזכורת לרמטכ"ל פחות-מוכר ולימים ראשונים של צה"ל בטורו השבועי של אפרים לפיד

 

אפרים לפיד | 20/12/2017

ראשי צה"ל 1949 - מימין : יגאל ידין ראש אג"ם, יעקב דורי הרמטכ"ל, יגאל אלון מפקד חזית הדרום (הצילום: באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון)

יעקב דוסטרובסקי (לימים דורי) נולד באוקטובר 1899 באודסה ועלה בן 6 לארץ עם משפחתו לחיפה. בנובמבר 1918, לאחר התבססות הבריטים בארץ במסגרת המנדט אחרי מלחמת העולם הראשונה, התנדב דורי הצעיר לצבא הבריטי וגוייס לשורות גדוד הקלעים המלכותי 40 במצרים. הגדוד הועסק באבטחת מתקנים ברחבי הארץ ובליווי שיירות צבאיות לאורך המדינה. דורי היה אחד האחרונים בגדוד, אשר פורק על ידי הבריטים על רקע המתיחות בארץ בין יהודים וערבים שהביאה לפרעות 1921-1920 (כולל רצח השמונה ובהם טרומפלדור במרס 1920).

בשובו מהשירות הקצר בצבא הבריטי שלחה אותו משפחתו ללימודי הנדסה בגנט בבלגיה. בשובו ב-1926 כמהנדס מוסמך התקבל כאחראי תכניות הבינוי של ההסתדרות הציונית  בישובי העמק, אולם בשל המשבר הכלכלי בארץ פוטר מעבודתו ובעקבות זאת התגייס ל"הגנה". המפקד החיפאי של ההגנה, יעקב פת, הכיר את דורי עוד משירות משותף בצבא הבריטי, והועיד לו תפקידי הדרכה. דורי ריכז את מאמצי ה"הגנה" על היהודים בחיפה בתקופת מאורעות תרפ"ט (1929), וכך התנסה לראשונה  בפיקוד על כוח אדם בהיקף גדול בפעילות קרבית. אחר כך עבר לירושלים והצטרף ליעקב פת שעמד בראש כוחות ההגנה בירושלים וחיפה.

משהתברר כי לא ניתן לנהל שתי ערים כה מורכבות על ידי אדם אחד קודם דורי למפקד ההגנה בחיפה בקיץ 1931. הוא הכין את אזור חיפה עם כ-2500 פעילים ליום פקודה באמצעי לחימה שהוסלקו ברחבי העיר ובהכנת שירותי החירום הרפואיים וכיבוי אש. כחלק מההיערכות הוחלט על קיום קורס למפקדים בכירים בכפר ויתקין ויעקב דורי עמד בראשו. בספטמבר 1939, לאחר דעיכת המרד הערבי הגדול, ותחילת מלחמת העולם השנייה, החליט בן-גוריון על הפרדה ברורה בין האגף הפוליטי והאגף הצבאי-מקצועי ב"הגנה" והעמיד את יעקב דורי בראש המטה הכללי החדש וקבע לו את התואר רמטכ"ל.

תחת פיקודו היו 4 לשכות מטה (כיום אגפים) וארבעה מחוזות (שנקראו גלילים) : צפון – לחיפה והעמקים; תיכון – לאזור השרון; דרום וירושלים. בשנתיים הראשונות לכהונתו כרמטכ"ל ה"הגנה" היתה ההתמודדות עם מדיניות הבריטים ברוח "הספר הלבן", ההגבלות על עליית יהודים והרחבת ההתישבות. לשם כך נוסדו בשנת 1941 ב"הגנה" שתי מסגרות חדשות : הפלמ"ח ככוח לוחמים מיומן ומקצועי בפיקודו של יצחק שדה, שהיה מוכן לקשת של אויבים, כולל החשש מפלישת הגרמנים לארץ ישראל, וכוח שני של גדודי נוער (גדנ"ע), שהוקם להכשרת נוער עברי לשמירה על ישובים, לסיוע ב"העפלה" ולאיתור מפקדים אשר יצטרפו במהרה   לשורות ה"הגנה".

ב-1945 נשלח דורי לארה"ב כשליח ה"הגנה" כדי לחזק את  הקשר עם יהדות ארה"ב והממשל, ובעיקר כדי לרקום עסקות רכישה של אמצעי לחימה עבור ה"הגנה" מנשק קל עד אניות לצרכי העפלה. בעקבות המתח והדאגה הוא סבל מייסורים בריאותיים קשים, אשר שבשו את סדר יומו לשנים רבות. בשובו במאי 1947 מינה אותו בן גוריון למפקד הראשון של הצבא העברי במדינה העצמאית.

בחודשיים הראשונים להקמת צה"ל שהה הרמטכ"ל דורי להחלמה בפנסיון בחיפה וקיים קשר קבוע ככל האפשר עם בן גוריון ועם חברי המטכ"ל. הוא חיבר את פקודת היום להשבעת המפקדים הבכירים וקבע במידה רבה את המצפן הערכי והמוסרי של הצבא החדש. בסוף יולי 48 שב ללבוש מדים והופיע בפומבי במסדר ביום הצבא. בסיום הקרבות, כאשר סד"כ צה"ל מנה כ-116 אלף חיילים, כ-16 אחוז מהאוכלוסייה, הונחה ע"י בן-גוריון להקטין ל-45 אלף ולהסדרת הסמכויות בין הצבא ומשרד הביטחון. בד בבד הוחמרה מחלתו והוא נאלץ לסיים את תפקידו כרמטכ"ל ב-9 בנובמבר 1949.

יעקב דורי נפטר ב-29 בינואר 1973 ונקבר בבית הקברות הצבאי בחיפה. על שמו קרויים מחנה דורי בתל השומר וציר תחבורה ראשי בחיפה (דרך דורי).

***

תודה לרס"ן גיא אביעד, המחלקה להיסטוריה , צה"ל ולמרדכי נאור על ספרו, הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי, הוצאת משרד הביטחון, 2011.

שיתוף