המלחמה בשגרה היא שתכריע. דעה

ככל שמערך המודיעין יעיל – והוא יעיל מאין כמוהו – ברור שאין בכוחו להבטיח סיכול מוחלט של כל הפיגועים. המאבק בשגרה השוחקת את העירנות, מחייב ניהול יצירתי ומתוכנן. דעה

זירת הפיגוע בהר אדר (צילום: AP)

פיגוע הירי הקטלני שהתרחש בכניסה האחורית ליישוב הר אדר מכאיב, מצער ומעורר זעם רב. מהבחינה המקצועית הוא גם מתסכל. התסכול נובע הן מכך שהמחבל הצליח לחמוק מתחת לרדאר המודיעיני ולממש את הפיגוע והן מכך שמערך האבטחה – "מעגל ההגנה האחרון", הגם שהוא מימש את ייעודו כמגן אנושי ועל כך ראויים אנשיו לכל שבח, הוא עשה זאת במחיר יקר. יקר מכפי הנדרש.

ככל שמתבהרת התמונה המתקבלת על בסיס עדויות המתפרסמות בתקשורת, עולה שמתווה הפיגוע התבסס על מחבל יחידי, חמוש באקדח, המסתנן אל אזור הבידוק של פועלים פלסטיניים בכניסה (האחורית) ליישוב, ובשלב מסויים, אם לאחר שנחשד או בתזמון יזום על ידו, הוא שולף את האקדח ופותח באש לעבר אנשי האבטחה. ארבעה אנשי אבטחה נפגעו במקום, שלושה מהם נהרגו. כוח האבטחה ומג"ב הגיב וחיסל את המחבל בתוך שניות.

בהסתייגות המתבקשת ובהתייחס לכך שהפיגוע טרם תוחקר לגמרי, זהו לכאורה פיגוע פשוט נעדר תחכום (אם כי נועז יש לומר), המחבל התמקם בגזרה המאובטחת ביותר ביישוב באותה עת ותחת עינם הפקוחה של  המאבטחים, הוא הצליח לשלוף אקדם ולירות בארבעה מהם בטרם חוסל. על פניו עולות שאלות נוקבות ביחס לנסיבות אשר הובילו לתוצאות הקשות של הפיגוע. ולמרות שטרם הושלם התחקיר, די בנתונים הקיימים בידנו כדי לומר שבראיה המקצועית מהלך האירועים ותוצאות הפיגוע מעוררים שאלות נוקבות.

האירוע כבר מתוחקר מן הסתם ועוד יופקו ממנו לקחים הן בהתייחס להיבטים הטקטיים – בבחינת ההיערכות - פריסת אנשי האבטחה ומיקומם, מיגון אישי, קיום או היעדר חיפוי הדדי, ובבחינת תגובת המערך במעבר החד משיגרה לחירום. וגם בהיבט המודיעיני, לרבות התיחסות לתבחין שאישר את מתן ההרשאה למפגע להיכנס לעבוד בישראל.

ואולם, התייחסות מיידית ונחרצת נדרשת בראש וראשונה לענין הדריכות והמוכנות של מערך האבטחה ביישוב. אין כאן כוונה להעביר ביקורת, אלא לעורר את המפקדים והמנהלים לנקיטת פעולה מיידית ונחרצת, לא כדי למנוע את הפיגוע של מחר - שהרי ככל שמערך המודיעין יעיל – והוא יעיל מאין כמוהו – ברור שאין בכוחו להבטיח סיכול מוחלט של כל הפיגועים – אלא כדי למנוע את תוצאותיו החמורות של הפיגוע.

השגרה מסוכנת עוד יותר מהיריב!

ואין הכוונה לשגרת הפעילות של המתקן המאובטח, אלא לנפילת המתח שהיא מייצרת בקרב הכוח הלוחם המאבטח אותה. ביישוב הר אדר, כביישובים ומתקנים רבים אחרים, מתנהלת שיגרת פעילות קבועה למדי עם "פיקים" ידועים ומוכרים. שעות הבוקר מתאפיינות בעומס פעילות ב"תפר", יציאה של תושבים, הסעות ילדים פנימה והחוצה וגם כניסה של פועלים ועובדים למתקן. אחר הצהריים תחזור הפעילות על עצמה, אמנם בכיוונים הפוכים, לרבות יציאה של פועלים מהיישוב. אלו הם מדפסי פעילות  קבועים של המתקן או היישוב, תפקיד האבטחה הוא לאפשר את השגרה הזו. אך אסור שהמדפסים האלו יגרמו לכך שפעילות האבטחה העוטפת אותם תהפוך בעצמה שגרתית ושבלונית עד כדי שחיקה. היריב אוסף מידע ושקיעת מערך האבטחה בשגרה היא המידע הערכי ביותר עבורו והוא גם – עוד – נקודת תורפה.

אכן שגרת הפעילות והיעדר חידושים מקשים של שמירת המתח, עלולים לפגוע בעירנות ומגבירים את השחיקה. כל איש אבטחה לומד לדעת כבר בראשית דרכו שהלחימה בשיגרה היא חלק בלתי נפרד מהלחימה ביריב. זהו עוד יתרון טקטי שיש ליריב (השני הוא יתרון ההפתעה) שכן ליריב אין שגרה, הוא פועל פעם אחת, במקום אחד ובדרך פעולה אחת. מערך האבטחה לעומת זאת צריך להיות מוכן בכל מקום, בכל זמן ומול כל דרך פעולה. אלו הם כללי המשחק. החדשות הטובות הן שגם לנו יש יתרונות – היתרון האנושי, האמונה בצדקת הדרך, האימון והאינדוקטרינציה מצד אחד, הכרת השטח, שיטות לחימה ואמצעים איכותיים מצד שני.

קיימות דוגמאות אינספור למחירה הכבד של נפילת המתח והשקיעה בשיגרה. היא מתבטאת ברמה נמוכה של עבודה מבצעית – איתור וטיפול בחשודים, תצפיות, סריקות, התייחסות לחריגים, וגם בהתייחסות למידע מודיעיני, שלעיתים ככל שהוא מתרבה ואמין יותר כך הוא מייצר תחושת "זאב - זאב". ראינו זאת גם באירועים שהתרחשו בעולם, כולל בשנה האחרונה. פיגועי הדריסה בניס כמו גם בברלין, התרחשו למרות התראות מודיעיניות אשר לכאורה אמורות היו להביא לדריכות גבוהה. הפיגוע בניס חשף גם את הכשל בהיערכות והורדת המתח הבטחוני, שבא לידי ביטוי גם בהחלפת הנשק הארוך שהיה בידי חלק מהשוטרים באקדחים, זאת למרות התרעות שהועברו למשטרת צרפת מגורמי מודיעין עמיתים.  

כבמקרים קודמים גם כעת נשמעים קולות הקוראים לפריסת אמצעים טכנולוגיים לגילוי מרחוק של אמל"ח הנישא על הגוף וכיוצ"ב. אלו הם דיבורים בעלמא. קל להתפתות ולתעל את ההמלצות לצורך בהיערכות המבוססת על טכנולוגיות שונות (חלקן קיימות כמו למשל מערכות לגילוי אנשים ותנועות, וחלקן , דוגמת איתור אמל"ח מרחוק אינן מבצעיות וזמינות). הצטיידות, מתונה ונבונה, בטכנולוגיות היא ללא ספק נחוצה. ואולם, גם בעידן הטכנולוגי וגם בעתיד הנראה לעין, האדם הוא המכריע.

עירנות, דריכות, מוכנות ונחישות, לצד מקצועיות וכושר פעולה, לא רק שהם יאפשרו למערך האבטחה להגיב ולסכל את הפיגוע באיבו, הם גם מייצרים מסר תקיף של מוכנות כלפי היריב ולכן זהו גם הגורם  האפקטיבי  ביותר ביצירת ההרתעה.
 

המאבק בשיגרה השוחקת את העירנות, מחייב ניהול יצירתי ומתוכנן. זהו תפקידם של מנהלי האבטחה ומפקדים לאמן, לתרגל, לאתגר וגם לרענן את הכוחות על מנת להבטיח שמירה של מתח חיובי שיוביל למניעה וסיכול פיגועים.

***

 הכותב, מאיר גרשוני, לשעבר בכיר בשב"כ וכיום הבעלים של חברת יעוץ לאבטחה

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר
To prevent automated spam submissions leave this field empty.
Image CAPTCHA

אולי יעניין אותך גם

(צילום אילוסטרציה: AP)

לשמור על המידע ברכב האוטונומי בטוח

עקב החשש מסייבר, יצרני רכבים אוטונומיים מחמירים מאוד בכל הקשור להעברת נתונים מהרכב בזמן אמת. חברת אלסייט מפתח תקווה פיתחה תקשורת רחבת פס מאובטחת בכדי להתגבר על האתגר הזה