התשה צבאית והחמצה מדינית
ב-8 באוגוסט 1970, לפני 47 שנה הסתיימה מלחמת ההתשה בהפסקת אש עם המצרים ובסדרה של מגעים מדיניים שלא הבשילו להסדר. אפרים לפיד נזכר בצער רב בהזדמנות מדינית שהוחמצה
אפרים לפיד
| 10/08/2017
חייל ישראלי בתעלת סואץ ביום חתימת הסכם הפסקת האש, 8.8.1970 (צילום ארכיון: AP)
ב-8 באוגוסט 1970 חתמו ישראל ומצרים על הסכם הפסקת אש, ובכך באה לסיומה מלחמת ההתשה שהתחוללה על קו התעלה, בסיני ובעומק מצרים. מלחמה זו, שהחלה עוד ביולי 1967, חודש אחרי מלחמת ששת הימים, התקיימה גם בגזרת בקעת הירדן וגבול סוריה וגבתה מישראל מחיר דמים כואב של מאות הרוגים ואלפי פצועים. יש הסופרים את מלחמת ההתשה ממרץ 1969, מועד בו נהרג הרמטכ"ל המצרי עבד אלמנעם ריאד מאש כוחותינו בתעלה והנשיא המצרי עבד א-נאצר הגיב לפעילות המבצעית בסיני ובתעלה במונח הערבי "חרב אלאסתנזאף" (מלחמת הקזת הדם).
התגובה המצרית הראשונה אחרי מלחמת 1967 היתה ירי ארטילרי לעבר כוחות צה"ל בתעלה, כאשר כוחותינו לא ממוגנים. זמן רב ארך עד שהושלם קו ביצורים ("קו בר-לב") וניתנה הגנה לכוחות. באוקטובר 1967, בשבת סוכות, הטביעו המצרים את אניית חיל הים "אילת", אסון כבד, שהיה כרוך בתקלה מבצעית חמורה בצה"ל – התרעה מודיעינית על הירי הצפוי לא הגיעה לכח הימי. מלקחי מספר אירועים היה ברור כי מפקדת חיל הים בחיפה מנותקת מהמטה הכללי ועל כן חיוני להעביר את המפקדה לקריה בתל-אביב.
במלחמת ההתשה לחמו בסיני על גדת התעלה כוחות חי"ר, שריון וארטילריה. כוחות צה"ל פעלו במבצעי עומק במצרים : צנחנים פגעו בתחנת כח בלב הדלתה, טייסי מסוקי חיל האוויר שלפו מכ"ם מחוף מפרץ סואץ, השריון ערך פשיטה עם טנקים מעבר למפרץ סואץ, כוחות סיירת מטכ"ל ושייטת 13 ערכו פשיטה על כוח מצרי באי גרין במרכז התעלה, פשיטה אחרת בוצעה על האי שדואן בדרום סיני ותקיפות רבות של חיל האוויר נעשו ברחבי מצרים. פעולות אלה נועדו לאותת למצרים להפסיק את ההתשה הארטילרית שהסבה אבידות כבדות.
לקראת סוף שנת 1969 הבינו בישראל כי חייבים לפעול בדרכים מכאיבות יותר כדי לשים קץ להתשה. ב-7 בינואר 1970 הוחל בהפצצות עומק במצרים על ידי מטוסי הפנטום החדשים שנכנסו לשירות בחיל האוויר. ב- 24 בינואר נזעק נשיא מצרים, עבד א-נאצר, למוסקבה בדרישה מהסובייטים להיחלץ במישרין לעזרתו, נוכח הפצצות העומק בארצו. הסובייטים נענו בצעד חסר תקדים מאז מלחמת העולם השנייה: העבירו כוחות שלהם למדינה מחוץ לברית ורשה. עתה היה על צה"ל והמודיעין הישראלי להתמודד לא רק מול צבא ערבי אלא גם סובייטי, קפיצת מדרגה משמעותית בעימות. במרס 1970 העבירה ברה"מ למצרים סוללות טילי קרקע-אוויר (כולל סוללות "ס.א. 3" שעד אז לא נראו באזור) על צוותי ההפעלה . באפריל הגיעו למצרים טייסות "מיג 21" סובייטיות. מעתה השתלבו הסובייטים באורח פעיל בניסיונות המצרים לקרב את מערך הטילים לעבר התעלה. ביולי 1970 בקרב אוויר הפילו טייסי חיל האוויר הישראלי 5 מטוסי מיג 21 סובייטים, עימות ראשון מסוגו של מטוסים מערביים וסובייטים.
כך הגיע הקץ למלחמת ההתשה עם מצרים בהפסקת אש בליל 8-7 באוגוסט 1970. חודש אחר כך נפטר עבד א-נאצר ועלה נשיא חדש, אנואר סאדאת. הפסקת האש החזיקה מעמד עד פרוץ מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973. בשנים 1972-1970 התנהלו מגעים חשאיים בין מצרים וישראל בתיווך אמריקאי, בניצוחו של הנרי קיסינג'ר, אך לא הבשילו להסדר מדיני.
גזרה נוספת בתקופת ההתשה היתה בגבול ירדן, משם חדרו מחבלים פלסטינים מארגוני הטרור שהוקמו מאז 1965. המחבלים פגעו באזרחים וחיילים. במרדפים רגליים ומוסקים אחר מחבלים בבקעת הירדן נפלו מפקדים רבים. חזית משנית מוגבלת הייתה בתקופה זו בגזרה הסורית ובגבול הלבנון. בקיץ 1968 חטפו מחבלים מטוס "אל-על" לאלג'יר וכך נפתחה חזית חדשה של פח"ע בחו"ל. ההשתוללות של הפלסטינים בירדן הביאה את המלך חוסיין למסע חיסול מקיף נגדם בספטמבר 1970 ("ספטמבר השחור"). 721 אנשים, בהם 594 חיילים נהרגו, 12 חיילי צה"ל נפלו בשבי המצרי ו-3 בשבי הסורי בשנים 1970-1967.
בשנת 2002, באיחור של 32 שנים, ביוזמתו העיקשת של אלוף שלמה להט (צ'יץ') הוענק במערכת הביטחון אות מלחמת ההתשה לציון אחת התקופות הקשות במאבק על ביטחון המדינה.
ב-8 באוגוסט 1970, לפני 47 שנה הסתיימה מלחמת ההתשה בהפסקת אש עם המצרים ובסדרה של מגעים מדיניים שלא הבשילו להסדר. אפרים לפיד נזכר בצער רב בהזדמנות מדינית שהוחמצה
חייל ישראלי בתעלת סואץ ביום חתימת הסכם הפסקת האש, 8.8.1970 (צילום ארכיון: AP)
ב-8 באוגוסט 1970 חתמו ישראל ומצרים על הסכם הפסקת אש, ובכך באה לסיומה מלחמת ההתשה שהתחוללה על קו התעלה, בסיני ובעומק מצרים. מלחמה זו, שהחלה עוד ביולי 1967, חודש אחרי מלחמת ששת הימים, התקיימה גם בגזרת בקעת הירדן וגבול סוריה וגבתה מישראל מחיר דמים כואב של מאות הרוגים ואלפי פצועים. יש הסופרים את מלחמת ההתשה ממרץ 1969, מועד בו נהרג הרמטכ"ל המצרי עבד אלמנעם ריאד מאש כוחותינו בתעלה והנשיא המצרי עבד א-נאצר הגיב לפעילות המבצעית בסיני ובתעלה במונח הערבי "חרב אלאסתנזאף" (מלחמת הקזת הדם).
התגובה המצרית הראשונה אחרי מלחמת 1967 היתה ירי ארטילרי לעבר כוחות צה"ל בתעלה, כאשר כוחותינו לא ממוגנים. זמן רב ארך עד שהושלם קו ביצורים ("קו בר-לב") וניתנה הגנה לכוחות. באוקטובר 1967, בשבת סוכות, הטביעו המצרים את אניית חיל הים "אילת", אסון כבד, שהיה כרוך בתקלה מבצעית חמורה בצה"ל – התרעה מודיעינית על הירי הצפוי לא הגיעה לכח הימי. מלקחי מספר אירועים היה ברור כי מפקדת חיל הים בחיפה מנותקת מהמטה הכללי ועל כן חיוני להעביר את המפקדה לקריה בתל-אביב.
במלחמת ההתשה לחמו בסיני על גדת התעלה כוחות חי"ר, שריון וארטילריה. כוחות צה"ל פעלו במבצעי עומק במצרים : צנחנים פגעו בתחנת כח בלב הדלתה, טייסי מסוקי חיל האוויר שלפו מכ"ם מחוף מפרץ סואץ, השריון ערך פשיטה עם טנקים מעבר למפרץ סואץ, כוחות סיירת מטכ"ל ושייטת 13 ערכו פשיטה על כוח מצרי באי גרין במרכז התעלה, פשיטה אחרת בוצעה על האי שדואן בדרום סיני ותקיפות רבות של חיל האוויר נעשו ברחבי מצרים. פעולות אלה נועדו לאותת למצרים להפסיק את ההתשה הארטילרית שהסבה אבידות כבדות.
לקראת סוף שנת 1969 הבינו בישראל כי חייבים לפעול בדרכים מכאיבות יותר כדי לשים קץ להתשה. ב-7 בינואר 1970 הוחל בהפצצות עומק במצרים על ידי מטוסי הפנטום החדשים שנכנסו לשירות בחיל האוויר. ב- 24 בינואר נזעק נשיא מצרים, עבד א-נאצר, למוסקבה בדרישה מהסובייטים להיחלץ במישרין לעזרתו, נוכח הפצצות העומק בארצו. הסובייטים נענו בצעד חסר תקדים מאז מלחמת העולם השנייה: העבירו כוחות שלהם למדינה מחוץ לברית ורשה. עתה היה על צה"ל והמודיעין הישראלי להתמודד לא רק מול צבא ערבי אלא גם סובייטי, קפיצת מדרגה משמעותית בעימות. במרס 1970 העבירה ברה"מ למצרים סוללות טילי קרקע-אוויר (כולל סוללות "ס.א. 3" שעד אז לא נראו באזור) על צוותי ההפעלה . באפריל הגיעו למצרים טייסות "מיג 21" סובייטיות. מעתה השתלבו הסובייטים באורח פעיל בניסיונות המצרים לקרב את מערך הטילים לעבר התעלה. ביולי 1970 בקרב אוויר הפילו טייסי חיל האוויר הישראלי 5 מטוסי מיג 21 סובייטים, עימות ראשון מסוגו של מטוסים מערביים וסובייטים.
כך הגיע הקץ למלחמת ההתשה עם מצרים בהפסקת אש בליל 8-7 באוגוסט 1970. חודש אחר כך נפטר עבד א-נאצר ועלה נשיא חדש, אנואר סאדאת. הפסקת האש החזיקה מעמד עד פרוץ מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973. בשנים 1972-1970 התנהלו מגעים חשאיים בין מצרים וישראל בתיווך אמריקאי, בניצוחו של הנרי קיסינג'ר, אך לא הבשילו להסדר מדיני.
גזרה נוספת בתקופת ההתשה היתה בגבול ירדן, משם חדרו מחבלים פלסטינים מארגוני הטרור שהוקמו מאז 1965. המחבלים פגעו באזרחים וחיילים. במרדפים רגליים ומוסקים אחר מחבלים בבקעת הירדן נפלו מפקדים רבים. חזית משנית מוגבלת הייתה בתקופה זו בגזרה הסורית ובגבול הלבנון. בקיץ 1968 חטפו מחבלים מטוס "אל-על" לאלג'יר וכך נפתחה חזית חדשה של פח"ע בחו"ל. ההשתוללות של הפלסטינים בירדן הביאה את המלך חוסיין למסע חיסול מקיף נגדם בספטמבר 1970 ("ספטמבר השחור"). 721 אנשים, בהם 594 חיילים נהרגו, 12 חיילי צה"ל נפלו בשבי המצרי ו-3 בשבי הסורי בשנים 1970-1967.
בשנת 2002, באיחור של 32 שנים, ביוזמתו העיקשת של אלוף שלמה להט (צ'יץ') הוענק במערכת הביטחון אות מלחמת ההתשה לציון אחת התקופות הקשות במאבק על ביטחון המדינה.
