כנס NexTech 2017: רובוטיקה מתקדמת, סייבר ומערכות אוטנומיות חדישות

למעלה מאלף איש ועשרות חברות לקחו חלק בכנס NexTech בהתקיים בפארק ההייטק נגב ים בבאר שבע. בתערוכה שהתקיימה הוצב מתחם סטארטאפים בו הוצגו חידושים וכעשר מעבדות של אוניברסיטת בן גוריון הציגו פיתוחים בכנס. הצצה לכנס

מתוך התערוכה (צילום: טישה מיילס, סייברטק)

למעלה מאלף איש לקחו חלק בכנס NexTech 2017 שהתקיים בפארק ההייטק נגב ים בבאר שבע. הכנס לטכנולוגיות מתקדמות מתקיים זו השנה השנייה ביוזמת סייברטק בשיתוף פארק ההייטק נגב ים, אוניברסיטת בן גוריון והעיר באר שבע. 

ראש עירית באר שבע, רוביק דנילוביץ', סיפר כי 70 חברות בינלאומיות וישראליות כבר מחזיקות את מרכזיהן בפארק הטכנולוגיות המתקדמות גב ים נגב. מטה הסייבר הלאומי כבר פועל בבאר שבע, מערך התקשוב יגיע לעיר בשנה הבאה, ובקרוב גם קריית המודיעין. "חממת החולמות והחולמים" – כך מגדיר דנילוביץ' את עירו, ההולכת ונהפכת למרכז לאומי ובינלאומי של ידע והון אנושי.

פרופסור דן בלומברג, סגן נשיאת אוניברסיטת בן גוריון בנגב, מסר כי האוניברסיטה שיגרה לוויין נאנו המקיף את כדור הארץ כל 90 דקות בגובה של כ-500 מטרים וכבר משרד צילומים. באוניברסיטה נבנתה צוללת אוטונומית ועוסקים בה בתחומים חדשניים כמו תחבורה חכמה, סייבר וכלי רכב, וגם זיקנה בריאה.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, אמר בהרצאתו כי בשמונה השנים שחלפו נרשמה במדינה צמיחה בשיעור של ארבעה אחוזים. הממשלה משקיעה במנועי צמיחה כמו פיתוח תשתיות ותחבורה, שמירה על המגזר העסקי, בהייטק. הממשלה קיבלה החלטות להעניק הטבות לחברות סייבר שקבעו את מושבן בבאר שבע, שהיא מרכז הסייבר הארצי-הלאומי. "סיסמת הממשלה", אמר גרונר, "איננה חלוקת העוגה אלא הגדלת העוגה".

בוקי כרמלי, ראש הרשות הלאומית להגנת סייבר אמר כי רשות הסייבר הלאומית משתפת פעולה עם רשויות וארגונים דומים בארצות רבות, ויש שת"פ עם מדינות ועם תאגידים גדולים. הרשות הוקמה לפני פחות משנתיים וכבר היום עובדים בה 150 עובדים, מיטב הידע המקצועי בתחומי הסייבר, וכבר נרשמות מאות פניות בכל חודש ל-CERT הלאומי. על פי כרמלי הרשות יוזמת קמפיין נרחב, שמטרתו הגברת החשיפה של הרשות לציבור כדי שמוסדות וארגונים ותעשיות יפנו לרשות לדיווח על אירועי סייבר. בין היתר עומד לרשות הציבור מספר טלפון – 9344 *  לפניות לרשות הסייבר הלאומית. הוא ציין כי הרשות משתפת פעולה הדוקה עם גופים ממלכתיים כמו צה"ל, המשטרה, השב"כ המוסד ואחרים, כאשר מומחי הרשות מסייעים בניתוח ההתנהלות של אירוע סייבר, איך התפתחה ואיך התנהלה מתקפת הסייבר נגד הארגון, וכיצד מכך מסיקים מסקנות מבצעיות.

יגאל אונא, ראש היחידה לטכנולוגיות סייבר במטה הסייבר הלאומי אמר כי מלחמת הסייבר הבאה תהיה חמורה כי הצד השני, התוקפים, מזהים ומכירים את חולשות המדינות הדמוקרטיות. במלחמת הסייבר הבאה יעמידו התוקפים דרישות חדשות כמו דרישות פוליטיות ומדיניות. הם ידרשו מחירים גבוהים ולאו דווקא בכסף. הוא הוסיף והזהיר מפני "מירוץ חימוש קיברנטי שהולך וגובר".

קצין קשר ראשי, תא"ל נתי כהן, סקר את תכנית צה"ל רשתי, ואמר כי הפרויקט הזה הוא חלק מפרויקט מעבר צה"ל לנגב. "החזון הרשתי של צה"ל מצוי כבר עתה כאן בנגב".

ח"כ יאיר לפיד, יו"ר יש עתיד, הרחיב את הדיבור על חדשנות במדינה ובעם. "חדשנות היא השלב הבא אחרי הצלחת ההייטק. לעבור מאומת הייטק לאומת חדשנות. וחדשנות פירושה בין היתר הטמעת IOT, חקלאות עם רובוטים, מדינה עם תשתית מדעית", אמר.

אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל, דיבר על תכיפות תקיפות הסייבר. הוא סיפר כי לפני זמן מה נרשמו תקיפות ב-150 מדינות תוך פחות מ-24 שעות. לדברי אורן שגיא, חברות שבעתיד לא ילמדו תכנים של אינטליגנציה מלאכותית, טיפול ב-BIG DATA, ובביטחון סייבר "לא יוכלו לשרוד".

בשנה הבאה תפתח רפאל מרכז מחקר ופיתוח חדש בבאר שבע, שבו יעסקו בעיקר במערכות אוטונומיות מתקדמות ובתחומי סייבר. סגן נשיא רפאל ד"ר רן גוזלי הודיע על כך בהרצאתו בכנס, שבה סקר את תחומי העיסוק המגוונים של חברת רפאל, שבה עובדים כיום 7,200 עובדים, בעיקר בצפון הארץ, ולה כ-30 חברות בנות.

פרופסור שמואל שפירא, ראש המכון הביולוגי בנס ציונה, אמר בהופעה פומבית נדירה, בכנס, כי פרסומים מדעיים רציניים בכתבי עת רציניים ומוערכים הם עניין חיובי, אלא שעלולה להיות בהם סכנה אמיתית בשימוש לרע, והיו דברים מעולם. לדבריו המכון הביולוגי בנס ציונה, שייעודו המרכזי כוננות מפני איומים לא קונבנציונליים בתחומי הכימיה והביולוגיה, מקדיש מאמצים גם בתחום הזה של מניעת זליגת ידע מה'טובים' ל'רעים'.

ד"ר אבנר פריאל מאלביט מערכות תיאר מצב שבו מתרחש אירוע וצריך לקבל החלטות לתגובות. לדבריו, כמות עצומה של מידע מגיע למרכז בקרה או לחמ"ל משפע של סנסורים – מצלמות, מכ"ם, מיקרופונים, טלפונים סלולריים, פייסבוק וטוויטר ועוד מקורות מידע. "מה עושים עם כל המידע האדיר הזה? בשלב הראשון חובה לבצע היתוך של המידע כדי לתת למחליטים תמונת מצב של המתרחש. בשלב השני מפתחים מערכות בעלות יכולות קוגניטיביות, כאלו שבעזרת בינה מלאכותית יתנהגו בדומה להתנהגות של בני אדם".

ד"ר ניסן משכיל מהתעשיה האווירית הרצה על בידול של סוגי תקיפת סייבר וחקר השכבות השונות של מתקפה כדי להבין את סוג התקיפה וכך לתכנן הגנה ושמירה על ביטחון סייבר.

יעל דובינסקי מחברת NESS סקרה תחומי עיסוק חדשניים של החברה, שעיקרם יצירת חיבור בין מקורות מידע אצל הלקוח. כדוגמה, בתחום התחבורה והכבישים מתקבל מידע ממצלמות, מרמזורים ומחיישנים, וחברת NESS מציעה ללקוח לבצע היתוך של שפע המידע  כדי שהחברה תוכל לקבל החלטות מושכלות.

ועוד חשיפה בכנס בפארק גב ים בבאר שבע: צביקה גולדנר מחברת BGR ROBOTICS הציג את הכלי התת-ימי הבלתי מאויש הראשון בישראל.

בכנס הרצה גם בן גלעד מהסניף הישראלי של חברת הענק הבינלאומית TATA, שחתמה על הסכם שת"פ עם אוניברסיטת בן גוריון. החברה שותפה למחקרים בתחומי רובוטיקה, אוטומציה ובינה מלאכותית, וגם בתחום החדשני והמרתק של טיפול באזרחים ותיקים.

***

צילום: טישה מיילס, סייברטק

img
פרשנות | כוח צבאי משמעותי של נאט״ו יכול להקטין הסתברות למלחמה גרעינית באירופה
דעה | אופציה צבאית ישראלית תוכל לרסן את איראן 
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית