"המהפכה הבאה תהיה טיפול אוטומטי במידע"

ראיון בלעדי ומרתק עם אלעד אהרונסון, סגן נשיא אלביט מערכות ומנכ"ל חטיבת המודיעין, על עתיד מערכות המודיעין והמל"טים, כולל גילויים על פיתוחים חדשים

מל"ט מדגם הרמס 900 (צילום: אלביט מערכות)

כאשר חברת אלביט מערכות הכריזה לפני כשנתיים על שינוי מבני משמעותי, עלו סימני שאלה רבים סביב המהלך. במסגרת השינוי הוקמה חטיבת מערכות מודיעין (ISTAR) כדי לחבר בין פעילות המודיעין והאלקטרו-אופטיקה של אל-אופ (החברה הבת הוותיקה של אלביט מערכות) לבין פעילות המטוסים ללא טייס, המרוכזת במפעל נפרד.

האם בתום שנתיים כבר ניתן להעריך את תוצאות המהלך? החיבור בין שני גופי ענק של אלביט מערכות מוכיח את עצמו?

אלעד אהרונסון, סגן נשיא אלביט מערכות ומנכ"ל ISTAR, משיב בראיון מיוחד לישראל דיפנס: "ISTAR עוסקת במודיעין ובהנגשת מטרות. החטיבה יצאה לדרך במתכונת זו באפריל 2015. השנה הראשונה יוחדה לסידור הארגון והנהלים והבין מה אנחנו רוצים מעצמנו. זה עבד יפה. במקביל צריך היה לרוץ ולהביא את הביזנס. הכל נעשה תוך כדי ריצה. לשמחתי, גם 2015 וגם 2016 היו שנים מצוינות. כבר מתחילים לראות את התוצאות". 

מה היה הרעיון המרכזי של חיבור הגופים?

"בגדול, החזון שלנו הוא לתת ללקוחות מענה מקיף, שכולל את כל סוגי החישה (סנסורים) של השטח, ואז עיבוד המידע והפיכתו לחומר רלוונטי לקבלת החלטות בזמן הנכון על ידי הגורם המתאים. 

"בראייתי, בדבר הזה יש בעצם שלושה נדבכים שבהם צריך לטפל. הנדבך הראשון הוא הפלטפורמות והסנסורים: אנחנו צריכים פלטפורמות שכל הזמן יהיו טובות יותר, כלומר יפעלו יותר זמן ובטווחים יותר ארוכים. יהיה להן כוח נשיאה מוגדל של מטע"דים, שכל אחד מהם יראה יותר טוב וישמע יותר טוב, שכן גם הסנסורים מתקדמים בלי הפסקה.

"האתגר ברובד השני הוא לחבר בין הסנסורים. לא מספיק שיש לך סנסור שיושב על פלטפורמה וחש את השטח – אתה רוצה לראות מה קורה כאשר אתה מחבר בין סנסורים מסוגים שונים - אלקטרו-אופטיים, מכ"מיים, קומינטיים וכן הלאה. יש לנו כמה פרויקטים שעושים בדיוק את החיבור הזה.

"הרובד השלישי הוא, לדעתי, הכיוון שאליו הולך השוק: מדובר בצורך מרכזי של הצרכנים, והכוונה היא להצליח לעשות את כל מה שאפשר מהמידע שנאסף. לא מספיק ששמת בשטח את הפלטפורמות הנכונות, ששמת את הסנסורים הנכונים והצלחת לחבר ביניהם. כעת נכנס נושא הטיפול במידע – הביג דאטה. 

"בסוף זה מצב שבו יש לך הרבה מאוד נתונים, וכמו שלקוחות אומרים לי: 'הנתונים נשפכים לי מהשולחן. אני לא מצליח לעשות איתם כלום'. אנחנו צריכים לעשות אוטומציה של כל הדבר הזה. 

"הלקוחות שלי קונים היום מטע"ד אלקטרו-אופטי, או אחר - אבל מה שהם באמת צריכים זה מידע מנותח ומוצלב, שיאפשר להם לקבל החלטה. לשם אנחנו הולכים. זה תהליך ארוך, הוא מצריך הרבה פיתוח ושינוי קונספטים מקצועיים ועסקיים, אבל אני חושב שאוסף הנתונים שמונגש אלינו דורש שנדע לטפל באופן אוטומטי במידע. אחרת אין לזה שום טעם. בעיניי, התעשייה של הסנסורים ושל הכלים הבלתי מאוישים תתחבר עם תעשיית הדאטה, ויינתן המענה הנדרש".

מה לגבי המונח "אחיזת שטח"? בעבר דובר רבות על הקונספט הזה. בשנתיים האחרונות הביטוי פחות מוזכר?

"בעיניי, אחיזת שטח היא מתאר המתייחס מזווית מבצעית בדיוק למה שאמרתי קודם לכן מהזווית הטכנולוגית. הרי מה זאת 'אחיזת שטח'? לראות את השטח כל הזמן, להבין מה קורה בו, ואחרי זה גם לפעול. אני פחות משתמש במונח 'אחיזת שטח', כי אומרים את זה היום על כל דבר. 

"בסלון האווירי בפריז (יוני 2017) חשפנו את מערכת SkEye ואת ה-GroundEye, שאוחזות שטח בממד הוויזינטי (מהאוויר) והאופטרוני (מהקרקע). הן עושות בדיוק את זה: חשות את השטח כל הזמן, ועכשיו השאלה היא מה אתה עושה עם כל המידע? היתרון הגדול של המערכות האלו הוא בעיבוד המידע, בחיבור עם מאגרי מידע אחרים ובאלגוריתמיקה שמאחורי כל הדברים האלה. אנחנו בתחילת התהליך, למרות שהתקדמנו מאוד. בהמשך נהיה במקום אחר. לדעתי, כל מערכת המודיעין תעבור תהליך דרמטי של אופטומטיזציה.

"הימים שבהם היית שם מטע"ד אחד על מל"ט אחד, ששידר אל מפענח אחד, שהסתכל על תמונת הווידאו שלו רק בזמן אמת - חולפים. בעידן ההוא, אם קרה אירוע מטר אחד הצידה או שתי דקות לפני - לא ראית את זה. זה כבר לא רלוונטי. כבר כיום אנחנו יודעים להסתכל על כל השטח בספקטרום רחב - וגם בממד הזמן. אנחנו יודעים מה קרה אתמול ושלשום, איפה האדם שנכנס כרגע היה - ומאיפה הוא הגיע. עכשיו צריך רק לדעת לחבר את כל זה. 'אחיזת שטח' עדיין מאוד רלוונטית, אבל היא כבר לא מתארת את כל מה שאנחנו יודעים לתת".

בסלון האווירי בפריז הורשיתם סוף סוף לחשוף יותר פרטים על מערכת ה-SkEye. מה אתה יכול לספר על המערכת, שלא היה ידוע עד כה?

"המערכת נולדה כלקח מפעילות מערך החוזי של ישראל לפני כמה שנים. הבנו שאנחנו שמים הרבה מל"טים באוויר ולכל אחד מהם יש מטע"ד וידאו, שמסתכל ברגע נתון על פיסת קרקע נתונה, בעוד שאירועים מתרחשים כל הזמן ובכל פיסת שטח. 

"המערכת שחשפנו מסתכלת כל הזמן על שטח גדול, כ-80 קמ"ר, ומקליטה הכל. ואז, כשיש אינדיקציה (מודיעינית), אתה יכול ללכת במרחב או בזמן ולחפש את זה - גם אם לא היה לך אדם שהסתכל בזמן אמת".

בכל המרחב?

"כל ה-80 קמ"ר מצולמים כל הזמן ברזולוציה גבוהה. החומר נאגר בשרתים של המערכת כל זמן שהמערכת באוויר, ואתה יכול להצליב את זה עם כל דבר שקרה. אפשר לחפש בשטח גם שבועיים אחרי. אם נודע לך שמישהו קיבל שיחת טלפון ביום נתון ביישוב מסוים – אתה הולך ומתחיל לחפש את זה אחורה. אם זה היה שם - זה תועד. כבר לא 'מפספסים'. 

"אותו דבר הבאנו גם למרחב היבשתי, עם ה-GroundEye, שפועל באותו רציונל. כאן מדובר במערכת שיושבת על הקרקע ומסתכלת על שטח מסוים מתורן או מגדל. זה עובד כל הזמן, ללא מגבלות הכיסוי שיש למל"טים, אבל הזווית אלכסונית. למרות זאת, המערכת נותנת פתרון מצוין לאתגרים כמו אבטחת גבולות ואבטחת מתקנים קריטיים. גם במרחב האורבני המערכת מנתרת לך כל מה שקורה בסביבתה.

"המערכות יפרצו בצורה קיצונית כאשר לא יצטרכו יותר את המפענחים האנושיים. כרגע המגבלה היא לא המערכת האופטרונית, אלא המפענחים: כמה זמן הם יכולים לחקור וכמה טוב הם יכולים לעשות את זה. 

"אנחנו מבצעים תהליך של אוטומטיזציה, ותהיה מערכת שתעשה את זה יפה מאוד כל הזמן. אין טעם שאדם יישב ויסתכל על המסך. עם כל כך הרבה מידע הוא פשוט לא יצליח".

היום המערכת לא יודעת לזהות התרחשויות מעניינות בשטח באופן אוטומטי?

"יש לה אנליטיקות מסוימות, אבל עוד לא עברנו תהליך של אוטומטיזציה מלאה".

זה כולל בעצם סוג של בינה מלאכותית (AI)?

"זה בהחלט השלב הבא. השלבים הראשונים פשוטים יותר, אבל נגיע לשם. יש באלביט מערכות מספר פעילויות שהולכות בדיוק לכיוון של למידה לבד, אבל עד יכולת מבצעית מלאה – ייקח עוד זמן. זו האבולוציה של התפתחות התחום הזה". 

המערכות הוכיחו את עצמן מבחינה מבצעית?

"המערכת עובדת בצורה מבצעית עם תוצאות מאוד יפות".

עתיד המל"טים

אהרונסון צמח בצה"ל כקצין במערך החימוש המדויק. בקריירה האזרחית שלו, לפני שמונה למנכ"ל ISTAR, הוביל את תחום המל"טים באלביט מערכות (בין הישגי המערך בעשור האחרון היה גם פיתוח משותף של המל"ט "ווטשקיפר", עם קבוצת תאלס האירופית, עבור צבא בריטניה, ועסקאות ענק למכירת המטוס הלא מאויש ״הרמס 900״ לצבא שווייץ, לצה"ל ולמדינות נוספות).

איך הפלטפורמות המל"טים מתחברות לשינויים הקונספטואליים של המודיעין?

"הצרכנים התרגלו לכך שכל דבר שהם רוצים לדעת – הם יכולים לדעת. משום כך אנחנו צריכים לסייע להם להציב מעל השטח את הפלטפורמות המתאימות ואת הסנסורים המתאימים. העולם האווירי כולו עובר לפלטפורמות מל"טיות. לא צריך עלויות גבוהות שנדרשות כדי להשאיר את הצוותים באוויר זמן רב, ואין סיכון חיים. השהייה של מל"ט באוויר הרבה יותר ארוכה. הרמס 900, למשל, יכול להגיע ל-30 שעות שהייה ומעלה. 

"לדעתי, התחום האווירי הולך לשני כיוונים כרגע: האחד הוא להעלות לאוויר מל"ט גדול, שיוכל לשהות זמן רב, תוך כיסוי שטח גדול. בעניין זה יש לנו הצלחה עם ההרמס 900. לאחרונה זכינו גם במכרז של האו"ם לסיוע לכוחות הפועלים במאלי שבאפריקה. 

"הכיוון השני הוא דווקא מל"טים קטנים, שם רמות המחירים נמוכות אך הטכנולוגיה כבר מאפשרת להם לטוס הרבה זמן. המטע"ד אומנם מוגבל, אבל כשאתה מחבר את זה למגמה הכללית של מזעור – אתה מקבל מל"ט ששוקל 100-50 קילו ויודע לשהות 20 שעות באוויר ולקחת מטע"דים שנותנים מענה מבצעי מעולה. במגבלות תקציב זה פתרון יפה. 

"העולם מדבר על לקחת את זה צעד אחד קדימה – לעבודה של מספר מל"טים קטנים בנחיל. זה עוד לא קורה מבצעית, אבל אין ספק שביום שנוכל לעשות זאת תהיה אלטרנטיבה למל"טים הגדולים: מספר מל"טים קטנים שיעבדו יחד, עם כל היתרונות והחסרונות של זה. עוד רגע, לטעמי, גם תהיה תקשורת לוויינים למל"טים קטנים מאוד, ואז אפשר יהיה לטוס איתם רחוק וגבוה".

מה עם המל"טים לטווחים של "מעבר לגבעה", שמכונים בצה"ל "רוכב שמיים"?

"מל"טים חשמליים מסוג 'רוכב שמיים' עושים עבודה פנטסטית, אבל נבנית מעליהם שכבה שעליה אני מדבר, של מל"טים ששוקלים בין 30 ל-150 ק"ג, עם עלויות תחזוקה נמוכות, הנעה היברידית או חשמלית – ועכשיו עם תקשורת וטווח פעולה גדול. זה פתרון לא רע לחלק גדול מהצרכים.

"חלק מעמיתיי מדברים במונחים דיכוטומיים של שכבה גבוהה ושכבה נמוכה. אני סבור שתהיה גם שכבת ביניים. 

"יש לנו כבר פרויקטים עם זרוע היבשה של מל"ט לדרג המח"ט. אלה מערכות שמסופקות לזרוע היבשה ועושות עבודה יפה. משקל המל"טים האלה כמעט 40 ק"ג והם חשמליים. זו המערכת שאנחנו מכנים סקיילארק 3. הטווח שלה הוא 50-40 ק"מ, ומשך השהייה באוויר חמש שעות. המל"ט הזה יודע לקחת עד 10 ק"ג מטע"ד, והוא משתלב היטב בתפיסות לוחמת היבשה של צה"ל". 

מה לגבי שכבה גבוהה מאוד, קרוב לאטמוספירה, שם אל-אופ פעילה עם סנסורים חלליים?

"גם שם יהיו התפתחויות. אמרתי באחד הכנסים האחרונים של 'ישראל דיפנס', שהאיום העסקי על מערכות המודיעין באוויר מגיע מהחלל, ואני עדיין חושב כך. הנושא של איסוף מודיעין או פעילות מהחלל - יגדל. המחירים יירדו, והמערכות יהפכו לפשוטות יותר. אמנם בתווך החללי יש מורכבויות – אתה לא יכול שתהיה לך תקלה – אבל מצד שני יש גם הרבה יתרונות. הרבה היבטים שהם פשוטים מאוד שם".

מה לגבי מל"טים מחוץ לאטמוספירה, כמו ה"גלובל הוק" האמריקאי?

"אנחנו עובדים כרגע על פלטפורמות במרחבים הרגילים, של 40-30 אלף רגל. במקביל, יש לנו פעילות בתחום החלל, שם אנחנו מתרכזים בעיקר בתחום האופטרוני, ביחד עם משרד הביטחון והתעשייה האווירית".

אירופה עולה 

מבחינת ההזדמנויות הגדולות, איך אתה מנתח את השוק?

"אחרי כמה שנים של עלייה גדולה באמריקה הלטינית, אנחנו מזהים שם האטה. לעומת זאת, באירופה יש לנו הצלחות יפות. מזרח אסיה תמיד היתה שוק מרכזי. יש שם הרבה פעילות. באפריקה, כמו תמיד, צצות הזדמנויות. יש שם שנים טובות יותר או פחות. גם ארה"ב היא שוק חשוב, אבל הפוקוס הוא באירופה ובאסיה".

זה מעניין, שהרי אירופה נחשבה לפני כחמש שנים כיבשת מתה מבחינת העסקים הביטחוניים

"נכון. נראה שהעלייה במכירות שם נובעת ממספר משתנים: ההתחייבות של המדינות האחרות להגדיל את תקציב הביטחון, מתיחות עם הרוסים בכמה אזורים, וגם נושא ההגירה והטרור של גורמי איסלאם קיצוני. בנוסף, כשצבאות אירופה יצאו מאפגניסטן, הם חזרו להסתכל על ציי הרק"ם והספינות – וגם לכך יש השלכה.

"אירופה עולה. יש לנו גם הצלחות בארה"ב, אבל השוק העיקרי כיום הוא אירופה ואסיה".

ומילה אחרונה על מערכת ה"מיוסיק" (MUSIC) של אלביט, להגנת מטוסים באמצעות טכנולוגיית קרן הלייזר DIRCAM. המכירות של המערכת עונות על הציפיות?

"הציפיות ממערכת ה-DIRCAM היו גבוהות מאוד, ואכן מדובר בהצלחה יפה. מדובר במשפחת מערכות – למטוסים גדולים וקטנים ולמסוקים. העולם מתחיל להבין את היכולת הזו, ויש לנו מובילות עולמית בתחום.

"השקענו בפיתוח הזה הרבה אמצעים ואינסוף ניסויים, ועברנו תהליך רישיוּן, סרטיפיקציה, ארוך. בסופו של דבר, מטוסים שמצוידים במערכת שלנו נוחתים כיום ב-JFK, בהית'רו ובכל רחבי הגלובוס. יחד עם הגרסה להגנת מטוסים צבאיים והשוק של מטוסי מנהיגים, מדובר במנוע צמיחה יפה. נמשיך לפתח אותו". 

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר
To prevent automated spam submissions leave this field empty.
Image CAPTCHA