ירדן וישראל -עבר חשאי עד שלום גלוי
סיומה של התקרית בשבוע שעבר עם המאבטח הישראלי בירדן מזכירה את העבר ההדוק של קשר חשאי בין שתי המדינות עד שהבשיל לשלום גלוי ב-1994, תזכורת בטור השבועי של אפרים לפיד
אפרים לפיד
| 03/08/2017
טקס חתימת הסכם השלום בין ישראל וירדן (צילום ארכיון: AP)
מלחמת העצמאות ב-1948 שינתה באופן דרמטי את מערכת השיקולים של המלך עבדאללה הראשון שמצא את עצמו שולט גם על הגדה המערבית ועל מזרח ירושלים. המלך קבל על עצמו את משמר המקומות הקדושים בירושלים והמשיכו בכך יורשיו גם אחרי מלחמת 1967. ב-1949 ספח המלך עבדאללה את הגדה המערבית לממלכתו עם רוב פלסטיני מוחלט.
במקביל עברו לירדן משפחות פלסטיניות מיישובי הגדה המערבית. חמש עשרה שנים אחר מלחמת העצמאות חידש המלך חוסיין, נכדו של עבדאללה, את הדיאלוג החשאי עם ההנהגה הישראלית. היה זה ב-1963 כאשר יעקב הרצוג, יועצם המדיני של ארבעה ראשי ממשלה בישראל, נפגש בביתו של הרופא היהודי ד"ר עמנואל הרברט בלונדון עם המלך חוסיין והסכימו, על דעת ראש הממשלה הישראלי החדש, לוי אשכול, על הקמת עורק קשר חשאי בין שתי הממשלות.
בנובמבר 1966 פשט כוח של צה"ל בפעולת יום, הגדולה ביותר מאז מבצע קדש, על משטרת סמוע בדרום הר חברון, בתגובה לפיגוע שהיה יומיים קודם ובו נהרגו שלושה חיילי צה"ל בדרום הר חברון בעת שרכבם עלה על מוקש. עקבות המחבלים הובילו לכפר א-סמוע. המבצע הסתבך כתוצאה מהתערבות צבא ירדן. בקרב עם כוחות צה"ל נהרגו 14 מחייליו של הגדוד הירדני שחש לסמוע. בדו"ח שחיבר ראש מטה משקיפי האו"ם, אוד בול, למועצת הביטחון של האו"ם ב-16 בנובמבר, נאמר שבכפר נהרסו 125 בתים וכן בית הספר התיכון והמרפאה. בנוסף נהרסו בכפרים סמוכים כמה עשרות בתים. במקביל לפעולה הקרקעית נערך קרב אוויר במהלכו הפיל רן פקר אחד ממטוסי ההנטר, ונהרג טייסו, מואפק סאלטי, מפקד טייסת ההנטרים. זו הייתה פגיעה קשה במורל של המלך וביוקרתו על רקע קשריו החשאיים הטובים עם ישראל.
כך ב-1967, בעת המתיחות עם מצרים, הצליח הנשיא המצרי לכפות על המלך חוסיין להצטרף למלחמה ואף לקבל שני גדודי קומנדו מצריים לגזרת לטרון. המלחמה שמטה מחוסיין את הגדה המערבית. בשבוע השני של מרץ 1968 פנה המלך חוסיין באמצעות אנשי קשר שונים אל שרים בממשלת ישראל ותבע מפורשות לקיים עמן מגעים ישירים "בדרג הגבוה ביותר". לפני כן נפגש חוסיין שלש פעמים עם יעקב הרצוג, מנכ"ל משרד ראש הממשלה. שני הצדדים קראו לפגישות אלה "פגישות גישוש". הן התקיימו ללא ידיעת שרי הממשלה, אך באישורו של ראש הממשלה. בעקות לחצו של חוסיין לקיים פגישות עם דרג בכיר התקיימה בלונדון במאי 1968 פגישה בין המלך חוסיין לשר החוץ אבא אבן.
ב-1970 נחלצה ישראל להגן על הממלכה מפני סוריה שהחלה לשגר כוחות לשטחה בניסיון לתמוך בארגונים הפלסטינים במאבקם נגד השלטון ההאשמי. כל השנים הללו נשמרו קשרים הדוקים עם ירדן ונמשך דיאלוג סמוי בין ישראל למלך חוסיין. בממשלות ישראל בהרכביה השונים היו וישנם רבים הרואים בירדן את המולדת החלופית לפלסטינים. הרעיון הזה הדיר שינה מעיניהם של ראשי המשטר ההאשמי והוא למעשה הבסיס למדיניותה של ירדן באשר למשולש היחסים הירדני-ישראלי-פלסטיני.
הנשיא הסורי אסד והנשיא המצרי סאדאת ידעו על "השיחות הסודיות" הרבות שקיים חוסיין עם מנהיגים ישראליים על עתידה של הגדה המערבית ורצועת עזה. ייתכן כי ידעו גם כי מאז מינויה של גולדה מאיר לראשת ממשלת ישראל במרץ 1969 הבטיחו היא והמקורבים אליה כי בבוא העת המתאימה "יוחזר חלק משמעותי ביותר של הגדה המערבית לידי חוסיין". במקביל, מאז ומתמיד פקפקו הירדנים בכנותו של סאדאת. לאחר שלא נמסרה למלך חוסיין הודעה על התאריך המדויק של פתיחת המלחמה ב-1973 השתכנע המלך כי סאדאת חזר וניצל את ירדן לקידום האינטרסים של מצרים.
ב- 1994 התקיימו מגעים אינטנסיביים בין ירדן וישראל לקראת הסכם שלום. אנשי מפתח, אשר ליוו את היחסים המיוחדים הללו משך שנים, היו אפרים הלוי בתפקידיו השונים במוסד, לימים ראש המוסד התשיעי והשופט אליקים רובינשטיין, שהיה היועץ המשפטי של משרד החוץ, היועץ המשפטי לממשלה ומזכיר הממשלה.
סיומה של התקרית בשבוע שעבר עם המאבטח הישראלי בירדן מזכירה את העבר ההדוק של קשר חשאי בין שתי המדינות עד שהבשיל לשלום גלוי ב-1994, תזכורת בטור השבועי של אפרים לפיד
טקס חתימת הסכם השלום בין ישראל וירדן (צילום ארכיון: AP)
מלחמת העצמאות ב-1948 שינתה באופן דרמטי את מערכת השיקולים של המלך עבדאללה הראשון שמצא את עצמו שולט גם על הגדה המערבית ועל מזרח ירושלים. המלך קבל על עצמו את משמר המקומות הקדושים בירושלים והמשיכו בכך יורשיו גם אחרי מלחמת 1967. ב-1949 ספח המלך עבדאללה את הגדה המערבית לממלכתו עם רוב פלסטיני מוחלט.
במקביל עברו לירדן משפחות פלסטיניות מיישובי הגדה המערבית. חמש עשרה שנים אחר מלחמת העצמאות חידש המלך חוסיין, נכדו של עבדאללה, את הדיאלוג החשאי עם ההנהגה הישראלית. היה זה ב-1963 כאשר יעקב הרצוג, יועצם המדיני של ארבעה ראשי ממשלה בישראל, נפגש בביתו של הרופא היהודי ד"ר עמנואל הרברט בלונדון עם המלך חוסיין והסכימו, על דעת ראש הממשלה הישראלי החדש, לוי אשכול, על הקמת עורק קשר חשאי בין שתי הממשלות.
בנובמבר 1966 פשט כוח של צה"ל בפעולת יום, הגדולה ביותר מאז מבצע קדש, על משטרת סמוע בדרום הר חברון, בתגובה לפיגוע שהיה יומיים קודם ובו נהרגו שלושה חיילי צה"ל בדרום הר חברון בעת שרכבם עלה על מוקש. עקבות המחבלים הובילו לכפר א-סמוע. המבצע הסתבך כתוצאה מהתערבות צבא ירדן. בקרב עם כוחות צה"ל נהרגו 14 מחייליו של הגדוד הירדני שחש לסמוע. בדו"ח שחיבר ראש מטה משקיפי האו"ם, אוד בול, למועצת הביטחון של האו"ם ב-16 בנובמבר, נאמר שבכפר נהרסו 125 בתים וכן בית הספר התיכון והמרפאה. בנוסף נהרסו בכפרים סמוכים כמה עשרות בתים. במקביל לפעולה הקרקעית נערך קרב אוויר במהלכו הפיל רן פקר אחד ממטוסי ההנטר, ונהרג טייסו, מואפק סאלטי, מפקד טייסת ההנטרים. זו הייתה פגיעה קשה במורל של המלך וביוקרתו על רקע קשריו החשאיים הטובים עם ישראל.
כך ב-1967, בעת המתיחות עם מצרים, הצליח הנשיא המצרי לכפות על המלך חוסיין להצטרף למלחמה ואף לקבל שני גדודי קומנדו מצריים לגזרת לטרון. המלחמה שמטה מחוסיין את הגדה המערבית. בשבוע השני של מרץ 1968 פנה המלך חוסיין באמצעות אנשי קשר שונים אל שרים בממשלת ישראל ותבע מפורשות לקיים עמן מגעים ישירים "בדרג הגבוה ביותר". לפני כן נפגש חוסיין שלש פעמים עם יעקב הרצוג, מנכ"ל משרד ראש הממשלה. שני הצדדים קראו לפגישות אלה "פגישות גישוש". הן התקיימו ללא ידיעת שרי הממשלה, אך באישורו של ראש הממשלה. בעקות לחצו של חוסיין לקיים פגישות עם דרג בכיר התקיימה בלונדון במאי 1968 פגישה בין המלך חוסיין לשר החוץ אבא אבן.
ב-1970 נחלצה ישראל להגן על הממלכה מפני סוריה שהחלה לשגר כוחות לשטחה בניסיון לתמוך בארגונים הפלסטינים במאבקם נגד השלטון ההאשמי. כל השנים הללו נשמרו קשרים הדוקים עם ירדן ונמשך דיאלוג סמוי בין ישראל למלך חוסיין. בממשלות ישראל בהרכביה השונים היו וישנם רבים הרואים בירדן את המולדת החלופית לפלסטינים. הרעיון הזה הדיר שינה מעיניהם של ראשי המשטר ההאשמי והוא למעשה הבסיס למדיניותה של ירדן באשר למשולש היחסים הירדני-ישראלי-פלסטיני.
הנשיא הסורי אסד והנשיא המצרי סאדאת ידעו על "השיחות הסודיות" הרבות שקיים חוסיין עם מנהיגים ישראליים על עתידה של הגדה המערבית ורצועת עזה. ייתכן כי ידעו גם כי מאז מינויה של גולדה מאיר לראשת ממשלת ישראל במרץ 1969 הבטיחו היא והמקורבים אליה כי בבוא העת המתאימה "יוחזר חלק משמעותי ביותר של הגדה המערבית לידי חוסיין". במקביל, מאז ומתמיד פקפקו הירדנים בכנותו של סאדאת. לאחר שלא נמסרה למלך חוסיין הודעה על התאריך המדויק של פתיחת המלחמה ב-1973 השתכנע המלך כי סאדאת חזר וניצל את ירדן לקידום האינטרסים של מצרים.
ב- 1994 התקיימו מגעים אינטנסיביים בין ירדן וישראל לקראת הסכם שלום. אנשי מפתח, אשר ליוו את היחסים המיוחדים הללו משך שנים, היו אפרים הלוי בתפקידיו השונים במוסד, לימים ראש המוסד התשיעי והשופט אליקים רובינשטיין, שהיה היועץ המשפטי של משרד החוץ, היועץ המשפטי לממשלה ומזכיר הממשלה.
