האלוף פדן: "בונים את התקשוב כמפקדה להפעלת כוח בסייבר"

צילום: מאיר אזולאי

"אגף התקשוב עובר מגורם מחבר לגורם שמוביל ומנהל מערכה", אומר האלוף נדב פדן, ראש אגף התקשוב בכנס הבינלאומי השני ללוחמת יבשה ולוגיסטיקה."ההכוונה שלנו לא עוסקת בהפחדה או ניסיון לומר שהקיברנטי הוא הקינטי החדש. אלא לומר שמדובר בממד חדש שמרחיב את הממדים הקיימים. צריך לזהות את הפוטנציאל של הסייבר ולראות לאן הוא הולך. מאז תכנית צה"ל ברשת יש מהפיכה אחרת, שונה. האדם לא מחכה לטכנולוגיה. היא זו שמחכה לאנשים שיקלטו אותה. האתגר האישי שלי הוא לצמצם את הפער בין הטכנולוגיה ליכולת ההטמעה.

"פו"ם ומב"ל עושים שבוע הגנה בסייבר. זה תהליך חשוב של האנשים. זה לא היה פעם. נעשה גם מאמץ להפוך את הטכנולוגיה לנגישה יותר ללוחם המבצעי. צריך להנגיש לו רק מה שהוא צריך. בחלק מהמערכות יש עשרות תהליכים שאף אחד לא עושה אתם כלום. אתה מגיע למערכת שו"ב ומגלה שהמג"ד משתמש ב-40 אחוזים. זה קורה כי בפיתוח רצו לתת יותר דברים שבפועל לא משתמשים בהם. צריך לשמור על הכל פשוט.

"חילקנו את המעשה התקשובי לשלושה - תשתיות התקשוב. התרחשות מבצעית (לומ"ר). התרחשות זדונית כולל לוחמת סייבר. אלו הממדים של האגף", מסביר פדן.

"הבנו שהמערכת הופכת להיות מאד מרכזית. מכפיל הכוח החשוב ביותר בצה"ל. זו יכולת אב מאפשרת בתר"ש גדעון. אין עוד יכולת בצה"ל שמוגדרת כזו. מעגל האש לא יודע לעבוד יותר עם פתקיות מטרה. אין לממד הדיגיטלי חלופה בעולמות של פעם. זה היתרון העיקרי שלנו. יכולת כזו צריכה יתירות והגנה כאשר המטרה היא רציפות הפעולה המבצעית".

"אנחנו בונים היום את יכולת ההגנה בסייבר. יש היום רמ"ח מודיעין באגף התקשוב שנותן שירות לשאר הזרועות, כולל אמ"ן. האתגר של התקשוב וההגנה עליו לא יכול להישאר במקומות פאסייבים או ריאקטיבים. אי אפשר לגדר את הרשת ולחשוב שהכל בסדר. הדבר הכי פשוט להגנה זה שדה קבוע מוגן. הכי קל זה לחדור גדר ומגדל במיקום קבוע. אם הגדר והמגדל דינמיים, זה מסבך את החיים של התוקף.

"צריך הגנה פרו-אקטיבית. זה שינוי תפיסתי עמוק מאד. היום יש תפיסת הגנה, כלי הגנה וגופים שצריכים לפעול כל הזמן. אנחנו בצעדים ראשונים בעולם הזה. עושים את הדברים במרחבים מאד מדודים. עומק העשייה והסוד, צריך להרחיב את זה ככל הניתן.

"לסיכום - שלושת הוקטורים המרכזיים של אגף התקשוב: צה"ל רשתי - מרחב רב זרועי משותף. עולמות הענן. תיקים נמסרו במכרז קבלן ראשי. וקטור נוסף הוא מימוש יכולות הגנה בתוך חטיבת ההגנה ובתוך כל צה"ל.

"אנחנו מקימים באגף מפקדה להפעלת כוח בסייבר. להתערב בתהליכים מבצעיים דרך הפו"ש. אלו מקומות שמסורתית היו בהם אחרים. זה לא פשוט, אבל זה האתגר".  

"כל מערכת חדשה שיוצאת ממפעל חייבת לכלול בתוכה בקרת סייבר, בקרה קיברנטית. אין לפתח  מערכת בלי לחשוב על הגנת סייבר של המערכת. הרעיון הוא לא להוסיף מאוחר יותר הגנות, אלא לייצר מערכת שתכלול הגנת סייבר מתחילתה" – דברים שאומר אורן ברט, ראש  מנהל סייבר בתעשיה הצבאית, תעש מערכות, בהרצאה בכנס התקשוב.

רשתות אוטונומיות

"מי שגונב דוקטורט או גונב כסף מבנק באמצעות סייבר, זו בעיה של בעל הדוקטורט ובעל הכסף. אולם אם יצליח תוקף סייבר להסיט טיל ממסלולו או לשבש רשות קישוריות של מכוניות אוטומטיות, או להצית בלוני גז של בית חולים – אלו כבר ניסיונות  לשבש את החיים, ולכן צריך להיערך בהגנת סייבר". תעש מערכות פיתחה פתרון המוצג בתערוכה הנלווית לכנס התקשוב ביד לשריון בלטרון. קופסה שמקבלת החלטות, היא חלק ממערכת, וכל פקודה שעוברת במערכת תיבדק על ידי חוכמת הקופסה כדי לאתר התקפות סייבר, וכך היא מגינה על המערכת מפני אירוע סייבר.

באותה רוח דיבר אבירם זרחיה, יועץ טכנולוגיות להגנת סייבר בחברת ג'ניפר נטוורקס, על מעבר לרשתות מחשב אוטונומיות, שיידעו בעצמן להגיב לאירועי סייבר. "רשתות המחשוב הולכות לכיוון הזה", אומר זרחיה, "המערכת מגיבה אוטומטית לאירועי סייבר וכך מגינה על עצמה". חברת ג'ניפר עוסקת בקידום לעבר רשתות אוטונומיות, כאשר הפתרון הוא להפוך את כל תשתית הרשת ליישות אחת העוסקת בהגנת סייבר. מערכות אלו נעזרות בשירותי ענן  ובבינה מלאכותית, והיא שתביא תוך כמה שנים לבניית רשתות מחשב אוטונומיות. הבינה המלאכותית היא המפתח. זרחיה: "מתישהו המחשבים יהיו מיותר חכמים מבני האדם. אין יודעים מתי זה יקרה ומה בדיוק יקרה, ולכן  זה מסקרן ומפחיד, אבל אנו מתקדמים למקום הזה".

בפאנל בהנחיית עמיר רפפורט, העורך הראשי של ישראל דיפנס, השתתפו שלושה אישי תקשוב בכירים: אל"מ מיל. אסף שפי, לשעבר רמ"ח תקשוב בחיל הים, תא"ל מיל. אשר וולך, לשעבר ראש חטיבת תקשוב בזרוע היבשה ואל"מ ( מיל)בועז כוינה, לשעבר רמ"ח אמל"ח באגף התקשוב.

אסף שפי אמר כי העברת מידע בין צוללת בים לבין המפקדה שלה היא ענין קריטי והיא נעשית היום בצורה  מהירה מאוד, והדבר הוכח במבצעים. אשר וולך הודה כי בהתפתחות של הטמעת הקישוריות הרב- זרועית יש פער בין חזון למציאות, אולם חלק מהמטרות הושגו וצה"ל מתקדם. הקישוריות היא צורך מבצעי חזק, אולם לא בטוח שצריך לחבר את הכל אל הכל, והתהליכים הללו לוקחים זמן בארגונים גדולים.  בועז כוינה: "שילוביות וקישוריות טקטיות הושגו לא מעט. יש חזון לעתיד רחוק יותר שאליו שואפים להגיע. יש הבדלי תרבויות ושפה אבל מתקדמים יפה. ב'צוק איתן' כבר ראינו התקדמות של צה"ל רשתי". 

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר
To prevent automated spam submissions leave this field empty.
Image CAPTCHA

אולי יעניין אותך גם

צילום: Bigstock

מספרי הסיפורים

יצירת הטעייה בהפעלת הכוח הימי היא היכולת לספר ליריב סיפור שונה מהמציאות. הטעייה פסיכולוגית מוצלחת יכולה לייצר הרתעה בהיבט אסטרטגי וגם להעניק יתרון טקטי