האם התקשוב מוכן למלחמה הבאה?
"מבצע 'צוק איתן' היה קו פרשת מים ביכולות של המפקדים להבין את האפקטיביות של העולם הדיגיטלי" אומר קצין בכיר באגף התקשוב, באגף מסבירים כי כיום כל דרג הפיקוד, מהמטכ"ל ועד האוגדה "מחוברים כל הזמן ברוחב פס גדול עם כל היכולות. גם בשגרה וגם בחירום"
עמי רוחקס דומבה
| 24/05/2017
צילום: דובר צה"ל
קצת יותר מעשור עבר מאז מלחמת לבנון השנייה, ובאגף התקשוב מסבירים שהמצב היום טוב יותר מאז. מרבית המערכות דיגיטליות, יש שילוביות בין זרועית, דרג הפיקוד, מהמטכ"ל עד האוגדה מחובר בצורה מקוונת באופן קבוע, ותשתית התקשורת והמחשוב מנוטרת באופן שוטף לגילוי תקלות לפני שהן מתרחשות: "השינויים שהחלו לאחר 'לבנון השנייה' עברו טבילת אש במבצע 'צוק איתן'", אומר קצין בכיר באגף התקשוב.
"אנחנו בטרנספורמציה לעולם דיגיטלי. זה עולם שונה לחלוטין ממה שהיה במלחמת לבנון הראשונה וגם בשנייה. בשתי המלחמות הקודמות, רשת הקשר נבנתה בעיקר לצרכי דיבור. המטרה העיקרית הייתה העברת פקודות בקשר. כל קצין קשר גדודי פעל כיחידה עצמאית וסיפק שירותי דיבור לגדוד שלו. בשדה הקרב הנוכחי והעתידי, זה לא יספיק. מבצע 'צוק איתן' היה קו פרשת מים ביכולות של המפקדים להבין את האפקטיביות של העולם הדיגיטלי".
תמרון ב-Plug&Play
מעבר לשכבת הדיבור הבסיסית, התקשוב של הדרג הטקטי, האופרטיבי והאסטרטגי כולל יכולות נוספות תחת הכותרת של שליטה ובקרה (שו"ב). בין היתר יכולות אלו כוללות מיקומי כוחות, היתוך מידע, תעדוף משימות, הזרמה של וידאו, שיתוף מטרות בין כוחות בזרועות שונות ועוד.
"רשת השו"ב של צה"ל מגיעה עד המ"מ, מ"פ או המג"ד, תלוי במיקום שלו ביחס לאוגדה. יש גם מקומות שאנו מגיעים עד רמת הפלטפורמה. בטנק יש מרכיב שו"ב. לשם הולכים וזה רק יתעצם", מסבירים באגף. "יחד עם זאת, חלק מהיכולות תלויות ברוחב פס וביכולת לפרוס את רוחב הפס למרחקים של התמרון.
"בשנות ה-80, כשצה"ל היה בלבנון, שלחו גדוד קשר מטכ"לי שהגיע עם מערכת 'טרופו' וקישר את מפקדות האוגדה לצפת ותל אביב. היום, כמעט 40 שנים אחרי, מבינים בצבא שצריך יכולות כאלו לכל חטיבה. עם יכולות אסטרטגיות כמו תקשורת לוויין זה אפשרי. עם זאת, יש שיקולי תקציב וצריך לעשות עדיפות בבניין הכוח.
"היכולות הללו מגיעות גם לחלק מהחטיבות עם הזמן (לאחרונה צה"ל רכש מאות צלחות לוויין עבור מז"י). במקומות בהם אין יכולות קבועות, יש גדוד קשר מטכ"לי שמביא אותן לפי דרישה. תר"ש גדעון עוסק בפיתוח היכולות האלו בהיבט של טווחים ורוחב פס. מלבד שיקולי בניין כוח, יש גם שיקולים של יתירות. אתה לא יכול להבטיח תקשורת לוויין בכל מקום, אז צריך לחשוב על סט יכולות שיתנו תקשורת בקצה התמרון שלך, בכל מצב. זו השאיפה.
"הנחת העבודה היא שאתה יוצא ממציאות של בט"ש למלחמה בהפתעה, עושה תמרון מוגבל, ואחר כך יוצא לתמרון עמוק. בהתחלה אלו כוחות הסדיר שיצטרכו לפעול מיידית, כאשר במקביל אתה מגייס מילואים. כדי לאפשר זאת בזווית של התקשוב, אנחנו בונים יכולות קבועות ברמת אוגדות. זה לא זול, אבל זה מאפשר לצה"ל להיות מוכן כל הזמן להפתעה.
"מדובר במודל רעיוני דומה ל-Plug&Play. המטכ"ל, הפיקודים והאוגדות מחוברים כל הזמן ברוחב פס גדול עם כל היכולות. גם בשגרה וגם בחירום. כאשר פורצת מלחמה, החטיבות והגדודים פורסים, מתחברים אליהם ויוצאים לתמרון. בצורה כזו הדרג הטקטי מתחבר במהירות למרחב ולצה"ל כולו. גם המסגרות של המילואים, חטיבה או גדוד, יכולים להתחבר ליכולות של האוגדה במהירות ולצאת לתמרון.
"צריך לזכור שככל שאתה קרוב למרחב, אתה נהנה מיכולות טובות יותר. ככל שאתה מתרחק, הקישור שלך ליכולות האלו דועך. האתגר הוא לאפשר רציפות ושליטה בכל מצב. זה לא תמיד אפשרי, בגלל זה מסגרות טקטיות יודעות לעבוד גם בצורה עצמאית עם רשת דיבור בלבד".
את עולם התוכן מחלקים באגף התקשוב לשניים , מרחב טקטי ומרחב אסטרטגי. מרחב גדודי חולש על תא שטח, והוא יודע לעבוד Online או Offline. חטיבה חולשת על תא שטח וגם היא יודעת לעבוד Online או Offline. אוגדה נמצאת Online בכל מצב.
"בתקשוב אנחנו מחויבים לבחון את היכולת הפיקודית של המטכ"ל עד לרמת אוגדה. משם, בהתאם ליכולות בשטח, היכולת מגיעה עד הפלטפורמה הבודדת. בחזון האוטופי יהיה 'ענן' תקשוב מרחבי שינוע עם הכוחות בתמרון לכל עומק שנצטרך. בכל מקרה, הקשר"ג דואג שהגדוד יוכל להמשיך להילחם בכל מצב, אבל באפקטיביות משתנה לפי החיבור אחורה".
המשך הכתבה בגיליון 37 של מגזין ישראל דיפנס - עכשיו בחנויות הספרים.
"מבצע 'צוק איתן' היה קו פרשת מים ביכולות של המפקדים להבין את האפקטיביות של העולם הדיגיטלי" אומר קצין בכיר באגף התקשוב, באגף מסבירים כי כיום כל דרג הפיקוד, מהמטכ"ל ועד האוגדה "מחוברים כל הזמן ברוחב פס גדול עם כל היכולות. גם בשגרה וגם בחירום"
קצת יותר מעשור עבר מאז מלחמת לבנון השנייה, ובאגף התקשוב מסבירים שהמצב היום טוב יותר מאז. מרבית המערכות דיגיטליות, יש שילוביות בין זרועית, דרג הפיקוד, מהמטכ"ל עד האוגדה מחובר בצורה מקוונת באופן קבוע, ותשתית התקשורת והמחשוב מנוטרת באופן שוטף לגילוי תקלות לפני שהן מתרחשות: "השינויים שהחלו לאחר 'לבנון השנייה' עברו טבילת אש במבצע 'צוק איתן'", אומר קצין בכיר באגף התקשוב.
"אנחנו בטרנספורמציה לעולם דיגיטלי. זה עולם שונה לחלוטין ממה שהיה במלחמת לבנון הראשונה וגם בשנייה. בשתי המלחמות הקודמות, רשת הקשר נבנתה בעיקר לצרכי דיבור. המטרה העיקרית הייתה העברת פקודות בקשר. כל קצין קשר גדודי פעל כיחידה עצמאית וסיפק שירותי דיבור לגדוד שלו. בשדה הקרב הנוכחי והעתידי, זה לא יספיק. מבצע 'צוק איתן' היה קו פרשת מים ביכולות של המפקדים להבין את האפקטיביות של העולם הדיגיטלי".
תמרון ב-Plug&Play
מעבר לשכבת הדיבור הבסיסית, התקשוב של הדרג הטקטי, האופרטיבי והאסטרטגי כולל יכולות נוספות תחת הכותרת של שליטה ובקרה (שו"ב). בין היתר יכולות אלו כוללות מיקומי כוחות, היתוך מידע, תעדוף משימות, הזרמה של וידאו, שיתוף מטרות בין כוחות בזרועות שונות ועוד.
"רשת השו"ב של צה"ל מגיעה עד המ"מ, מ"פ או המג"ד, תלוי במיקום שלו ביחס לאוגדה. יש גם מקומות שאנו מגיעים עד רמת הפלטפורמה. בטנק יש מרכיב שו"ב. לשם הולכים וזה רק יתעצם", מסבירים באגף. "יחד עם זאת, חלק מהיכולות תלויות ברוחב פס וביכולת לפרוס את רוחב הפס למרחקים של התמרון.
"בשנות ה-80, כשצה"ל היה בלבנון, שלחו גדוד קשר מטכ"לי שהגיע עם מערכת 'טרופו' וקישר את מפקדות האוגדה לצפת ותל אביב. היום, כמעט 40 שנים אחרי, מבינים בצבא שצריך יכולות כאלו לכל חטיבה. עם יכולות אסטרטגיות כמו תקשורת לוויין זה אפשרי. עם זאת, יש שיקולי תקציב וצריך לעשות עדיפות בבניין הכוח.
"היכולות הללו מגיעות גם לחלק מהחטיבות עם הזמן (לאחרונה צה"ל רכש מאות צלחות לוויין עבור מז"י). במקומות בהם אין יכולות קבועות, יש גדוד קשר מטכ"לי שמביא אותן לפי דרישה. תר"ש גדעון עוסק בפיתוח היכולות האלו בהיבט של טווחים ורוחב פס. מלבד שיקולי בניין כוח, יש גם שיקולים של יתירות. אתה לא יכול להבטיח תקשורת לוויין בכל מקום, אז צריך לחשוב על סט יכולות שיתנו תקשורת בקצה התמרון שלך, בכל מצב. זו השאיפה.
"הנחת העבודה היא שאתה יוצא ממציאות של בט"ש למלחמה בהפתעה, עושה תמרון מוגבל, ואחר כך יוצא לתמרון עמוק. בהתחלה אלו כוחות הסדיר שיצטרכו לפעול מיידית, כאשר במקביל אתה מגייס מילואים. כדי לאפשר זאת בזווית של התקשוב, אנחנו בונים יכולות קבועות ברמת אוגדות. זה לא זול, אבל זה מאפשר לצה"ל להיות מוכן כל הזמן להפתעה.
"מדובר במודל רעיוני דומה ל-Plug&Play. המטכ"ל, הפיקודים והאוגדות מחוברים כל הזמן ברוחב פס גדול עם כל היכולות. גם בשגרה וגם בחירום. כאשר פורצת מלחמה, החטיבות והגדודים פורסים, מתחברים אליהם ויוצאים לתמרון. בצורה כזו הדרג הטקטי מתחבר במהירות למרחב ולצה"ל כולו. גם המסגרות של המילואים, חטיבה או גדוד, יכולים להתחבר ליכולות של האוגדה במהירות ולצאת לתמרון.
"צריך לזכור שככל שאתה קרוב למרחב, אתה נהנה מיכולות טובות יותר. ככל שאתה מתרחק, הקישור שלך ליכולות האלו דועך. האתגר הוא לאפשר רציפות ושליטה בכל מצב. זה לא תמיד אפשרי, בגלל זה מסגרות טקטיות יודעות לעבוד גם בצורה עצמאית עם רשת דיבור בלבד".
את עולם התוכן מחלקים באגף התקשוב לשניים , מרחב טקטי ומרחב אסטרטגי. מרחב גדודי חולש על תא שטח, והוא יודע לעבוד Online או Offline. חטיבה חולשת על תא שטח וגם היא יודעת לעבוד Online או Offline. אוגדה נמצאת Online בכל מצב.
"בתקשוב אנחנו מחויבים לבחון את היכולת הפיקודית של המטכ"ל עד לרמת אוגדה. משם, בהתאם ליכולות בשטח, היכולת מגיעה עד הפלטפורמה הבודדת. בחזון האוטופי יהיה 'ענן' תקשוב מרחבי שינוע עם הכוחות בתמרון לכל עומק שנצטרך. בכל מקרה, הקשר"ג דואג שהגדוד יוכל להמשיך להילחם בכל מצב, אבל באפקטיביות משתנה לפי החיבור אחורה".
המשך הכתבה בגיליון 37 של מגזין ישראל דיפנס - עכשיו בחנויות הספרים.
