חגי המדינה הראשונים – צעד אחר צעד
יום העצמאות מאחורינו והפעם, כמו כבר שנים רבות, ללא מצעד צה"ל. בטור השבועי מזכיר אפרים לפיד את המצעדים הראשונים של צה"ל בתש"ח ובתש"ט
אפרים לפיד
| 03/05/2017
הנשיא חיים וייצמן והרמטכ"ל יעקב דורי מעניקים אות גיבור ישראל במצעד צה"ל 1949.
באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
עוד במהלך מלחמת העצמאות הציע ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן-גוריון, כי יום המדינה ויום הקמת צהל יצוינו בכ' בתמוז, יום פטירתו של הרצל, חוזה המדינה. היה זה בעיצומה של הפוגה בקרבות מלחמת העצמאות. בכ' בתמוז תש"ח, 27 ביולי 1948, כאשר מלאו למדינת ישראל שבעים וארבעה ימים, לאחר שורת הישגים צבאיים ערך צה"ל את המצעד הצבאי הראשון בתל-אביב. מתכנניו ביקשו לנסוך תחושת ביטחון בקרב האוכלוסייה בעיצומה של המלחמה ולחזק את ההזדהות עם מדינת ישראל וצה"ל . ברחובות אלנבי ובן יהודה נעו נציגי החטיבות שהשתתפו במלחמה, שריוניות, תותחים ואפילו רכב שלל, מטוסים ויחידות רגלים ובהן גששים, יחידת כלבנים ונהגי פרדות. בראש חיילי השריון צעד מפקדם יצחק שדה. המצעד הסתיים במסדר באצטדיון המכביה ובו הופיעו לראשונה הרמטכ"ל דורי ואלופי צה"ל במדים עם דרגותיהם. "מסדר צה"ל הצליח יותר משפיללתי" כתב בן-גוריון ביומנו.
ב-12 באפריל תש"ט, חודש אחר סיום המלחמה במבצע "עובדה" לכיבוש אילת, קבעה הכנסת כי יום העצמאות יוחג בה' באייר, יום הכרזת המדינה. ביום העצמאות הראשון, ה' באייר תש"ט, 4 במאי 1949, נקבע מצעד צבאי בתל-אביב. במודעה שפרסמה העירייה יום קודם לכן התבקשו תושבי העיר לקשט את בתיהם ומרפסות דירותיהם בדגלי המדינה, ולשמור על הסדר בזמן המצעד של "צבאנו המנצח והמשחרר ברחובות העיר". לכבוד האירוע הוכנה במת עץ ענקית שנועדה לאלף מוזמנים ברחוב בן יהודה פינת אידלסון. בתחילת היום פעל הכל כשורה: הבתים קושטו בדגלים, המפעלים והחנויות שבתו ורק מסעדות ובתי שעשועים נפתחו. המונים לבושים בגדי חג גדשו את רחובות תל-אביב ונערכו תפילות בבית הכנסת הגדול בהשתתפות ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שרים וחברי כנסת.
באותו בוקר התקיים בירושלים מצעד חגיגי של חיילי צה"ל ואורח הכבוד היה הרמטכ"ל דורי. "כל ירושלים יצאה להקביל את פני החיילים ששחררוה", כתבו על כך בעיתון למחרת. אחרי הצהרים נערך בתל-אביב המצעד החגיגי המרכזי. כשלוש מאות אלף איש נלהבים הצטופפו ברחובות העיר. הדוחק והמהומה היו גדולים עד כדי סכנה לחיי אדם. כאשר החל כוח החיילים בצעידתו מיריד המזרח בצפון רחוב בן יהודה לכיוון דרום פרצו ההמונים אל מסלול המצעד בקרבת כיכר מוגרבי ולא אפשרו להמשיך. משנתברר כי אין אפשרות לחסום את המתפרצים, בוטל המשך המצעד, והודעה נמסרה למאות אלפי הצופים באמצעות כריזה. חלק מהיחידות המשיכו לצעוד באופן עצמאי דרך רחובות שונים מהמתוכנן. במצעד השתתפו יחידות שריון, שלוש פלוגות מגדוד הדרוזים בחיל המיעוטים כשלראשם כפיות עם סמלי צה"ל וחיילות הח"ן (חיל הנשים). האירוע זכה לאורך השנים לכינוי "המצעד שלא צעד". הוא נכשל בעקבות התלהבות יתר של הקהל בצירוף כשל ארגוני. מפקד המצעד, סגן אלוף זאב מליון, דרש להציב גדרות תיל לאורך מסלול המצעד, אולם ראש אכ"א סרב, בנימוק שיושב ראש הכנסת יוסף שפרינצק חושש שהתיל יעורר זיכרונות מהשואה, שהסתיימה רק ארבע שנים קודם לכן. במקום גדרות נמתחו חבלים והללו לא עמדו בפני התלהבות הקהל הרב שגדש את המקום.
בעקבות הכישלון הקים ראש הממשלה דוד בן-גוריון ועדה לחקירת אירועי המצעד, ובין חבריה ראש עיריית תל-אביב, ישראל רוקח. על פי המלצותיה של ועדת החקירה פוטרו מן השירות שלושה קצינים שנמצאו אחראים למחדל, ביניהם מפקד המצעד. כלקח מהמצעד שלא צעד קבע בן-גוריון כי בכ' תמוז תש"ט, 17 ביולי 1949, ייערך מצעד מאורגן למופת. זה אכן נערך במגרש ענק (במקום של תחנת רכבת סבידור כיום) ובו העניק נשיא המדינה חיים וייצמן לראשונה "אות גיבור ישראל" לשנים-עשר לוחמים, בזכות הצטיינותם יוצאת הדופן בשדה הקרב.
תודה לד"ר מרדכי נאור, חוקר תולדות הצינות וצה"ל.
יום העצמאות מאחורינו והפעם, כמו כבר שנים רבות, ללא מצעד צה"ל. בטור השבועי מזכיר אפרים לפיד את המצעדים הראשונים של צה"ל בתש"ח ובתש"ט
עוד במהלך מלחמת העצמאות הציע ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן-גוריון, כי יום המדינה ויום הקמת צהל יצוינו בכ' בתמוז, יום פטירתו של הרצל, חוזה המדינה. היה זה בעיצומה של הפוגה בקרבות מלחמת העצמאות. בכ' בתמוז תש"ח, 27 ביולי 1948, כאשר מלאו למדינת ישראל שבעים וארבעה ימים, לאחר שורת הישגים צבאיים ערך צה"ל את המצעד הצבאי הראשון בתל-אביב. מתכנניו ביקשו לנסוך תחושת ביטחון בקרב האוכלוסייה בעיצומה של המלחמה ולחזק את ההזדהות עם מדינת ישראל וצה"ל . ברחובות אלנבי ובן יהודה נעו נציגי החטיבות שהשתתפו במלחמה, שריוניות, תותחים ואפילו רכב שלל, מטוסים ויחידות רגלים ובהן גששים, יחידת כלבנים ונהגי פרדות. בראש חיילי השריון צעד מפקדם יצחק שדה. המצעד הסתיים במסדר באצטדיון המכביה ובו הופיעו לראשונה הרמטכ"ל דורי ואלופי צה"ל במדים עם דרגותיהם. "מסדר צה"ל הצליח יותר משפיללתי" כתב בן-גוריון ביומנו.
ב-12 באפריל תש"ט, חודש אחר סיום המלחמה במבצע "עובדה" לכיבוש אילת, קבעה הכנסת כי יום העצמאות יוחג בה' באייר, יום הכרזת המדינה. ביום העצמאות הראשון, ה' באייר תש"ט, 4 במאי 1949, נקבע מצעד צבאי בתל-אביב. במודעה שפרסמה העירייה יום קודם לכן התבקשו תושבי העיר לקשט את בתיהם ומרפסות דירותיהם בדגלי המדינה, ולשמור על הסדר בזמן המצעד של "צבאנו המנצח והמשחרר ברחובות העיר". לכבוד האירוע הוכנה במת עץ ענקית שנועדה לאלף מוזמנים ברחוב בן יהודה פינת אידלסון. בתחילת היום פעל הכל כשורה: הבתים קושטו בדגלים, המפעלים והחנויות שבתו ורק מסעדות ובתי שעשועים נפתחו. המונים לבושים בגדי חג גדשו את רחובות תל-אביב ונערכו תפילות בבית הכנסת הגדול בהשתתפות ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שרים וחברי כנסת.
באותו בוקר התקיים בירושלים מצעד חגיגי של חיילי צה"ל ואורח הכבוד היה הרמטכ"ל דורי. "כל ירושלים יצאה להקביל את פני החיילים ששחררוה", כתבו על כך בעיתון למחרת. אחרי הצהרים נערך בתל-אביב המצעד החגיגי המרכזי. כשלוש מאות אלף איש נלהבים הצטופפו ברחובות העיר. הדוחק והמהומה היו גדולים עד כדי סכנה לחיי אדם. כאשר החל כוח החיילים בצעידתו מיריד המזרח בצפון רחוב בן יהודה לכיוון דרום פרצו ההמונים אל מסלול המצעד בקרבת כיכר מוגרבי ולא אפשרו להמשיך. משנתברר כי אין אפשרות לחסום את המתפרצים, בוטל המשך המצעד, והודעה נמסרה למאות אלפי הצופים באמצעות כריזה. חלק מהיחידות המשיכו לצעוד באופן עצמאי דרך רחובות שונים מהמתוכנן. במצעד השתתפו יחידות שריון, שלוש פלוגות מגדוד הדרוזים בחיל המיעוטים כשלראשם כפיות עם סמלי צה"ל וחיילות הח"ן (חיל הנשים). האירוע זכה לאורך השנים לכינוי "המצעד שלא צעד". הוא נכשל בעקבות התלהבות יתר של הקהל בצירוף כשל ארגוני. מפקד המצעד, סגן אלוף זאב מליון, דרש להציב גדרות תיל לאורך מסלול המצעד, אולם ראש אכ"א סרב, בנימוק שיושב ראש הכנסת יוסף שפרינצק חושש שהתיל יעורר זיכרונות מהשואה, שהסתיימה רק ארבע שנים קודם לכן. במקום גדרות נמתחו חבלים והללו לא עמדו בפני התלהבות הקהל הרב שגדש את המקום.
בעקבות הכישלון הקים ראש הממשלה דוד בן-גוריון ועדה לחקירת אירועי המצעד, ובין חבריה ראש עיריית תל-אביב, ישראל רוקח. על פי המלצותיה של ועדת החקירה פוטרו מן השירות שלושה קצינים שנמצאו אחראים למחדל, ביניהם מפקד המצעד. כלקח מהמצעד שלא צעד קבע בן-גוריון כי בכ' תמוז תש"ט, 17 ביולי 1949, ייערך מצעד מאורגן למופת. זה אכן נערך במגרש ענק (במקום של תחנת רכבת סבידור כיום) ובו העניק נשיא המדינה חיים וייצמן לראשונה "אות גיבור ישראל" לשנים-עשר לוחמים, בזכות הצטיינותם יוצאת הדופן בשדה הקרב.
תודה לד"ר מרדכי נאור, חוקר תולדות הצינות וצה"ל.
