מינכן השחורה – פיגוע טרור שטלטל מערכות
מינכן ספטמבר 1972 – לפני 45 שנים, פיגוע מיקוח של "ספטמבר השחור", י"א ספורטאים ישראלים נרצחו. בעקבותיו נערך שידוד מערכות בשב"כ, הגרמנים הקימו יכולת מבצעית וגבר השיתוף הבינלאומי להתמודדות עם טרור. אפרים לפיד מזכיר בטור השבועי
אפרים לפיד
| 14/09/2017
שוטר גרמני מול בנייני המגורים בכפר האולימפי, ספטמבר 1972 (צילום: AP)
בספטמבר 1972 אירחה גרמניה את האירוע האולימפי הראשון על אדמתה אחרי מלחמת העולם השנייה, 36 שנה אחרי האולימפיאדה ב-1936. לגרמנים היה זה אירוע בינלאומי חשוב למיצוב מקומם במשפחת העמים, הם השקיעו רבות, הביאו למעלה מ-7000 ספורטאים. למרות האבטחה הכבדה הצליחו תשעה מחבלים חמושים מארגון הטרור הפלסטיני "ספטמבר השחור", שנוסד שנתיים קודם, לחדור למתחם בבוקר 5 בספטמבר, ולהשתלט על חדרים בהם התאכסנו הספורטאים הישראלים באולימפיאדה. ישראל הציעה מיד את עזרתה בשיגור יחידת עלית מנוסה בהשתלטות על אירועי מיקוח. כזכור, הפיגוע במינכן אירע 4 חודשים אחרי ההשתלטות המוצלחת על מטוס סבנה בלוד.
הגרמנים סרבו, אך הסכימו כי ראש המוסד צבי זמיר ואלברט כהן, ראש אגף החקירות בשב"כ, יהיו נוכחים בשדה. בעקבות המו"מ עם המחבלים הצליחו הגרמנים להעביר אותם ואת בני הערובה הישראלים בתחכום במסוק לשדה תעופה צבאי בפירסטנברוק ליד מינכן, משם היו אמורים לטוס לסוריה. משנחת המסוק בבסיס הצבאי פתחו המחבלים באש לעבר צלפי המשטרה הגרמנית בבוואריה, שהיו בלתי מנוסים במשימות צבאיות. החוקה הגרמנית לא התירה להפעיל צבא למשימות אלה, רק משטרה. 11 הישראלים, שהוחזקו כבני ערובה במשך כ-19 שעות, נרצחו במהלך ניסיון החילוץ הכושל, 4 מחבלים נהרגו ו-3 נתפסו חיים, שוטר גרמני אחד נהרג.
בגרמניה נערכו תחקירים מקיפים. אחד הלקחים היה הקמת יחידת עלית למלחמה בטרור – GSG-9, אשר הוכיחה את עצמה בניסיון חטיפה ב-1979 של מטוס לופטהנזה במוגדישו, סומלי.
מחמוד דאוד ע'ודה ("אבו דאוד"), ראש ארגון "ספטמבר השחור" ומתכנן פעולת הטרור "בירעם ואקרית", כך קראו למבצע בארגון זה, טוען בספרו האוטוביוגרפי שמחמוד עבאס (אבו מאזן), לימים ראש הרשות הפלסטינית, היה בין המעטים ששותפו בסוד העניין והוא שדאג למימון הפעולה. עבאס טען שלא ידע למה עתיד לשמש הכסף.
בעקבות הפיגוע מינתה ראש הממשלה גולדה מאיר צוות לבחון את סדרי האבטחה של משלחת ישראל לאולימפיאדה בראשות פנחס קופל, מפכ"ל המשטרה לשעבר, ועמו משה קשתי ואביגדור ברתל. הוועדה הצביעה על "הכישלון המוחלט של הגרמנים", אך גם על ליקויים בפעולת הגופים הישראלים שהיו אחראים לאבטחת המשלחת. בעקבות הדו"ח הועברו מתפקידם ראש אגף האבטחה בשב"כ ומספר בכירים באגף והתפטר מנהל מחלקת הביטחון במשרד החוץ, שהושאל לתפקיד מהשב"כ. הממשלה קבעה שההנחיות המקצועיות לקציני הביטחון של משרדי הממשלה, ובכלל זה בעניין אבטחה בחו"ל, הן באחריות ובפיקוח שב"כ. ראש השירות יוסף הרמלין הגיש את התפטרותו לראש הממשלה, אך היא סירבה לקבלה. אברהם שלום, לימים ראש שב"כ, מונה בעקבות זאת לראש אגף האבטחה, ועזר לידו ראש מחלקת תעופה וספנות של האגף, סבינועם (סבי) אביבי, שהתחיל את דרכו בשירות כמאבטח.
פיגוע זה היה אבן דרך בתולדות המלחמה של ישראל בטרור. בעקבותיו הטילה ראש הממשלה מאיר על שירותי המודיעין הישראליים לסכל פיגועים על ידי פגיעה במפקדים ובמתכננים. המוסד נערך לסדרת מבצעים לפגיעה במפקדים של "ספטמבר השחור". מאוקטובר 1972 עד ינואר 1973 נפגעו נציגי פת"ח ברומא, ואאל זעיתר, בפריז, מחמוד אלהמשרי ובניקוסיה חוסיין אבו אלח'יר.
לחיזוק נושא האבטחה והלוחמה בטרור בדרג הממלכתי הבכיר מינתה הממשלה לאחר הפיגוע במינכן את אלוף במילואים אהרון יריב ליועץ ראש הממשלה לנושא לחימה בפח"ע בחו"ל. הוא נדרש לתאם את גורמי המודיעין, האבטחה והלוחמה הפעילה נגד ארגוני המחבלים בשיתוף פעולה מלא עם המוסד, שב"כ ואמ"ן.
מינכן ספטמבר 1972 – לפני 45 שנים, פיגוע מיקוח של "ספטמבר השחור", י"א ספורטאים ישראלים נרצחו. בעקבותיו נערך שידוד מערכות בשב"כ, הגרמנים הקימו יכולת מבצעית וגבר השיתוף הבינלאומי להתמודדות עם טרור. אפרים לפיד מזכיר בטור השבועי
שוטר גרמני מול בנייני המגורים בכפר האולימפי, ספטמבר 1972 (צילום: AP)
בספטמבר 1972 אירחה גרמניה את האירוע האולימפי הראשון על אדמתה אחרי מלחמת העולם השנייה, 36 שנה אחרי האולימפיאדה ב-1936. לגרמנים היה זה אירוע בינלאומי חשוב למיצוב מקומם במשפחת העמים, הם השקיעו רבות, הביאו למעלה מ-7000 ספורטאים. למרות האבטחה הכבדה הצליחו תשעה מחבלים חמושים מארגון הטרור הפלסטיני "ספטמבר השחור", שנוסד שנתיים קודם, לחדור למתחם בבוקר 5 בספטמבר, ולהשתלט על חדרים בהם התאכסנו הספורטאים הישראלים באולימפיאדה. ישראל הציעה מיד את עזרתה בשיגור יחידת עלית מנוסה בהשתלטות על אירועי מיקוח. כזכור, הפיגוע במינכן אירע 4 חודשים אחרי ההשתלטות המוצלחת על מטוס סבנה בלוד.
הגרמנים סרבו, אך הסכימו כי ראש המוסד צבי זמיר ואלברט כהן, ראש אגף החקירות בשב"כ, יהיו נוכחים בשדה. בעקבות המו"מ עם המחבלים הצליחו הגרמנים להעביר אותם ואת בני הערובה הישראלים בתחכום במסוק לשדה תעופה צבאי בפירסטנברוק ליד מינכן, משם היו אמורים לטוס לסוריה. משנחת המסוק בבסיס הצבאי פתחו המחבלים באש לעבר צלפי המשטרה הגרמנית בבוואריה, שהיו בלתי מנוסים במשימות צבאיות. החוקה הגרמנית לא התירה להפעיל צבא למשימות אלה, רק משטרה. 11 הישראלים, שהוחזקו כבני ערובה במשך כ-19 שעות, נרצחו במהלך ניסיון החילוץ הכושל, 4 מחבלים נהרגו ו-3 נתפסו חיים, שוטר גרמני אחד נהרג.
בגרמניה נערכו תחקירים מקיפים. אחד הלקחים היה הקמת יחידת עלית למלחמה בטרור – GSG-9, אשר הוכיחה את עצמה בניסיון חטיפה ב-1979 של מטוס לופטהנזה במוגדישו, סומלי.
מחמוד דאוד ע'ודה ("אבו דאוד"), ראש ארגון "ספטמבר השחור" ומתכנן פעולת הטרור "בירעם ואקרית", כך קראו למבצע בארגון זה, טוען בספרו האוטוביוגרפי שמחמוד עבאס (אבו מאזן), לימים ראש הרשות הפלסטינית, היה בין המעטים ששותפו בסוד העניין והוא שדאג למימון הפעולה. עבאס טען שלא ידע למה עתיד לשמש הכסף.
בעקבות הפיגוע מינתה ראש הממשלה גולדה מאיר צוות לבחון את סדרי האבטחה של משלחת ישראל לאולימפיאדה בראשות פנחס קופל, מפכ"ל המשטרה לשעבר, ועמו משה קשתי ואביגדור ברתל. הוועדה הצביעה על "הכישלון המוחלט של הגרמנים", אך גם על ליקויים בפעולת הגופים הישראלים שהיו אחראים לאבטחת המשלחת. בעקבות הדו"ח הועברו מתפקידם ראש אגף האבטחה בשב"כ ומספר בכירים באגף והתפטר מנהל מחלקת הביטחון במשרד החוץ, שהושאל לתפקיד מהשב"כ. הממשלה קבעה שההנחיות המקצועיות לקציני הביטחון של משרדי הממשלה, ובכלל זה בעניין אבטחה בחו"ל, הן באחריות ובפיקוח שב"כ. ראש השירות יוסף הרמלין הגיש את התפטרותו לראש הממשלה, אך היא סירבה לקבלה. אברהם שלום, לימים ראש שב"כ, מונה בעקבות זאת לראש אגף האבטחה, ועזר לידו ראש מחלקת תעופה וספנות של האגף, סבינועם (סבי) אביבי, שהתחיל את דרכו בשירות כמאבטח.
פיגוע זה היה אבן דרך בתולדות המלחמה של ישראל בטרור. בעקבותיו הטילה ראש הממשלה מאיר על שירותי המודיעין הישראליים לסכל פיגועים על ידי פגיעה במפקדים ובמתכננים. המוסד נערך לסדרת מבצעים לפגיעה במפקדים של "ספטמבר השחור". מאוקטובר 1972 עד ינואר 1973 נפגעו נציגי פת"ח ברומא, ואאל זעיתר, בפריז, מחמוד אלהמשרי ובניקוסיה חוסיין אבו אלח'יר.
לחיזוק נושא האבטחה והלוחמה בטרור בדרג הממלכתי הבכיר מינתה הממשלה לאחר הפיגוע במינכן את אלוף במילואים אהרון יריב ליועץ ראש הממשלה לנושא לחימה בפח"ע בחו"ל. הוא נדרש לתאם את גורמי המודיעין, האבטחה והלוחמה הפעילה נגד ארגוני המחבלים בשיתוף פעולה מלא עם המוסד, שב"כ ואמ"ן.
