עד 2020: כ-8.9 מיליארד מנויי סלולר בעולם
עמי רוחקס דומבה
| 21/11/2017
צילום: יחצ
מאות בעלי תפקידים בחברות הטכנולוגיה והטלקום התכנסו לשמוע על החידושים בתחומי 5G ענן ו – IoT בכנס החדשנות השנתי של חברת אריקסון. בכנס, שהתקיים אתמול בבוקר (ד') ב – LAGO בראשון לציון, בכירי החברה ומומחים בתחומים השונים סיפרו על המגמות והטרנדים הנוכחיים, הפוטנציאל העסקי והצמיחה שצפויה בהיקף השימוש בטכנולוגיות והאופי המשתנה של השימוש בהן בעולם מחובר.
אלון ברמן, מנכ"ל אריקסון ישראל, פתח את האירוע ואמר "חדשנות מניעה את החברה קדימה. אנו מתמקדים בחדשנות שתגיע באמצעות רשתות הדור ה- 5, האינטרנט של הדברים והענן. אלו יעצבו לא רק את תעשיית הטלקום - אלא ישפיעו גם על תעשיות רבות אחרות. כל טכנולוגיה מביאה עמה חלק משינוי העתיד עם יותר ויותר מכשירים מחוברים ויותר מידע על כל מכשיר. ביחס לשנה הקודמת, אנו רואים גידול של 70% בתעבורת המידע והנתונים. על פי מה שקורה בארה"ב, יפן וגם באירופה – אנחנו מזהים שהעת לתכנן את הרשת והשימושים בדור החמישי היא עכשיו, והפוטנציאל ביצירת האקוסיסטם הנכון לעתיד הוא עצום."
ריקארדו מאסקולו, ראש אסטרטגיה ופיתוח עסקי של אריקסון טלקום באיטליה ודרום מזרח הים התיכון הציג את "הכוחות המרכזיים שמניעים את העידן הנוכחי של השינוי האדיר בכלכלה: טרנספורמציה דיגיטלית של חברות וארגונים וכניסתם לעידן הדיגיטלי, שינוי חווית השירות, צמיחת הניידות, פריחת IOT ורשתות דור 5 בפריסה רחבה."
מאסקולו הציג מחקר שערכה אריקסון על פיו "עד 2022 צפויים 8.9 מיליארד מנויי סלולר, 6.8 מיליארד סמארטפונים וכיסוי של 80% באמצעות LTE . תנועת הנתונים תגדל פי 8 ו- 75% ממנה בתצורת וידאו, לעומת 50% כיום. אחת המשמעויות היא עוד כמיליון מנויי סלולר בכל יום עד 2022 ברחבי העולם. 29 מיליארד מהדברים בעולם יהיו מקושרים, מתוכם 17.6 מיליארד רכיבי IoT. הוא סיפר כי בניתוח מיוחד של דור המיליניאלס עולה כי הוא מעוניין בזרימת וידיאו מתמדת, עם כמעט אפס סובלנות כלפי השהייה. 41% ירגישו לחץ מסוים בהשהיה של יותר משנייה בתקשורת".
במהלך הכנס, הקהל ענה באופן אינטראקטיבי על מספר שאלות שהוצגו לו. לשאלה מתי אתה חושב שהמפעילים בישראל יפעלו באמצעות הדור החמישי? כמחצית מהקהל ענה כי הדבר צפוי רק בשנת 2021-2022. כרבע היו אופטימיים יותר וסברו שזה יקרה קודם לכן. לשאלה מהו הסגמנט המרכזי של הלקוחות שידחוף את הדור החמישי קדימה? מעט יותר מ- 50% הצביעו על אימוץ IoT על ידי התעשיות ו- 40% סברו שהמניע המרכזי יהיה הדרישה למהירות בקרב לקוחות.
במהלך היום הודגמו מגוון טכנולוגיות מתקדמות בתחומים השונים להמחשת העוצמה והפוטנציאל הטמון באימוצן. כך למשל רובוטים "טיפשים" קיבלו חכמתם מהענן בזמן אמת תוך שהם מתקשרים זה עם זה ומבצעים מגוון פעולות ומיני רובוט על "הוברבורד" הצליח לשמור על שיווי משקל כאשר קיבל הוראות ונתונים במהירות דור חמישי, אך נפל בעת שהייתה השהייה בהעברת הנתונים עם ירידה לדור 4. עוד הדגימה אריקסון את יכולה לשלב את הדור החמישי גם על תשתית דור רביעי קיימת, במטרה לאפשר מעבר לדור החמישי באופן הדרגתי עוד לפני הטמעת התשתיות התומכות באופן מלא.
שלי תשובה, ראש תחום טכנולוגיה, מדיה וטלקום בפירמת הייעוץ דלויט ישראל סקר את תחום הערים החכמות: "עיר חכמה מוגדרת כטרנספורמציה הדיגיטלית שעושות העיר למינוף היכולות הטכנולוגיות שיכולות באמת לעשות שינוי אמיתי בחיים ובמציאות". תשובה ניתח את המצב בישראל: "בארץ 256 ערים ורשויות מקומיות שתקציבן הכולל 70 מיליארד שקלים. 15 הערים הגדולות מרכזות כ- 45% מהתקציב הכולל. קיימים פערים משמעותיים בין רשויות חזקות חלשות ובין מרכז ופריפריה. תל אביב נמצאת במקום הראשון, בפער גדול, אם בוחנים את מצב העיר החכמה. השקעות רבות בתחום נעשות בבאר שבע, שהוגדרה כעיר פיילוט של התחום. בבחינת השירותים הדיגיטליים ברשויות ובערים: 96% מפעילות אתר, אך מחציתן מאפשרות רישום לגן הילדים באמצעות האינטרנט, רק 31% מקדישות חלק מיוחד לעסקים באתר האינטרנט ועוד פחות מזה, 28% בלבד מאפשרות תשלום אונליין של דו"חות חניה"
שלי פירט את האתגרים המרכזיים של המעבר למציאות של ערים חכמות בישראל :"למרבית הערים בישראל אין חזון ברור ואין סדר עדיפויות בכל הנוגע לעיר חכמה. במקרים רבים הפרויקטים מגיעים מהצד של הספק ומתוך האלטרנטיבות הקיימות לביצוע ולא מצד הביקוש, כלומר מה באמת הכרחי ונכון לעשות. בתחום המוניציפלי ישנו מחסור באנשי מקצוע בעולמות הדיגיטל והטכנולוגיה. בנוסף, המגזר הציבורי באופן כללי לא אוהב לקחת סיכונים, דבר נחוץ אם רוצים להיות חדשניים." שלי סיכם: "האם זה הייפ? בהחלט כן. האם זה אפשרי? כמובן! אבל - יש לאמץ מודלים שונים רלוונטיים עבור סגמנטים ומאפיינים שונים ולכן זהו אתגר מורכב מאוד".
לורן מאיו, מומחה IoT ויועץ בכיר בצוות המכירות לעולם ה-IoT באריקסון שיתף בכמה תובנות לתחום החם: "הפרדיגמה של ה- IoT היא המניעה לטרנספורמציה דיגיטלית ולכן קריטי להבין את השינוי של התחום. איננו נמצאים עוד בעולם של "מכונה " ל"מכונה" כפי שנהגנו להגדיר בעבר. אנחנו בעולם חדש. למשל אם נחשוב על מכונת קפה, בעבר חשבנו איך מכונת קפה תתחבר ותתקשר. אבל זה לא מספיק. כדי לייצר ערך אמיתי מהחיבור יש לקבל ממנו ערך מוסף. והמניע לזה נובע מהצורך לבנות אקוסיסטם חדש, או לשנות את המודל העסקי – למשל לחשוב מחדש על תמחור שונה של מכונות בהתאם למידע שהוא מספקת על הלקוח, או לשנות את הלוגיסטיקה מאחורי המוצר."
מאיו הציג את העוצמה של אריקסון בקידום התחום: "אריקסון מתמקדת במתן האפשרות למהפכה לקרות, ומציגה מודל של IOT ACCELERATOR שנותן מענה לצרכים השונים של ארגון – כיצד לנהל את האמצעים והמידע, כיצד לבצע אינטגרציה למערכות, וכיצד לבנות ממשקי משתמש ואפליקציות נוחות. בעולם ה-IoT, "האתגר בעולם ה-IoT" אמר מאיו "הוא כיסוי רחב מאוד עם יכולת להגיע ולתקשר עם חיישן כמעט בכל מקום בו הוא נמצא. במציאות הנוכחית יש לספר ולפתח פתרונות במהירות ולמנף את השירותים שפותחו. אריקסון מאפשרת יכולות גמישות על מנת לפתח אפליקציות ושירותים חדשים על מנת להגיע במהירות עם פתרון לשוק".
כרמן אגונדז, ראש תחום ענן באזור אירופה ואמריקה הלטינית באריקסון אמרה כי "ענן יהווה חלק משמעותי מארכיטקטורת הדור ה- 5. הענן עובר טרנספורמציה שהחלה בווירטואליזציה וורטיקלית וממשיכה לענן אוטומטי. בדור ה- 5 הענן יהיה חלק אינטגראלי ויהפוך לענן מבוזר. כלומר פונקציונליות הליבה תוכל לעבור לאזור הגישה בהתאם לדרישות התעבורה והשירותים". קרמן התייחסה לניסיון העשיר של אריקסון בפרויקטים של ענן - "הטכנולוגיה של היום עדיין לא בשלה מספיק לחיבור של שחקנים שונים בענן כי פורומים של תקינה לא מספיקים להגדיר את כל נקודות הממשק. אריקסון עושה הרבה עבודה כדי להגדיר ולשפר יכולות הענן ותורמת את כל התוצאות לפורומים כמו OPNFV, OPENSTSACK ואחרים."
צילום: יחצ
מאות בעלי תפקידים בחברות הטכנולוגיה והטלקום התכנסו לשמוע על החידושים בתחומי 5G ענן ו – IoT בכנס החדשנות השנתי של חברת אריקסון. בכנס, שהתקיים אתמול בבוקר (ד') ב – LAGO בראשון לציון, בכירי החברה ומומחים בתחומים השונים סיפרו על המגמות והטרנדים הנוכחיים, הפוטנציאל העסקי והצמיחה שצפויה בהיקף השימוש בטכנולוגיות והאופי המשתנה של השימוש בהן בעולם מחובר.
אלון ברמן, מנכ"ל אריקסון ישראל, פתח את האירוע ואמר "חדשנות מניעה את החברה קדימה. אנו מתמקדים בחדשנות שתגיע באמצעות רשתות הדור ה- 5, האינטרנט של הדברים והענן. אלו יעצבו לא רק את תעשיית הטלקום - אלא ישפיעו גם על תעשיות רבות אחרות. כל טכנולוגיה מביאה עמה חלק משינוי העתיד עם יותר ויותר מכשירים מחוברים ויותר מידע על כל מכשיר. ביחס לשנה הקודמת, אנו רואים גידול של 70% בתעבורת המידע והנתונים. על פי מה שקורה בארה"ב, יפן וגם באירופה – אנחנו מזהים שהעת לתכנן את הרשת והשימושים בדור החמישי היא עכשיו, והפוטנציאל ביצירת האקוסיסטם הנכון לעתיד הוא עצום."
ריקארדו מאסקולו, ראש אסטרטגיה ופיתוח עסקי של אריקסון טלקום באיטליה ודרום מזרח הים התיכון הציג את "הכוחות המרכזיים שמניעים את העידן הנוכחי של השינוי האדיר בכלכלה: טרנספורמציה דיגיטלית של חברות וארגונים וכניסתם לעידן הדיגיטלי, שינוי חווית השירות, צמיחת הניידות, פריחת IOT ורשתות דור 5 בפריסה רחבה."
מאסקולו הציג מחקר שערכה אריקסון על פיו "עד 2022 צפויים 8.9 מיליארד מנויי סלולר, 6.8 מיליארד סמארטפונים וכיסוי של 80% באמצעות LTE . תנועת הנתונים תגדל פי 8 ו- 75% ממנה בתצורת וידאו, לעומת 50% כיום. אחת המשמעויות היא עוד כמיליון מנויי סלולר בכל יום עד 2022 ברחבי העולם. 29 מיליארד מהדברים בעולם יהיו מקושרים, מתוכם 17.6 מיליארד רכיבי IoT. הוא סיפר כי בניתוח מיוחד של דור המיליניאלס עולה כי הוא מעוניין בזרימת וידיאו מתמדת, עם כמעט אפס סובלנות כלפי השהייה. 41% ירגישו לחץ מסוים בהשהיה של יותר משנייה בתקשורת".
במהלך הכנס, הקהל ענה באופן אינטראקטיבי על מספר שאלות שהוצגו לו. לשאלה מתי אתה חושב שהמפעילים בישראל יפעלו באמצעות הדור החמישי? כמחצית מהקהל ענה כי הדבר צפוי רק בשנת 2021-2022. כרבע היו אופטימיים יותר וסברו שזה יקרה קודם לכן. לשאלה מהו הסגמנט המרכזי של הלקוחות שידחוף את הדור החמישי קדימה? מעט יותר מ- 50% הצביעו על אימוץ IoT על ידי התעשיות ו- 40% סברו שהמניע המרכזי יהיה הדרישה למהירות בקרב לקוחות.
במהלך היום הודגמו מגוון טכנולוגיות מתקדמות בתחומים השונים להמחשת העוצמה והפוטנציאל הטמון באימוצן. כך למשל רובוטים "טיפשים" קיבלו חכמתם מהענן בזמן אמת תוך שהם מתקשרים זה עם זה ומבצעים מגוון פעולות ומיני רובוט על "הוברבורד" הצליח לשמור על שיווי משקל כאשר קיבל הוראות ונתונים במהירות דור חמישי, אך נפל בעת שהייתה השהייה בהעברת הנתונים עם ירידה לדור 4. עוד הדגימה אריקסון את יכולה לשלב את הדור החמישי גם על תשתית דור רביעי קיימת, במטרה לאפשר מעבר לדור החמישי באופן הדרגתי עוד לפני הטמעת התשתיות התומכות באופן מלא.
שלי תשובה, ראש תחום טכנולוגיה, מדיה וטלקום בפירמת הייעוץ דלויט ישראל סקר את תחום הערים החכמות: "עיר חכמה מוגדרת כטרנספורמציה הדיגיטלית שעושות העיר למינוף היכולות הטכנולוגיות שיכולות באמת לעשות שינוי אמיתי בחיים ובמציאות". תשובה ניתח את המצב בישראל: "בארץ 256 ערים ורשויות מקומיות שתקציבן הכולל 70 מיליארד שקלים. 15 הערים הגדולות מרכזות כ- 45% מהתקציב הכולל. קיימים פערים משמעותיים בין רשויות חזקות חלשות ובין מרכז ופריפריה. תל אביב נמצאת במקום הראשון, בפער גדול, אם בוחנים את מצב העיר החכמה. השקעות רבות בתחום נעשות בבאר שבע, שהוגדרה כעיר פיילוט של התחום. בבחינת השירותים הדיגיטליים ברשויות ובערים: 96% מפעילות אתר, אך מחציתן מאפשרות רישום לגן הילדים באמצעות האינטרנט, רק 31% מקדישות חלק מיוחד לעסקים באתר האינטרנט ועוד פחות מזה, 28% בלבד מאפשרות תשלום אונליין של דו"חות חניה"
שלי פירט את האתגרים המרכזיים של המעבר למציאות של ערים חכמות בישראל :"למרבית הערים בישראל אין חזון ברור ואין סדר עדיפויות בכל הנוגע לעיר חכמה. במקרים רבים הפרויקטים מגיעים מהצד של הספק ומתוך האלטרנטיבות הקיימות לביצוע ולא מצד הביקוש, כלומר מה באמת הכרחי ונכון לעשות. בתחום המוניציפלי ישנו מחסור באנשי מקצוע בעולמות הדיגיטל והטכנולוגיה. בנוסף, המגזר הציבורי באופן כללי לא אוהב לקחת סיכונים, דבר נחוץ אם רוצים להיות חדשניים." שלי סיכם: "האם זה הייפ? בהחלט כן. האם זה אפשרי? כמובן! אבל - יש לאמץ מודלים שונים רלוונטיים עבור סגמנטים ומאפיינים שונים ולכן זהו אתגר מורכב מאוד".
לורן מאיו, מומחה IoT ויועץ בכיר בצוות המכירות לעולם ה-IoT באריקסון שיתף בכמה תובנות לתחום החם: "הפרדיגמה של ה- IoT היא המניעה לטרנספורמציה דיגיטלית ולכן קריטי להבין את השינוי של התחום. איננו נמצאים עוד בעולם של "מכונה " ל"מכונה" כפי שנהגנו להגדיר בעבר. אנחנו בעולם חדש. למשל אם נחשוב על מכונת קפה, בעבר חשבנו איך מכונת קפה תתחבר ותתקשר. אבל זה לא מספיק. כדי לייצר ערך אמיתי מהחיבור יש לקבל ממנו ערך מוסף. והמניע לזה נובע מהצורך לבנות אקוסיסטם חדש, או לשנות את המודל העסקי – למשל לחשוב מחדש על תמחור שונה של מכונות בהתאם למידע שהוא מספקת על הלקוח, או לשנות את הלוגיסטיקה מאחורי המוצר."
מאיו הציג את העוצמה של אריקסון בקידום התחום: "אריקסון מתמקדת במתן האפשרות למהפכה לקרות, ומציגה מודל של IOT ACCELERATOR שנותן מענה לצרכים השונים של ארגון – כיצד לנהל את האמצעים והמידע, כיצד לבצע אינטגרציה למערכות, וכיצד לבנות ממשקי משתמש ואפליקציות נוחות. בעולם ה-IoT, "האתגר בעולם ה-IoT" אמר מאיו "הוא כיסוי רחב מאוד עם יכולת להגיע ולתקשר עם חיישן כמעט בכל מקום בו הוא נמצא. במציאות הנוכחית יש לספר ולפתח פתרונות במהירות ולמנף את השירותים שפותחו. אריקסון מאפשרת יכולות גמישות על מנת לפתח אפליקציות ושירותים חדשים על מנת להגיע במהירות עם פתרון לשוק".
כרמן אגונדז, ראש תחום ענן באזור אירופה ואמריקה הלטינית באריקסון אמרה כי "ענן יהווה חלק משמעותי מארכיטקטורת הדור ה- 5. הענן עובר טרנספורמציה שהחלה בווירטואליזציה וורטיקלית וממשיכה לענן אוטומטי. בדור ה- 5 הענן יהיה חלק אינטגראלי ויהפוך לענן מבוזר. כלומר פונקציונליות הליבה תוכל לעבור לאזור הגישה בהתאם לדרישות התעבורה והשירותים". קרמן התייחסה לניסיון העשיר של אריקסון בפרויקטים של ענן - "הטכנולוגיה של היום עדיין לא בשלה מספיק לחיבור של שחקנים שונים בענן כי פורומים של תקינה לא מספיקים להגדיר את כל נקודות הממשק. אריקסון עושה הרבה עבודה כדי להגדיר ולשפר יכולות הענן ותורמת את כל התוצאות לפורומים כמו OPNFV, OPENSTSACK ואחרים."
