בין פריז לתל אביב
חוסר המיומנות של החיילים בפריז, המופע של ה-F-35 וה"עין בשמיים הישראלית", וגם : מי זכה במכרז הגדול של מעבר מערכת הביטחון לדרום? הערות והארות בשבוע של הסלון האווירי בלה בורז'ה - בטור השבועי של עמיר רפפורט
עמיר רפפורט
| 22/06/2017
מתוך התערוכה בפריז (צילום:AP)
המאפיין הבולט ביותר בסלון האווירי של פריז ב-2017 הוא האבטחה. סממני האבטחה המוקפדת במיוחד ניכרים כבר בתורים הארוכים בכניסות לשדה התעופה של לה-בורז'ה, שם מתקיים הכנס העצום בכל שנתיים, כבר יותר ממאה שנים (כמעט ברציפות). המתחם הישראלי מוקף בטבעת הגנה נוספת, מיוחדת. מבקרים אקראיים אינם יכולים להיכנס אליו סתם ככה.
לא רק בסלון עצמו: הפיגועים באירופה הופכים לתופעה כמעט יום-יומית, שמשנה אורחות חיים. קציר של כמה ימים מהשבוע הזה ממש: פיגוע דריסה בלב השאנז' אליזה בפריס, פיגוע מטען שסוכל ברגע האחרון בבריסל, ופיגוע דריסה בלונדון, שהיעד שלו היה דווקא מתפללים מוסלמים.
ברחבי פריז, אתרי תיירות הפכו ליעדים מבוצרים, כולל מגדל אייפל, שכבר לא ניתן לעמוד מתחתיו. בכל מקום, בדיקת תיקים וגוף, הפכו להיות דבר מובן מאליו, כמו אצלנו מזה עשרות שנים. מי שבולטים במיוחד בנוף הם החיילים, צעירים, בני 18-20, שממלאים את הרחובות ואת הגנים, פוסעים בסך בקבוצות של 6-10, עם נשק תלוי על הכתף.
אנשי מקצוע נוטים לערוך אבחנה בין ביטחון ובין "תפיסת ביטחון", שהיא האופן שבו האנשים תופסים את מידת הביטחון שלהם, גם אם הם אינם מעריכים את המצב נכונה. סיורי החיילים ברחובות, ממש כמו אצלנו במשך תקופה קצרה של שיא פיגועי הטרור בשנת 2002 (ולהבדיל מסיורים משטרתיים, שקיימים כל הזמן), תורמים מעט מאוד לביטחון והתרומה שלהם ל"תחושת הביטחון" עלולה להיות אפילו שלילית.
החיילים נראים חסרי אונים מול האויב האמורפי שנמצא או לא נמצא מולם. החיכוך בין צבא לתושבים הוא בעייתי מאוד. למשל, כאשר צילמתי באמצעות הטלפון קבוצה של חיילים בלב פריז, הם הסתודדו ביניהם ואז ניגש אלי מנהיגם ודרש ממני במפגיע למחוק את התמונות. לא התווכחתי, אם כי ברור כי הדרישה אינה חוקית. חיילים ישראליים הפועלים בשטחים, לעומת עמיתיהם הצרפתים, מתודרכים לקחת בחשבון כי כל פעולה שלהם מתועדת. בצרפת, המצב הוא חדש.
מה מניע את התעשייה?
בחזרה לסלון האווירי: עם כל הכבוד לטכנולוגיה הישראלית, את עיקר תשומת הלב מושכים המטוסים החדישים. לצד התערוכה הגדולה, יש שדה שממנו ממריאים המטוסים למפגנים מרשימים. בגובה הקרקע, האלפים עסוקים בפגישות עסקיות. מה שחשוב זה הביזנס.
אחד הכלים שזכו לתשומת הלב הרבה ביותר הוא מטוס הקרב החדיש F-35, שמכונה בחיל האוויר "אדיר". יצרנית המטוס, לוקהיד מרטין, הביאה את טייס הניסויים הבכיר שלה, לערוך הופעה פומבית ראשונה של המטוס שנחשב "דור חמישי", לא בגלל היכולות האווירודינמיות שלו (שאינן חריגות) אלא בגלל היכולת להתחמק ממסכי מכ"מ ולאסוף מודיעין בהיקף עצום מגובה רב.
בלוקהיד מרטין יש גורמים שמציינים בגאווה כי חיל האוויר הישראלי, שהיה הראשון מחוץ לארה"ב לקבל את המטוס, כבר הכשיר לא פחות משני אלופים לטוס עליו: המפקד שעומד לסיים תפקיד, אלוף אמיר אשל, והמפקד הבא, אלוף עמיקם נורקין. אשל כבר טס על המטוס לא פחות מעשר פעמים. נורקין עוד יטוס הרבה.
הופעה מרשימה בפני עצמה הייתה למטוס רפאל הצרפתי, גלגול של המיראז' הזכור לטוב בישראל. את המטוס הזה, בעל הכנפיים המשולשות (בדיוק כמו למיראז' בזמנו) רכשו באזורנו מצרים ואיחוד האמירויות, וגם הודו היא לקוח גדול שלו.
על רקע תצוגות המטוסים הצבאיים הענקיים, שם לב מומחה התעופה והעיתונאי הישראלי הוותיק, תמיד אשל, לתופעה מעניינת: הכמות הרבה ביותר של כלי טיס חדישים מגיעה דווקא מתחום המטוסים הזעירים מאוד, מאוישים ובלתי מאוישים. מה שמניע את פלח השוק הפורח הזה אינם תקציבי ביטחון גדולים אלא דווקא חברות הסחר והתחבורה המקוונות, כמו הובר ואמאזון, שמחפשים את הפתרון העתידי המושלם לתחבורת המונים ולהובלת משלוחים מהירה. מתברר, כי הצרכים המסחריים מניעים את הטכנולוגיה כיום לא פחות מהצבא.
עין ישראלית בשמיים
בישראל, התעשיות הביטחון הן עדיין דומיננטיות ביותר. בין שלל הפיתוחים הישראליים שנחשפו לראשונה בסלון האווירי בפריז מעניינת במיוחד החשיפה של מערכת "סקיי איי (עין שמימית)" של אלביט מערכות. ספק אם רבים בתערוכה שמו לב לפרסומים על המערכת, אבל זה המקום להדגיש כי בזכותה עשויים להימנע לא מעט פיגועים.
למעשה, מדובר בפיתוח ישראלי מקורי, שמאפשר צילום והקלטה של כל הנעשה על פני תא שטח עצום, ובמידת הצורך חזרה לאחור בממד הזמן (למשל, כדי לגלות מהיכן בדיוק הגיע מחבל שניסה לבצע פיגוע מסוים).
אלעד אהרונסון, סגן נשיא אלביט למודיעין ולמל"טים, קיבל אישור ראשון אי פעם לדבר על "סקיי איי" וסיפר בפריז כי "המערכת מכסה שטח של 80 קמ"ר. היא מצלמת כל הזמן ברזולוציה מאוד גבוהה. המידע העצום נאגר בשרתים של המערכת כל זמן שהמערכת באוויר, ואז ניתן להצליב אותו עם כל מידע אחר שמתקבל.
"להקלטה חשיבות עצומה. למשל, גם שבועיים אחרי הצילום ניתן לחזור אליו כדי לבדוק מידע מודיעיני שהתקבל בדיעבד".
מערכת ה"סקיי איי" לא רק זוכה להתעניינות עצומה בפריז – היא כבר נמכרה לצבאות ממדינות ידידותיות במיוחד.
מכרז המיליונים: ההכרעה
ולמשהו אחר לגמרי: לפני ימים אחדים פתחו במשרד הביטחון את מעטפות המכרז העצום לניהול הטכנולוגי בפרויקט מעבר צה"ל לנגב. מדובר בפרויקט שבו יועתקו בעשור הבא כל מאגר המידע של היחידות הטכנולוגיות בצה"ל והיחידות הטכנולוגיות עצמן, ממקומות כמו רמת השרון לאזור באר שבע. היקף המכרז המדובר הוא מאות מיליוני שקלים ב-9 שנים.
בפרויקט התמודדו קבוצות שכללו בין היתר חברות כמו אלביט, בינת סיסקו וג'נרל דינמיקס, EMC, IBM, רפאל מוטורולה, סקיוריטי לינקס וטלדור. וזו רשימה חלקית בלבד. תוצאות המכרז יפורסמו על ידי משרד הביטחון בקרוב מאוד. ההערכה היא כי בפרויקט העצום זכו במשותף התעשייה האווירית ביחד עם חברות ליידוס (לשעבר חטיבה בלוקהיד מרטין) ו-TSG, שהציעו את המחיר הזול ביותר.
בקרוב יושלם גם מכרז בינוי עצום של מעבר צה"ל דרומה, שבו מתחרות בעיקר חברות בנייה עצומות כמו שפיר הנדסה, אפריקה ישראל ושיכון ובינוי.
חוסר המיומנות של החיילים בפריז, המופע של ה-F-35 וה"עין בשמיים הישראלית", וגם : מי זכה במכרז הגדול של מעבר מערכת הביטחון לדרום? הערות והארות בשבוע של הסלון האווירי בלה בורז'ה - בטור השבועי של עמיר רפפורט
מתוך התערוכה בפריז (צילום:AP)
המאפיין הבולט ביותר בסלון האווירי של פריז ב-2017 הוא האבטחה. סממני האבטחה המוקפדת במיוחד ניכרים כבר בתורים הארוכים בכניסות לשדה התעופה של לה-בורז'ה, שם מתקיים הכנס העצום בכל שנתיים, כבר יותר ממאה שנים (כמעט ברציפות). המתחם הישראלי מוקף בטבעת הגנה נוספת, מיוחדת. מבקרים אקראיים אינם יכולים להיכנס אליו סתם ככה.
לא רק בסלון עצמו: הפיגועים באירופה הופכים לתופעה כמעט יום-יומית, שמשנה אורחות חיים. קציר של כמה ימים מהשבוע הזה ממש: פיגוע דריסה בלב השאנז' אליזה בפריס, פיגוע מטען שסוכל ברגע האחרון בבריסל, ופיגוע דריסה בלונדון, שהיעד שלו היה דווקא מתפללים מוסלמים.
ברחבי פריז, אתרי תיירות הפכו ליעדים מבוצרים, כולל מגדל אייפל, שכבר לא ניתן לעמוד מתחתיו. בכל מקום, בדיקת תיקים וגוף, הפכו להיות דבר מובן מאליו, כמו אצלנו מזה עשרות שנים. מי שבולטים במיוחד בנוף הם החיילים, צעירים, בני 18-20, שממלאים את הרחובות ואת הגנים, פוסעים בסך בקבוצות של 6-10, עם נשק תלוי על הכתף.
אנשי מקצוע נוטים לערוך אבחנה בין ביטחון ובין "תפיסת ביטחון", שהיא האופן שבו האנשים תופסים את מידת הביטחון שלהם, גם אם הם אינם מעריכים את המצב נכונה. סיורי החיילים ברחובות, ממש כמו אצלנו במשך תקופה קצרה של שיא פיגועי הטרור בשנת 2002 (ולהבדיל מסיורים משטרתיים, שקיימים כל הזמן), תורמים מעט מאוד לביטחון והתרומה שלהם ל"תחושת הביטחון" עלולה להיות אפילו שלילית.
החיילים נראים חסרי אונים מול האויב האמורפי שנמצא או לא נמצא מולם. החיכוך בין צבא לתושבים הוא בעייתי מאוד. למשל, כאשר צילמתי באמצעות הטלפון קבוצה של חיילים בלב פריז, הם הסתודדו ביניהם ואז ניגש אלי מנהיגם ודרש ממני במפגיע למחוק את התמונות. לא התווכחתי, אם כי ברור כי הדרישה אינה חוקית. חיילים ישראליים הפועלים בשטחים, לעומת עמיתיהם הצרפתים, מתודרכים לקחת בחשבון כי כל פעולה שלהם מתועדת. בצרפת, המצב הוא חדש.
מה מניע את התעשייה?
בחזרה לסלון האווירי: עם כל הכבוד לטכנולוגיה הישראלית, את עיקר תשומת הלב מושכים המטוסים החדישים. לצד התערוכה הגדולה, יש שדה שממנו ממריאים המטוסים למפגנים מרשימים. בגובה הקרקע, האלפים עסוקים בפגישות עסקיות. מה שחשוב זה הביזנס.
אחד הכלים שזכו לתשומת הלב הרבה ביותר הוא מטוס הקרב החדיש F-35, שמכונה בחיל האוויר "אדיר". יצרנית המטוס, לוקהיד מרטין, הביאה את טייס הניסויים הבכיר שלה, לערוך הופעה פומבית ראשונה של המטוס שנחשב "דור חמישי", לא בגלל היכולות האווירודינמיות שלו (שאינן חריגות) אלא בגלל היכולת להתחמק ממסכי מכ"מ ולאסוף מודיעין בהיקף עצום מגובה רב.
בלוקהיד מרטין יש גורמים שמציינים בגאווה כי חיל האוויר הישראלי, שהיה הראשון מחוץ לארה"ב לקבל את המטוס, כבר הכשיר לא פחות משני אלופים לטוס עליו: המפקד שעומד לסיים תפקיד, אלוף אמיר אשל, והמפקד הבא, אלוף עמיקם נורקין. אשל כבר טס על המטוס לא פחות מעשר פעמים. נורקין עוד יטוס הרבה.
הופעה מרשימה בפני עצמה הייתה למטוס רפאל הצרפתי, גלגול של המיראז' הזכור לטוב בישראל. את המטוס הזה, בעל הכנפיים המשולשות (בדיוק כמו למיראז' בזמנו) רכשו באזורנו מצרים ואיחוד האמירויות, וגם הודו היא לקוח גדול שלו.
על רקע תצוגות המטוסים הצבאיים הענקיים, שם לב מומחה התעופה והעיתונאי הישראלי הוותיק, תמיד אשל, לתופעה מעניינת: הכמות הרבה ביותר של כלי טיס חדישים מגיעה דווקא מתחום המטוסים הזעירים מאוד, מאוישים ובלתי מאוישים. מה שמניע את פלח השוק הפורח הזה אינם תקציבי ביטחון גדולים אלא דווקא חברות הסחר והתחבורה המקוונות, כמו הובר ואמאזון, שמחפשים את הפתרון העתידי המושלם לתחבורת המונים ולהובלת משלוחים מהירה. מתברר, כי הצרכים המסחריים מניעים את הטכנולוגיה כיום לא פחות מהצבא.
עין ישראלית בשמיים
בישראל, התעשיות הביטחון הן עדיין דומיננטיות ביותר. בין שלל הפיתוחים הישראליים שנחשפו לראשונה בסלון האווירי בפריז מעניינת במיוחד החשיפה של מערכת "סקיי איי (עין שמימית)" של אלביט מערכות. ספק אם רבים בתערוכה שמו לב לפרסומים על המערכת, אבל זה המקום להדגיש כי בזכותה עשויים להימנע לא מעט פיגועים.
למעשה, מדובר בפיתוח ישראלי מקורי, שמאפשר צילום והקלטה של כל הנעשה על פני תא שטח עצום, ובמידת הצורך חזרה לאחור בממד הזמן (למשל, כדי לגלות מהיכן בדיוק הגיע מחבל שניסה לבצע פיגוע מסוים).
אלעד אהרונסון, סגן נשיא אלביט למודיעין ולמל"טים, קיבל אישור ראשון אי פעם לדבר על "סקיי איי" וסיפר בפריז כי "המערכת מכסה שטח של 80 קמ"ר. היא מצלמת כל הזמן ברזולוציה מאוד גבוהה. המידע העצום נאגר בשרתים של המערכת כל זמן שהמערכת באוויר, ואז ניתן להצליב אותו עם כל מידע אחר שמתקבל.
"להקלטה חשיבות עצומה. למשל, גם שבועיים אחרי הצילום ניתן לחזור אליו כדי לבדוק מידע מודיעיני שהתקבל בדיעבד".
מערכת ה"סקיי איי" לא רק זוכה להתעניינות עצומה בפריז – היא כבר נמכרה לצבאות ממדינות ידידותיות במיוחד.
מכרז המיליונים: ההכרעה
ולמשהו אחר לגמרי: לפני ימים אחדים פתחו במשרד הביטחון את מעטפות המכרז העצום לניהול הטכנולוגי בפרויקט מעבר צה"ל לנגב. מדובר בפרויקט שבו יועתקו בעשור הבא כל מאגר המידע של היחידות הטכנולוגיות בצה"ל והיחידות הטכנולוגיות עצמן, ממקומות כמו רמת השרון לאזור באר שבע. היקף המכרז המדובר הוא מאות מיליוני שקלים ב-9 שנים.
בפרויקט התמודדו קבוצות שכללו בין היתר חברות כמו אלביט, בינת סיסקו וג'נרל דינמיקס, EMC, IBM, רפאל מוטורולה, סקיוריטי לינקס וטלדור. וזו רשימה חלקית בלבד. תוצאות המכרז יפורסמו על ידי משרד הביטחון בקרוב מאוד. ההערכה היא כי בפרויקט העצום זכו במשותף התעשייה האווירית ביחד עם חברות ליידוס (לשעבר חטיבה בלוקהיד מרטין) ו-TSG, שהציעו את המחיר הזול ביותר.
בקרוב יושלם גם מכרז בינוי עצום של מעבר צה"ל דרומה, שבו מתחרות בעיקר חברות בנייה עצומות כמו שפיר הנדסה, אפריקה ישראל ושיכון ובינוי.
