הצנטריפוגות של קוריאה הצפונית

אף שקיימת ודאות בדבר פרויקט הצנטריפוגות של קוריאה הצפונית, ישנם לא מעט סימני שאלה: מהו היקף הפרויקט? האם היא מפתחת נשק גרעיני המבוסס על אורניום מועשר? והאם גם איראן נמצאת בתמונה?

הצנטריפוגות של קוריאה הצפונית

צילום: AP

תכנית העשרת האורניום בקוריאה הצפונית צמחה אי שם באמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת בעסקת חילופי מידע בין ד"ר עבדול קאדיר ח'אן, "אבי הפצצה הגרעינית הפקיסטנית", לבין קוריאה הצפונית: ד"ר ח'אן העביר לקוריאה הצפונית את טכנולוגיית צנטריפוגות הגז מדגם ציפה (Zippe-type) להעשרת האורניום, בתמורה לטכנולוגיית הטיל הבליסטי נודונג (Nodong), שגרסתו הפקיסטנית היא הטיל גאורי (Ghauri). 

באותה עת הופעלו במעבדות Khan Research Laboratories, על שם מייסדן - ד"ר ח'אן) ליד העיר קאהוטה בפקיסטן, בהיקף תעשייתי, שני דגמי צנטריפוגות: P1 - צנטריפוגה מדור ראשון שהייתה בעלת רוטור מסגסוגת אלומיניום; וכן P2 – בעלת רוטור מסגסוגת פלדת מאראג', החזקה יותר ומהירות סיבובה גבוהה, ולכן תפוקתה רבה יותר מזו של P1.

לפי העיתונאי ההודי שיאם באטיה (Shyam Bhatia), שהיה מיודד עם בנאזיר בהוטו (Benazir Bhutto), לאחר היבחרה בסתיו 1993 לקדנציה שנייה כראש ממשלת פקיסטן, היא ביקרה בפיונגיאנג כדי לדון עם שליט קוריאה הצפונית, קים איל-סונג בסיוע לפקיסטן בתחום פיתוח טילים בליסטיים. בעצת ד"ר ח'אן, היא נשאה בכליה תקליטורים שכללו מידע טכנולוגי רגיש בתחום הצנטריפוגות, כתמריץ למשא ומתן עם המשטר בפיונגיאנג בסוגיית הטילים. לדברי ד"ר ח'אן (שנאמרו לאחר 2003, כאשר נחשפה הרשת החשאית הבלתי חוקית שהקים ושבאמצעותה מכר את טכנולוגיית הצנטריפוגות גם לאיראן ולוב), ב-1993 וב-1994 הגיעו למעבדות בפקיסטן מומחי טילים מקוריאה הצפונית כדי להכשיר את המהנדסים והטכנאים הפקיסטניים בייצור רכיבי הטילים. עם זאת, בבתי המלאכה שבהם עסקו המומחים הצפון-קוריאנים בהדרכת המשתלמים הפקיסטניים גם יוצרו רכיבי צנטריפוגות ואף הורכבו ונוסו תת-מכלולים של צנטריפוגות וצנטריפוגות שלמות. המומחים הצפון-קוריאנים גילו עניין רב בטכנולוגיית הצנטריפוגות, ואכן במהלך שהותם ב-KRL כמדריכים, הם אף השתלמו בתחום הצנטריפוגות מהדגם המתקדם P2, באמצעות טובי המומחים של פקיסטן. ואמנם, גם נשיא פקיסטן לשעבר, פרווז מושאראף (Pervez Musharraf), אישר בזיכרונותיו כי הצפון-קוריאנים היו אורחים קבועים ב-KRL, וכי ד"ר ח'אן סיפק לקוריאה הצפונית 20 צנטריפוגות P1 ,4 צנטריפוגות P2 ומכשירי מדידת זרימה ובקרה על מנת להתנסות בהפעלת צנטריפוגות, וכן תוכנת מחשב בתחום זה.  

קהיליית המודיעין האמריקנית חשדה כבר בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת כי קוריאה הצפונית מפתחת תכנית צנטריפוגות להעשרת אורניום. אולם סוגיה זו זכתה לראשונה לתהודה באוקטובר 2002, לאחר שקאנג סוק-ג'ו (Kang Sok Ju), סגן שר החוץ הצפון קוריאני הודה תחילה בקיום התכנית, בתגובה להאשמותיהם של אנשי ממשל אמריקנים שביקרו בפיונגיאנג. אמנם קאנג ופקידים הצפון-קוריאנים אחרים מיהרו להכחיש את הדברים, אך 'השד כבר יצא מהבקבוק'. בהמשך, בנובמבר 2002 הופץ לקונגרס האמריקני דו"ח בלתי מסווג של ה-CIA שקבע: "קוריאה הצפונית בנתה מתקן בעל כושר ייצור אורניום באיכות נשק גרעיני בכמות מספקת עבור פצצה אחת או שתיים, ואפשר שיופעל כבר במועד המוקדם של אמצע העשור. הסימנים המעידים שהתקבלו מסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת ובעשור הראשון של שנות ה-2000, שעליהם התבססה הערכת קהיליית המודיעין האמריקנית היו: 24 הצנטריפוגות וכן גם המכשור שד"ר ח'אן העביר לצפון-קוריאנים; ביקורי המהנדסים הצפון-קוריאנים במעבדות KRL; ניסיון לרכוש 2 ממירי תדר חשמלי מחברה יפנית ב-1999, וכן ניסיון נוסף לאחר 4 שנים לרכוש 3 ממירי תדר חשמליים; יבוא 150 טון צינורות אלומיניום מחושלים מספק רוסי, אשר היו מיועדים לבתי הצנטריפוגות (קוריאה הצפונית אפשרה ב-2008 לאמריקנים לבדוק אותם כדי להוכיח שלא נועדו להעשרת אורניום, אולם המדענים האמריקנים גילו עליהם עקבות אורניום מועשר). עצירת משלוח של 22 טון צינורות אלומיניום מחושלים באפריל 2003, וכן אי ביצוע הזמנות של משלוחים נוספים; ורכש מכשור המתאים למערכות הזנה ופלט של אורניום  למתקן העשרה. זאת ועוד, לפי אנשי ממשל אירופיים, קוריאה הצפונית גם רכשה מגנטים טבעתיים המשמשים כמסבים עליונים של רוטור הצנטריפוגה; דבקים לחיבור והרכבת חלקי צנטריפוגה, לדוגמה Araldite; ומגוון ציוד להפעלת צנטריפוגות הן כבודדות והן בתוך קסקדות, כגון משאבות ואקום, שסתומים, שמנים מיוחדים העמידים בפני, UF6 אורניום הקסא-פלואוריד, תרכובת האורניום אשר מעל טמפרטורה של כ-600 מעלות צלסיוס ובלחץ נמוך ממריאה והופכת לגז, בשל כך ישימה לתהליך העשרת האורניום בשיטת הצנטריפוגות), וכן ספקי מתח או רכיביהם. יש לציין, כי קוריאה הצפונית גם רכשה מכונות שונות לעיבוד מתכת, כולל מחרטות CNC. יש להדגיש במיוחד את רכש המכונה "למשיכת" צינורות דקי-דופן, בעלת החשיבות הקריטית לייצור רוטורי צנטריפוגות מפלדת מאראג'. בשל העובדה שלמכונות אלה שימושים מועטים ביותר מלבד לייצור רוטורי צנטריפוגות, מספר היצרניות שלהן בעולם הינו זעום. סביר להניח כי המכונה הצפון-קוריאנית נרכשה מהחברה הגרמנית Leifeld, אשר אף מכרה מכונות כאלה למדינות נוספות בעולם השלישי.

חרף הסימנים המעידים המתוארים לעיל, חלף זמן עד שניתן היה לקבוע חד משמעית כי קוריאה הצפונית כבר החלה להפעיל מתקן צנטריפוגות להעשרת אורניום. רק ב-2009, לאחר הניסוי הגרעיני השני שביצעה, הודיעה פיונגיאנג בפומבי כי תתחיל בקרוב להעשיר אורניום, וזאת לאחר "הצלחה מספקת שהושגה בפיתוח טכנולוגיית העשרת האורניום". לטענתה, על מנת לייצר דלק גרעיני לכור הניסיוני מטיפוס מים קלים (Light Water Reactor - LWR) שעמדה להתחיל בהקמתו. מנגד, לפי דיווח 'וואשינגטון פוסט' בסוף 2009, ד"ר ח'אן טען כי "קוריאה הצפונית התחילה ב-2002 להעשיר אורניום בסדר גודל קטן, כ-3,000 צנטריפוגות או אולי יותר, וזאת תוך הסתייעות בפקיסטן במשך 6 שנים לפחות". לפי Albright and Brannan, בשל העיצומים שהוטלו על קוריאה הצפונית על ידי המערב, היא ביצעה  בדרך כלל את עסקאות הרכש עבור תכנית ההעשרה בתחבולות שונות, ישירות בסין או תוך שימוש בסין כנקודת מעבר לסחורות שרכשה. לחברה הצפון-קוריאנית NCG שנחשפה  על ידי שרותי המודיעין המערביים, היה תפקיד מרכזי בארגון תחום רחב של פעילויות רכש בלתי חוקי וגם לגיטימי בתחומי הטילים הבליסטיים והגרעין, ובפרט עבור תכנית ההעשרה. במטרה לצמצם את חשיפת פעילויות הרכש בפני שירותי המודיעין המערביים, צפ"ק נהגה לבצע את התשלומים עבור הרכש באמצעות חשבונות חשאיים בבנקים בחו"ל, אחד הבנקים בכוויית לדוגמה.

בנובמבר 2010 הוזמנה משלחת מאוניברסיטת סטאנפורד האמריקנית לביקור במרכז הגרעיני הצפון קוריאני יונגביון. בראשה עמד פרופ' זיגפריד הקר שכיהן בעבר כמנהל המרכז הגרעיני האמריקני לוס אלאמוס, שבמלחמת העולם ה-2 פותחה בו הפצצה הגרעינית האמריקנית הראשונה, והקדיש את הקריירה שלו לפיתוח הנשק הגרעיני האמריקני. בפני המשלחת הוצג המתקן להעשרת אורניום שהוקם במרכז הגרעיני. לדברי פרופ' הקר הוא הופתע ממראה עיניו, שהיה מדהים. לדבריו: "במקום לראות כמה קסקדות קטנות של צנטריפוגות שקיימות בקוריאה הצפונית, כפי שהאמנתי, ראינו מתקן צנטריפוגות מודרני ונקי, המכיל יותר מאלף צנטריפוגות, כולן מסודרות היטב בשורה, אנכית לפנינו. כמו כן, חדר הבקרה של מתקן הצנטריפוגות היה דומה לחדר בקרה אמריקני מודרני. 

לדברי המהנדס הראשי של מתקן הצנטריפוגות, הותקנו בו 2,000 צנטריפוגות במסגרת 6 קסקדות, שכל רכיביהן הן מתוצרת עצמית של קוריאה הצפונית, על פי דגמי הצנטריפוגות הפועלות במפעל ההעשרה של URENCO בהולנד, ובמפעל ההעשרה היפני רוקאשו-מורה. גם חדר הבקרה של המתק, לדברי פרופ' הקר, "היה מודרני באופן מפתיע". פרופ' הקר ציין, שהבין מדברי מארחיו כי הצנטריפוגות במתקן הינן מהדגם המתקדם יותר P2, והן מיועדות להעשרת אורניום לשיעור 3.5%%, דרגת העשרה נמוכה המתאימה לייצור דלק גרעיני עבור כורי כוח. גם נמסר למשלחת האמריקנית כי הקמת המתקן החלה באפריל 2009, והפעלתו החלה אך זמן קצר לפני הביקור. 

אשר להימצאות מכונות "משיכת צינורות" ברשות קוריאה הצפונית, לפי דיווחים באתר Arms Control    Wonk, בספטמבר 2006 הוצג בטלוויזיה בקוריאה הצפונית סרטון על ביקור קים ג'ונג-איל, מנהיג קוריאה הצפונית המנוח, במפעל לייצור מכשירים Kusong  Machine Tool. בסרטון הוא נראה צופה במכונת "משיכת צינורות", הנראית כאב-טיפוס מיושן, וכמדומה נעדרת מערכת בקרת CNC. קשה לקבוע אם המכונה שצולמה נרכשה מחברת Leifeld הגרמנית, מחברה זרה אחרת, או שהייתה מתוצרת מקומית. עם זאת, מכונה משוכללת יותר נצפתה מאוחר יותר, בביקור קים ג'ונג-איל בדצמבר 2009 במפעל ייצור טרקטורים General Tractor Plant Kangg בפרובינציית Jagang, אזור נידח של צפ"ק. מכונה זו כבר הייתה מצוידת במסך CNC נייד.  

על כל פנים, למרות שמו המוצהר של המפעל, קשה להניח שהוא עוסק בייצור טרקטורים או חלקיהם. אין צורך לבנות מפעל לטרקטורים בתוך מנהרה תת-קרקעית. כמו כן, אין למכונת "משיכת צינורות" שימוש במפעל טרקטורים. לפיכך, סביר מאד כי במפעל "הטרקטורים" מיוצרים רוטורי צנטריפוגות P2 מפלדת מאראג'.

 וכמו האב כך גם הבן: אף המנהיג הנוכחי קים ג'ונג-און ביקר ביוני 2013 במפעל לייצור טרקטורים, וצולם כאשר הוא צופה במכונת "משיכת צינורות" גדולה, מודרנית ומשוכללת, הנראית כחלק מקו ייצור והרכבת רכיבים דקי דופן. מיקום המכונה, כפי שניתן היה להתרשם מהתצלום, הינו באתר בטוח וממוגן בתוך מנהרה תת-קרקעית. ייתכן כי מכונה זו הינה אותה מכונה שצולמה בדצמבר 2009, אך ב-2013 היא כוללת מסך גדול. יש לציין, כי במקום אחר במפעל "הטרקטורים" ניתן היה לראות מכונה להכנת צינורות חסרי תפר עבי דופן, באמצעות קידוח "גלמים" של גלילי פלדה, כאשר צינורות חסרי תפר ועבי דופן משמשים כחומר הגלם למכונות "למשיכת צינורות" דקי דופן. יצוין, כי לביקור קים ג'ונג-און ב"מפעל הטרקטורים", ובמפעלים תעשייה נוספים באזור העוסקים בייצור רכיבי מתכת ומכניקה עדינה, התלוותה תעמולה רבה בתקשורת הצפון קוריאנית, והוא אף הוצג בטלוויזיה המקומית. 

באוגוסט 2015 דווח על שדרוג משמעותי של מתקן העשרת האורניום במרכז יונגביון, על ידי בניית אולם נוסף של צנטריפוגות. קיים דמיון רב בין אולם הצנטריפוגות החדש לבין אולם הצנטריפוגות שהוצג בפני משלחת פרופ' הקר בנובמבר 2010. לפיכך יש לשער כי גם באולם החדש מותקנות 2,000 צנטריפוגות. האולם החדש נחשף בתחילת 2015 באמצעות תצלומי לוויין, שהראו כי סביב האולם הצטבר שלג מומס. ניתן להסיק מכך, כי בתוך האולם פעל מקור חום כלשהו, ומכאן נובעת אפשרות שאולם הצנטריפוגות כבר היה פעיל. 

תמונות המכונה "למשיכת צינורות" הצפון קוריאנית שהוצגו בדצמבר 2009 וביוני 2013, מסייעות להבין את ההפתעה של משלחת אוניברסיטת סטאנפורד בראשות פרופ' הקר בעת ביקורה בנובמבר 2010 במתקן הצנטריפוגות המודרני והמשוכלל במרכז יונגביון. כמו כן הדבר עשוי להסביר כיצד הצליחו הצפון קוריאנים להכפיל תוך זמן קצר את גודל מתקן הצנטריפוגות. 

חרף הצהרת פיונגיאנג כי תכניתה להעשרת האורניום נועדה לתדלוק כורי כוח, חוששים האמריקנים כי היא הקימה במקביל מתקן צנטריפוגות להעשרת אורניום לדרגת העשרה גבוהה עבור נשק גרעיני. השאלות שעולות מחששה של קהיליית המודיעין האמריקנית הן, נכון להיום: מספר הצנטריפוגות המותקנות היום במרכז יונגביון, והאם הוא משמש לתכנית אזרחית לייצור דלק לכורי מים קלים, או לתכנית צבאית? ההיקף והיסטוריית ההפעלה של מתקן ההעשרה החשאי, במידה וקיים (כאשר לפי הערכתו של פרופ' הקר, נכון לספטמבר 2016, ברשות קוריאה הצפונית כמות אורניום מועשר באיכות צבאית, אשר אפשר ומספקת לכ-6 פצצות גרעיניות, וזאת בנוסף לפלוטוניום עבור כ-16 פצצות נוספות); האם קיימים חסמים המקשים על הפעלה יעילה  של הצנטריפוגות שברשות קוריאה הצפונית; וכן האם קוריאה הצפונית השתמשה בליבות אורניום מועשר בניסויי הגרעין האחרונים שלה. ולבסוף, מטריד מאד סימן השאלה בדבר שיתוף פעולה גרעיני בין פיונגיאנג לטהראן. 

 

סא"ל (מיל') ד"ר רפאל אופק הוא מומחה לפיזיקה והטכנולוגיה של הגרעין. בעברו הוא שירת בקהיליית המודיעין הישראלית כחוקר ומנתח בכיר 

אולי יעניין אותך גם