"בידוד מדיני" – בין המילים למעשים

כיצד מודדים בידוד מדיני? זוהי תקופה בה כל צד מטיל "אשמת" פייק ניוז על הצד השני עד כדי בלבול בין מידע, ניתוח מלומד או הערכה מופרכת. תא"ל (מיל') ניצן נוריאל מנסה לתת תשובה

ראש הממשלה נתניהו בביקור בהונגריה (צילום: AP)

אנו חיים בתקופה בה לצד עושר המידע והדיווחים המצוי בכול צורות התקשורת, כול צד בוחר את המידע/דיווחים המתאימים לתפיסתו המדינית-פוליטית ועושה בהם שימוש כדי לחזק את עמדותיו. זוהי תקופה בה כול צד מטיל "אשמת" פייק ניוז על הצד השני עד כדי בלבול בין מידע, ניתוח מלומד או הערכה מופרכת .

מטרת טור זה היא לקחת נושא אחד המצוי במחלוקת ולהוכיח דרכו שאנו לא ממש משקיעים מאמץ להבין את המצב/מערכת אלא עסוקים בלהיות צודקים בהתאם לתפיסתנו הפוליטית מה שגורע מעומק הדיון ומיכולת ההקשבה הכול כך חשובים לעצם קיומו של דיון ציבורי מקצועי .

דווקא ערב שובו לארץ של ראש הממשלה מסיור מדיני באירופה, הכולל פגישות עם ראש ממשלת צרפת וראשי מדינות נספות באירופה, נכון לבחון את שאלת "הבידוד המדיני" שעולה חדשות לבקרים כנושא בו מתנגחים הצדדים הפוליטיים בארץ.

הצד הימני (התומך בראש הממשלה) חזור ומדגיש כי חרף אזהרות מתנגדי רוה"מ, שישראל תמצא עצמה בבידוד מדיני משמעותי אם לא תיטול יוזמה ותנסה לקדם מהלכים מדיניים בזירה הפלסטינית, ישראל נמצאת בפריחה מדינית ומביאים כראייה את מסעות רוה"מ בעולם, ביקורי ראשי מדינות גדולות כקטנות בישראל, הצהרות תמיכה מצד מנהיגים בעולם, קיומם של אירועים בינלאומיים בישראל ונתוני תיירות משובחים.

והשאלה המקצועית שנכון לשאול היא כיצד אתה מודד בידוד מדיני? האם שלל הנתונים המשמשים את תומכי רוה"מ אכן מעידים על שגשוג מדיני?

כאן המקום לשאול מה מקומה של האקדמיה או מכוני המחקר השונים בניסיון להגדיר בידוד מדיני כך שיהיה ניתן בעיניים אובייקטיבית לבחון את הנושא ואולי גם לכוון את מאמץ הדיפלומטי כך שההישגים המדיניים יהיו מובהקים יותר.

אעשה ניסיון, ללא הטייה פוליטית, לאבחן מהו בידוד מדיני וכיצד ניתן למדוד אותו ובכך לסייע ולקדם דיון מקצועי ונסות להימנע מהטחות מיותרות של רפש/בוץ ושאר מרעין בישין אחד על השני.

למיטב הכרתי את התחום (עשור + בעולם הדיפלומטיה הצבאי וקשרי החוץ), בידוד מדיני יכול וצריך להימדד דרך השאלה "איזה החלטות במימד הבינלאומי אתה או המדינה יכולה להעביר בזירה הבינלאומית כך שתשרת את האינטרסים שלך או של מדינתך?"

כלומר הנתון המרכזי, הכמעט בלעדי למדידת בידוד בינלאומי, הוא ההחלטות המקדמות את האינטרסים שלנו או מניעת החלטות שפועלות נגד האינטרסים שלנו. בידוד מדיני, כשמו כן הוא, בידוד במימד המדיני ולא מרכיבים אחרים שהינם חלק מהדיפלומטיה באשר היא.

כמות התיירות איננה מעידה כהוא זה על בידוד מדיני. השיקולים המנחים קיומה של תיירות הם המחיר, האטרקציות התיירותיות והביטחון האישי (טרור ופשיעה) ובמקום האחרון, אם בכלל שאלה  - הסימפתיה המדינית למדינה המארחת.

ביקורי מנהיגים הינם מנוע מובנה בדיפלומטיה, והעובדה שמנהיג כזה או אחר מבקר כאן איננה מעידה אלא על יחסים דיפלומטיים תקינים בין מדינות, אלא שלא קיימת החרמה (פורמלית או שאיננה פורמלית).

הצהרות תמיכה של מנהיגים יכולות וצריכות להישפט אך ורק באופן תרגומם להצבעות תמיכה או הסתייגות מנושא ההצבעה. להצהרת תמיכה של ראש מדינה אין שום משמעות מדינית אם איננה מתורגמת לפעולה דיפלומטית גלוייה או סמוייה שתקדם את אינטרסים שלנו.

אמירה ש-60 אחוז מתושבי העולם (הצרוף של הסינים ההודים והאמריקאים) תומכים בנו רק משום ששלושת מנהיגי מדינות אלו ביקרו לאחרונה בישראל והצהירו הצהרות תמיכה בישראל, אינה מחזיקה מים כי רוב התושבים של מדינות אלו אינם מתעניינים כלל במדינת ישראל - לא לטוב ולא לרע.

ומכאן, אני מציע שבמקום שניקח "נתונים" שאינם רלוונטים ודרכם נחזק את תפיסתנו הפוליטית מבחינת לשכנע את המשוכנעים, נכון שנביט בעיניים מפוקחות אל המרכיב המרכזי המבטא תמיכה או בידוד מדיני - והוא איכות ההחלטות, שאם נרצה, נצליח להעביר או למנוע בזירה הבינלאומית.

נדמה לי שבמבחן הזה, הדרך עוד ארוכה.

 

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר
To prevent automated spam submissions leave this field empty.
Image CAPTCHA

אולי יעניין אותך גם