הצריפים הבריטיים של סרפנד שהפכו לצריפין
בשנים האחרונות מתרוקן מחנה צריפין עם המעבר של בסיסי ההדרכה לנגב. תזכורת למה שהיה המחנה הבריטי סרפנד והמאבק היהודי בו, מביא אפרים לפיד בטור השבועי
אפרים לפיד
| 14/06/2017
חיילי צה"ל בכיבוש מחנה סרפנד ב-1948 (צילום: בנו רותנברג, גנזך המדינה)
ליד הכפר הערבי , סרפנד אל עמאר, סמוך לרמלה, נבנה בימי מלחמת העולם הראשונה, מחנה צבאי בריטי לטובת צבאו של אלנבי, שכבש את הארץ מידי הטורקים. עם תום המלחמה הועברה לכאן דיוויזיית הפרשים האוסטרלית-ניו זילנדית (אנז"ק) לקראת החזרתה לאוסטרליה. תושבי הכפר הערבי הסמוך חמדו את השפע היחסי של החיילים והחלו לגנוב מהבסיס.
ב-1926 הוקם במקום בית חולים של חיל האוויר המלכותי ובו 100 מיטות עם אחיות שנשלחו מאנגליה על ידי הצלב האדום הבריטי. מ-1940 עד סוף המנדט הפעיל חיל הרפואה הבריטי את בית החולים, שהפך לאחר קום המדינה לבית החולים "אסף הרופא".
עד אמצע שנות ה-30 התנהלה בסרפנד פעילות שגרתית של ימי שלום. חיל המצב הבריטי בארץ מנה כ-7000 איש שעסקו במשימות הביטחון השוטף. עם פרוץ מאורעות תרצ"ו (1936, "המרד הערבי הגדול") תגברו הבריטים עד לכ-20 אלף ב-1938.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הפך סרפנד למרכז הקליטה וההדרכה של רבבות היהודים והערבים שהתגייסו בארץ לצבא הבריטי. שם הוקמו מרכז תובלה ומוסך לשיפוץ משאיות ושריוניות, בסיס של חיל הקשר הבריטי, בית ספר לטבחים צבאיים ועוד. מכאן פוזרו רבבות חיילים בריטיים, אוסטרליים, ניו זילנדיים, דרום אפריקנים ועוד ליחידות ברחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה. במקום הוקמו מתקני בידור וספורט, כגון קולנוע, בריכת שחייה, קנטינה גדולה של ה-NAAFI (השק"ם הבריטי), מועדון חיילים וקצינים וספרייה.
בימי המאבק של היהודים בבריטים התקיפו לוחמי המחתרת אצ"ל ולח"י את הצבא הבריטי גם במחנה סרפנד. בהתקפה ראשונה ב-6 במרץ 1946 בצהרים הגיעה לשער ראשון לציון של המחנה משאית בריטית ובה 30 חברי אצ"ל מחופשים לחיילים בריטיים. הם התגברו על ששת החיילים שנמצאו במקום, פרצו למחסן הנשק והעמיסו ארגזי נשק. חייל בריטי שחזר מארוחת הצהרים פתח באש והצטרפו אליו חיילים בריטיים נוספים. חמישה מלוחמי האצ"ל נפצעו ונהג המשאית מיהר להסתלק לעבר ראשון לציון עם הפצועים.
הנשק הוסתר בחולות במערב המושבה. שניים מהפצועים קשה, שמחון ואשבל, נשלחו לתל-אביב. בדרך נתקלו במחסום משטרתי, נעצרו, הובאו למשפט צבאי ונדונו למוות. האצ"ל הגיב בחטיפת חמישה קצינים בריטיים ואיים להוציאם להורג אם יבוצע גזר הדין. הבריטים המתיקו את וגזר דינם של שמחון ואשבל למאסר עולם. אשבל, שריצה מאסר בבית הסוהר בעכו, היה בין האסירים שניסו להימלט בפריצה של האצ"ל לבית הסוהר, נפצע מיריות הבריטים ומת מפצעיו. שמחון שוחרר עם תום המנדט הבריטי, אך ב-1955 נהרג בתאונת עבודה. מחנה סרפנד הותקף שוב, הפעם על ידי הלח"י, בדצמבר 1946: מכונית תופת שהוכנסה למחנה, הוחנתה בין שני מבנים, ששימשו מפקדת אזור הדרום של הצבא הבריטי, התפוצצה ושני המבנים נהרסו. שניים בריטים נהרגו ו-28 נפצעו.
לאחר החלטת האו"ם ב-29 בנובמבר 1947 החלו הבריטים במבצע הפינוי הגדול של כוחותיהם מהארץ. סרפנד היה אחד המחנות האחרונים שפונו – פרט למובלעת בריטית באיזור חיפה, שפונתה כחודש לאחר הקמת המדינה. היחידה הבריטית האחרונה בסרפנד הייתה רגימנט לינקולנשייר. פינויה ב-14 במאי 1948 לווה בפרץ רגשות של החיילים. בערב שלפני הפינוי הסופי של המחנה, פרק אחד החיילים את המתח בהצתת הקולנוע הקיצי. למחרת, בעוד החיילים עולים למשאיות הפינוי, הובערו עוד כמה צריפים. המפקד הבריטי זעם ושלח את החיילים לכבות את האש. רק אחר כך יצאה השיירה לספינות הפינוי בנמל חיפה.
מחנה סרפנד נמסר לידי הערבים ב-14 במאי 1948 והם תפסו עמדות לכיוון ראשון לציון והחלו לירות לעברה. כעבור חמישה ימים יצא גדוד 2 של חטיבת "גבעתי", שרוב לוחמיו היו בני ראשון לציון, לכבוש את סרפנד. הכוח חדר למחנה בקלות, בעברו את הגדרות ב"תרגיל טרזן": טיפוס על עצים שניצבו ליד הגדר והשתלשלות בחבלים לתוך הבסיס. הערבים מיהרו להסתלק והמחנה נכבש ללא אבדות לצד הישראלי. הערבים לא ויתרו ובימים שלאחר מכן יצאו לכמה התקפות נגד, אך כוחות חטיבת "קרייתי", שלידיהם נמסרה הגנת המחנה, הצליחו להדוף את כולן.
עם ההשתלטות הישראלית על סרפנד שונה שם המחנה לצריפין, על שם יישוב יהודי עתיק, גגות (או גנות) צריפין, המוזכר במשנה (בבלי, סוטה, מט, ב), ואשר שרידיו נחשפו באזור. במהלך השנים אכלס הבסיס את רוב בסיסי ההדרכה של צה"ל ומתקני לוגיסטיקה ותקשורת רבים. בעקבות המאמץ הלאומי לישוב הנגב הועברו רוב בסיסי ההדרכה בשנים האחרונות לקריית ההדרכה על שם אריאל שרון בנגב.
***
תודה רבה לבני גבירצמן על איסוף הנתונים
בשנים האחרונות מתרוקן מחנה צריפין עם המעבר של בסיסי ההדרכה לנגב. תזכורת למה שהיה המחנה הבריטי סרפנד והמאבק היהודי בו, מביא אפרים לפיד בטור השבועי
חיילי צה"ל בכיבוש מחנה סרפנד ב-1948 (צילום: בנו רותנברג, גנזך המדינה)
ליד הכפר הערבי , סרפנד אל עמאר, סמוך לרמלה, נבנה בימי מלחמת העולם הראשונה, מחנה צבאי בריטי לטובת צבאו של אלנבי, שכבש את הארץ מידי הטורקים. עם תום המלחמה הועברה לכאן דיוויזיית הפרשים האוסטרלית-ניו זילנדית (אנז"ק) לקראת החזרתה לאוסטרליה. תושבי הכפר הערבי הסמוך חמדו את השפע היחסי של החיילים והחלו לגנוב מהבסיס.
ב-1926 הוקם במקום בית חולים של חיל האוויר המלכותי ובו 100 מיטות עם אחיות שנשלחו מאנגליה על ידי הצלב האדום הבריטי. מ-1940 עד סוף המנדט הפעיל חיל הרפואה הבריטי את בית החולים, שהפך לאחר קום המדינה לבית החולים "אסף הרופא".
עד אמצע שנות ה-30 התנהלה בסרפנד פעילות שגרתית של ימי שלום. חיל המצב הבריטי בארץ מנה כ-7000 איש שעסקו במשימות הביטחון השוטף. עם פרוץ מאורעות תרצ"ו (1936, "המרד הערבי הגדול") תגברו הבריטים עד לכ-20 אלף ב-1938.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הפך סרפנד למרכז הקליטה וההדרכה של רבבות היהודים והערבים שהתגייסו בארץ לצבא הבריטי. שם הוקמו מרכז תובלה ומוסך לשיפוץ משאיות ושריוניות, בסיס של חיל הקשר הבריטי, בית ספר לטבחים צבאיים ועוד. מכאן פוזרו רבבות חיילים בריטיים, אוסטרליים, ניו זילנדיים, דרום אפריקנים ועוד ליחידות ברחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה. במקום הוקמו מתקני בידור וספורט, כגון קולנוע, בריכת שחייה, קנטינה גדולה של ה-NAAFI (השק"ם הבריטי), מועדון חיילים וקצינים וספרייה.
בימי המאבק של היהודים בבריטים התקיפו לוחמי המחתרת אצ"ל ולח"י את הצבא הבריטי גם במחנה סרפנד. בהתקפה ראשונה ב-6 במרץ 1946 בצהרים הגיעה לשער ראשון לציון של המחנה משאית בריטית ובה 30 חברי אצ"ל מחופשים לחיילים בריטיים. הם התגברו על ששת החיילים שנמצאו במקום, פרצו למחסן הנשק והעמיסו ארגזי נשק. חייל בריטי שחזר מארוחת הצהרים פתח באש והצטרפו אליו חיילים בריטיים נוספים. חמישה מלוחמי האצ"ל נפצעו ונהג המשאית מיהר להסתלק לעבר ראשון לציון עם הפצועים.
הנשק הוסתר בחולות במערב המושבה. שניים מהפצועים קשה, שמחון ואשבל, נשלחו לתל-אביב. בדרך נתקלו במחסום משטרתי, נעצרו, הובאו למשפט צבאי ונדונו למוות. האצ"ל הגיב בחטיפת חמישה קצינים בריטיים ואיים להוציאם להורג אם יבוצע גזר הדין. הבריטים המתיקו את וגזר דינם של שמחון ואשבל למאסר עולם. אשבל, שריצה מאסר בבית הסוהר בעכו, היה בין האסירים שניסו להימלט בפריצה של האצ"ל לבית הסוהר, נפצע מיריות הבריטים ומת מפצעיו. שמחון שוחרר עם תום המנדט הבריטי, אך ב-1955 נהרג בתאונת עבודה. מחנה סרפנד הותקף שוב, הפעם על ידי הלח"י, בדצמבר 1946: מכונית תופת שהוכנסה למחנה, הוחנתה בין שני מבנים, ששימשו מפקדת אזור הדרום של הצבא הבריטי, התפוצצה ושני המבנים נהרסו. שניים בריטים נהרגו ו-28 נפצעו.
לאחר החלטת האו"ם ב-29 בנובמבר 1947 החלו הבריטים במבצע הפינוי הגדול של כוחותיהם מהארץ. סרפנד היה אחד המחנות האחרונים שפונו – פרט למובלעת בריטית באיזור חיפה, שפונתה כחודש לאחר הקמת המדינה. היחידה הבריטית האחרונה בסרפנד הייתה רגימנט לינקולנשייר. פינויה ב-14 במאי 1948 לווה בפרץ רגשות של החיילים. בערב שלפני הפינוי הסופי של המחנה, פרק אחד החיילים את המתח בהצתת הקולנוע הקיצי. למחרת, בעוד החיילים עולים למשאיות הפינוי, הובערו עוד כמה צריפים. המפקד הבריטי זעם ושלח את החיילים לכבות את האש. רק אחר כך יצאה השיירה לספינות הפינוי בנמל חיפה.
מחנה סרפנד נמסר לידי הערבים ב-14 במאי 1948 והם תפסו עמדות לכיוון ראשון לציון והחלו לירות לעברה. כעבור חמישה ימים יצא גדוד 2 של חטיבת "גבעתי", שרוב לוחמיו היו בני ראשון לציון, לכבוש את סרפנד. הכוח חדר למחנה בקלות, בעברו את הגדרות ב"תרגיל טרזן": טיפוס על עצים שניצבו ליד הגדר והשתלשלות בחבלים לתוך הבסיס. הערבים מיהרו להסתלק והמחנה נכבש ללא אבדות לצד הישראלי. הערבים לא ויתרו ובימים שלאחר מכן יצאו לכמה התקפות נגד, אך כוחות חטיבת "קרייתי", שלידיהם נמסרה הגנת המחנה, הצליחו להדוף את כולן.
עם ההשתלטות הישראלית על סרפנד שונה שם המחנה לצריפין, על שם יישוב יהודי עתיק, גגות (או גנות) צריפין, המוזכר במשנה (בבלי, סוטה, מט, ב), ואשר שרידיו נחשפו באזור. במהלך השנים אכלס הבסיס את רוב בסיסי ההדרכה של צה"ל ומתקני לוגיסטיקה ותקשורת רבים. בעקבות המאמץ הלאומי לישוב הנגב הועברו רוב בסיסי ההדרכה בשנים האחרונות לקריית ההדרכה על שם אריאל שרון בנגב.
***
תודה רבה לבני גבירצמן על איסוף הנתונים
