העתיד: רחפנים, עיבוד מידע וסייבר

בתחום הבלתי מאוישים ניתן היה לראות בשנה החולפת עלייה בעניין בתחום הרחפנים, פיתוח מטע"דים מתקדמים וכמובן – התמודדות עם איום הסייבר. סקירה מיוחד של התחום

 

צילום: Bigstock

העולם הצבאי והאזרחי רווי כלים בלתי מאוישים, ויש כבר מי שמהרהר שבעתיד אולי יחליפו בלתי מאוישים את המסק"רים של חיל האוויר. התחום כה דומיננטי, עד שבשנה שחלפה, בצד שדרוגים ופיתוחים חדשים, הרבו לעסוק בשאלה כיצד משתלטים על השפע, הביקוש וההיצע העצומים של כטמ"מים: מי וכיצד יעשו סדר בשמיים. רגולציה, חוקים ותקנות טיסה ורישוי; אזורי טיסה ואזורי אי-טיסה; גבהי טיסה ומשטר טיסה; טווחים; הכשרת מפעילים ורישוי כלים. נראה שחוזרים על עצמם הימים של ראשית תעופת המטוסים, כאשר החלו "לעשות סדר בשמיים", באמצעות בקרת טיסה, מגדלי פיקוח, רישוי טייסים וכלים. אלא שבניגוד לאותם ימים, בכטמ"מים אין טייס, אין עם מי לדבר בשמיים, והכל נשלט מרחוק.

הכל כדי שלא יקרה מה שקרה בנמל בסקוטלנד, שם שיגר חובב להנאתו רחפן אזרחי תמים מדגם PHANTOM, אלא שהרחפן נחת על סיפונה של נושאת המטוסים החדישה ביותר של הצי המלכותי הבריטי, "המלכה אליזבת". לא נגרם נזק, אבל התברר שכל אמצעי הגילוי המשוכללים של נושאת המטוסים לא עלו על רחפן אזרחי קטן.

בעיית המרחב האווירי

ישראל, כידוע, מובילה עולמית בפיתוח, ייצור ושיווק כטמ"מים, ומסתבר שבארץ יש כבר תקנות וחוקים. רשות שדות התעופה פרסמה כללי "עשה ואל תעשה" בתחום שקרוי בשפה הרשמית "טיסנים רבי להב", דהיינו רחפנים. למשל: "הטסה בקשר עין בלבד; גובה מרבי עד חמישים מטרים; יש להתרחק שני ק"מ משדות תעופה; אסור להטיס בשכונות מגורים, ליד בנייני ציבור, ליד מגורי אדם; אסור להטיס מעל אזורים אסורים; אסורה עבודה מסחרית ללא רישיון". 

אז יש כבר התחלה של רגולציה, כללים ורישוי, "אבל אין אכיפה", אומר תומר זכאי, העומד בראש ארגון ISRADRONE. "הארגון שהקמנו מבקש לאחד את רבבות המפעילים והמשתמשים של רחפנים בארץ, לבחון ביחד את נושא הרישוי ולהגיע לתחיקה בכנסת. אנו מדברים על כלים קטנים, ולא כולם מבחינים בסכנות הטמונות בהם. רבים מהמפעילים פועלים בצורה פיראטית, וחובה להגיע למצב של רישיון למטוס, לימודי תיאוריה למפעיל, מבחן מעשי, רישוי הכלי. כמו כל כלי טיס".

דני ישראלי, סמנכ"ל לאסטרטגיה ופיתוח בחטיבת המודיעין של אלביט מערכות, יכול למנות מוצרים חדשים שפותחו השנה, טיפול אינטנסיבי בנושאי עיבוד מידע וביג דאטה וכן וידיאו אנליטיקס. "אנחנו מתלבטים בשאלה מה עושים עם הכמות הגדולה של מידע שאוספים כלי טיס למיניהם ומקורות מודיעין אחרים. המטוסים והחיישנים הם ספקי מידע גדולים. איך ממכנים את התהליך, כך שהצרכן יקבל מידע מעובד, בדיוק למה שהוא זקוק לקבלת החלטות". 

ישראלי נדרש גם הוא, כעמיתיו בתעשיות הביטחוניות, לנושא הרגולציה, ובלשונו: "טיסה במרחב האווירי של מטוסים מאוישים ולא מאוישים. מל"טים אינם יכולים לטוס במרחב שיש בו אזרחים. הבעיה שלנו, כיצרני מל"טים לארץ ולחו"ל, היא איך מאשרים לכלים לטוס באזור עמוס בכלי טיס ומעל אזורים מיושבים, וזה קשור לבטיחות ולאמינות של המל"טים. 

תקינה בינלאומית מחייבת היא טובה גם לשיווק שלנו, כי רק כלי שיעמוד בדרישות יורשה לטוס במרחב האווירי, וזה נותן אפשרות לחדור לשווקים חדשים. היום יש כבר הסדרים ותקנים בינלאומיים. ברור שמל"טים לא יטוסו לפני שיעברו תהליך רישוי, שבו היצרן יוכיח שהמטוס בטוח. כך גם מל"טים צבאיים: ירצו שהכלי יעבור במרחב מאויש, יצטרכו לעמוד בסטנדרטים. וזה כולל בדיקות בטיחות של הפלטפורמה ושל התוכנות. 

"נגזרות מזה מערכות שמאפשרות מניעת התנגשות. במטוס מאויש הטייס רואה ומונע - SEE AND AVOID. בכטמ"מ אין טייס, ומחליף אותו חיישן. מעתה הכלל הוא SENSE AND AVOID - 'חוש ומנע'".

לנושא הרגולציה, שהיה "חם" השנה, נדרש גם עופר חרובי, מנהל מו"פ בחטיבה הצבאית של התעשייה האווירית, חלוצת מפתחי הכטמ"מים בישראל: "בתחום זה יש מהפכה של ממש בעולם – איך מתמודדים עם רישוי מל"טים, כמו שני הכלים הגדולים של התע"א, HERON ו-HERON TP, שמשרתים יפה לקוחות רבים בארץ ומעבר לים. 

"לרישוי יש השלכות על תחומים רבים בפיתוח מל"ט, כמו התוכן של הכלי, מקדמי ביטחון, פיתוח תוכנה וחומרה, מערכות נגד הקרחה. בהדרגה מתרבים הלקוחות הדורשים רישוי, צבאי או אזרחי, ויש שמחמירים ומעלים דרישות כמו ניתוח מוקדם של תרחישי תאונה. באופן כללי יש דרישות להערכה מחדש של כל תהליך פיתוח וייצור מל"ט, ואנו שותפים לתהליך הזה. רישוי של כלי צבאי פירושו אישור להטסת המל"ט במרחב האווירי האזרחי, והולך ומתפתח נושא ה-SENSE AND AVOID, הסנסור שמחליף את הטייס במניעת התנגשות".

יצרניות הכטמ"מים הישראליות נמנעות בדרך כלל מפרסום מידע על לקוחות בחו"ל, ובמקרים מרבים אי-פרסום הוא חלק מהחוזה. עם זאת, פרטים רבים מתפרסמים בעיתונות זרה ובאתרי האינטרנט המקצועיים. התמונה המתקבלת היא שבלתי מאוישים כחול-לבן נפוצים בעולם. בתעשייה האווירית מודים, כי מוצרי מפעל מלט מצויים בשימוש מבצעי אצל 50 משתמשים. "הודו היא לקוח מרכזי של התע"א, ואנו מתכוונים להעביר נתח פעילות משמעותי בתחום המל"טים להודו כבר בעתיד הקרוב", התבטא בכיר בחטיבת כלי טיס צבאיים. 

חברת קונטרופ, שתחום מומחיותה (מובילה עולמית) בציוד למטע"דים, הציגה בקיץ בסלון האווירי בפריז מטע"דים אלקטרו-אופטיים לכטמ"מים קטנים, עם יכולות תצפית יום/לילה, חיישן אופטי-תרמי, מצלמה וייצוב ג'יירו. בסינגפור הציגה קונטרופ מטע"ד ומצלמה לכלי שיט קטנים. נשיא ומנכ"ל החברה, דרור שרון, הסביר כי פיתוח המטע"דים הוא "מענה לצרכים צבאיים". 

חברת UVISION חשפה כלי בלתי מאויש משוטט HERO 400, עם רש"ק גדול של 10 ק"ג, המיועד לפיצוח ביצורים ולתקיפת רק"ם וחי"ר. 

בצה"ל פועלים כבר כמה עשרות כלים, ובמפקדת זרוע היבשה החל לפעול תחום רחפנים. הכלים הנפוצים הם פנטום, MAVIC ו-MATRICE, ויש כבר גם מקצוע צבאי: רחפנאי. 

הרחפנים נעים לקדמת הבמה

חברת אירונאוטיקס מעידה שייצרה יותר מאלף כלים בלתי מאוישים, הפועלים בארצות רבות. המנכ"ל, דני אשכר, אומר כי בשנה החולפת התמקדה החברה בשני מוצרים - המל"ט אורביטר 4 והמשוטט K1. "אורביטר 4 הוא מל"ט טקטי, המסוגל לשהות באוויר 24 שעות, ותכונתו המבצעית החשובה היא היכולת לשאת שני מטע"דים, אחד בגחון והשני בחרטום. אדגים את היתרון של שני מטע"דים: המל"ט טס מעל כפר. המצלמה מגלה חשוד, אלא שראשו עטוף בכאפייה ולא ניתן לזהות את פניו. נכנס לפעולה המטע"ד השני, שמבצע זיהוי על פי הטלפון הסלולרי של החשוד, מיקומו וחיתוך נתונים. השילוב של שני מטע"דים נותן הפללה ודאית של המטרה.

"K1 הוא המשוטט של אירונאוטיקס, בעל רש"ק של 2.5 ק"ג. משוטט, כלי שמחפש מטרה באופן אוטונומי, יודע לצלול ולתקוף את המטרה במהירות ובשקט, תודות למנוע חשמלי חרישי. הוא מסוגל לפגוע בכלי רכב או בחוליית חיילים, ויש לו יכולת להפסיק משימה (ABORT MISSION) ולחזור הביתה. הכלי נמצא בייצור מתקדם ויש לקוחות. 

"פיתחנו השנה רחפנים נוספים. יש לנו רחפן תספוקת, שיכול להרים משקל של 75 ק"ג, ולהוביל אוטונומית למרחק 10 ק"מ מים, תרופות, מזון וכל ציוד תספוקת. זה רחפן בעל שמונה מנועים, עם טעינה ופריקה אוטונומיים ואוטומטיים". 

רחפנים עניינו השנה גם את אלביט מערכות, ובחברה רואים בהם מוצרים בעלי יכולות משלימות למזל"טים קטנים קבועי כנף. דני ישראלי: "בתחום הרחפנים אנו בתחילת הדרך, וצופים שהתחום יגדל בשנים הקרובות. פיתחנו עד כה שלושה רחפנים - ופיתחנו גם אמצעים נגד רחפנים, שאנחנו כבר משווקים בעולם. המוצר מבוסס על מערכת שיבוש התקשורת של הרחפן. 

"תחום פעיל נוסף השנה היה תחום המשוטטים, כי הביקוש גדול. פיתחנו את ה'שרקרק' (SKY STRIKER), שהוא שילוב בין מל"ט וחימוש, או מעין טיל מונחה. הכלי 'מטייל' מעל שטח המטרה, ממתין לרגע הנכון לתקיפה, ואז מסתער לעבר המטרה ומשמיד אותה עם רש"ק של 10 ק"ג. יש לנו הזמנה מלקוח בחו"ל, ולגבי צה"ל אומר כי יש עניין בחימוש משוטט".

אלביט מערכות נמצאת בתהליך של אספקת מזל"ט חדש ליחידת "רוכב שמיים" של התותחנים, SKYLARK 3, שהוא שדרוג משמעותי בהשוואה לכלי הקודם של היחידה. מזל"ט שהוא אלוף אמיתי באיסוף מודיעין. 

התפתחות חשובה במסגרת יכולת איסוף המודיעין של כטמ"מים הציגה אלביט במערכת החדשה "עין בשמיים" (SkyEye), הנישאת על המל"טים הגדולים הרמס 450 ובעתיד הרמס 900. הרעיון: אחיזת שטח גדולה, יכולת תצפית על שטח של 80 קמ"ר, יכולות סיגינט, אלינט וקומינט, איסוף מודיעין ותצפית על שטח גדול, עם אופציה לחלוקה לעשרה תאי שטח נפרדים.

והמוצר החדיש ביותר מבית אלביט מערכות: כשב"ם, כלי שיט בלתי מאויש. השנה נערכו הדגמות של הכלי SEAGULL, ו"יש מהלכים שיווקיים מתקדמים מול לקוחות", לדברי דני ישראלי. "המשימה העיקרית של הכשב"ם היא לחימה במוקשים ימיים, המהווים איום רציני על חופש הפעולה של ציים. בעזרת סירה קטנה כמוSEAGULL  ניתן לנטרל שדות מוקשים בזמן קצר. הפתרון שלנו הוא כפול תכלית: מערכת אחת מגלה את המוקשים בים, ומערכת שנייה מורידה כלים קטנים בלתי מאוישים לתווך התת-ימי, והם מתקרבים למוקש ומפוצצים אותו. 

"ואם כבר אנחנו בים, יש באלביט מערכות תכנונים לכלי שיט בלתי מאויש שיעסוק בנצ"ל, לחימה נגד צוללות. הוא לא יילחם בצוללת, אלא רק יגלה את מיקומה במעמקי הים, אם כי בעתיד תהיה לכלי גם יכולת לשגר טורפדו". 

מודעות לאתגרי הסייבר

ביבנה יושבת חברת COMTACT, חברה בת של אירונאוטיקס, העוסקת במערכות תקשורת של כלים בלתי מאוישים, במערכות עורקי נתונים וב-DATA LINK SOLUTIONS. תפקיד התקשורת בכטמ"מים מוגדרת כ"צמצום פרק הזמן בין השידור מהמל"ט לבין קבלת התמונה בקרון השו"ב". "קופסאות שלנו נמצאות ברוב דגמי הכטמ"מים שמייצרים בארץ - של התע"א, אירונאוטיקס, אלביט מערכות ואחרות", אומר שי פלטי, מנכ"ל COMTACT. "לתקשורת משקל חשוב בפלטפורמות בלתי מאוישות. הציוד שלנו נותן לכלי יותר טווח, יותר מטע"דים ויותר רוחב סרט. 

"השנה גברה המודעות לאיומי סייבר, והלקוחות דורשים הצפנה וחסינות במערכות התקשורת. ההצפנה מטפלת במידע, והחסינות מתמודדת עם הפרעות, חסימות ושיבושי תקשורת, JAMMING. אלו דרישות במסגרת CYBER SECURITY. כללית, איכות התקשורת משפרת את הביצועים של הפלטפורמות הבלתי מאוישות. מטוסים של 30 ק"ג מסוגלים היום לטוס הרבה יותר זמן והרבה יותר רחוק, בין היתר הודות לאיכות התקשורת. יש כלים שבהם הקופסאות שלנו מאפשרות לדבר איתן במרחק 100 ק"מ". 

בקומטקט יש התייחסות מיוחדת לפיתוח מערכות התקשורת לפלטפורמות משוטטות. ההסבר הוא שמערכת התקשורת בכלי כזה חייבת להיות זולה, כיוון שהכלי "אינו חוזר הביתה" אלא מתרסק על המטרה. פלטי: "בתחום זהה אנחנו נדרשים לפתח ולספק מערכת תקשורת מעולה אך לא יקרה. מחיר מופחת אך ללא התפשרות על רמת הביצועים. ברבים מהמשוטטים ראש הביות (SEEKER) הוא מערכת וידיאו, וברור שהכלי זקוק לתקשורת מעולה כדי לנהוג את הווידיאו אל המטרה". החברה מספקת כבר היום ציוד תקשורת למל"טים של כמה מדינות, כמו ספרד, הודו ומדינה בדרום מזרח אסיה.

בתעשייה האווירית היו השנה כמה התפתחויות בתחום הפלטפורמות הצבאיות והאזרחיות. "בתחום הצבאי התמקדנו ב-MALE, מל"טים לגובה בינוני ושהייה ארוכה באוויר", אומר עופר חרובי, מנהל מו"פ בחטיבה הצבאית. "אנחנו משקיעים הרבה במל"טי 'הרון' - בשיפור ביצועים ובשדרוג המנוע, כך שיענו על צורכי השוק הגדול של הכלי הזה. 

"נושא נוסף שהעסיק אותנו השנה הוא הנעה חשמלית של פלטפורמות בלתי מאוישות (רחפנים). אנחנו מפתחים דגם חדש של מל"ט עם הנעה חשמלית, שימריא וינחת ללא מסלול נושא, בעל אפליקציות צבאיות ואזרחיות (מוניות אוויר). אופציה אחרת: הנעה היברידית. להנעה חשמלית יש מגבלות, ובעיקר משקלם הרב של המצברים. לכן, שילוב של מנוע חשמל ומנוע בנזין מתאים לפלטפורמות כאלה. 

"דגש רב מושם על פיתוח כטמ"מים ליישומים אזרחיים, כמו חקלאות, ניטור גז ונפט, מל"טים למצבי חירום, חילוץ והצלה על ידי כוחות התערבות אזרחיים, פיקוח על בינוי וצילום אזורים עירוניים".

וחזרה לתחום הצבאי בתעשייה האווירית: זוהתה מגמה עולמית, המבקשת להשיב לשאלה כיצד להפוך מל"ט למטוס קרב. מומחי התע"א סבורים שמטוסי החמקן יהיו אולי מטוסי הקרב המאוישים האחרונים. באירופה ובארה"ב דנים בדמותן של הפלטפורמות העתידיות, שיבואו לעולם אחרי שיסתיים עידן מטוסי הקרב המאוישים. חומר למחשבה גם בתעשייה האווירית.

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר
To prevent automated spam submissions leave this field empty.
Image CAPTCHA

אולי יעניין אותך גם

פסגת ראשי הליגה הערבית בקיץ 2017 (צילום: AP)

המזרח התיכון בתפנית

העימות בין מדינות ערב המתונות לאיראן הוא רק קצה קצהו של שינוי מהותי העובר על המזרח התיכון. תא"ל (מיל') חנן גפן על השינויים הגיאו-פוליטיים העוברים על האזור. דעה