״ישראל זקוקה ללוויני תקשורת נוספים״

ראיון מיוחד עם מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית, עפר דורון, בעקבות אובדן לוויין התקשורת ׳עמוס 6׳ בהתפוצצות על כן השיגור, ועם מנכ"ל חלל תקשורת, דוד פולק, על התוכניות לעתיד של לוויינות התקשורת בישראל

צילום: התעשייה האווירית

כל העוסקים והמעורבים בענף החלל הישראלי מקווים שאירועי 2016 ישכנעו את הממשלה להעלות עתה על סדר היום את ענף החלל ולוויינות התקשורת, ולהכיר בהם כחיוניים לשמירה על הקשר והתקשורת שבין ישראל לעולם הרחב. אסור, הם מדגישים, שישראל תהיה תלויה אך ורק בזוג כבלים תת-ימיים, המחברים אותה פיזית לעולם. הערוץ החיוני מרחף גבוה במרומי החלל. 

ספטמבר 2016 מכונה "ספטמבר השחור״ של ענף החלל בקהיליית החלל הישראלית. בתחילת החודש התרסק כליל לוויין התקשורת עמוס 6 בעת הכנות לשיגור בבסיס השיגור קייפ קנברל בפלורידה, ושבר את ליבם של מדענים ומהנדסים רבים, שעמלו במשך ארבע שנים על הכנתו לשיגור המיוחל.

חברת השיגור SPACE X עמדה לשלוח לחלל את עמוס 6, שהיה מיועד, על פי התכנון, לספק במשך 15 שנה שירותי אינטרנט, טלוויזיה וסלולר לאפריקה, למזרח התיכון ולאירופה. הוא היה אמור לעשות זאת בעזרת 155 משיבים, טרנספונדרים, מערכת הנעה היברידית ותחנת הקרקע העוקבת בתעשייה האווירית, יצרנית הלוויין. כל זה התפוצץ ונהפך תוך שניות ל-Total Loss אפוף להבות. קודמו של עמוס 6, עמוס 5, מתוצרת חברה רוסית, שוגר מקזחסטן ב-11 בדצמבר 20111, אלא שמאוחר  יותר נותק עימו הקשר ונפסקו שירותיו.

משרד המדע, משרד ראש הממשלה והמל"ל מצויים בימים אלה בשלב של הכנת הצעה לממשלה, שתכלול הכרה ממשלתית-ממלכתית בצורך הלאומי בהקצאת תקציבים לפיתוח וייצור לווייני תקשורת בישראל. ההצעה לדיון בממשלה מבוססת על דו"ח, שנכתב לפני כמה חודשים על ידי חברי ועדה בראשות מנכ"ל משרד המדע, פרץ וזאן, ואומרת: "הדו"ח אומץ על ידי שר המדע ועל ידי נציגי משרדי ממשלה אחרים, והוועדה מכירה בצורך הלאומי בלוויינות תקשורת ישראלית. עתה שומה על הממשלה למסד את הנושא, להגדירו כצורך לאומי והפעלתו בידי חברות ישראליות, כיוון שהמדינה זקוקה לשרידות מערך התקשורת הבינלאומית שלה. ברור שלהכרה הזאת יש משמעויות תקציביות. הסכומים אינם בשמיים – מדובר על כ-100 מיליון דולר בשנה. מתוכם 70 מיליון דולר כסיוע למו"פ לתעשיות והיתר לתקציב סוכנות החלל הישראלית, לפיתוח הנושא בתעשייה ובאקדמיה".

הדו"ח האמור מכיר בכך שתעשיית החלל נמצאת במשבר חמור, המאיים על תוכנית החלל הלאומית. הוא קובע שהמדינה חייבת להשקיע בלוויין תקשורת חדש, וממליץ על תוספת של 120 מיליון דולר לשנה לתקציב סוכנות החלל. עוד מצביעה הוועדה על הצורך במערך של ארבעה לווייני תקשורת פעילים בו-זמנית. 

הסטטוס הנוכחי של לווייני החלל הישראלי הוא כזה: עמוס 2 עובד, אך עתיד בקרוב לסיים את חייו, עמוס 3 ו-4 "פועלים יפה ועושים חיל בחלל", כדברי עפר דורון, מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית, "וזה מה שיש בשלב זה: שני לווייני תקשורת, כאשר השירותים הנדרשים הם רבים ומתפתחים. תקשורת, טלוויזיה, טלפוניה, אינטרנט, סלולר. ישראל מקושרת לעולם במעט סיבים אופטיים מתחת לים, ובלעדיהם לא יהיה למדינה קשר עם העולם. 

"יש בעולם פחות מעשרה יצרנים של לווייני תקשורת, ומפעל חלל בתעשייה האווירית הוא אחד מהם. זה בהחלט מקור לגאווה. אבל ממשלות בעולם משקיעות הון עתק בפיתוח הענף. סוכנות החלל האירופאית מתוקצבת במיליארדי יורו לשנה. 

"כדאי להזכיר כי ממשלת ישראל היא גם לקוח מרכזי של לוויינות התקשורת. בלווייני התקשורת יש טרנספונדרים של הממשלה. לכן הגיע הזמן, אחרי 20 שנות התפתחות ענף, שהממשלה תחליט אם היא מעוניינת בלוויינות תקשורת ישראלית". 

אם להסיק מדו"ח סוכנות החלל, הממשלה אמנם מעוניינת ומכירה בצורך הלאומי, ומה שנותר לה הוא להכריז על כך קבל עם ועולם, ולתקצב.

בשלב הביניים הזה, עד החלטה ממשלתית מפורשת, לא מייצרים במפעל חלל בתעשייה האווירית לוויין תקשורת, אם כי המנכ"ל דורון אומר: "אנו בדין ודברים עם חברת חלל תקשורת על ייצור עמוס 8, שיהיה לוויין שונה מעמוס 6 בהיקף השירותים. אנו בהחלט עסוקים בתכנון הלוויין הבא, בהנחה שהממשלה תקבל החלטה. אם לא, נפזר את הצוותים והם יופנו לפרויקטים אחרים". 

בחברת חלל תקשורת, הקונה את הלוויינים מהתעשייה האווירית ואחראית לשיגורם ולמכירת שירותיהם, לא יכלו להמתין אחרי אובדנו של עמוס 6. מנכ"ל חלל תקשורת, דוד פולק: "עמוס 5 הלך מאיתנו בקול דממה דקה. עמוס 6 הלך בקול רעש גדול. המניה שלנו הידרדרה. היינו חייבים להגיב במהירות, כיוון שיש מי שעושה סדר בחלל ויש כללים: לא שיגרת לוויין, בתום תקופה מסוימת אתה מאבד את ה-SLOT. את התור שלך בחלל. 

"התעשייה האווירית לא הייתה מסוגלת לייצר לוויין בזמן קצר, ולכן מיהרנו להזמין לוויין תקשורת בחברת בואינג, זה יהיה לוויין ברמה גבוהה ביותר, STAT מלאכת מחשבת. הוא ייקרא בישראל עמוס 17, ויחליף אחרי שיגורו (בעוד כמה שנים) את עמוס 5. 

"עמוס 17 יהיה לוויין מתקדם יותר. הוא נקרא על שם הנקודה בחלל שבה הוא יוצב, מעל קו המשווה – 17E. בינתיים היינו חייבים לדאוג ללקוחות, ולכן העברנו שירותי תקשורת ללוויינים שכבר מוצבים בחלל ועובדים. 

"מגוון השירותים שאנחנו נותנים בלווייני התקשורת הוא רחב: טלוויזיה, אינטרנט רחב-פס, שירותי העברת נתונים (DATA), תמיכה בסלולר. זה סעיף חדש יחסית בתקשורת לוויינית, בימים שבהם עוד מעט כל קוף בג'ונגל יחזיק ביד טלפון סלולרי".

בלווייני תקשורת מדברים על "הצבה בחלל", בגלל אופן שיגורם. כל לווייני התקשורת הישראליים, תוצרת התעשייה האווירית ובבעלות חברת חלל תקשורת, שוגרו בחו"ל - ברוסיה או באזור קו המשווה בגינאה הצרפתית. טילי השיגור מעלים את לוויין התקשורת לגובה של כ-35 אלף ק"מ, ו"מציבים" אותו בנקודה שבה הוא מסתובב במהירות סיבוב כדור הארץ, ולכן הוא כאילו תלוי במקום אחד. לוויין תקשורת במסלול גיאוסטציונרי מבצע הקפה אחת של כדור הארץ כל 24 שעות. המבנה המיוחד הזה מתאים לקיום תקשורת מהלוויין אל האנטנות הקולטות שעל כדור הארץ. הלוויין הוא למעשה מקמ"ש: מקלט-משדר, או ממסר. הוא קולט שידורים מהקרקע, מגביר אותם ומחזיר ללקוחות בכדור הארץ. 

כל זה להבדיל מענף אחר של הלוויינות - לווייני תצפית, אף הם תוצרת מפעל חלל בתעשייה האווירית (בתע"א מעדיפים את השם "לווייני תצפית" על פני מה שקרוי בעולם "לווייני הריגול והמודיעין של ישראל"). לוויינים אלה יכולים "להגיע" לכל מקום, לצלם ולאסוף מודיעין בכל החזיתות, במדינות השכנות והרחוקות, וזהו פרויקט לווייני אופק. 

בין 19 בספטמבר 1988 ל-13 בספטמבר 2016, מדווחים אתרי אינטרנט בעולם, שיגרה ישראל 11 לווייני ריגול אופק. בשונה מלווייני תקשורת, כל לווייני אופק שוגרו מישראל על משגרים ישראליים (טילי שביט). לוויין תצפית מטפס לגובה של כמה מאות ק"מ בלבד, ומקיף את כדור הארץ במהירות רבה. משקלו כמה מאות ק"ג, בהשוואה ללוויין תקשורת השוקל טונות. לווייני אופק הם היחידים בעולם המשוגרים בכיוון מערב, בניגוד לכיוון סיבוב כדור הארץ, על מנת להימנע משיגור לכיוון מדינות ערביות-מוסלמיות. נוכחותם של כמה לווייני תצפית בחלל מאפשרת צילום רציף של מטרה. 

בניגוד ללווייני התקשורת האזרחיים, המידע על לווייני התצפית ופעילותם בחלל הינו חסוי. הלקוח הוא משרד הביטחון על כל שלוחותיו וזרועות צה"ל. עפר דורון, מוכן לומר רק זאת: "בשנת 1980 החליטה הממשלה על השגת עצמאות בתחום פיתוח לווייני התצפית, ומאז עושים בארץ כמעט את כל מערכות הלוויינים. יש מעט מדינות בעולם המייצרות לוויינים כאלה, ורבים באים ללמוד אצלנו. 

"עד כה שוגרו 11 לווייני תצפית, אבל אי אפשר להגיד שיש 11 לוויינים בחלל. האחרון ששוגר היה אופק 11. היתה לו לידה קשה בחלל, אך הוא החלים, מתנהג יפה ושולח תמונות מדהימות. ביצועיו עוצרי נשימה. בתחום הזה אנחנו בפסגה העולמית, ומותר ללב להתמלא גאווה. אנו בונים עתה עוד כמה לווייני תצפית אופטיים ומכ"מים".

כתוצאה מאובדן לווייני התקשורת עמוס 5 ו-6 אין כרגע למפעל חלל בתע"א הזמנות ללוויין חדש, אולם במפעל, לפי המנכ"ל, "יש המון עבודה" בכמה פרויקטים מעוררי עניין וסקרנות:

השנה ישוגר לחלל לוויין ונוס, לתצפית ומחקרים אזרחיים, עבור סוכנויות החלל של ישראל וצרפת בפרויקט משותף. הלוויין יעסוק בניטור חקלאות ואיכות הסביבה, גילוי שינויים במצב הצמחייה ואיתור מצוקות מים. לוונוס יש מערכת הנעה תוצרת רפאל, משקלו 300 ק"ג, והוא מסוגל לטוס נמוך לצילומים ברזולוציות גבוהות. על אותו משגר ישוגר בקיץ לוויין התצפית האיטלקי OPSAT 30000, לתצפית אופטית. הלוויין הוזמן על ידי ממשלת איטליה. כך ייכנסו לשירות שני לוויינים בשיגור אחד. בנוסף,EROS C הוא לוויין תצפית אופטי שנבנה עבור חברת IMAGESAT.

ניתן לקרוא את הכתבה המלאה במגזין ישראל דיפנס - גיליון 37 - עכשיו בחנויות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר
To prevent automated spam submissions leave this field empty.
Image CAPTCHA

אולי יעניין אותך גם

מטוס מיג 29 מדגם ישן יותר (צילום ארכיון: AP)

מגרש אימונים בשמיים

מטוסי חיל האוויר הרוסיים מדגם מתקדם, MIG-29SMT, ביצעו ניסויים בסוגי חימוש חדשים וטילים מתקדמים בעת תקיפת מטרות דאעש בסוריה ועיראק, כך על פי המהנדס הראשי של יצרנית המטוס. על פי דבריו מעתה יוכנסו חידושים אלו כציוד סטנדרטי למטוסי הקרב מסוג מיג 29 ומיג 35