הטבח בלאס וגאס: אין מקום להימורים
סטיבן פאדוק, שביצע את הטבח המזעזע בלאס וגאס בו נרצחו לפחות 59 בני אדם ולמעלה מ-500 איש נפצעו, הוא אדם שיכול בקלות להיחשב כ"All American Guy" - אזרח אמריקאי מן השורה, בן 64. המאפיינים החריגים בפרופיל הם בהחלט מכפיל קושי באיתורו המוקדם כחשוד. דעה
מאיר גרשוני
| 04/10/2017
זירת הטבח בלאס וגאס, מלון "מנדליי ביי" (צילום: AP)
לפחות 59 בני אדם נהרגו ועוד למעלה מ-500 נפצעו בפיגוע המחריד בלאס ווגאס שאין מילה אחרת לכנותו אלא טבח. סטיבן פאדוק, אזרח ארה"ב כבן 64 ששהה בחדר בקומה ה-32 של מלון "מנדליי ביי", ירה למוות במאות חוגגים בפסטיבל מוזיקת קאנטרי בעיר ההימורים. כוח מיוחד פרץ לחדרו במלון וחיסל אותו. אם ניקח בחשבון את הקושי הטקטי שעמד בפני הכוחות להבין את עצם האירוע, לזהות את מקור הירי, לאתר את החדר המדויק ולהגיע אליו, ניתן לקבוע שבאופן יחסי תגובת הכוחות הייתה מהירה ואפקטיבית.
זהו פיגוע הירי עם מספר הנפגעים הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקאית. במקום הראשון בדירוג המפוקפק של מספר הנפגעים הגדול ביותר שהצליח לחולל "מפגע אזרחי" בארה"ב מחזיק טימות'י מקוויי, אזרח ארה"ב גם הוא אשר ביצע את פיגוע רכב התופת באוקלהומה סיטי באפריל 1995. 168 בני אדם נהרגו ועוד כ- 800 נפצעו באותו פיגוע. נקודה מעניינת היא שהמכנה המשותף "האידיאולוגי" בין מקוויי ושותפו לפעולה, היה התנגדותם לפיקוח על הנשק. זה היה יכול להישמע אירוני אם זו לא הייתה עובדה. ואולם המניע לפיגוע עצמו היה זעמם של השניים על המצור שהטיל הממשל על כת הדוידים בווייקו ב-93'.
על פניו הפיגוע בלאס ווגאס הינו בעל מאפיינים חריגים מבחינת פרופיל המפגע, עובדה שסייעה מן הסתם לפאדוק במימוש תכניתו השטנית. גם בהתייחס ליכולתם של כוחות הביטחון למנוע את הפיגוע ולסכל אותו, הפרופיל החריג של המפגע הוא גם מכפיל קושי באיתורו המוקדם כחשוד ובהיערכות האבטחתית בכלל - אם הייתה קיימת.
המאפיינים החריגים בפרופיל המפגע מתחילים בעובדה שמדובר באדם במתאים ביותר לכינוי "All American guy" - אזרח ארה"ב מן השורה, וממשיך בגילו המבוגר גבר כבן 64. מפגע בגיל כזה אינו תופעה שכיחה כזה בהיסטורית הפיגועים העולמית, הגם שהיו לה תקדימים בודדים כדוגמת הסוכן הצפון קוריאני, בן 69 בזמנו, אשר ביחד עם שותפתו הטמין מטען חבלה שגרם לפיצוץ מטוס החברה הדרום קוריאנית "אייר קוריאה" באפריל 87׳ והביא למותם של 115 איש. צירוף הגיל של הרוצח מווגאס, מוצאו האמריקאי, מעמדו הכלכלי המבוסס - מסתבר כי היה מהמר כבד בבתי הקזינו בווגאס - ומן הסתם היכרותו הטובה עם עיר מגוריו, "תרמו" בודאי להיטמעותו בסביבה ולצמצום החשד הראשוני כלפיו.
למרות שעד כה לא ידוע לנו האם רקעו של פאדוק והאם הוא כולל ניסיון צבאי או ביטחוני, הרי שהוא הוציא לפועל מבצע מתוכנן היטב. אחרי שבחר את היעד לפיגוע, הוא שכר והתמקם - ארבעה ימים מראש, בסוויטה בקומה ה-32 במלון מנדלאי ביי. מחלון חדרו הוא השיג שליטה מליאה על הרחבה בה התכנסו עשרות אלפי המשתתפים בפסטיבל המוסיקה. הוא גם התאים היטב לתכניתו את סוג הנשק בו בחר והכין מראש – לא פחות מ- 23 כלי נשק, מרביתם רובים, חלקם אוטומטיים – בניגוד לחוק האמריקאי אגב וכנראה גם תחמושת משופרת.
מתווה ההתארגנות לפיגוע בווגאס מזכיר ניסיון פיגוע אחר שאירע במלון גראנד בברייטון, אנגליה, באוקטובר 84' כאשר איש המחתרת האירית ששכר חדר במלון, הצליח להחדיר ולהטמין בחדרו ולפוצץ עשרות ק"ג של חומר נפץ, במטרה לפגוע בראש ממשלת בריטניה דאז, מרגרט תאצ'ר וחברי ממשלתה ששהו באותו מלון לרגל ועידת המפלגה, אך יצאו מהאירוע ללא פגע. בשני המקרים המפגעים פעלו במלונם משך מספר ימים ללא הפרעה, הגם שצריך לזכור כי מאז 84' הצטבר בתעשיית המלונות נסיון אבטחתי מסוים תוצאת רקורד פיגועים ארוך, עובדה שלכאורה אמורה היתה להציף אינדיקציות מחשידות כלפי פאדוק.
אין ספק שהפיגוע בווגאס היה כרוך בתכנון מוקדם ומחושב מצד המפגע. האיש אשר ככל הידוע לא היה בעל רקורד בעייתי כלשהו - קיבל את אישור הרשויות לרכישות הנשק וכמו כן החזיק ברשיון טיס - לא עורר חשד כלשהו מצד גורמי החוק והאכיפה ומכאן שהצליח לחמוק מאפשרות של "הצפת" מידע מחשיד כלפיו, אשר עלול היה להוביל לסיכול מודיעיני. וכאן אנחנו מגיעים לבחינה, התיאורטית יש לומר, של הסיכול האבטחתי, באמצעות מעגל האבטחה במלון - בסיס הפעולה שבחר.
אמנם כאמור נראה שהפיגוע תוכנן על ידי פאדוק מראש ולפיכך ניתן להניח כי ביצע פעולות מקדימות. לרבות התארגנות לוגיסטית לקראת הפיגוע, אשר היתה כרוכה בשינוע נשק רב וכמויות תחמושת בלתי מבוטלות, אותן הצליח להחדיר למלון ללא הפרעה במהלך ארבעת הימים בהם שהה במלון. בנוסף התקין גם מצלמות טמ"ס במסדרון שהוביל לחדרו על מנת לשלוט על הנעשה במבואה. ברם, בהיעדר מערך אבטחה רלוונטי במלון, הרי שבנסיבות הקיימות לא היה סיכוי להציף אינדיקציות אשר יובילו למניעת הפיגוע.
"מטרות רכות"
בסקירת אירועי עבר עולה שבעשור וחצי האחרונים אנו עדים להתגברות ניכרת של פיגועים קשים כנגד בתי מלון ואתרי נופש, שבהיעדר היערכות ונוכחות אבטחתית מתאימה הם תואמים את הקטגוריה של "מטרות רכות" לביצוע של פיגועי טרור ופשיעה.
אתרי נופש, ומלונות יוקרה במיוחד, מהווים יעד אטרקטיבי בעיקר לאור העובדה שקיים בהם, בדרך כלל, ריכוז גבוה של תיירים זרים ואנשי עסקים. הם מהווים גם מרכיב כלכלי משמעותי לענפי התיירות ויש להם משקל ממשי בתוצר הלאומי של המדינה. שורה של פיגועי עבר כמו גם פיגוע זה בווגאס, מחדדים את חתימתה הגבוהה של התהודה התקשורתית נוכח פיגועים בבתי מלון ואתרי תיירות.
חרף עובדות ידועות אלו, ניכרת ומוכרת העובדה שמרבית בתי המלון ואתרי הנופש בעולם אינם מאובטחים ביחס ישר כנגד איומי טרור, במתווה הדפ"אות שמומשו בעשור האחרון. זאת בין היתר גם כפועל יוצא מההתלבטות המוכרת בנסיון למנוע פגיעה ברמת השרות לאורח וצמצום עד לכדי ביטול האפשרות, שאמצעי האבטחה שיינקטו ישפיעו על תדמית המלון ותפיסתו כמבצר, שלא לומר בית כלא מפואר.
שילוב עובדת היותו של בית המלון אטרקטיבי לאור מאפייני פעילותו ואורחיו, ביחד עם החשיבות הכלכלית והחברתית למדינה (בהתייחס לתחום התיירות בכלל), היעדר אבטחה מספקת או בכלל, ותהודה תקשורתית בינלאומית גבוהה לאירועים חריגים, הופכים את המלונות ואתרי הנופש גם ליעדים אטרקטיביים ביותר לפיגועים.
אמנם הפיגוע בלאס ווגאס איננו פיגוע טרור ״קלאסי"- לפחות על פי המידע שפורסם עד כה - ולפיכך הנזק התדמיתי לרמת הביטחון במקום, לכאורה אינו גבוה, או לפחות אינו ארוך טווח. עם זאת ברור לכל, שהאירוע חשף את ה״בטן הרכה״ והציף שוב את הפוטנציאל לניצול המצב לביצוע פיגועים.
סדרי הגודל המחרידים של הנפגעים בלאס ווגאס, יגרמו - בוודאי בטווח הקצר- נזק לתעשיית התיירות במקום ויחייבו תגבור משמעותי וניכר לעין של כוחות אבטחה, בכדי למנוע את התופעה המוכרת של פיגועי חיקוי ועל מנת לייצר תחושת בטחון בקרב הציבור.
ואולם אין די בכך בכדי לספק מענה אמיתי ויעיל. מערך האבטחה במלון, "המעגל האחרון", מחייב מערך מקצועי המבוסס על מרכיבים רבים במלון וסביבתו, בכדי לאפשר אווירת שרות מזמינת קהל לצד רמת בטחון גבוהה שתוביל למניעה וסיכול של איומים.
***
מאיר גרשוני, לשעבר בכיר בשב"כ וכיום הבעלים של חברת יעוץ לאבטחה
סטיבן פאדוק, שביצע את הטבח המזעזע בלאס וגאס בו נרצחו לפחות 59 בני אדם ולמעלה מ-500 איש נפצעו, הוא אדם שיכול בקלות להיחשב כ"All American Guy" - אזרח אמריקאי מן השורה, בן 64. המאפיינים החריגים בפרופיל הם בהחלט מכפיל קושי באיתורו המוקדם כחשוד. דעה
זירת הטבח בלאס וגאס, מלון "מנדליי ביי" (צילום: AP)
לפחות 59 בני אדם נהרגו ועוד למעלה מ-500 נפצעו בפיגוע המחריד בלאס ווגאס שאין מילה אחרת לכנותו אלא טבח. סטיבן פאדוק, אזרח ארה"ב כבן 64 ששהה בחדר בקומה ה-32 של מלון "מנדליי ביי", ירה למוות במאות חוגגים בפסטיבל מוזיקת קאנטרי בעיר ההימורים. כוח מיוחד פרץ לחדרו במלון וחיסל אותו. אם ניקח בחשבון את הקושי הטקטי שעמד בפני הכוחות להבין את עצם האירוע, לזהות את מקור הירי, לאתר את החדר המדויק ולהגיע אליו, ניתן לקבוע שבאופן יחסי תגובת הכוחות הייתה מהירה ואפקטיבית.
זהו פיגוע הירי עם מספר הנפגעים הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקאית. במקום הראשון בדירוג המפוקפק של מספר הנפגעים הגדול ביותר שהצליח לחולל "מפגע אזרחי" בארה"ב מחזיק טימות'י מקוויי, אזרח ארה"ב גם הוא אשר ביצע את פיגוע רכב התופת באוקלהומה סיטי באפריל 1995. 168 בני אדם נהרגו ועוד כ- 800 נפצעו באותו פיגוע. נקודה מעניינת היא שהמכנה המשותף "האידיאולוגי" בין מקוויי ושותפו לפעולה, היה התנגדותם לפיקוח על הנשק. זה היה יכול להישמע אירוני אם זו לא הייתה עובדה. ואולם המניע לפיגוע עצמו היה זעמם של השניים על המצור שהטיל הממשל על כת הדוידים בווייקו ב-93'.
על פניו הפיגוע בלאס ווגאס הינו בעל מאפיינים חריגים מבחינת פרופיל המפגע, עובדה שסייעה מן הסתם לפאדוק במימוש תכניתו השטנית. גם בהתייחס ליכולתם של כוחות הביטחון למנוע את הפיגוע ולסכל אותו, הפרופיל החריג של המפגע הוא גם מכפיל קושי באיתורו המוקדם כחשוד ובהיערכות האבטחתית בכלל - אם הייתה קיימת.
המאפיינים החריגים בפרופיל המפגע מתחילים בעובדה שמדובר באדם במתאים ביותר לכינוי "All American guy" - אזרח ארה"ב מן השורה, וממשיך בגילו המבוגר גבר כבן 64. מפגע בגיל כזה אינו תופעה שכיחה כזה בהיסטורית הפיגועים העולמית, הגם שהיו לה תקדימים בודדים כדוגמת הסוכן הצפון קוריאני, בן 69 בזמנו, אשר ביחד עם שותפתו הטמין מטען חבלה שגרם לפיצוץ מטוס החברה הדרום קוריאנית "אייר קוריאה" באפריל 87׳ והביא למותם של 115 איש. צירוף הגיל של הרוצח מווגאס, מוצאו האמריקאי, מעמדו הכלכלי המבוסס - מסתבר כי היה מהמר כבד בבתי הקזינו בווגאס - ומן הסתם היכרותו הטובה עם עיר מגוריו, "תרמו" בודאי להיטמעותו בסביבה ולצמצום החשד הראשוני כלפיו.
למרות שעד כה לא ידוע לנו האם רקעו של פאדוק והאם הוא כולל ניסיון צבאי או ביטחוני, הרי שהוא הוציא לפועל מבצע מתוכנן היטב. אחרי שבחר את היעד לפיגוע, הוא שכר והתמקם - ארבעה ימים מראש, בסוויטה בקומה ה-32 במלון מנדלאי ביי. מחלון חדרו הוא השיג שליטה מליאה על הרחבה בה התכנסו עשרות אלפי המשתתפים בפסטיבל המוסיקה. הוא גם התאים היטב לתכניתו את סוג הנשק בו בחר והכין מראש – לא פחות מ- 23 כלי נשק, מרביתם רובים, חלקם אוטומטיים – בניגוד לחוק האמריקאי אגב וכנראה גם תחמושת משופרת.
מתווה ההתארגנות לפיגוע בווגאס מזכיר ניסיון פיגוע אחר שאירע במלון גראנד בברייטון, אנגליה, באוקטובר 84' כאשר איש המחתרת האירית ששכר חדר במלון, הצליח להחדיר ולהטמין בחדרו ולפוצץ עשרות ק"ג של חומר נפץ, במטרה לפגוע בראש ממשלת בריטניה דאז, מרגרט תאצ'ר וחברי ממשלתה ששהו באותו מלון לרגל ועידת המפלגה, אך יצאו מהאירוע ללא פגע. בשני המקרים המפגעים פעלו במלונם משך מספר ימים ללא הפרעה, הגם שצריך לזכור כי מאז 84' הצטבר בתעשיית המלונות נסיון אבטחתי מסוים תוצאת רקורד פיגועים ארוך, עובדה שלכאורה אמורה היתה להציף אינדיקציות מחשידות כלפי פאדוק.
אין ספק שהפיגוע בווגאס היה כרוך בתכנון מוקדם ומחושב מצד המפגע. האיש אשר ככל הידוע לא היה בעל רקורד בעייתי כלשהו - קיבל את אישור הרשויות לרכישות הנשק וכמו כן החזיק ברשיון טיס - לא עורר חשד כלשהו מצד גורמי החוק והאכיפה ומכאן שהצליח לחמוק מאפשרות של "הצפת" מידע מחשיד כלפיו, אשר עלול היה להוביל לסיכול מודיעיני. וכאן אנחנו מגיעים לבחינה, התיאורטית יש לומר, של הסיכול האבטחתי, באמצעות מעגל האבטחה במלון - בסיס הפעולה שבחר.
אמנם כאמור נראה שהפיגוע תוכנן על ידי פאדוק מראש ולפיכך ניתן להניח כי ביצע פעולות מקדימות. לרבות התארגנות לוגיסטית לקראת הפיגוע, אשר היתה כרוכה בשינוע נשק רב וכמויות תחמושת בלתי מבוטלות, אותן הצליח להחדיר למלון ללא הפרעה במהלך ארבעת הימים בהם שהה במלון. בנוסף התקין גם מצלמות טמ"ס במסדרון שהוביל לחדרו על מנת לשלוט על הנעשה במבואה. ברם, בהיעדר מערך אבטחה רלוונטי במלון, הרי שבנסיבות הקיימות לא היה סיכוי להציף אינדיקציות אשר יובילו למניעת הפיגוע.
"מטרות רכות"
בסקירת אירועי עבר עולה שבעשור וחצי האחרונים אנו עדים להתגברות ניכרת של פיגועים קשים כנגד בתי מלון ואתרי נופש, שבהיעדר היערכות ונוכחות אבטחתית מתאימה הם תואמים את הקטגוריה של "מטרות רכות" לביצוע של פיגועי טרור ופשיעה.
אתרי נופש, ומלונות יוקרה במיוחד, מהווים יעד אטרקטיבי בעיקר לאור העובדה שקיים בהם, בדרך כלל, ריכוז גבוה של תיירים זרים ואנשי עסקים. הם מהווים גם מרכיב כלכלי משמעותי לענפי התיירות ויש להם משקל ממשי בתוצר הלאומי של המדינה. שורה של פיגועי עבר כמו גם פיגוע זה בווגאס, מחדדים את חתימתה הגבוהה של התהודה התקשורתית נוכח פיגועים בבתי מלון ואתרי תיירות.
חרף עובדות ידועות אלו, ניכרת ומוכרת העובדה שמרבית בתי המלון ואתרי הנופש בעולם אינם מאובטחים ביחס ישר כנגד איומי טרור, במתווה הדפ"אות שמומשו בעשור האחרון. זאת בין היתר גם כפועל יוצא מההתלבטות המוכרת בנסיון למנוע פגיעה ברמת השרות לאורח וצמצום עד לכדי ביטול האפשרות, שאמצעי האבטחה שיינקטו ישפיעו על תדמית המלון ותפיסתו כמבצר, שלא לומר בית כלא מפואר.
שילוב עובדת היותו של בית המלון אטרקטיבי לאור מאפייני פעילותו ואורחיו, ביחד עם החשיבות הכלכלית והחברתית למדינה (בהתייחס לתחום התיירות בכלל), היעדר אבטחה מספקת או בכלל, ותהודה תקשורתית בינלאומית גבוהה לאירועים חריגים, הופכים את המלונות ואתרי הנופש גם ליעדים אטרקטיביים ביותר לפיגועים.
אמנם הפיגוע בלאס ווגאס איננו פיגוע טרור ״קלאסי"- לפחות על פי המידע שפורסם עד כה - ולפיכך הנזק התדמיתי לרמת הביטחון במקום, לכאורה אינו גבוה, או לפחות אינו ארוך טווח. עם זאת ברור לכל, שהאירוע חשף את ה״בטן הרכה״ והציף שוב את הפוטנציאל לניצול המצב לביצוע פיגועים.
סדרי הגודל המחרידים של הנפגעים בלאס ווגאס, יגרמו - בוודאי בטווח הקצר- נזק לתעשיית התיירות במקום ויחייבו תגבור משמעותי וניכר לעין של כוחות אבטחה, בכדי למנוע את התופעה המוכרת של פיגועי חיקוי ועל מנת לייצר תחושת בטחון בקרב הציבור.
ואולם אין די בכך בכדי לספק מענה אמיתי ויעיל. מערך האבטחה במלון, "המעגל האחרון", מחייב מערך מקצועי המבוסס על מרכיבים רבים במלון וסביבתו, בכדי לאפשר אווירת שרות מזמינת קהל לצד רמת בטחון גבוהה שתוביל למניעה וסיכול של איומים.
***
מאיר גרשוני, לשעבר בכיר בשב"כ וכיום הבעלים של חברת יעוץ לאבטחה
