הגנה אקטיבית. הדור הבא
חברת רפאל, שחתומה על ההצלחה המכונה "כיפת ברזל", פיתחה גם את מערכת "קלע דוד", אשר הוכרזה לאחרונה כמבצעית. המערכת מורכבת ממרכז ניהול קרב, מיירט, מכ"ם רב-משימתי לגילוי ועיקוב ומערכות שליטה ובקרה (שו"ב). ראיון עם תא"ל (מיל') פיני יונגמן, שישמש מהקיץ הקרוב סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת מערכות לעליונות אווירית על הפיתוח והביצועים של המערכת
דן ארקין
| 27/05/2017
צילום: רפאל
בפרופיל נמוך מתבשלת לה בימים אלה עסקה ביטחונית בינלאומית חשובה, תלת-קודקודית, בין שלוש מדינות: ישראל, ארצות הברית ופולין. וזה סיפורה: בישראל פרוסה כבר מערכת ההגנה מפני טילים "קלע דוד" (לשעבר "שרביט קסמים"), והגדוד הראשון של מפעילי הסוללות כבר "תופס כוננויות", בלשון הצבא. פולין, מדינה המצויה בחשש בן מאה שנה לפחות מפני רוסיה, השכנה הגדולה ממזרח, מגינה על עצמה באמצעות טילי "פטריוט" מתוצרת החברה האמריקאית ריית'יון.
ריית'יון היא שותפה הדוקה של רפאל בפיתוח וייצור המיירט של מערכת "קלע דוד", מיירט שכינויו STUNNER והוא מהמתקדמים בעולם מסוגו. מסתבר שהמיירט הזה מתאים לא רק ל"קלע דוד" אלא גם ל"פטריוט", וניתן לעשות אינטגרציה חכמה בין ה"פטריוט" ל-STUNNER. העסקה המדוברת מתרכזת בפיתוח הדור הבא של טילי "פטריוט" - עם המיירט של "קלע דוד". את המוצר הזה בדיוק מעוניינת פולין לרכוש.
הפולנים משוכנעים שה"פטריוט" וה-STUNNER ישתלבו יפה במערכת ההגנה האווירית שלהם. כשיסתיים הפיתוח, פולין תהיה הלקוחה הראשונה של המוצר החדש, ואנשי רפאל מעודדים מהעסקה, שלדעתם תפתח דלתות חשובות בעולם לטובת שתי התעשיות, רפאל הישראלית וריית'יון האמריקאית. בריית'יון מכנים את ה"פטריוט" עם ה-STUNNER "מיירט שמיים" - SKY INTERCEPTOR.
וכך, מערכת "קלע דוד" זוכה להישג כפול, זמן קצר יחסית אחרי סיום פיתוחה: היא כבר חלק מההגנה על ישראל, ויש כבר לקוח ליצוא של מרכיב מרכזי במערכת. מפא"ת במשרד הביטחון, אחת ממזמינות המערכת ומגדירות הצורך המבצעי שלה, השתמשה בתחילה בשם "שרביט קסמים". כשיצא לדרך המכרז שבו זכתה רפאל, נקבו בשם "קלע דוד" (DAVID SLING'S). עתה, כשהמערכת מבצעית, הוחלט על ידי התעשיות, משרד הביטחון וחיל האוויר, מפעיל המערכת, לאמץ את השם "קלע דוד".
המערכת נמסרה רשמית לחיל האוויר בסוף השנה שעברה. בסיוע רפאל ובעזרת סימולטורים מתקדמים הוכשר הדור הראשון של קצינים, טכנאים ומפעילים-חיילים, וב-2 באפריל 2017, בטקס חגיגי, הוכרזה המערכת כמבצעית.
הרעיון הבסיסי של "קלע דוד" הוא השתלבות כאחד ממרכיבי המערך הרב-שכבתי של הגנת המדינה. מערך שמרכיביו הם הגנה מפני פצמ"רים (עוד לא קיים), מערכת "כיפת ברזל", מערכת "קלע דוד" וטילי "חץ" לסוגיהם. שילוב מבצעי של כל המרכיבים הללו אמור להגן על המדינה מפני כל איום מרחוק או מקרוב, החל בפצצות מרגמה וכלה בטילים בליסטיים. חוט השדרה של הגנת המדינה ימשיך להיות מערכת "כיפת ברזל" מבחינת הכיסוי והטווחים. מעליה תבוא מערכת "קלע דוד" לטיפול במטרות מתמרנות, בטילי שיוט מדויקים ובעתיד גם בטילי "יאחונט" מתוצרת רוסיה ובמטוסים. ובשכבה העליונה - טילי "חץ" נגד טילים בליסטיים ארוכי טווח.
את הדרישות המבצעיות למערכת הגדירה מִנהלת חומה במשרד הביטחון. בשלב הראשון של התחרות זכתה רפאל בפיתוח מערכת השיגור, ובשלב השני – במערכת כולה. הפיתוח החל בחטיבת הטילים של רפאל בגוש שגב שבגליל, עם שני מהנדסים. במשך השנים עבדו בפרויקט 2,000 איש בארץ ובחו"ל.
תא"ל (מיל') פיני יונגמן, פיני הוא ראש מנהלת הגנה מפני טילים ותמ"ס, שישמש מהקיץ הקרוב סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת מערכות לעליונות אווירית: "נקבע שרפאל היא 'סמכות לתוכן' (DESIGN AUTHORITY) של המערכת ובעלת ה-IP) INTELLECTUAL PROPERTY) של המערכת. את כל העבודה ביססנו על ידע קודם, בעיקר ידע שנצבר ברפאל בפיתוח טילי אוויר-אוויר. הוצגו לנו דרישות בסיסיות של איומים שונים, אולם החלטנו מהשלבים הראשונים להסתכל קדימה אל איומים עתידיים שעלולים להופיע בתווך האטמוספירי, החל בטילי קרקע ועד טילים גדולים, שיגיעו ממרום האטמוספירה. זה הקו שקבענו לעצמנו: צמידות לדרישות הלקוח, מִנהלת חומה, פלוס התייחסות ליכולות עתידיות.
טכנולוגיה בלעדית
המיירט הוא לב המערכת ומשמיד האיום האויב. יונגמן: "לא אגזים כהוא זה אם אומר שבמיירט הזה משולבות טכנולוגיות ייחודיות שאינן קיימות בעולם. המכלולים החדישים ביותר. ה- STUNNER מוגדר כדו-שלבי ותלת-פולסי, ויכולת התמרון שלו גבוהה מאוד. משולב בו ראש ביות (SEEKER) דואלי אלקטרו-אופטי ואלקטרו-מגנטי. למיירט יכולות גדולות בשיעור של פי כמה וכמה מאלה של המקביל האמריקאי, המיירט של טיל 'פטריוט PAC-3' המתקדם".
עוד מדגישים ברפאל, כי ראש הביות של ה- STUNNER מזהה ועוקב אחר איומים בכל תנאי מזג אוויר, ופוגע במטרה בדיוק רב בשיטת AIM POINT - פגיעת נקודה - עד להשמדתה. הפגיעה היא פגיעה פיזית במטרה, עם אפקט HARD KILL שהוא קטלני: פגיעת ברזל בברזל. מחירו של כל מיירט מוערך בכמיליון דולר, ולדעת הצוות ברפאל מדובר במחיר סביר בהשוואה למיירטים אחרים וביחס לביצועים.
מערכת "קלע דוד" עברה סדרה ארוכה של חמישה ניסויים, עד שניתן היה להעניק לה את אות היכולת המבצעית. בנובמבר 2012 הסתיים שלב א' בפיתוח, ונערך ניסוי יירוט. בנובמבר 2013 התבצע ניסוי שני ומוצלח, בו נוסו המכ"ם, מרכז ניהול הקרב, המיירט והמשגר. במרץ 2015 נערך ניסוי מלא שלישי של המערכת, ויורט בהצלחה "איום אופייני". בדצמבר 2015 בוצע ניסוי רביעי כללי של כל המערכת ותחילת המסירה לחיל האוויר. ב-25 בינואר 2015 נערך ניסוי חמישי, אחרון ומסכם.
הפריסה המבצעית
הניסוי נערך בבסיס פלמחים ונכח בו ראש סוכנות ההגנה מפני טילים של ארה"ב, תת-אדמירל ג'ים סיירינג, שהכריז: "אנו נחושים למלא את ההתחייבות שלנו לתמוך בפיתוח מערכת ההגנה מפני טילים של ישראל". בניסוי, כפי שהודיעו משרד הביטחון, מפא"ת ותוכנית חומה, שוגרו מטרות דמויות איומים, שיורטו בהצלחה.
המכ"ם הרב-משימתי (MMR) של אלתא/תע"א זיהה את האיום אחרי השיגור, והעביר את המידע למרכז ניהול קרב (BATTLE MENAGEMENT CENTER BMC) של אלישרא/אלביט מערכות. המיירטים שוגרו על פי התוכנית, ביצעו את כל שלבי הטיסה - ויירטו את המטרה כמתוכנן.
מערכת "קלע דוד" משקפת פרויקט משותף של ישראל וארה"ב לפיתוח הגנה מפני רקטות גדולות קליבר וטילים בליסטיים קצרי טווח, נאמר בסיכום הניסוי האחרון לפני הפריסה המבצעית. בניסוי החמישי והאחרון הזה שוגר המיירט של "קלע דוד" נגד טיל "אנקור" של רפאל, שהוא טיל מדמה מטרה.
ניתן להפעיל את מערכת "קלע דוד" בצורה עצמאית - אוטונומית מלאה או אוטונומית למחצה.
איך זה עובד? המערכת "יודעת", בעזרת המכ"ם, שמתקרב איום. היא בונה תוכנית יירוט, ומעבירה למפעילים את פרטיה. המפעיל יכול לעצור את תהליך השיגור והיירוט, או להניח למערכת לפעול אוטונומית-עצמאית עד להשמדת האיום. רכישת המטרה נעשית עשרות ק"מ לפני הפגיעה. תפקיד המפעיל האנושי הוא לבקר את הפעילות ולוודא שאין בעיות בטיחות, אולם הוא אינו מתערב בחישובי של המערכת. כל התהליכים הללו מתבצעים בפרקי זמנים קצרים ביותר, הנמדדים במיקרו-שניות.
פריסת מערך "קלע דוד" שונה בתכלית מזו של "כיפת ברזל". לא תמצאו הפעם סוללות סמוך לערים גדולות, כפי שתושבים יכלו לפגוש את סוללות "כיפת ברזל". למערך "קלע דוד" יש מרכז בקרה ושו"ב ארצי אחד, אי שם במרכז הארץ. חיישנים רבים פזורים באתרים שונים ברחבי הארץ, ופרוסה כמובן מערכת תקשורת. הפריסה היא מרכזית וריכוזית, אך מתוכננת בדיוק רב לפי תרחישי ייחוס.
הכתבה המלאה - בגיליון 37 של מגזין ישראל דיפנס עכשיו בחנויות הספרים.
חברת רפאל, שחתומה על ההצלחה המכונה "כיפת ברזל", פיתחה גם את מערכת "קלע דוד", אשר הוכרזה לאחרונה כמבצעית. המערכת מורכבת ממרכז ניהול קרב, מיירט, מכ"ם רב-משימתי לגילוי ועיקוב ומערכות שליטה ובקרה (שו"ב). ראיון עם תא"ל (מיל') פיני יונגמן, שישמש מהקיץ הקרוב סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת מערכות לעליונות אווירית על הפיתוח והביצועים של המערכת
צילום: רפאל
בפרופיל נמוך מתבשלת לה בימים אלה עסקה ביטחונית בינלאומית חשובה, תלת-קודקודית, בין שלוש מדינות: ישראל, ארצות הברית ופולין. וזה סיפורה: בישראל פרוסה כבר מערכת ההגנה מפני טילים "קלע דוד" (לשעבר "שרביט קסמים"), והגדוד הראשון של מפעילי הסוללות כבר "תופס כוננויות", בלשון הצבא. פולין, מדינה המצויה בחשש בן מאה שנה לפחות מפני רוסיה, השכנה הגדולה ממזרח, מגינה על עצמה באמצעות טילי "פטריוט" מתוצרת החברה האמריקאית ריית'יון.
ריית'יון היא שותפה הדוקה של רפאל בפיתוח וייצור המיירט של מערכת "קלע דוד", מיירט שכינויו STUNNER והוא מהמתקדמים בעולם מסוגו. מסתבר שהמיירט הזה מתאים לא רק ל"קלע דוד" אלא גם ל"פטריוט", וניתן לעשות אינטגרציה חכמה בין ה"פטריוט" ל-STUNNER. העסקה המדוברת מתרכזת בפיתוח הדור הבא של טילי "פטריוט" - עם המיירט של "קלע דוד". את המוצר הזה בדיוק מעוניינת פולין לרכוש.
הפולנים משוכנעים שה"פטריוט" וה-STUNNER ישתלבו יפה במערכת ההגנה האווירית שלהם. כשיסתיים הפיתוח, פולין תהיה הלקוחה הראשונה של המוצר החדש, ואנשי רפאל מעודדים מהעסקה, שלדעתם תפתח דלתות חשובות בעולם לטובת שתי התעשיות, רפאל הישראלית וריית'יון האמריקאית. בריית'יון מכנים את ה"פטריוט" עם ה-STUNNER "מיירט שמיים" - SKY INTERCEPTOR.
וכך, מערכת "קלע דוד" זוכה להישג כפול, זמן קצר יחסית אחרי סיום פיתוחה: היא כבר חלק מההגנה על ישראל, ויש כבר לקוח ליצוא של מרכיב מרכזי במערכת. מפא"ת במשרד הביטחון, אחת ממזמינות המערכת ומגדירות הצורך המבצעי שלה, השתמשה בתחילה בשם "שרביט קסמים". כשיצא לדרך המכרז שבו זכתה רפאל, נקבו בשם "קלע דוד" (DAVID SLING'S). עתה, כשהמערכת מבצעית, הוחלט על ידי התעשיות, משרד הביטחון וחיל האוויר, מפעיל המערכת, לאמץ את השם "קלע דוד".
המערכת נמסרה רשמית לחיל האוויר בסוף השנה שעברה. בסיוע רפאל ובעזרת סימולטורים מתקדמים הוכשר הדור הראשון של קצינים, טכנאים ומפעילים-חיילים, וב-2 באפריל 2017, בטקס חגיגי, הוכרזה המערכת כמבצעית.
הרעיון הבסיסי של "קלע דוד" הוא השתלבות כאחד ממרכיבי המערך הרב-שכבתי של הגנת המדינה. מערך שמרכיביו הם הגנה מפני פצמ"רים (עוד לא קיים), מערכת "כיפת ברזל", מערכת "קלע דוד" וטילי "חץ" לסוגיהם. שילוב מבצעי של כל המרכיבים הללו אמור להגן על המדינה מפני כל איום מרחוק או מקרוב, החל בפצצות מרגמה וכלה בטילים בליסטיים. חוט השדרה של הגנת המדינה ימשיך להיות מערכת "כיפת ברזל" מבחינת הכיסוי והטווחים. מעליה תבוא מערכת "קלע דוד" לטיפול במטרות מתמרנות, בטילי שיוט מדויקים ובעתיד גם בטילי "יאחונט" מתוצרת רוסיה ובמטוסים. ובשכבה העליונה - טילי "חץ" נגד טילים בליסטיים ארוכי טווח.
את הדרישות המבצעיות למערכת הגדירה מִנהלת חומה במשרד הביטחון. בשלב הראשון של התחרות זכתה רפאל בפיתוח מערכת השיגור, ובשלב השני – במערכת כולה. הפיתוח החל בחטיבת הטילים של רפאל בגוש שגב שבגליל, עם שני מהנדסים. במשך השנים עבדו בפרויקט 2,000 איש בארץ ובחו"ל.
תא"ל (מיל') פיני יונגמן, פיני הוא ראש מנהלת הגנה מפני טילים ותמ"ס, שישמש מהקיץ הקרוב סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת מערכות לעליונות אווירית: "נקבע שרפאל היא 'סמכות לתוכן' (DESIGN AUTHORITY) של המערכת ובעלת ה-IP) INTELLECTUAL PROPERTY) של המערכת. את כל העבודה ביססנו על ידע קודם, בעיקר ידע שנצבר ברפאל בפיתוח טילי אוויר-אוויר. הוצגו לנו דרישות בסיסיות של איומים שונים, אולם החלטנו מהשלבים הראשונים להסתכל קדימה אל איומים עתידיים שעלולים להופיע בתווך האטמוספירי, החל בטילי קרקע ועד טילים גדולים, שיגיעו ממרום האטמוספירה. זה הקו שקבענו לעצמנו: צמידות לדרישות הלקוח, מִנהלת חומה, פלוס התייחסות ליכולות עתידיות.
טכנולוגיה בלעדית
המיירט הוא לב המערכת ומשמיד האיום האויב. יונגמן: "לא אגזים כהוא זה אם אומר שבמיירט הזה משולבות טכנולוגיות ייחודיות שאינן קיימות בעולם. המכלולים החדישים ביותר. ה- STUNNER מוגדר כדו-שלבי ותלת-פולסי, ויכולת התמרון שלו גבוהה מאוד. משולב בו ראש ביות (SEEKER) דואלי אלקטרו-אופטי ואלקטרו-מגנטי. למיירט יכולות גדולות בשיעור של פי כמה וכמה מאלה של המקביל האמריקאי, המיירט של טיל 'פטריוט PAC-3' המתקדם".
עוד מדגישים ברפאל, כי ראש הביות של ה- STUNNER מזהה ועוקב אחר איומים בכל תנאי מזג אוויר, ופוגע במטרה בדיוק רב בשיטת AIM POINT - פגיעת נקודה - עד להשמדתה. הפגיעה היא פגיעה פיזית במטרה, עם אפקט HARD KILL שהוא קטלני: פגיעת ברזל בברזל. מחירו של כל מיירט מוערך בכמיליון דולר, ולדעת הצוות ברפאל מדובר במחיר סביר בהשוואה למיירטים אחרים וביחס לביצועים.
מערכת "קלע דוד" עברה סדרה ארוכה של חמישה ניסויים, עד שניתן היה להעניק לה את אות היכולת המבצעית. בנובמבר 2012 הסתיים שלב א' בפיתוח, ונערך ניסוי יירוט. בנובמבר 2013 התבצע ניסוי שני ומוצלח, בו נוסו המכ"ם, מרכז ניהול הקרב, המיירט והמשגר. במרץ 2015 נערך ניסוי מלא שלישי של המערכת, ויורט בהצלחה "איום אופייני". בדצמבר 2015 בוצע ניסוי רביעי כללי של כל המערכת ותחילת המסירה לחיל האוויר. ב-25 בינואר 2015 נערך ניסוי חמישי, אחרון ומסכם.
הפריסה המבצעית
הניסוי נערך בבסיס פלמחים ונכח בו ראש סוכנות ההגנה מפני טילים של ארה"ב, תת-אדמירל ג'ים סיירינג, שהכריז: "אנו נחושים למלא את ההתחייבות שלנו לתמוך בפיתוח מערכת ההגנה מפני טילים של ישראל". בניסוי, כפי שהודיעו משרד הביטחון, מפא"ת ותוכנית חומה, שוגרו מטרות דמויות איומים, שיורטו בהצלחה.
המכ"ם הרב-משימתי (MMR) של אלתא/תע"א זיהה את האיום אחרי השיגור, והעביר את המידע למרכז ניהול קרב (BATTLE MENAGEMENT CENTER BMC) של אלישרא/אלביט מערכות. המיירטים שוגרו על פי התוכנית, ביצעו את כל שלבי הטיסה - ויירטו את המטרה כמתוכנן.
מערכת "קלע דוד" משקפת פרויקט משותף של ישראל וארה"ב לפיתוח הגנה מפני רקטות גדולות קליבר וטילים בליסטיים קצרי טווח, נאמר בסיכום הניסוי האחרון לפני הפריסה המבצעית. בניסוי החמישי והאחרון הזה שוגר המיירט של "קלע דוד" נגד טיל "אנקור" של רפאל, שהוא טיל מדמה מטרה.
ניתן להפעיל את מערכת "קלע דוד" בצורה עצמאית - אוטונומית מלאה או אוטונומית למחצה.
איך זה עובד? המערכת "יודעת", בעזרת המכ"ם, שמתקרב איום. היא בונה תוכנית יירוט, ומעבירה למפעילים את פרטיה. המפעיל יכול לעצור את תהליך השיגור והיירוט, או להניח למערכת לפעול אוטונומית-עצמאית עד להשמדת האיום. רכישת המטרה נעשית עשרות ק"מ לפני הפגיעה. תפקיד המפעיל האנושי הוא לבקר את הפעילות ולוודא שאין בעיות בטיחות, אולם הוא אינו מתערב בחישובי של המערכת. כל התהליכים הללו מתבצעים בפרקי זמנים קצרים ביותר, הנמדדים במיקרו-שניות.
פריסת מערך "קלע דוד" שונה בתכלית מזו של "כיפת ברזל". לא תמצאו הפעם סוללות סמוך לערים גדולות, כפי שתושבים יכלו לפגוש את סוללות "כיפת ברזל". למערך "קלע דוד" יש מרכז בקרה ושו"ב ארצי אחד, אי שם במרכז הארץ. חיישנים רבים פזורים באתרים שונים ברחבי הארץ, ופרוסה כמובן מערכת תקשורת. הפריסה היא מרכזית וריכוזית, אך מתוכננת בדיוק רב לפי תרחישי ייחוס.
הכתבה המלאה - בגיליון 37 של מגזין ישראל דיפנס עכשיו בחנויות הספרים.
