מדוע מד"א לא מחובר למערכת השו"ב של פיקוד העורף?
עמי רוחקס דומבה
| 31/08/2017
קרדיט: מד"א
בעקבות לקחי המלחמה ב-2006, פיקוד העורף הקים מערכת שו"ב מרכזית שאמורה לחבר אליה את כלל ארגוני ההצלה בארץ יחד עם הרשויות המקומיות. בשעת מלחמה או אסון, המערכת תאפשר לפיקוד העורף לנהל את מערך הפינוי וההצלה בצורה מבוקרת, מרכזית ויעילה יותר. אבל, למרות שיש מערכת, מד"א, ארגון הצלה מרכזי בישראל - לא מחובר. איפה האשמה? לא ברור. שני הצדדים טוענים ששניהם רוצים. אבל בפועל, זה לא קורה.
אז קודם כל אתחיל מהתגובות.
תגובת מד"א:
"מד"א מעוניין מאוד להתחבר למערכת השו"ב של פיקוד העורף, וממתין להתקנת המערכת ע"י פיקוד העורף כפי שנקבע".
תגובת פיקוד העורף:
"צה"ל רואה יתרון מבצעי בחיבורם של כלל ארגוני החירום למערכת השליטה והבקרה וישנם ארגונים רבים אשר כבר נקלטו בהצלחה במערכת. פיקוד העורף ערוך ומוכן לקלוט במערכת גופים נוספים שירצו להתחבר, כדוגמת מד״א."
הדרך מלאה כוונות טובות
אוקיי. אז הכוונות טובות. למה זה לא קורה? לא ברור. אולי שר הביטחון צריך להתערב? הרי צה"ל ורח"ל פועלים תחתיו. שר הביטחון גם נושא באחריות ליישום החלטת ממשלה 1577. "נושא ההחלטה: הטלת האחריות הכוללת לטיפול בעורף במצבי חירום על שר הביטחון", נכתב בהחלטה. אולי ראש הממשלה צריך להתערב? השר לביטחון פנים? ואולי כולם מחכים שיקרה אירוע. משהו לא יעבוד. ואז יהיה אפשר לתקן.
מבקר המדינה כתב ב-2015: "ההתמודדות עם אירועי חירום משמעותיים ורחבי היקף בעוצמתם ובמשכם, המתרחשים בעורף האזרחי של מדינת ישראל בעתות שגרה ובעתות לחימה, מחייבת היערכות מערכתית ובין-ארגונית של גופים רבים המשתתפים במאמץ הכולל לטיפול בו, ואיגום ומיצוי מיטביים של משאבים לאומיים.
"העורף האזרחי נדרש למוכנות מיטבית לקראת קשת רחבה של אירועי חירום - החל מאירועי חירום המתרחשים בשגרה, בדרך כלל ללא התרעה מוקדמת (רעידות אדמה, אירועי מזג אוויר קיצוני, שרפות ועוד) (להלן - אירועי חירום בשגרה), וכלה באירועי חירום המתרחשים בעת מצבי לחימה או מלחמה כוללת שבה העורף מהווה יעד לירי של טילים, רקטות ופצצות מרגמה (כדוגמת פגיעה קשה בתשתיות עקב נפילת טילים) (להלן - אירועי חירום בלחימה). על פי איום הייחוס של צה"ל , בכל תרחיש עתידי של עימות עם מדינות וגורמים עוינים באזור, ישמש העורף יעד עיקרי לפגיעה נרחבת באמצעות מספר רב של טילים ורקטות, שתימשך מספר ימים ועד מספר שבועות". (מקור: mevaker.gov.il).
למערכת של פיקוד העורף קוראים שו"ב עורף לאומי או שוע"ל בקיצור והפיתוח שלה החל אי שם ב-2012. המערכת אמורה לסנכרן את כלל שירותי ההצלה במדינה יחד עם מעל ל-250 רשויות מקומיות. חלק מפיתוח המערכת מבוסס על לקחים ממלחמת לבנון השנייה. חלק מלקחים אלו מפורטים באתר מבקר המדינה, וחלקם בדו"ח וינוגרד.
מבקר המדינה כתב בשנה שאחרי המלחמה ב-2006:
"התשתית הנורמטיבית הנוגעת לטיפול בעורף בעתות חירום היא מורכבת, אינה מגדירה בבהירות את תחומי הסמכות והאחריות של הגופים העוסקים בטיפול בעורף במצבים שונים, ולכן מקשה על שיתוף פעולה ותיאום מיטבי בין גופים אלו ולכן תחומים מרכזיים בטיפול בעורף "נופלים בין הכסאות". לכך יש להוסיף את היעדרו של גוף מרכזי בעל אחריות וסמכות לתאם את פעילות כל הגופים המופקדים על הטיפול בעורף, לשלוט באירועים ולנתב את הגופים האמורים כדי למצות את יכולותיהם. בנסיבות אלה נפגעה קשות הכנתם של גופים אלה לפני המלחמה, ובזמן המלחמה שררו ביניהם בלבול ואי-הבנות בעת שנדרשו לטפל באוכלוסייה ולתת לה סיוע חיוני בתחומים כמו הספקת מזון וציוד, רפואה, הסברה, מיגון ופינוי".
אין ספק כי הכוונת של צה"ל ומד"א טובות. שניהם רוצים לעזור לציבור ולהתכונן כראוי לתרחיש מלחמה בעורף. יחד עם זאת, כוונות טובות לא תמיד מספיקות. במקרה זה צריך גם חיבור למערכת שו"ב אחת. אם חיבור זה לא יקרה עד המלחמה הבאה, ייתכן ומבקר המדינה יצטרך לעשות 'העתק-הדבק' מהדו"ח שכתב לפני עשור.
קרדיט: מד"א
בעקבות לקחי המלחמה ב-2006, פיקוד העורף הקים מערכת שו"ב מרכזית שאמורה לחבר אליה את כלל ארגוני ההצלה בארץ יחד עם הרשויות המקומיות. בשעת מלחמה או אסון, המערכת תאפשר לפיקוד העורף לנהל את מערך הפינוי וההצלה בצורה מבוקרת, מרכזית ויעילה יותר. אבל, למרות שיש מערכת, מד"א, ארגון הצלה מרכזי בישראל - לא מחובר. איפה האשמה? לא ברור. שני הצדדים טוענים ששניהם רוצים. אבל בפועל, זה לא קורה.
אז קודם כל אתחיל מהתגובות.
תגובת מד"א:
"מד"א מעוניין מאוד להתחבר למערכת השו"ב של פיקוד העורף, וממתין להתקנת המערכת ע"י פיקוד העורף כפי שנקבע".
תגובת פיקוד העורף:
"צה"ל רואה יתרון מבצעי בחיבורם של כלל ארגוני החירום למערכת השליטה והבקרה וישנם ארגונים רבים אשר כבר נקלטו בהצלחה במערכת. פיקוד העורף ערוך ומוכן לקלוט במערכת גופים נוספים שירצו להתחבר, כדוגמת מד״א."
הדרך מלאה כוונות טובות
אוקיי. אז הכוונות טובות. למה זה לא קורה? לא ברור. אולי שר הביטחון צריך להתערב? הרי צה"ל ורח"ל פועלים תחתיו. שר הביטחון גם נושא באחריות ליישום החלטת ממשלה 1577. "נושא ההחלטה: הטלת האחריות הכוללת לטיפול בעורף במצבי חירום על שר הביטחון", נכתב בהחלטה. אולי ראש הממשלה צריך להתערב? השר לביטחון פנים? ואולי כולם מחכים שיקרה אירוע. משהו לא יעבוד. ואז יהיה אפשר לתקן.
מבקר המדינה כתב ב-2015: "ההתמודדות עם אירועי חירום משמעותיים ורחבי היקף בעוצמתם ובמשכם, המתרחשים בעורף האזרחי של מדינת ישראל בעתות שגרה ובעתות לחימה, מחייבת היערכות מערכתית ובין-ארגונית של גופים רבים המשתתפים במאמץ הכולל לטיפול בו, ואיגום ומיצוי מיטביים של משאבים לאומיים.
"העורף האזרחי נדרש למוכנות מיטבית לקראת קשת רחבה של אירועי חירום - החל מאירועי חירום המתרחשים בשגרה, בדרך כלל ללא התרעה מוקדמת (רעידות אדמה, אירועי מזג אוויר קיצוני, שרפות ועוד) (להלן - אירועי חירום בשגרה), וכלה באירועי חירום המתרחשים בעת מצבי לחימה או מלחמה כוללת שבה העורף מהווה יעד לירי של טילים, רקטות ופצצות מרגמה (כדוגמת פגיעה קשה בתשתיות עקב נפילת טילים) (להלן - אירועי חירום בלחימה). על פי איום הייחוס של צה"ל , בכל תרחיש עתידי של עימות עם מדינות וגורמים עוינים באזור, ישמש העורף יעד עיקרי לפגיעה נרחבת באמצעות מספר רב של טילים ורקטות, שתימשך מספר ימים ועד מספר שבועות". (מקור: mevaker.gov.il).
למערכת של פיקוד העורף קוראים שו"ב עורף לאומי או שוע"ל בקיצור והפיתוח שלה החל אי שם ב-2012. המערכת אמורה לסנכרן את כלל שירותי ההצלה במדינה יחד עם מעל ל-250 רשויות מקומיות. חלק מפיתוח המערכת מבוסס על לקחים ממלחמת לבנון השנייה. חלק מלקחים אלו מפורטים באתר מבקר המדינה, וחלקם בדו"ח וינוגרד.
מבקר המדינה כתב בשנה שאחרי המלחמה ב-2006:
"התשתית הנורמטיבית הנוגעת לטיפול בעורף בעתות חירום היא מורכבת, אינה מגדירה בבהירות את תחומי הסמכות והאחריות של הגופים העוסקים בטיפול בעורף במצבים שונים, ולכן מקשה על שיתוף פעולה ותיאום מיטבי בין גופים אלו ולכן תחומים מרכזיים בטיפול בעורף "נופלים בין הכסאות". לכך יש להוסיף את היעדרו של גוף מרכזי בעל אחריות וסמכות לתאם את פעילות כל הגופים המופקדים על הטיפול בעורף, לשלוט באירועים ולנתב את הגופים האמורים כדי למצות את יכולותיהם. בנסיבות אלה נפגעה קשות הכנתם של גופים אלה לפני המלחמה, ובזמן המלחמה שררו ביניהם בלבול ואי-הבנות בעת שנדרשו לטפל באוכלוסייה ולתת לה סיוע חיוני בתחומים כמו הספקת מזון וציוד, רפואה, הסברה, מיגון ופינוי".
אין ספק כי הכוונת של צה"ל ומד"א טובות. שניהם רוצים לעזור לציבור ולהתכונן כראוי לתרחיש מלחמה בעורף. יחד עם זאת, כוונות טובות לא תמיד מספיקות. במקרה זה צריך גם חיבור למערכת שו"ב אחת. אם חיבור זה לא יקרה עד המלחמה הבאה, ייתכן ומבקר המדינה יצטרך לעשות 'העתק-הדבק' מהדו"ח שכתב לפני עשור.
