האם צה"ל ערוך למלחמה עם אירן בגבול הצפון?

בכדי ליצור הרתעה, ישראל צריכה לשקול ברצינות מהלכים צבאיים ותודעתיים שיגרמו במקרה של מלחמה כוללת לאיום ישיר על המשטר בטהראן

Photo by Private Yuval Shmueli, IDF Spokesperson's Unit.

 

ישראל ננטשה על ידי ארה"ב לבדה להתמודד מול הציר השיעי האיראני, רוסי, טורקי. מדיניות הבדלנות האמריקנית של אובמה אותה ממשיך גם טראמפ מתמקדת בג'סטות חלולות וחסרות משמעות או ערך. כך גם משחקי הכס העילגים של הברון מינכהואזן המצייץ תדיר והצהרת ירושלים. יותר מששמרה הצהרתו של טראמפ על ירושלים העיר שחוברה לה יחדיו, הזיקה הצהרה זו לניסיון של ישראל לכרות ברית מוסוות או רישמית למחצה עם המדינות הסוניות.

לעומת טראמפ – רוסיה ואיראן הפליאו במהלכים מרהיבים. תוך קריאה נכונה של המפה, איראן הצליחה במידה מרשימה להתפתח לכדי מעצמה איזורית אפקטיבית. מעצמה המרחיבה תדיר את את כוחה והשפעתה.

שלושת השלבים על המהפכה החומיניסטית

איראן רואה בישראל גורם מפריע להגמוניה שלה במזרח התיכון ובכלל. בהקשר זה - המעצמה האיראנית הגיעה לצומת דרכים. האם התנגשות צבאית ישירה היא אופציה מבחינת איראן וישראל בעתיד הנראה לעין? חשיבות מיוחדת יש לשאלה של עימות ישיר בין ישראל לאיראן מאחר וצה"ל נבנה בשנים האחרונות על ההנחה שבפניו מציאות של לחימה בעצימות נמוכה מול כוחות גרילה. האיראנים על גדרות רמת הגולן, אם יגיעו לשם במספרים משמעותיים, אינם עוד בבחינת כוחות גרילה.

משטר האייטולות אמנם מציג את עצמו כמשטר מוסלמי מהפכני שלכאורה הרוח כשמן בעצמותיו, אך במציאות, זהו משטר פרגמטי. משטר המממש את יעדיו באמצעות מספר תהליכי יסוד משמעותיים שהביאו אותו לנקודת ההכרעה הנידונה. .

שלב המגננה - שלב המגננה הארוך כלל התמודדות עם איומים מבית ומחוץ שכללו בין השאר את מלחמת עירק – איראן. שלב זה נמשך עד 2009 כשלושים שנה מאז תחילת המהפכה החומניסטית כאשר האייטולות עמדו בפני איום של מרי אזרחי שהקדים בשנים מספר את ה"אביב הערבי". לאחר דיכוי "אביב איראני" קצר זה התברר למשטר האייטולות ביתר שאת עליהם לחפש דרכים להתמודד עם חוסר השקט בקרב אזרחיהם.

שלב ההתבססות - שלב ההתבססות הגיעה לאחר מכן וכלל שיקום הכלכלה, קידום יכולות צבאיות בתחומים שונים כולל טילים ארוכי טווח ויכולת גרעינית מתפתחת, זריעת זרעים ברחבי המזרח התיכון של שליחים מרחוק (פרוקסי) שיעים ואחרים. ארגוני פרוקסי כאלה נזרעו וטופחו עשרות שנים בלבנון - חיזבאללה, תימן – חותים ואיזורים מחוץ למזה"ת כמו אוסטרליה, ארגנטינה ואפילו אפריקה. שלב ההתבססות הגיע לשיאו בהסכם הגרעין שחתמה איראן עם ארה"ב ומדינות אחרות – הסכם שאפשר הקלת הסנקציות  ושיפור ביכולתה של איראן להאיץ את חימושה והשפעתה.

שלב הפרוקאטיביות האימפריליסטית - עלייתו של טראמפ שהמשיך את מגמת הבדלנות המגומגמת של אובמה - הותיר את רוסיה כמעצמה הגלובלית האפקטיבית היחידה במזרח התיכון בטווח הנראה לעין. בעוד שישראל בחרה מסיבות טובות בתלותה הבלעדית בארה"ב – איראן הצליחה לחבור למעצמה הרלוונטית – רוסיה. כך זכתה איראן בעזרת דעא"ש, אובמה וטראמפ להשלים את שלב ההתבססות. מבחינת משטר האייטולות פיתוח יכולות הגרעין והמגמות האימפריליסטיות אינן בבחינת "כוח לשם כוח" אלא אמצעי חיוני לשימור המשטר.

אוגדות שיריון איראניות בסוריה?

ההצלחה של האיראנים לעבור משלב ההתגוננות לשלב ההתבססות ובשנתיים האחרונות לשלב הפרוקאטיביות האימפריליסטית, עלולה להביא לאחת משלוש מגמות. אפשרות מאוד לא סבירה היא שתחושת הביטחון הגוברת של המשטר תביא להפשרת יחסיו עם המערב וביטול מצב העוינות עם ארה"ב (בדומה לווייטנאם וסין במעבר לכלכלת שוק ובשונה צפון קוריאה ומידת מה בשונה מרוסיה).  

אפשרות אחרת בעלת סיכויי מימוש גבוהים במיוחד היא שהמשטר האיראני יבחר בהמשך הביסוס השקט של הישגי המשטר תוך חתירה להשלמת היכולת הגרעינית כאשר יבשיל הזמן. אפשרות שלישית גם היא בעלת הסתברות גבוהה היא מעבר לפוזיציה אגרסיבית מול הגורמים המאיימים על הרחבת ההגמוניה האיראנית – ישראל, מצריים וסעודיה ובכך הגדלת הסיכון להתלקחות בעלת אופי לחימתי ישיר.

מבחינת ישראל כל האפשרויות והמשך מגמת ההתעצמות האיראנית - מסוכנות מאוד. איראן בחסות מסוימת של רוסיה ובסיוע שלוחיה מהווה איום צבאי ישיר ואפקטיבי על מדינת ישראל בדרך שצה"ל לא באמת התכונן לה. בעוד שבעשרים השנה האחרונות צה"ל נבנה ללוחמה בעצימות נמוכה מול ארגוני טרור – הסהר השיעי יכול בימים ספורים להפוך לאיום צבאי יבשתי ואווירי מדינתי על ישראל.

הן לאיראן והן למרבית הישראלים לא ברור כיצד ישראל תפעל אם איראן תחליט לפתע להכניס אוגדות שיריון, תותחים ארוכי טווח וטילים כ- 5 עד 40 ק"מ מהגבול הישראלי בסוריה. לאף אחד לא ברור, ואולי גם לא למקבלי ההחלטות האם ישראל תחליט לפתוח במלחמה כוללת יזומה בכדי למנוע כניסת כוחות קרקעיים מסדרי גודל כאלה המהווים איום מדינתי על גבולותיה.

אין דרך לדעת האם האיראנים עלולים לבחור במהלכים דרמתיים שיהוו איום מלחמתי מדינתי ישיר על ישראל. מכיוון שכך על ישראל לוודא שאיראן מבינה באמת שישראל מסוגלת לגבות מחיר משמעותי מאיראן. בכדי לבנות הרתעה כזו צריכים להתממש מספר תהליכים.

משאבים – בישראל יש כ- 8 מיליון תושבים. באיראן יש יותר מ- 80. הGNP של איראן גדול פי 4 מזה של ישראל. בעוד שצבאה היבשתי של איראן יכול להימצא תוך ימים בודדים על גבולות ישראל – לישראל אין דרך מעשית להביא אוגדות לגבולות איראן. בעוד שנותנת החסות של איראן היא המעצמה הגלובלית העולה רוסיה – בישראל תומכת ארה"ב מעצמה העושה את דרכה לכיוון הבדלנות מזה כ 9 שנים בממשלים שונים. מבחינת מאזן הכוחות האובייקטיבי מצבה של ישראל לא מזהיר.

בניית הכוח – ישראל התמקדה בעשרות השנים האחרונות במלחמה בטרור (עצימות נמוכה) והקונספציה שישראל אינה עומדת עוד מול איום מדינתי חייבת להתעדכן. בהחלט סביר שישראל עומדת בפני איום צבאי מדינתי לכל דבר ועניין מגבולה הצפוני. מעתה ישראל נדרשת להיות ערוכה למערכה מול צבא מדינתי המלווה בלוחמי קומנדו חדורי מוטיבציה של החיזבאללה ומליציות שיעיות. תנאי מהותי להרתעת האיראנים הוא שלישראל יכולות צבאיות קרקעיות משמעותיות ואפקטיביות.

מוכנות הצבא - לקחי מלחמת יום כיפור. מלחמת יום כיפור אמורה להוות אירוע מכונן בתפיסה הביטחונית של ישראל. מהבחינה הצבאית הטהורה צה"ל כשל בכמה נושאים שהיו לקויים בהיערכות לפני מלחמת יום כיפור. באופן מדאיג, צה"ל חזר על אותם כשלים באופן חמור גם במלחמת לבנון השניה, ואפילו במלחמת צוק איתן. בכדי להרתיע את איראן ישראל צריכה להראות שהיא יודעת להתמודד עם כשלים אלה ודומים להם.

נדרש: תיקון כשלים בצה"ל

כוחות קרקעיים – לוחמת שריון וציידי טנקים : ישראל איבדה עשרות טנקים במלחמת לבנון השנייה כאשר עמדו מולה כוחות מוגבלים של לוחמי גורילה כציידי טנקים. מלחמת לבנון השניה חזרה במובן הזה על מחדלי מלחמת יום הכיפור כאשר גם שם ציידי טנקים הסבו נזקים מהותיים לכוח השיריון של ישראל. יתכן בהחלט שהשיריון הישראלי יאלץ להלחם הפעם בשיריון האיראני וציידי הטנקים של החיזבאללה.

מוכנות לוגיסטית – חוסר בציוד ורשת תקשורת שלא מתפקדת. הן במלחמת יום הכיפורים והן במלחמת לבנון צה"ל הגיע למלחמה עם חוסרי ציוד מביכים ויכולת לוגיסטית פגומה. אם לא די בכך שהחיילים הגיעו לשדה הקרב בלתי מצויידים בעליל, מערכות קריטיות בתחום הקשר ובתחומים אחרים לא עבדו כלל או עבדו בצורה גרועה. בצוק איתן משרד ההגנה האמריקאי אישר כי ישראל ביקשה מהפנטגון פגזי מרגמה ורימונים למטולים מחשש שתוקף התחמושת הקיימת יפוג. מדובר בשנת 2014. לא 2006 ולא 1973. כאשר ישראל נלחמה בטרוריסטים על רצועה ברוחב מכסימלי של 4 ק"מ במשך 50 ימים לערך.

חיל האוויר – מגבלות הטק"א. הנושא השלישי הוא התמודות חיל האוויר עם טילי הטק"א. במלחמת יום כיפור מסיבות שונות נושא הטק"א לא טופל כהלכה ובכך הכשיל למעשה את יכולותיו של חיל אוויר לסייע לכוחות הקרקע ולהשיג יעדים אחרים. למרות מאמצי ישראל, הצליחו איראן וחיזבאללה להצטייד בטילי טק"א S-300 SA – 17. אם טילים אלו יופיעו במספרים משמעותיים בזירה, חיל האוויר עלול להיאלץ ולהתמודד איתם. האם כישלון ההתמודדות עם טילי קרקע אוויר אלה ביום כיפור יחזור על עצמו כפי שחזרו על עצמם המחדלים האחרים?

אפקט ההתקפי בעורף הישראלי – מעבר לטילים מדויקים, שימוש בכטב"מים, פשיטות והשתלטות על קיבוצים מושבים, מעוזים וצמתים אסטרטגיים – כל אלא לא התקיימו במלחמות ישראל ב – 50 שנה האחרונות. כיצד מהלכים צבאיים אלה במלחמה מול איראן בסוריה ובלבנון ישפיעו על הציבור והצבא הישראלי, והאם יש דרך בעלת משמעות להיערך לכך?

האם הרתעה מול איראן תעבוד?

הרתעה על ידי פגיעה בבכירים. חלק ממדינות ערב מושתות לחלוטין על שלטונה של משפחה אחת המייצגת מיעוט כמו משפחת אסד והעלוואים בסוריה ומשפחתו של סאדאם בעיראק. המשטר האיראני שונה ונשען על בסיס רחב של רוב איראני שיעי ומנגנונים מורכבים כולל משמרות המהפכה. לכן חיסול של אישים בודדים לא יביא לפגיעה משמעותית ביכולת המשטר לשלוט.

הרתעה על ידי קידום תהליכים פוליטיים נגד המשטר. התערבות חיצונית במערך שלטוני על ידי המערב נכשלו במקרים רבים. מדינות דמוקרטיות לא מצטיינות במהלכי כפיית שינויים שלטוניים במדינות טוטליטריות ואוטוקרטיות שלא על ידי כיבוש פיזי של מדינות היעד. גם כיבוש כזה מעלה לעתים קרובות פרות ביאושים – כיבוש עיראק ושחרורה מעולו של סאדאם הביא להתפשטות דעא"ש.

הרתעה על ידי איום על המשטר. יתכן שזרמים תת קרקעיים באיראן שהרימו ראש ב-2009 וביטאו מרדנות ציבורית רחבה יחסית, עדיין רוחשים מתחת לפני השטח. עד כה ישראל לא דאגה שאיראן תאמין בכך שפגיעה מהותית בישראל תביא לאיום ישראלי ישיר על טהראן. איומים מרומזים מצד ישראל היו על מתקני הגרעין בלבד. בכדי ליצור הרתעה, ישראל צריכה לשקול ברצינות מהלכים צבאיים ותודעתיים שיגרמו במקרה של מלחמה כוללת לאיום ישיר על המשטר בטהראן. אם שדה התעופה בן גוריון מופצץ על ידי חיזבאללה בשליחות האיראנים, והקריה הופכת לעיי חורבות כמו חלק מרמת גן בשנת 1991 – האם טהראן תישאר כפי שהיא?

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר
To prevent automated spam submissions leave this field empty.
Image CAPTCHA