"כיפה אדומה" לסינוואר
בירושלים ובקהיר החליטו ללמד את מנהיג החמאס שיעור בגיאו-פוליטיקה. תוך שימוש נכון בתקשורת, תיאום מהלכים טוב, ושיתוף פעולה גם עם הרשות הפלסטינית – יחיא סינוואר למד שעימות כרגע לפחות – זה כנראה לא הדבר הנכון. פרשנות
עמי רוחקס דומבה
| 16/06/2017
יחיא סינוואר (צילום: AP)
ישראל ומצרים החליטו ללמד את מנהיג החמאס ה"אימתני" - יחיא סינוואר - מאיפה הדג עושה את צרכיו. לשם כך החליטו בירושלים וקהיר על תיאום פוליטי שמטרתו שימוש באוכלוסייה האזרחית של עזה נגד חמאס. אולי אזרחי עזה לא ממש מעניינים את חמאס, אבל יש סף מסוים של רמת חיים, שמתחתיו, ההסתברות למרי אזרחי עולה.
הכלי שנבחר ליצירת המשבר הוא אספקת החשמל לעזה. נזכיר כי כבר בינואר האחרון בוצע 'ניסוי כלים' על ידי ישראל. אז, קיבל המשבר כותרות כמו "משבר החשמל" או "מחאת החשמל". החמאס נכנס ללחץ, ובירושלים הבינו שהניסוי הצליח.
קצת לאחר מכן, בפברואר 2017 נכנס סינוואר לתפקיד שליט עזה מטעם חמאס. סינוואר שהגיע עם עבר מפואר בארגוני התנגדות לישראל, לא ניהל בחייו כמעט שני מיליון אזרחים. זה לא ממש אותו דבר כמו לנהל יחידה צבאית. בישראל ומצרים החליטו שהכי נכון להתמודד עימו הוא באמצעות עקב אכילס שלו - האוכלוסייה האזרחית בעזה.
זה התרגיל
עברו שלושה - ארבעה חודשים מאז עלייתו של סינוואר, ויחד עם מצרים, החליטו בירושלים להפעיל את כלי אספקת החשמל. לתת לאזרחים להפעיל לחץ על הנהגת חמאס בעזה. ישראל מצידה הודיעה בסוף מאי-תחילת יוני שהיא שוקלת לצמצם או להפסיק את אספקת החשמל לעזה.
התרגיל בוצע גם בשיתוף הרשות הפלסטינית שרוצה להעיף את חמאס מעזה. אבו מאזן אמר שהוא מתכוון להפחית את כמות הכסף שהוא נותן לישראל בגין החשמל לעזה. בישראל אמרו שכתוצאה מההפיחות במימון, יהיה צמצום באספקת החשמל לעזה. המהלך התקשורתי של איום בהפסקת חשמל הוביל את סינוואר ישירות לזרועותיו הפתוחות של סיסי בקהיר. תרגיל ה"כיפה אדומה" הושלם.
מה עשה סינוואר? עשה מה שהוא יודע כאיש צבא - הוא התחיל לנגן בטופי הטאם-טאם. בצה"ל החזירו לו באותה מטבע, והעלו את המתח. חילקו מנות קרב, פתחו נשקיות בקיבוצים בעוטף עזה, ביצעו 'ביקורות פתע' ו'תרגילי פתע' באזור. חמאס שראה את צה"ל מתכונן מהצד השני של הגדר, הרים מספר מגדלי שמירה חדשים מעבר לגדר.
המתח עלה. אבל נשמר תחת בקרה. ישראל לא גייסה מילואים לעזה. במקום זאת, צה"ל עשה 'תרגיל' בצפון וגייס אנשים בצו 9. מהלך שלכאורה נעשה מול חיזבאללה. אבל במציאות, מאפשר לצה"ל לגייס עתודה לעזה - אבל בגבול הצפון. צו 9 הוא פוליסת ביטוח שתקפה ל-25 ימים. מספיק זמן לראות לאן נושבות הרוחות.
בחמאס קלטו את הרמז. סינוואר הבין שהוא אולי חזק בפיגועים, אבל טירון בפוליטיקה של המזרח התיכון. ועם מצרים מדרום, ישראל ממזרח וצפון, ותמיכה של סעודיה וארה"ב מסביב, לא שווה להתחיל סכסוך אלים עם ישראל. סינוואר החליט הפעם להתקפל. בכותרת של אל ג'זירה מהיום נכתב "חמאס מסכים עם מצרים על אבטחת גבול הדוקה יותר".
ישראל מצידה מיהרה להוריד את גובה הלהבות לאחר שקהיר אישרה שחמאס הבין את המצב. "נושא החשמל בעזה הוא נושא לוויכוח בין הרשות הפלסטינית לחמאס", אמר נתניהו בטקס חתימת הסכם גג בבאר יעקב. בכך אותת נתניהו לסינוואר שישראל יוצאת מהמשחק ומיישרת קו עם הסיכום במצרים.
בבואת המציאות
אין ספק כי המהלך של ישראל ומצרים בשיתוף הרשות הפלסטינית היה מתוחכם. שימוש נכון בתקשורת, תיאום מהלכים טוב, הטעייה טובה של ישראל עם גיוס מילואים לתרגיל בצפון כפוליסת ביטוח, וסיום משבר מתואם שלא הביא להתלקחות מיותרת בסופו של דבר. ישראל גם לא באמת פגעה באספקת החשמל לעזה בכל רגעי המשבר הנוכחי. מה שהיה, הוא מה שיש.
סינוואר מצידו הבין שלנהל שני מיליון אזרחים זה לא לנהל ארגון טרור קטן. גם לאוכלוסייה העזתית יש גבול תחתון ואספקת החשמל בחיי השגרה המודרנית היא סף שלא עוברים. גם בהיבט הצבאי, הבין סינוואר שלתמיכה האיראנית יש מקסימום. בזמן שסעודיה מפעילה מכבש על קטאר ועל כל מי שמשתף פעולה עם איראן בעולם הערבי, ובבית הלבן יושב נשיא ללא 'פוליטיקלי קורקט' - המאזן האסטרטגי של חמאס משתנה. וצריך לבחור את המלחמות בחכמה. שישראל ומצרים סוגרות עליך בתיאום, ויש להן רוח גבית מסעודיה ווושינגטון, זה לא זמן טוב לעימות.
מה יעשה סינוואר?
זו שאלת המיליון דולרים. ניתן להניח שהדבר הראשון שהוא ינסה לעשות זה להגיע לעצמאות אנרגטית. ניתוק ישראל מאספקת החשמל של עזה תחתוך את המנוף הישראלי עליו. יש להניח שהוא ינסה להגיע לפטרון אחר, שייתן לו יותר חופש פעולה מול ישראל. סיסי, פוטין, ארדואן - כולם על הפרק. לסיסי יש יתרון כי הוא לא סופר את ישראל ולא צריך אותה בשביל להכניס אנרגיה לעזה.
סינוואר יכול גם לקדם רפורמה אנרגטית לביזור ייצור החשמל בעזה. יצירת מיקרו-גרידים עצמאיים מבוססים בחלקם על מקורות אנרגיה ירוקים ובחלקם על ייצור מקומי קטן של חשמל על בסיסי דלקים. רפורמה כזו לביזור ייצור החשמל בעזה היא אמנם ירייה לטווח ארוך, אך תיתן לעזה עצמאות אנרגטית חלקית לפחות.
לצד הטיפול בממד האנרגיה של עזה, יש להניח כי סינוואר יגבש תכנית פעולה מול הרשות. לתכנית כזו יהיו כנראה שני יעדים עיקריים - לתקוע טריז בין ישראל לרשות ולהציב תשתית לערעור המשטר של הרשות ביו"ש. שני מנגנונים כאלו יאפשרו לו בטווח הקצר להקטין את האיום מכיוון הרשות באופן ישיר וגם בשיתוף הפעולה עם ישראל מול חמאס. בטווח הארוך, תשתית כזו תוכל לתת לו את יו"ש.
גם סינוואר מבין, או יבין בקרוב, שאי אפשר להצדיק רשות לא מתפקדת וישראל מצדה לא תחזור לשלוט על אוכלוסייה פלסטינית.
ישראל מצידה אולי יצאה על העליונה בסבב הזה, אך לא לעולם חוסן. אם סינוואר לומד מטעויות, הוא יפעל לנטרול נקודות החוזק של ישראל. אם סינוואר יפעל לחיזוק המעמד הציבורי של חמאס בעזה וירתום את האליטות ומובילי הדעה לצידו, אם הוא ינתק את התלות בחשמל ישראלי, אם הוא יצליח לערער את שלטון הרשות ביו"ש, אם הוא יצליח לצור תיאום משלו עם מצרים וסעודיה ואם הוא ישכיל לסחור עם ארה"ב במידע הקשור למלחמה בטרור, בתקופה קצרה יכולים בירושלים למצוא עצמם בפני שוקת שבורה.
האם לסינוואר יש יכולות פוליטיות כמו אלו שיש לו בשדה הקרב? ימים יגידו. בינתיים, בירושלים וקהיר יכולים להתמוגג מההצלחה.
בירושלים ובקהיר החליטו ללמד את מנהיג החמאס שיעור בגיאו-פוליטיקה. תוך שימוש נכון בתקשורת, תיאום מהלכים טוב, ושיתוף פעולה גם עם הרשות הפלסטינית – יחיא סינוואר למד שעימות כרגע לפחות – זה כנראה לא הדבר הנכון. פרשנות
ישראל ומצרים החליטו ללמד את מנהיג החמאס ה"אימתני" - יחיא סינוואר - מאיפה הדג עושה את צרכיו. לשם כך החליטו בירושלים וקהיר על תיאום פוליטי שמטרתו שימוש באוכלוסייה האזרחית של עזה נגד חמאס. אולי אזרחי עזה לא ממש מעניינים את חמאס, אבל יש סף מסוים של רמת חיים, שמתחתיו, ההסתברות למרי אזרחי עולה.
הכלי שנבחר ליצירת המשבר הוא אספקת החשמל לעזה. נזכיר כי כבר בינואר האחרון בוצע 'ניסוי כלים' על ידי ישראל. אז, קיבל המשבר כותרות כמו "משבר החשמל" או "מחאת החשמל". החמאס נכנס ללחץ, ובירושלים הבינו שהניסוי הצליח.
קצת לאחר מכן, בפברואר 2017 נכנס סינוואר לתפקיד שליט עזה מטעם חמאס. סינוואר שהגיע עם עבר מפואר בארגוני התנגדות לישראל, לא ניהל בחייו כמעט שני מיליון אזרחים. זה לא ממש אותו דבר כמו לנהל יחידה צבאית. בישראל ומצרים החליטו שהכי נכון להתמודד עימו הוא באמצעות עקב אכילס שלו - האוכלוסייה האזרחית בעזה.
זה התרגיל
עברו שלושה - ארבעה חודשים מאז עלייתו של סינוואר, ויחד עם מצרים, החליטו בירושלים להפעיל את כלי אספקת החשמל. לתת לאזרחים להפעיל לחץ על הנהגת חמאס בעזה. ישראל מצידה הודיעה בסוף מאי-תחילת יוני שהיא שוקלת לצמצם או להפסיק את אספקת החשמל לעזה.
התרגיל בוצע גם בשיתוף הרשות הפלסטינית שרוצה להעיף את חמאס מעזה. אבו מאזן אמר שהוא מתכוון להפחית את כמות הכסף שהוא נותן לישראל בגין החשמל לעזה. בישראל אמרו שכתוצאה מההפיחות במימון, יהיה צמצום באספקת החשמל לעזה. המהלך התקשורתי של איום בהפסקת חשמל הוביל את סינוואר ישירות לזרועותיו הפתוחות של סיסי בקהיר. תרגיל ה"כיפה אדומה" הושלם.
מה עשה סינוואר? עשה מה שהוא יודע כאיש צבא - הוא התחיל לנגן בטופי הטאם-טאם. בצה"ל החזירו לו באותה מטבע, והעלו את המתח. חילקו מנות קרב, פתחו נשקיות בקיבוצים בעוטף עזה, ביצעו 'ביקורות פתע' ו'תרגילי פתע' באזור. חמאס שראה את צה"ל מתכונן מהצד השני של הגדר, הרים מספר מגדלי שמירה חדשים מעבר לגדר.
המתח עלה. אבל נשמר תחת בקרה. ישראל לא גייסה מילואים לעזה. במקום זאת, צה"ל עשה 'תרגיל' בצפון וגייס אנשים בצו 9. מהלך שלכאורה נעשה מול חיזבאללה. אבל במציאות, מאפשר לצה"ל לגייס עתודה לעזה - אבל בגבול הצפון. צו 9 הוא פוליסת ביטוח שתקפה ל-25 ימים. מספיק זמן לראות לאן נושבות הרוחות.
בחמאס קלטו את הרמז. סינוואר הבין שהוא אולי חזק בפיגועים, אבל טירון בפוליטיקה של המזרח התיכון. ועם מצרים מדרום, ישראל ממזרח וצפון, ותמיכה של סעודיה וארה"ב מסביב, לא שווה להתחיל סכסוך אלים עם ישראל. סינוואר החליט הפעם להתקפל. בכותרת של אל ג'זירה מהיום נכתב "חמאס מסכים עם מצרים על אבטחת גבול הדוקה יותר".
ישראל מצידה מיהרה להוריד את גובה הלהבות לאחר שקהיר אישרה שחמאס הבין את המצב. "נושא החשמל בעזה הוא נושא לוויכוח בין הרשות הפלסטינית לחמאס", אמר נתניהו בטקס חתימת הסכם גג בבאר יעקב. בכך אותת נתניהו לסינוואר שישראל יוצאת מהמשחק ומיישרת קו עם הסיכום במצרים.
בבואת המציאות
אין ספק כי המהלך של ישראל ומצרים בשיתוף הרשות הפלסטינית היה מתוחכם. שימוש נכון בתקשורת, תיאום מהלכים טוב, הטעייה טובה של ישראל עם גיוס מילואים לתרגיל בצפון כפוליסת ביטוח, וסיום משבר מתואם שלא הביא להתלקחות מיותרת בסופו של דבר. ישראל גם לא באמת פגעה באספקת החשמל לעזה בכל רגעי המשבר הנוכחי. מה שהיה, הוא מה שיש.
סינוואר מצידו הבין שלנהל שני מיליון אזרחים זה לא לנהל ארגון טרור קטן. גם לאוכלוסייה העזתית יש גבול תחתון ואספקת החשמל בחיי השגרה המודרנית היא סף שלא עוברים. גם בהיבט הצבאי, הבין סינוואר שלתמיכה האיראנית יש מקסימום. בזמן שסעודיה מפעילה מכבש על קטאר ועל כל מי שמשתף פעולה עם איראן בעולם הערבי, ובבית הלבן יושב נשיא ללא 'פוליטיקלי קורקט' - המאזן האסטרטגי של חמאס משתנה. וצריך לבחור את המלחמות בחכמה. שישראל ומצרים סוגרות עליך בתיאום, ויש להן רוח גבית מסעודיה ווושינגטון, זה לא זמן טוב לעימות.
מה יעשה סינוואר?
זו שאלת המיליון דולרים. ניתן להניח שהדבר הראשון שהוא ינסה לעשות זה להגיע לעצמאות אנרגטית. ניתוק ישראל מאספקת החשמל של עזה תחתוך את המנוף הישראלי עליו. יש להניח שהוא ינסה להגיע לפטרון אחר, שייתן לו יותר חופש פעולה מול ישראל. סיסי, פוטין, ארדואן - כולם על הפרק. לסיסי יש יתרון כי הוא לא סופר את ישראל ולא צריך אותה בשביל להכניס אנרגיה לעזה.
סינוואר יכול גם לקדם רפורמה אנרגטית לביזור ייצור החשמל בעזה. יצירת מיקרו-גרידים עצמאיים מבוססים בחלקם על מקורות אנרגיה ירוקים ובחלקם על ייצור מקומי קטן של חשמל על בסיסי דלקים. רפורמה כזו לביזור ייצור החשמל בעזה היא אמנם ירייה לטווח ארוך, אך תיתן לעזה עצמאות אנרגטית חלקית לפחות.
לצד הטיפול בממד האנרגיה של עזה, יש להניח כי סינוואר יגבש תכנית פעולה מול הרשות. לתכנית כזו יהיו כנראה שני יעדים עיקריים - לתקוע טריז בין ישראל לרשות ולהציב תשתית לערעור המשטר של הרשות ביו"ש. שני מנגנונים כאלו יאפשרו לו בטווח הקצר להקטין את האיום מכיוון הרשות באופן ישיר וגם בשיתוף הפעולה עם ישראל מול חמאס. בטווח הארוך, תשתית כזו תוכל לתת לו את יו"ש.
גם סינוואר מבין, או יבין בקרוב, שאי אפשר להצדיק רשות לא מתפקדת וישראל מצדה לא תחזור לשלוט על אוכלוסייה פלסטינית.
ישראל מצידה אולי יצאה על העליונה בסבב הזה, אך לא לעולם חוסן. אם סינוואר לומד מטעויות, הוא יפעל לנטרול נקודות החוזק של ישראל. אם סינוואר יפעל לחיזוק המעמד הציבורי של חמאס בעזה וירתום את האליטות ומובילי הדעה לצידו, אם הוא ינתק את התלות בחשמל ישראלי, אם הוא יצליח לערער את שלטון הרשות ביו"ש, אם הוא יצליח לצור תיאום משלו עם מצרים וסעודיה ואם הוא ישכיל לסחור עם ארה"ב במידע הקשור למלחמה בטרור, בתקופה קצרה יכולים בירושלים למצוא עצמם בפני שוקת שבורה.
האם לסינוואר יש יכולות פוליטיות כמו אלו שיש לו בשדה הקרב? ימים יגידו. בינתיים, בירושלים וקהיר יכולים להתמוגג מההצלחה.
